Steven Ronald Bochco

https://en.wikipedia.org/wiki/Steven_Bochco

Steven Ronald Bochco (December 16, 1943 – April 1, 2018) was an American television producer and writer. He developed a number of television series, including Hill Street Blues, L.A. Law, Doogie Howser, M.D., and NYPD Blue.

Contents 1 Early life 2 Career 3 Personal life 4 Awards 4.1 Emmy Awards 4.2 Humanitas Prize 4.3 Edgar Awards 4.4 Directors Guild of America 4.5 Writers Guild of America 4.6 Peabody Awards 5 Bibliography 6 References 7 External links Early life Bochco was born to a Jewish family[1] in New York City, the son of Mimi, a painter, and Rudolph Bochco, a concert violinist.[2][3] He was educated in Manhattan at the High School of Music and Art. His elder sister is actress Joanna Frank.

In 1961, he enrolled at the Carnegie Institute of Technology (after merging with the Mellon Institute in 1967, now known as Carnegie Mellon University) in Pittsburgh to study playwriting and theater. He graduated with a Bachelor of Fine Arts (BFA) in Theater in 1966, having also had an MCA Writing Fellowship.[citation needed]

Career Bochco went to work for Universal Pictures as a writer and then story editor on Ironside, Columbo, McMillan & Wife, and the short-lived Lorne Greene and Ben Murphy series, Griff, as well as Delvecchio and The Invisible Man. He wrote the story and teleplay for Columbo: Murder by the book (1971) and the teleplay only for several other episodes. He wrote the screenplay for the 1968 television movie The Counterfeit Killer and worked on Silent Running (1972) and Double Indemnity (1973). He left Universal in 1978 to go to MTM Enterprises where he had greater scope for producing. His first effort there was the short-lived CBS police drama Paris, notable as the first series on which James Earl Jones played a lead role.

He achieved major success for NBC with the police drama Hill Street Blues. It ran from 1981 to 1987 and Bochco was credited as co-creator and also wrote and produced. The series also garnered considerable critical acclaim and many awards, and was nominated for a total of 98 Emmy Awards throughout its run. Bochco was fired from MTM in 1985 following the failure of Bay City Blues (1983).

Bochco moved to 20th Century Fox where he co-created and produced L.A. Law (1986–1994) which aired on NBC. This series was also widely acclaimed and a regular award winner and achieved far higher ratings success than Hill Street Blues had enjoyed.

In 1987, Bochco co-created the half-hour dramedy Hooperman which starred John Ritter but was canceled after two seasons, despite Bochco offering to take over direct day-to-day control of a third season. Hooperman was part of a lucrative deal with ABC in 1987 to create and produce ten new television series, which prompted Bochco to form Steven Bochco Productions.[4] From this deal came Doogie Howser, M.D. (1989–1993) and 1990's Cop Rock, which combined straight police drama with live-action Broadway singing and dancing. It was one of his highest-profile failures. In 1992, Bochco created an animated television series, Capitol Critters, along with Nat Mauldin and Michael Wagner.

After a lull, Bochco co-created NYPD Blue (1993–2005) with David Milch. Initially controversial at the time, the series was created with the express intention of changing the nature of network one-hour drama to compete with the more adult fare broadcast on cable networks. Other projects in this period that failed to take off include Murder One (1995–1997), Brooklyn South (1997), City of Angels (2000), Philly (2001), and Over There (2005). All five shows failed to match Bochco's earlier success though Murder One and Over There garnered critical praise.

In 2005, Bochco took charge of Commander in Chief (2005–2006) which was the creation of Rod Lurie and brought in a new writing team. However, in spring 2006, he left the show because of conflicts with ABC, and shortly afterward the program was canceled. Bochco described his experience on the show as "horrible".[5] In 2006 Bochco produced a pilot ABC show, Hollis & Rae,[6] and was reported at the same time to be developing a baseball drama and another legal drama for ABC in partnership with Chris Gerolmo.[7]

It was announced in March 2007 that he has taken his first steps into internet TV with the 44-episode Cafe Confidential, each episode being 60-seconds of unscripted "confessions" by members of the public.[8] Yet another legal drama entitled Raising the Bar was produced for TNT, this time in partnership with David Feige, although it was cancelled in December 2009 during the second season.[9][10]

