Shmuel Segal

נולד בעיר טורופץ, רוסיה, כ"ז טבת תרמ"א (31.12 1880), לאביו ר' יעקב יוסף ברנשטיין-סגל, בן-תורה ממשפחה נכבדה וחובב-ציון נלהב. למד ב"חדר" שם, ובהיותו בן עשר עלה ארצה עם אביו, שהיה ממיסדי חדרה ויחד עם חבריו ר' שניאור שניאורסון ומשה שקצר ניהל בחדרה את עניני "אגודת ריגא" של בעלי הנחלאות תושבי ריגא וסביבתה שקנו אדמה בחדרה ועדיין לא עלו אז ארצה. הנער שמואל היה מאזרחי ה"חאן" ההיסטורי, משכנם של ראשוני חדרה (על כך קיבל תעודה מאת ועדת היובל במלאות 50 שנה ליסוד חדרה) וגם טעם את טעמה של הקדחת. המשיך ללמוד ביפו בבית-הספר הפרטי של מאיר בלקינד, בבית-הספר של כי"ח (אליאנס) ואח"כ במקוה ישראל. אחרי גמירת לימודיו במקוה ישראל עבד כשנה כפועל חקלאי בפרדסי הבארון רוטשילד בפתחתקוה ובמטעי הורדים ביסוד המעלה, שנטעו מטעם הבארון לצרכי תעשית תמרוקים בבית-החרושת שהוקם אז במושבה זו. אח"כ נתמנה כפקיד במחלקת החש בונות והגזברות בהנהלת מושבות הגליל העליון שבראש פנה מטעם פקידות הבארון ואח"כ של יק"א. כאן מילא תפקידים של מנהל חשבונות, מזכיר וממלא מקום המנהל במשך עשרים שנה עד שנת 1920. באותו זמן היה בראש פנה יו"ר ועד קופת מלוה למושבות הגליל העליון ויו"ר משפט השלום העברי. בשרותו בפקידות הנהלת המושבות העניק לו מר הנרי פראנק את התואר "ידיד האכרים", על שהיה טוען תמיד לטובת האכרים והצליח לישב את הסכסוכים שביניהם ובין הפקידות בדרכי שלום. במלחמת-העולם הראשונה היה יו"ר ועד הסיוע לגליל העליון מטעם ההנהלה הציונית בשנות 1916-20, ותודות לקשרים הטובים עם ראשי השלטון האזרחי והצבאי הצליח להמתיק את הנגישות והרדיפות שניתכו אז על הישוב העברי במושבות הגליל ובצפת. ביחוד הצליח בכך תודות לקשריו עם הגנרל ג'מאל פחה "הקטן" (מפקד דיביזיה, להבדילו מג'מאל פחה "הגדול", שהיה המצביא העליון בכל ארץ-ישראל וסוריה), שהיה מתאכסן אצלו בראש פנה. כך עלה בידו לסדר שהבחורים שגויסו ממושבות הגליל ישארו לעבודה בקרבת מקומות מגוריהם, שרופא המושבות ד"ר מלכין יוחזר מגלותו שבדמשק, שהצבא ישאיר גם לאכרים מיבולם, וכן הצליח בהשתדלותו שהגנרל נתן צו לרסן את פעולת הרדיפות והדיכוי אחרי גילוי ענין "נילי", ופעל בעזרה למגורשי יפו ותל-אביב שטולטלו אל הגליל. אחרי המלחמה נבחר לאספת הנבחרים הראשונה. ב-1920, כשחוסלה הפקידות בראש פנה, הועבר לשרות בהנהלה המרכזית של פיק"א בחיפה והמשיך לטפל בתור "ידיד האכרים" בעניני מושבות הגליל והשומרון והגיע עד לדרגת סגן מנהל פיק"א בארץ. כאן היה במשך כמה שנים חבר ועד ההורים של בית-הספר הריאלי וחבר ועד הדר הכרמל. ב-1941 פרש מעבודתו ויצא לפנסיה. הועתק מהאנציקלופדיה "חלוצי הישוב ובוניו" של תדהר.

פקיד היק"א