Shlomo Hillel 9th Speaker of the Kneset

Shlomo Hillel (Hebrew: שלמה הלל‎, born 23 April 1923 - Febuary 8, 2021) was an Iraqi-born Israeli diplomat and politician who served as Speaker of the Knesset, Minister of Police, Minister of Internal Affairs, and ambassador to several countries in Africa. As an agent of the Mossad LeAliyah Bet in the late 1940s and early 1950s, he arranged the mass airlift of Iraqi Jews to Israel known as Operation Ezra and Nehemiah.

Biography

Born to a Mizrahi Jews family in Baghdad in Iraq, Hillel immigrated to Mandate Palestine with his family in 1934 at the age of eleven. After graduating from the Herzliya Hebrew High School in Tel Aviv, he underwent agricultural training in kibbutz Degania Alef, and later Pardes Hana. Hillel was secretary of a Hebrew Scouts group that later established Kibbutz Ma'agan Michael. In 1945, Hillel and his colleagues worked at a Haganah munitions factory disguised as a laundry facility in the basement of the Ayalon Institute in Rehovot. He studied political science, economics and public administration at the Hebrew University of Jerusalem. He married Temima, with whom he has two children, a son and a daughter. He lives in Ramat Denya, Jerusalem. Hillel's daughter Hagar was a pioneer in the research of Jewish journalism in the Arab world.

Zionist activism

Operation Michaelberg

In 1946, Hillel flew to Baghdad on an Iraqi passport and remained there for one year as an operative for the Zionist underground in Iraq. At that time, Iraqi Jews made aliyah to Israel through slow and treacherous overland routes facilitated by unreliable smugglers. Hillel spearheaded the first large-scale Iraqi aliyah by air, hiring two American pilots and a C-46 to fly 100 Iraqi Jews to Israel in what later became known as Operation Michaelberg. The flight was conducted in secret both to avoid detection by Iraqi authorities upon departure from Baghdad and to avoid detection by British authorities on arrival in Mandatory Palestine.

Operation Ezra and Nehemiah

Hillel visited Baghdad again in 1950 to negotiate the mass immigration of the Jews of Iraq, 120,000 of whom were airlifted to Israel in Operation Ezra and Nehemiah between 1950 and 1952. On these trips, he disguised himself as either a Frenchman or an Englishman. The airlift was made possible through the cooperation of Iran, which was a close ally of Israel at the time.

Hillel's partner was Ronnie Barnett, a British Jew who worked for Trans-Ocean Airlines. While organizing pilgrimages to Mecca, Barnett met the director of a travel agency called Iraq Tours, Abdul Rahman Raouf. Barnett and Raouf met in Rome and Hillel came along as "Richard Armstrong." Raouf realized that there was money to be made in transporting the Jews out of Iraq, and arranged for the two to meet with the prime minister of Iraq, Tawfiq al-Suweidi, who was a board member of his company. They visited the prime minister at his home. Al-Suweidi complained that the illegal emigration of the Jews was harming Iraq because they were probably smuggling out property and leaving without paying their taxes. According to his estimates, at least 60,000 Jews would leave the country if they could. They agreed on a ticket price of 12 dinars (about $48) per ticket.

Political and diplomatic career

For the 1951 Knesset elections Hillel was given a place on the Mapai list. Although he failed to win a seat, he entered the Knesset on 21 December 1952 as a replacement for the deceased Eliyahu Hacarmeli. He was re-elected in 1955, but resigned from the Knesset shortly before the 1959 elections, after which he joined the foreign service, and was appointed ambassador to Guinea in 1959. In 1961 he became ambassador to the Côte d'Ivoire, Dahomey, Republic of Upper Volta, and Niger, before becoming a member of the Israeli Delegation to the United Nations between 1963 and 1967. He returned to Israel in 1967, serving as the Deputy Director of the Ministry of Foreign Affairs until 1969.

In 1969, Hillel returned to the Knesset on the Alignment list. He served consecutively from the 1969 elections until the 1992 elections, in which he lost his seat. He was Minister of Police between 1969 and 1977, and Interior Minister in 1974 and 1977. In 1984 he was elected Speaker of the eleventh Knesset.

Awards and recognition

In 1988, Hillel was awarded the Israel Prize, for his special contribution to the society and the State of Israel.

He was president of the Society for Preservation of Israel Heritage Sites.

Published works

In 1984, Hillel published Operation Babylon: The Story of the Rescue of the Jews of Iraq, a memoir of the operation, which was later translated into English, French, German, Spanish, Portuguese, Russian and Arabic.

שלמה הִלֵּל (כ"ג בניסן ה'תרפ"ג, 9 באפריל 1923 – כ"ו בשבט ה'תשפ"א, 8 בפברואר 2021) היה איש ציבור ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת (הכנסות ה-2–3 וה-8–12) מטעם מפא"י (וגלגוליה המערך והעבודה), כיושב ראש הכנסת האחת עשרה ושר הפנים והמשטרה בממשלת ישראל. חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תשנ"ח (שנת 1998).

ביוגרפיה

שלמה הלל נולד ב-1923 בבגדאד שבעיראק, בנם של אהרן וחנה (לבית שם-טוב), גדל במשפחה שעסקה במסחר בתה ובבדים וקרובו של הרב הראשי של בגדאד אברהם משה הלל. בילדותו, בשנת 1934, עלה לארץ ישראל יחד עם משפחתו. בוגר גימנסיה הרצליה, למד מדע המדינה, כלכלה ומינהל ציבורי באוניברסיטה העברית בירושלים.