According to an interview with Bochco published in September 2007, he is now winding down his involvement with network television, feeling that his tastes and current fashions in TV drama no longer coincide.[5] "The network executives stay the same age and I keep getting older and it creates a different kind of relationship. When I was doing my stuff at NBC with Brandon (Tartikoff) and Hill Street, we were contemporaries," says Bochco.[11] "When I sit down (now), they're sitting in a room with someone who's old enough to be their father and I'm not sure they want to sit in a room with their fathers."[11]

In 2008, Bochco argued that the new home for quality prime time drama is cable, where "the atmosphere is far friendlier and the creative environment more conducive to doing original work", and that "most of what's passing for primetime drama these days isn't very good".[12]

Prior to Hill Street Blues it was rare for American straight drama series to have story arcs, i.e. several stories running over many episodes (with the exception of prime time soap operas such as Dallas). It was also rare to have a large regular cast. The structure of the modern "ensemble" television drama can be traced to Bochco, who many regard as having changed the "language" of television drama.[citation needed]

From 2014 to its cancellation in 2016, he wrote and executive produced Murder in the First, a series drama which he co-created with Eric Lodal.[13]

Personal life In 1970, he married actress Barbara Bosson, who appeared as a regular on Hill Street Blues. They had two children before divorcing in 1997. In later years he was married to Dayna Kalins (m. August 12, 2000). His son, Jesse Bochco, by Bosson, was a producer/director on NYPD Blue and directed the pilot episode of Raising the Bar. Jesse Bochco also appeared as Captain Furillo's son, Frank Jr. (with Bosson playing his mother) on Hill Street Blues. Jesse has directed several episodes of his father's shows, including NYPD Blue, Philly, and Over There.

Bochco was diagnosed with leukemia in 2014, requiring a bone marrow transplant late that year. He died from leukemia April 1, 2018.[14]

Awards Emmy Awards 1981 Outstanding Drama Series, for Hill Street Blues 1981 Outstanding Writing in a Drama Series, for Hill Street Blues, "Hill Street Station" (premiere episode) 1982 Outstanding Drama Series, for Hill Street Blues 1982 Outstanding Writing in a Drama Series, for Hill Street Blues, "Freedom's Last Stand" 1983 Outstanding Drama Series, for Hill Street Blues 1984 Outstanding Drama Series, for Hill Street Blues 1987 Outstanding Drama Series, for L.A. Law 1987 Outstanding Writing in a Drama Series, for L.A. Law, "The Venus Butterfly" 1989 Outstanding Drama Series, for L.A. Law 1995 Outstanding Drama Series, for NYPD Blue Humanitas Prize 1981 60-minute Category, for Hill Street Blues 1999 90-Minute Category, for NYPD Blue Edgar Awards 1982 Best Episode in a TV Series Teleplay, for Hill Street Blues, "Hill Street Station" 1995 Best Episode in a TV Series Teleplay, for NYPD Blue, "Simone Says" Directors Guild of America 1999 Diversity Award Writers Guild of America 1994 Laurel Award for TV Writing Achievement Peabody Awards 1981 for Hill Street Blues [15] 1987 for L.A. Law [16] 1996 for NYPD Blue [17] 1998 for NYPD Blue, the episode "Raging Bulls"[18] In addition to these awards, Bochco has earned induction into the Television Hall of Fame, which he achieved in 1996.

Bibliography Death by Hollywood: A Novel (2003). New York: Random House. ISBN 978-1-4000-6156-3. References

Jewish Journal: "Change of Command on ‘Commander in Chief’" by Naomi Pfefferman October 13, 2005

Filmreference.com

"Rudolph Bochco, 77, Violinist; Appeared With Top Artists". New York Times.

An animated photograph of Bochco's own father, violinist Rudolph Bochco, served as the logo for Steven Bochco Productions; the music played over both the animated photograph and the 20th Century Fox logo was a brief segment from Movement 3, the "Presto" movement, of Concerto No. 2 in G minor, Op. 8, RV 315, "L'estate", the "Summer" concerto of Antonio Vivaldi's cycle The Four Seasons.

