Shmuel Noach Eisenstadt

Shmuel Noah Eisenstadt (Hebrew: שמואל נח אייזנשטדט) (September 10, 1923, Warsaw – September 2, 2010, Jerusalem) was an Israeli sociologist. In 1959 he was appointed to a teaching post in the sociology department of the Hebrew University in Jerusalem. From 1990 until his death in September 2010 he was professor emeritus. He held countless guest professorships, at the University of Chicago, Harvard University, the University of Zurich, the University of Vienna, the University of Bern, Stanford and the University of Heidelberg, among others. Eisenstadt received a number of prizes, including the Balzan prize and the Max-Planck research prize. He was also the 2006 winner of the Holberg International Memorial Prize. He was a member of many academies, including the American Academy of Arts and Sciences and the Advisory Editors Council of the Social Evolution & History Journal.

In the field of sociology he became known as a "sociologist of youth" (after a term in From Generation to Generation a work closely related to the ideas of Talcott Parsons).

However:

   Eisenstadt's research contributed considerably to the understanding that the modern trend of a eurocentric interpretation of the cultural program developed in the west is a natural development model seen in all societies [...] the European model is only one: it was merely the earliest. It started the trend. But social reactions, whether in the USA, Canada, Japan or in Southeast Asia took place with completely different cultural reagents. (Frankfurter Rundschau, March 22, 2000).

_____________________

ויקיפדיה: שמואל נח אייזנשטדט (10 בספטמבר 1923 – 2 בספטמבר 2010) היה סוציולוג ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים ועמית מחקר בכיר במכון ון ליר בירושלים

אייזנשטדט נחשב אחד מגדולי החוקרים שהטביעו את חותמם על הסוציולוגיה העולמית בת זמננו. הוא זכה בפרסים רבים על עבודתו, בהם פרס ישראל לסוציולוגיה (התשל"ג-1973), פרס בלצן, פרס מחקר של קרן מקס פלנק ופרס א.מ.ת. ב-2006 זכה בפרס הזיכרון הבינלאומי על שם הולברג, והיה הזוכה השלישי בפרס זה מאז הוכרז ב-2004 (קדמו לו ז'וליה קריסטבה ויורגן הברמס). הפרס הוענק לו "בזכות הישגיו יוצאי הדופן באמנויות ובמדעי החברה, במשפטים ובתאולוגיה, ובעבור 50 שנות מצוינות והשפעה חשובה על התאוריה הסוציולוגית." בנימוקי חברי הוועדה נכתב

פרופ' אייזנשטדט פיתח ידע השוואתי בעל איכות נדירה, המתרכז בשינוי חברתי ובמודרניזציה וקשור ליחסים שבין תרבות, מערכות אמונה ומוסדות פוליטיים. עבודתו משלבת תאוריה סוציולוגית עם מחקר אמפירי והיסטורי בחקר חברות, ציוויליזציה ודפוסי מודרניזציה