Shlomo Yogel

ביטוח לאומי - דף הנצחה

• Reference: MyHeritage Family Trees - SmartCopy: Dec 27 2021, 16:39:48 UTC

  ---

• Reference: MyHeritage Family Trees - SmartCopy: Feb 13 2022, 2:08:58 UTC

https://laad.btl.gov.il/Web/He/TerrorVictims/Page/Default.aspx?ID=3...

שלמה יגל זל בן ליבא ור' שבתי יגל

נולד בכ"ב באלול תרס"ח, 20/9/1905, בן 23 במותו

התגורר בחברון. נהרג בפעולת איבה בי"ח באב תרפ"ט, 24/8/1929 בתקופת המאורעות בחברון

הובא למנוחת עולמים בחברון: אזור: א, גוש: א1, חלקה: 3, שורה: 54

הותיר: אב ואם

שלמה מונצח באנדרטה בהר הרצל בלוח מס' 3

קורות חיים

נולד בכ"ב באלול תרס"ה, בסלונים, פולין, לאימו ליבא ולאביו הגאון ר' שבתי, רבה של סלונים וראש ישיבתה.

מראשית ילדותו של שלמה מבהיקים נצנוצי כשרונותיו הבלתי מצויים וזיו תכונות נפשו העדינות. הוא לומד אצל גדולי המלמדים בעיר, אצל אביו הרב, ומתמיה את הלמדנים בחריפות שכלו, שאינה לפי גילו הרך. בן שתים עשרה, וסדר נזיקין ערוך ושמור על שפתיו. ומצד שני: מזג רוחו, מדות נפשו-אצילות שבאצילות. הנה עובדה אפיינית, אחת מרבות, שנראית כלקוחה מתוך ספר אגדות. סמוך לביתם דרה אלמנה עניה, רוכלת, הנודדת מן הבוקר עד הערב, בשווקים ובכפרים, כדי למצוא מעט טרף לביתה. ובבואה בלילה לביתה והיא עיפה ויגעה ונעדרת כח להכין אוכל לילדיה ולעצמה. היא שוכבת לנוח מעט-וקמה למחרת בבוקר. שלמה מתבונן ורואה את סבל החיים האלה, ונפשו בו תתעטף. והנה הוא מתגנב לבית האלמנה בלאט, בין השמשות, בשעה שאין איש שם, עומד ונוקע עצים, מלוא נדבך קטן, ממלא את הדליים מים, שתוכל האלמנה, בבואה, להסיק - את התנור בליל החורף הקר ולהחם את האוכל. כך נוהג שלמה לעשות יום יום, במשך זמן רב, באין רואים, עד שבאה פעם האלמנה, באקראי, לפני זמנה הרגיל, בשעה ששלמה היה עסוק בעבודתו, ונתברר לה פשר דבר.

משהגיע שלמה לבר מצוה, גברה בו התשוקה לישיבת סלובודקה. מכשולים בדרך, ישיבת סלובודקה נמצאת עתה במדינת ליטא; פעולות הקרב בשדות המלחמה רק זה פסקו, הגבולות בין פולין וליטא לא נקבעו עוד, ואין עובר ובא. שלמה מתגבר על הקשיים האלה. חמש שנים הוא שונה את פרקו בסלובודקה בדבקות, בקדושה-והוא בין איתני הישיבה. כי גחן שלמה בכל המעלות, שמנו חכמים ב"עילויים": חריפות המוח, העיון והסברה; התשוקה ללימודים, ההתמדה וההתמכרות ללא מצרים, ההתנכרות לעצמו ולצרכי גופו.

בשנת תרפ"ז עולה שלמה לארץ, לישיבת "כנסת ישראל" בחברון. התמדתו בתורה עולה כאן, למרום הפסגה. וכך הוא כותב במכתב להוריו: "מאושר אני, שבאתי לכאן. נדמה לי. ששקידתי על דברי תורה הלכה וגברה כאן. ישיבת סלובודקה-פה מכורתה, ופה מקומי". שלמה עורך מכתבים רבים לחבריו וקרוביו, בהם הוא מתאר בהתפעלות את החיים המתרקמים בארץ, את יפי הטבע, והוא מעורר את כל אחד מידידיו לעלות לארץ, אם לחרוש בה את שדמות התורה הרחבות, או את שדמות הארץ הממשיות. ובאחד ממכתביו לחברו הוא מיחד את דבורו על חברון וכותב: "פה בחברון אנו רואים את טפוסו של הדור הקדום ביותר, מלפני אלפי שנים, שכמעט לא נשתנה. לעינינו מוזיאום חי של עתיקות במלבושים, מנהגים וכדומה. ובכלל, מה יפה פה הסביבה. כל ציץ עשב אומר דבר, כל אבן לוחשת איזה סוד, הבריאה אומרת שירה-אין פה דומם כלל".

ושירתו של שלמה נפסקה בתחילתה, בשבת, י"ח באב. הוא נרצח בבית אליעזר-דן סלונים.

וכשנודע דבר הרצחו של שלמה לאמו, אישה מושלמת בתורה ובצדקות, כתבה לאחד מקרוביה בארץ את הדברים האלה: שלמה מחמדי עלה למרום רך בשנים, אבל בא בימים; עלה ובידו ספר גדול וקדוש, אשר חבר בימיו המעטים ספר של תורה ועבודה. שלמה מחמדי שלם היה בשתי רגליו, הן בענינים שבין אדם למקום, הן בענינים שבין אדם לחברו. על בן יקיר כזה מי יוכל לנחמני? - אחת מצאתי, אשר יש בה משום נחמה: בננו הקדוש מסר נפשו על קדושת ישראל כעשרה הרוגי מלכות בשעתם. ודם בננו הקדוש, אשר מסר את נפשו על קדושת ישראל, ודם כל הקדושים והטהורים, לא ישקוט לא ינוח כדם הנביא זכריה".