Gay, Verne. "He's not blue about leaving network TV". The Boston Globe, September 5, 2007. Accessed 2 July 2009.

"Hollis & Rae". TV.com.

Fox / Bochco / Gerolmo Civil Case Drama (2007)[permanent dead link]. InBaseline.

Cafe Confidential. Metacafe. Accessed 2 July 2009.

The Hollywood Reporter

Brookes, Emily. "Bochco takes TNT to court". C21 Media, 25 January 2008. Accessed 2 July 2009.

Gay, Verne (September 5, 2007). "He's not blue about leaving network TV". The Boston Globe. Archived from the original on February 28, 2009. Retrieved April 1, 2018.

Schneider, Michael. "Leno's early shift rocks primetime". Variety, December 12, 2008. Accessed 2 July 2009.

Bibel, Sara (September 19, 2013). TNT Orders Ten Episodes of Steven Bochco Drama 'Murder In The First' Starring Taye Diggs & Kathleen Robertson, TV by the Numbers via TNT press release. Retrieved September 20, 2013.

Barnes, Mike (April 1, 2018). "Steven Bochco, Creative Force Behind 'Hill Street Blues,' 'L.A. Law' and 'NYPD Blue,' Dies at 74". The Hollywood Reporter. Retrieved April 1, 2018.

41st Annual Peabody Awards, June 1982

47th Annual Peabody Awards, May 1988.

56th Annual Peabody Awards, May 1997.

58th Annual Peabody Awards, May 1999. External links Steven Bochco on IMDb Biography at Museum TV Steven Bochco interview video at the Archive of American Television

סטיבן בוצ'קו

' (באנגלית: Steven Ronald Bochco,‏ 16 בדצמבר 1943 - 1 באפריל 2018) היה מפיק טלוויזיה וקולנוע, תסריטאי, וסופר יהודי אמריקאי, זוכה שנים עשר פרסי אמי, שני פרסי אדגר, פרס גילדת הכותבים של אמריקה, ארבעה פרסי פיבודי ופרסים רבים נוספים. מחשובי יוצרי הטלוויזיה בארצות הברית ובעולם כולו. בין היתר יצר את סדרות הטלוויזיה: בלוז לכחולי המדים, פרקליטי אל איי, דוגי האוזר, NYPD Blue ועוד.

תוכן עניינים 1 קורות חיים 2 קריירה 2.1 סרטי יוניברסל (1966–1978) 2.2 MTM Enterprises‏ (1978-1985) 2.3 מפיק ויוצר עצמאי 2.4 סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע של סטיבן בוצ'קו (רשימה חלקית) 3 פרסים 3.1 אמי 3.2 אחרים 4 לקריאה נוספת 5 קישורים חיצוניים 6 הערות שוליים קורות חיים בוצ'קו נולד בניו יורק, ב-1943, לזוג אמנים יהודים יוצאי פולין וליטא[1], רודולף (כנר במקצועו[2]%29 ומימי (ציירת). הייתה לו אחות אחת, גדולה ממנו בשנתיים, שחקנית הקולנוע והטלוויזיה הידועה בזכות עצמה, ג'ואנה פרנק[3]. למד בבית ספר תיכון למוזיקה ואמנות בניו יורק וסיים ב-1966 תואר ראשון בתיאטרון, BFA באוניברסיטת קרנגי מלון בפיטסבורג, פנסילבניה.

בתקופת לימודיו זו, ב-1964 נישא לאשתו הראשונה גבריאלה לוין, ממנה התגרש כעבור חמש שנים. בוצ'קו עתיד היה להינשא בהמשך חייו עוד פעמיים. ב-1970 הוא נישא לשחקנית הקולנוע ברברה בוסום, ממנה נולדו לו שני ילדיו, אחד מהם ג'סי בוצ'קו, במאי ומפיק טלוויזיה ידוע בזכות עצמו. בוצ'קו ובוסום התגרשו ב-1997, אחרי 27 שנות נישואין. כעבור שלוש שנים בוצ'קו נישא בשלישית, לדיינה קאלינס, לה הוא נשאר נשוי עד פטירתו מלוקמיה, ב-2018.

