Yaakov (Jacob) Orenstein

http://www.rivlinfamily.com/index.php?option=com_content&task=view&...

http://www.rivlinfamily.com/index.php?option=com_content&task=view&...

GEDCOM Note

http://www.rivlinfamily.com/index.php?option=com_content&task=view&...

הרב יעקב אורנשטיין, מנהל ישיבת אהל משה מיסוד המהרי"ל דיסקין

אורנשטיין יעקב (בן ישעיהו אורנשטיין וצפורה ריבלין)

נולד בירושלים בשנת תרי"ט - 1859.

בשנות חייו המעטים בירושלים, נתפרסם לעילוי וגאון חריף, ובעודו צעיר לימים נתפרסם כתלמיד חכם גדול והכתר בתואר "הגאון הירושלמי". היה מגיד שעורים בישיבת אהל משה ומיקירי האברכים של ירושלים היו משומעי שיעוריו. היה גם דרשן גדול ובשבתות היה דורש בפני קהל רב הלכה ואגדה והראה בקיאות עצומה בתלמוד בבלי וירושלים, מדרשים זוהר ופוסקים ראשונים ואחרונים

גדול היה האיש ומיוחד בגילו ונישא על בני דורו . איש שכלל בתוכו תורה ומדע, חכמת אלוקים האירה פניו, ניב שפתיו היה למשיב נפש, עטו היה מעין הנובע כוחות עצומים. ידע לעורר ולעודד וגם לזרוק מרה ולעשות את עטו לחרב פיפיות. הוא קלט לתוכו את כל הספרות התלמודית ולא החסיר מתלמודו מכל מה שבא לדפוס ונתגלה לאור העולם בנגלה ובסתר, בפלפול ובפשט, באגדה ובדרוש, בחסידות ובקבלה. יחד עם זאת היה גם חוקר הלשון ומומחה בה והיה סופר פורה בעל סגנון יפה. בקי ויודע בחכמת החשבון, ההנדסה והאלגברה ויודע פרק גם בחכמת הטבע והוגה דעות פילוסופיות.

כח התמדתו היה בלתי רגיל ושקידתו הייתה עצומה. יכול היה ללמוד שתים עשרה שעות רצופות. למרות טרדותיו המרובות, כראש המתיבתא בישיבת "אהל-משה" וכמזכיר כולל אמריקה בירושלים, למד רוב שעות היום והלילה.

כשרונותיו היו גאוניים ובלתי רגילות, כח תפיסתו היה מפליא. די היה לו לרפרף על פני עניין עמוק ולסקור עליו בסקירה קלה והעניין היה כבר ברור וידוע לו.

היה בעל מידות. עם חלב אמו ינק לתוכו מידות נאצלות. אהבתו לאנשים היתה נפלאה ומיוחדת והיה מוכן לבוא לעזרתם בכל עת.

בין מצד אביו ובין מצד אמו היה מגזע משפחה של אצילים.

יחד עם אביו, ר' ישעיהו אורנשטיין, יסד - בהסכמת הרב יהושע ליב דיסקין - את ישיבת "אהל-משה, ור' יעקב כיהן כראש הישיבה.

ר' יעקב היה סופר שנון וחריף בלה"ק ונלחם לדעותיו והשקפותיו במאמרים שנונים בעתון "החבצלת" של הרי"ד פרומקין ז"ל. היה גם סופר חב"ד וממייסדי כולל "תפארת ירושלים" ליהודי אמריקה.

ושוב, יחד עם אביו עזר לעדה הספרדית בירושלים להקים את בית החולים "משגב לדך" בחסותו ותמיכתו של הרב מבריסק בהיותם יריבים למנהלי בית החולים הכללי "בקור חולים" ובייחוד להרי"מ סלומון והרי"מ פינס ז"ל.

את רוב עיתותיו וזמנו הקדיש לתורה והעלה גם חידושים בכתב. כתב חידושים על הרמב"ם (בהלכות כלאים) ואת הספר "מכל המצוות" על תרי"ג מצות. פרסם מאמרים תורניים בירחונים "תורה מציון" ו- "אור תורה" "אלון בכות" וכן כתב מאמרים חשובים במתימטיקה ובפילוסופיה.

מת על פני אביו בירושלים ביום כ"ב סיון תרס"ח - 21.6.1908.

אשתו - צפורה דרייזה בת יהודה לייב שנייטאך וראשה בת יוסף יוזל.

צאצאיהם: משה יהודה לייב, מאיר אורי, רבקה זיסל, יוסף חיים, רחל, עקיבא, יצחק, חיים.