לאחר שסיים את לימודיו היה בשנת הכשרה בדגניה א', ואחר כך היה מזכיר גרעין הצופים שתכנן לעלות על הקרקע (לימים קיבוץ מעגן מיכאל), אך לפי הצעת המוסדות המחתרתיים, עבר למכון איילון לייסוד התעשייה הצבאית בגבעת הקיבוצים שליד רחובות.

עסק בהעפלה מארצות המזרח, ובמסגרת מבצע מייקלברג (1947) נשלח עם מטוס אמריקאי לעיראק, וארגן משם לראשונה העפלה אווירית של 50 יהודים, לאחר מכן היו עוד שתי טיסות כאלה, אחת מאיטליה ואחת מעיראק.

לאחר קום המדינה, ארגן את הבריחה הגדולה של יהודי עיראק לאיראן, ומשם במטוסים לישראל. לאחר מכן השתתף במבצע עזרא ונחמיה להעלאת קהילת יהודי עיראק בראשית שנות החמישים. היה ממייסדי קיבוץ מעגן מיכאל ומילא תפקיד של רכז המשק.

לקראת הבחירות לכנסת השנייה ביקשה מפא"י להציב ברשימתה נציג של עולי עיראק, לאור המספר הגדול של עולים מעיראק, ונעשתה פנייה להלל. הלל שלא רצה בתפקיד הסכים רק שיוצב במקום על גבול הריאלי ברשימת מפא"י לכנסת. בסוף 1952, בעקבות פטירתו של אליהו הכרמלי, נקרא הלל להיכנס לכנסת בעת היותו בשליחות מחוץ לישראל, אולם הוא השהה את חזרתו עד מאי 1953 ורק אז הושבע כחבר הכנסת[2]. הלל הגיע לכותרות העיתונים באוגוסט 1954 כאשר יצא בחריפות מעל בימת הכנסת נגד "השיכון העממי", בטוענו שמדובר בסבסוד דיור לשכבות מבוססות במרכזי אוכלוסין, באופן הפוגע במשק המדינה. הלל טען שיש להקפיא את הבנייה הציבורית במרכזי האוכלוסין של ישראל, שכן אין המדינה יכולה לשאת בעלויות של בנייה נרחבת.

הלל התפטר מהכנסת ביולי 1959 לטובת כהונה כשגריר ישראל הראשון בגינאה. ב-1961 מונה לשגריר ישראל בחוף השנהב וכשגריר שאינו תושב בוולטה עילית, בניגריה ובדהומיי. כן כיהן כמנהל מחלקת אפריקה במשרד החוץ. בשנים 1964 עד 1967 היה חבר במשלחת ישראל לאומות המאוחדות ולאחר מכן שימש עד 1969 כסמנכ"ל לענייני המזרח התיכון במשרד החוץ[5]. הוא נבחר שוב לכנסת השמינית וכיהן ברציפות עד הכנסת ה-12. בממשלת ישראל החמש עשרה, ה-16 וה-17, בשנים 1969–1977, כיהן כשר המשטרה. עם הקמת ממשלת ישראל השבע עשרה, על ידי יצחק רבין, הופקד הלל גם על משרד הפנים באופן זמני, עד כניסת המפד"ל לקואליציה.

בכנסת התשיעית היה יושב ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה. בכנסת ה-11 היה יושב ראש הכנסת. בשנת 1993 התמודד מול עזר ויצמן ואריה אליאב על מועמדות מפלגת העבודה למשרת נשיא המדינה, אך הפסיד לוויצמן.

היה חבר בוועד הישראלי למען יהודי אתיופיה ובכהונתו כשר הפנים החיל את חוק השבות על ביתא ישראל. כיהן גם כיושב ראש קרן היסוד. משמש כנשיא המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, וחבר במועצה הלאומית למען הגולן ובקעת הירדן.

בשנת 1985 יצא לאור ספרו "רוח קדים", שזיכה אותו בפרס יצחק שדה לספרות צבאית.

בשנת היובל למדינה (1998) זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. בנוסף קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מאוניברסיטת תל אביב ומאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וזכה בתואר אביר איכות השלטון מהתנועה למען איכות השלטון בישראל. זכה בפרס בן-גוריון בשנת 2014.

בבחירות לכנסת ה-22 שנערכו בספטמבר 2019, הוצב במקום האחרון ברשימה מטעם רשימת העבודה-גשר.

ב-1952 נשא את תמימה (ממנה התאלמן ב-2011), ולזוג נולדו בן, אהרון, ובת, הגר, שנפטרה ב-2005, ושלוש נכדות. הלל התגורר ברעננה, שם נפטר ב-8 בפברואר 2021 בגיל 97.

כתביו

• דרך במדבר: פרשיות בעלית בבל השניה רשמה ועיבדה: גליה ירדני),‫ ירושלים: המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תשכ"ו 1965 (סדרת גשר: ספרונים בעברית קלה, כא, מנוקד, עם תרגום מילים בספרדית). (מהד' ב: תשל"א.)
• רוח קדים: בשליחות מחתרתית לארצות ערב, הוצאת ספריית יהודה דקל, ירושלים, הוצאה מחודשת, 2013. ‬(תורגם לאנגלית בשם "Operation Babylon", ומשם גם לצרפתית; בנוסף, הספר זכה לעיבוד: עמוס כרמל, תחנת בגדאד אינה עונה (ציורים: אבי כץ), תל אביב: עידנים/ידיעות אחרונות, תשמ"ט).
• Operation Babylon (translated by Ina Friedman), New York Doubleday, 1987. (באנגלית)
• Le souffle du Levant (traduit de l’anglais par Marie-Francoise Dispa), Bruxelles Didier Hatier, 1989. (בצרפתית)