קריירה סרטי יוניברסל (1966–1978) בעת לימודיו באוניברסיטה קיבל בוצ'קו מלגת כתיבה מחברת MCA. הוא ניצל עובדה זו כדי לסייע לו להתקבל לעבודת קיץ סטודנטיאלית בסרטי יוניברסל, בקליפורניה ובמהלך אותו קיץ הרשים את מנהל מחלקתו שם עד כדי כך, שהאחרון הציע לו, שכשיסיים את לימודיו יבוא לעבוד ב"יוניברסל" באופן קבוע. בוצ'קו אכן עשה זאת ולאחר סיום לימודיו עבד ב"יוניברסל" 12 שנה כתסריטאי ולאחר מכן כמפיק, עושה דרכו אט אט במעלה סולם התפקידים בחברה.

הקרדיט הראשון שקיבל ככותב (שותף) היה ב-1967, באחת האפיזודות האחרונות של סדרת הטלוויזיה Bob Hope Presents the Chrysler Theatre, של NBC. שנה לאחר מכן הוא היה אחד משני התסריטאים של סרט הקולנוע The Counterfeit Killer בכיכובו של ג'ק לורד. ב-1971 היה אחד התסריטאים של העונה השלישית והאחרונה בסדרת הדרמה הטלוויזיונית The Name of the Game‏ (1968–1971), אף היא של NBC, הסדרה הטלוויזיונית שהייתה העתירה ביותר בתקציבה באותה עת.

באותה שנה, 1971 הוא גם כתב את התסריט של האפיזודה הראשונה בעונה הראשונה (אחרי שני פרקי הפיילוט) של סדרת הטלוויזיה המצליחה קולומבו. הבמאי של אפיזודה זו היה סטיבן ספילברג. בוצ'קו כתב אפיזודות רבות נוספות, הן ב"קולומבו" והן בסדרות טלוויזיה אחרות כמו "איירונסייד", "מקמילן ואשתו" ועוד.

קריירת ההפקה שלו החלה עם הסרט Lt. Shuster's Wife, בכיכובה של לי גרנט, שלא הצליח במיוחד. בתקופה זו הוא היה גם התסריטאי של כמה סרטי קולנוע אחרים, בהם סרט המדע הבדיוני Silent Running‏ (1972) ועוד.

MTM Enterprises‏ (1978-1985) ב-1978 עבר בוצ'קו מ"יוניברסל" ל-MTM Enterprises, שאפשרו לו להתמקד יותר בהפקה ופחות בתסריטאות. הפרויקט הראשון שלו במסגרת החדשה היה סרט הקולנוע Vampire‏ (1979), בכיכובם של ג'ייסון מילר, ג'סיקה וולטר ואחרים. בוצ'קו היה התסריטאי והמפיק בפועל. באותה שנה יצר (עם שותף), הפיק בפועל והיה התסריטאי של חלק מהאפיזודות בסדרת דרמת פשע טלוויזיונית כושלת יחסית בשם "פריס". הסדרה, בכיכובו של ג'יימס ארל ג'ונס זכתה לעונה אחת בלבד ברשת CBS בטרם ירדה מהאקרנים ב-1980, אולם שנה לאחר מכן יצר בוצ'קו, הפיק בפועל ותיסרט את הסדרה המצליחה באמת, הראשונה שלו, בלוז לכחולי המדים. סדרת דרמה משטרתית זו, שהפכה למודל עבור סדרות דומות במשך שנים אחר כך, הוקרנה ב-NBC בפריים טיים, במשך שבע עונות (1981–1987), 146 אפיזודות סך הכל וזכתה ל-98 מועמדויות לפרס אמי. בעונתה הראשונה היא זכתה בשמונה פרסי אמי, יותר מכל סדרה טלוויזיונית אחרת בהיסטוריה, למעט "הבית הלבן". ששה מתוך פרסי האמי בהם זכה בוצ'קו, ניתנו לו בגין סדרת טלוויזיה זו. בוצ'קו עזב את MTM Enterprises ב-1985, בסיומה של העונה החמישית ולאחר כישלונה של אחת הסדרות הטלוויזיוניות האחרות שיצר, הפיק ותיסרט.

מפיק ויוצר עצמאי סמוך לאחר עזיבת MTM הקים סטיבן בוצ'קו חברת הפקות משלו, Steven Bochco Productions ומרבית יצירתו לאחר מכן נעשתה באמצעותה, בין לבדו ובין בשותפות עם אחרים. הלוגו של החברה היה דמות מצוירת של אביו, הכנר רודולף בוצ'קו.

סדרת הטלוויזיה המצליחה הבאה שיצר, לראשונה באופן עצמאי, אך שוב עם שותף, פרקליטי אל איי הופקה ביחד עם חברת פוקס המאה ה-20. הסדרה הוקרנה ברשת NBC שמונה עונות (ספטמבר 1986 - מאי 1994), כשבוצ'קו עצמו הוא המפיק בפועל של ארבע מתוכן, כללה 172 אפיזודות וזכתה ב-15 פרסי אמי, שלושה מתוכם לסטיבן בוצ'קו עצמו.

בוצ'קו יצר, הפיק וכתב סדרות טלוויזיוניות נוספות וגם סרטי קולנוע, בדרך כלל דרמות פשע לסוגיהן, אך הסדרה המצליחה הבאה שלו הייתה דווקא קומית, דוגי האוזר. הסדרה הוקרנה ברשת ABC ארבע עונות (ספטמבר 1989 - מרץ 1993) וכללה 97 אפיזודות. ההפקה בפועל הייתה כולה של בוצ'קו.

בספטמבר 1993 החלה ABC בהקרנתה של הסדרה NYPD Blue, אף היא פרי יצירתו של בוצ'קו (עם שותף). זו הייתה הסדרה הטלוויזיונית הארוכה ביותר והמצליחה ביותר שיצר והיא הוקרנה לא פחות מ-12 עונות (ספטמבר 1993 - מרץ 2005), על פני 261 אפיזודות. המפיק בפועל והתסריטאי (עם שותף) היה סטיבן בוצ'קו, שאף זכה בגינה באחד מפרסי האמי שלו, אחד מפרסי אדגר ושניים מפרסי פיבודי, בנוסף לפרסים אחרים.

הוא המשיך ויצר סדרות טלוויזיה אחרות גם במהלך שני העשורים הראשונים של המאה ה-21, גם לאחר שחלה בלוקמיה, אבל אף אחת מהן לא הגיעה להצלחה המרשימה כל כך של יצירתו במאה הקודמת.

ב-2003 יצא לאור בהוצאת רנדום האוס ספר מתח שכתב.

סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע של סטיבן בוצ'קו (רשימה חלקית) 1975-1967, Ironside (תסריטאי) 1972-1968, The Name of the Game (תסריטאי) 1971, Columbo (עריכת תסריט) 1971-1976, McMillan and Wife (תסריטאי) 1974, Griff (תסריטאי - מפיק) 1977-1976, Delvecchio (תסריטאי) 1978, Richie Brockelman (תסריטאי) 1979, Turnabout (תסריטאי) 1979-1980, Paris (תסריטאי ומפיק בפועל) 1981, בלוז לכחולי המדים (תסריטאי ומפיק בפועל) 1983, Bay City Blues (תסריטאי ומפיק בפועל) 1986, פרקליטי אל איי (תסריטאי ומפיק בפועל) 1989-1987, הופרמן (תסריטאי ומפיק בפועל) 1989, דוגי האוזר (תסריטאי ומפיק בפועל) 1990, Cop Rock (תסריטאי ומפיק בפועל) 1991, Civil Wars (תסריטאי ומפיק בפועל) 1993, NYPD Blue (תסריטאי ומפיק בפועל) 1995-1997, Murder One (תסריטאי ומפיק בפועל) 1997, Brooklyn South (תסריטאי ומפיק בפועל) 2000, City of Angels (תסריטאי ומפיק בפועל) 2002-2001, Philly (תסריטאי ומפיק בפועל) 2005, אי שם (תסריטאי ומפיק בפועל) 2006-2005, Commander in Chief (תסריטאי ומפיק בפועל) 2009-2008, Raising the Bar (תסריטאי ומפיק בפועל) 2016-2014, Murder in the First (תסריטאי ומפיק בפועל) פרסים אמי 1981 - בלוז לכחולי המדים - פרס אמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר 1981 - בלוז לכחולי המדים - פרס אמי לתסריט מצטיין בסדרת דרמה - בגין "Hill Street Station", פרק הפתיחה של הסדרה 1982 - בלוז לכחולי המדים - פרס אמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר 1982 - בלוז לכחולי המדים - פרס אמי לתסריט מצטיין בסדרת דרמה - בגין הפרק "Freedom's Last Stand" 1983 - בלוז לכחולי המדים - פרס אמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר 1984 - בלוז לכחולי המדים - פרס אמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר 1987 - פרקליטי אל איי - פרס אמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר 1987 - פרקליטי אל איי - פרס אמי לתסריט מצטיין בסדרת דרמה - בגין הפרק "The Venus Butterfly" 1989- פרקליטי אל איי - פרס אמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר 1990 - פרקליטי אל איי - פרס אמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר 1991 - פרקליטי אל איי - פרס אמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר 1995 - NYPD Blue - פרס אמי לסדרת הדרמה הטובה ביותר אחרים 1981 - Humanitas Prize, בגין "בלוז לכחולי המדים" 1981 - פרס פיבודי בגין "בלוז לכחולי המדים" 1982 - פרס אדגר, בגין פרק הפתיחה "Hill Street Station" של "בלוז לכחולי המדים" 1987 - פרס פיבודי בגין "פרקליטי אל איי" 1994 - פרס גילדת הכותבים של אמריקה 1995 - פרס אדגר, בגין הפרק "Simone Says" בסדרה "NYPD Blue" 1996 - פרס פיבודי בגין "NYPD Blue" 1996 - פרס היכל התהילה של הטלוויזיה 1998 - פרס פיבודי בגין הפרק "Raging Bulls" בסדרה "NYPD Blue" 1999 - Humanitas Prize, בגין "NYPD Blue" 1999 - פרס גילדת הבמאים של אמריקה לקריאה נוספת סטיבן בוצ'קו, מוות בהוליווד, הוצאת מודן, תרגום: נעה שביט, 2004 (הספר Death by Hollywood יצא לאור במקור בהוצאת רנדום האוס, 2003) סטיבן בוצ'קו, אמת היא הגנה מוחלטת: 50 השנים שלי בטלוויזיה (אוטוביוגרפיה), 2016 קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטיבן בוצ'קו בוויקישיתוף IMDB Logo 2016.svg סטיבן בוצ'קו , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) סטיבן בוצ'קו , באתר MBC אנציקלופדיה של הטלוויזיה "היוצר פורץ הדרך סטיבן בוצ'קו ("NYPD") הלך לעולמו בגיל 74" , באתר וואלה, 2 באפריל 2018 https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%91%D7%9F_%D7%91...

------------------------------

https://en.wikipedia.org/wiki/Steven_Bochco

Steven Ronald Bochco (December 16, 1943 – April 1, 2018) was an American television producer and writer. He developed a number of television series, including Hill Street Blues, L.A. Law, Doogie Howser, M.D., and NYPD Blue.

Contents 1 Early life 2 Career 3 Personal life 4 Awards 4.1 Emmy Awards 4.2 Humanitas Prize 4.3 Edgar Awards 4.4 Directors Guild of America 4.5 Writers Guild of America 4.6 Peabody Awards 5 Bibliography 6 References 7 External links Early life Bochco was born to a Jewish family[1] in New York City, the son of Mimi, a painter, and Rudolph Bochco, a concert violinist.[2][3] He was educated in Manhattan at the High School of Music and Art. His elder sister is actress Joanna Frank.

In 1961, he enrolled at the Carnegie Institute of Technology (after merging with the Mellon Institute in 1967, now known as Carnegie Mellon University) in Pittsburgh to study playwriting and theater. He graduated with a Bachelor of Fine Arts (BFA) in Theater in 1966, having also had an MCA Writing Fellowship.[citation needed]

Career Bochco went to work for Universal Pictures as a writer and then story editor on Ironside, Columbo, McMillan & Wife, and the short-lived Lorne Greene and Ben Murphy series, Griff, as well as Delvecchio and The Invisible Man. He wrote the story and teleplay for Columbo: Murder by the book (1971) and the teleplay only for several other episodes. He wrote the screenplay for the 1968 television movie The Counterfeit Killer and worked on Silent Running (1972) and Double Indemnity (1973). He left Universal in 1978 to go to MTM Enterprises where he had greater scope for producing. His first effort there was the short-lived CBS police drama Paris, notable as the first series on which James Earl Jones played a lead role.

He achieved major success for NBC with the police drama Hill Street Blues. It ran from 1981 to 1987 and Bochco was credited as co-creator and also wrote and produced. The series also garnered considerable critical acclaim and many awards, and was nominated for a total of 98 Emmy Awards throughout its run. Bochco was fired from MTM in 1985 following the failure of Bay City Blues (1983).

Bochco moved to 20th Century Fox where he co-created and produced L.A. Law (1986–1994) which aired on NBC. This series was also widely acclaimed and a regular award winner and achieved far higher ratings success than Hill Street Blues had enjoyed.

In 1987, Bochco co-created the half-hour dramedy Hooperman which starred John Ritter but was canceled after two seasons, despite Bochco offering to take over direct day-to-day control of a third season. Hooperman was part of a lucrative deal with ABC in 1987 to create and produce ten new television series, which prompted Bochco to form Steven Bochco Productions.[4] From this deal came Doogie Howser, M.D. (1989–1993) and 1990's Cop Rock, which combined straight police drama with live-action Broadway singing and dancing. It was one of his highest-profile failures. In 1992, Bochco created an animated television series, Capitol Critters, along with Nat Mauldin and Michael Wagner.

After a lull, Bochco co-created NYPD Blue (1993–2005) with David Milch. Initially controversial at the time, the series was created with the express intention of changing the nature of network one-hour drama to compete with the more adult fare broadcast on cable networks. Other projects in this period that failed to take off include Murder One (1995–1997), Brooklyn South (1997), City of Angels (2000), Philly (2001), and Over There (2005). All five shows failed to match Bochco's earlier success though Murder One and Over There garnered critical praise.

In 2005, Bochco took charge of Commander in Chief (2005–2006) which was the creation of Rod Lurie and brought in a new writing team. However, in spring 2006, he left the show because of conflicts with ABC, and shortly afterward the program was canceled. Bochco described his experience on the show as "horrible".[5] In 2006 Bochco produced a pilot ABC show, Hollis & Rae,[6] and was reported at the same time to be developing a baseball drama and another legal drama for ABC in partnership with Chris Gerolmo.[7]

It was announced in March 2007 that he has taken his first steps into internet TV with the 44-episode Cafe Confidential, each episode being 60-seconds of unscripted "confessions" by members of the public.[8] Yet another legal drama entitled Raising the Bar was produced for TNT, this time in partnership with David Feige, although it was cancelled in December 2009 during the second season.[9][10]

According to an interview with Bochco published in September 2007, he is now winding down his involvement with network television, feeling that his tastes and current fashions in TV drama no longer coincide.[5] "The network executives stay the same age and I keep getting older and it creates a different kind of relationship. When I was doing my stuff at NBC with Brandon (Tartikoff) and Hill Street, we were contemporaries," says Bochco.[11] "When I sit down (now), they're sitting in a room with someone who's old enough to be their father and I'm not sure they want to sit in a room with their fathers."[11]

In 2008, Bochco argued that the new home for quality prime time drama is cable, where "the atmosphere is far friendlier and the creative environment more conducive to doing original work", and that "most of what's passing for primetime drama these days isn't very good".[12]

Prior to Hill Street Blues it was rare for American straight drama series to have story arcs, i.e. several stories running over many episodes (with the exception of prime time soap operas such as Dallas). It was also rare to have a large regular cast. The structure of the modern "ensemble" television drama can be traced to Bochco, who many regard as having changed the "language" of television drama.[citation needed]

From 2014 to its cancellation in 2016, he wrote and executive produced Murder in the First, a series drama which he co-created with Eric Lodal.[13]

Personal life In 1970, he married actress Barbara Bosson, who appeared as a regular on Hill Street Blues. They had two children before divorcing in 1997. In later years he was married to Dayna Kalins (m. August 12, 2000). His son, Jesse Bochco, by Bosson, was a producer/director on NYPD Blue and directed the pilot episode of Raising the Bar. Jesse Bochco also appeared as Captain Furillo's son, Frank Jr. (with Bosson playing his mother) on Hill Street Blues. Jesse has directed several episodes of his father's shows, including NYPD Blue, Philly, and Over There.

Bochco was diagnosed with leukemia in 2014, requiring a bone marrow transplant late that year. He died from leukemia April 1, 2018.[14]

Awards Emmy Awards 1981 Outstanding Drama Series, for Hill Street Blues 1981 Outstanding Writing in a Drama Series, for Hill Street Blues, "Hill Street Station" (premiere episode) 1982 Outstanding Drama Series, for Hill Street Blues 1982 Outstanding Writing in a Drama Series, for Hill Street Blues, "Freedom's Last Stand" 1983 Outstanding Drama Series, for Hill Street Blues 1984 Outstanding Drama Series, for Hill Street Blues 1987 Outstanding Drama Series, for L.A. Law 1987 Outstanding Writing in a Drama Series, for L.A. Law, "The Venus Butterfly" 1989 Outstanding Drama Series, for L.A. Law 1995 Outstanding Drama Series, for NYPD Blue Humanitas Prize 1981 60-minute Category, for Hill Street Blues 1999 90-Minute Category, for NYPD Blue Edgar Awards 1982 Best Episode in a TV Series Teleplay, for Hill Street Blues, "Hill Street Station" 1995 Best Episode in a TV Series Teleplay, for NYPD Blue, "Simone Says" Directors Guild of America 1999 Diversity Award Writers Guild of America 1994 Laurel Award for TV Writing Achievement Peabody Awards 1981 for Hill Street Blues [15] 1987 for L.A. Law [16] 1996 for NYPD Blue [17] 1998 for NYPD Blue, the episode "Raging Bulls"[18] In addition to these awards, Bochco has earned induction into the Television Hall of Fame, which he achieved in 1996.

Bibliography Death by Hollywood: A Novel (2003). New York: Random House. ISBN 978-1-4000-6156-3. References

Jewish Journal: "Change of Command on ‘Commander in Chief’" by Naomi Pfefferman October 13, 2005

Filmreference.com

"Rudolph Bochco, 77, Violinist; Appeared With Top Artists". New York Times.

An animated photograph of Bochco's own father, violinist Rudolph Bochco, served as the logo for Steven Bochco Productions; the music played over both the animated photograph and the 20th Century Fox logo was a brief segment from Movement 3, the "Presto" movement, of Concerto No. 2 in G minor, Op. 8, RV 315, "L'estate", the "Summer" concerto of Antonio Vivaldi's cycle The Four Seasons.

Gay, Verne. "He's not blue about leaving network TV". The Boston Globe, September 5, 2007. Accessed 2 July 2009.

"Hollis & Rae". TV.com.

Fox / Bochco / Gerolmo Civil Case Drama (2007)[permanent dead link]. InBaseline.

Cafe Confidential. Metacafe. Accessed 2 July 2009.

The Hollywood Reporter

Brookes, Emily. "Bochco takes TNT to court". C21 Media, 25 January 2008. Accessed 2 July 2009.

Gay, Verne (September 5, 2007). "He's not blue about leaving network TV". The Boston Globe. Archived from the original on February 28, 2009. Retrieved April 1, 2018.

Schneider, Michael. "Leno's early shift rocks primetime". Variety, December 12, 2008. Accessed 2 July 2009.

Bibel, Sara (September 19, 2013). TNT Orders Ten Episodes of Steven Bochco Drama 'Murder In The First' Starring Taye Diggs & Kathleen Robertson, TV by the Numbers via TNT press release. Retrieved September 20, 2013.

Barnes, Mike (April 1, 2018). "Steven Bochco, Creative Force Behind 'Hill Street Blues,' 'L.A. Law' and 'NYPD Blue,' Dies at 74". The Hollywood Reporter. Retrieved April 1, 2018.

41st Annual Peabody Awards, June 1982

47th Annual Peabody Awards, May 1988.

56th Annual Peabody Awards, May 1997.

58th Annual Peabody Awards, May 1999. External links Steven Bochco on IMDb Biography at Museum TV Steven Bochco interview video at the Archive of American Television