Yaakov Shimon Haim Deutch Ashkenazi, ADMOR ZELICHOV

רבי יעקב חיים שמעון דייטש (כונה גם: רבי שמעון מזליחוב, או רבי שימע'לה זעליחובר; נפטר בכ"ג באייר תקפ"ו), היה רב במספר ערים בפולין, מתלמידי החוזה מלובלין ואדמו"ר בזליחוב.
בפרטי משפחתו ומקום מוצאו לוטים בערפל. ידוע ששם אביו היה רבי משה. המקורות חלוקים אם מוצאו מגרמניה ומכאן כינויו "דייטש" וחתימתו "אשכנזי", או שמא מוצאו מוישניצא[%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%94 הבהרה].
יש סברה שהייחוס שלו הוא כנכד לרבי צבי הירש אשכנזי - החכם צבי דרך בנו הרב משה, אב"ד בקמינקא.אך לא נמצא לכך סימוכין

בילדותו למד בישיבתו של רבי שמואל שמלקה הורוביץ בניקלשבורג אשר מאוד שיבחו].

בצעירותו כיהן כרב בערים בארנוב וסקאהל, ומאוחר יותר כיהן בפילוב.
לא ידוע מתי התקרב לחסידות, אך כבר בכהונתו בפילוב היה מחסידי החוזה מלובלין. על התקרבותו לחסידות סיפר רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא שרבי שמעון חווה מקרה של מוות קליני ובמהלכו ראה את גדלותו של המגיד מקוזניץ בשמים[2], ומאז נסע למגיד מקוזניץ, ובעיקר לחוזה מלובלין, אותו ראה לרבו המובהק.
כשהקים רבי יעקב יצחק מפשיסחה, "היהודי הקדוש", את חצרו בפשיסחה, תוך חידוש דרך שונה בחסידות, ראה זאת רבי יעקב שמעון כפגיעה בכבוד רבו החוזה מלובלין, והיה מראשי הלוחמים בשיטתו.
בשנת תקס"ט מונה על ידי רבותיו לרבה של זליחוב, במהלכה של חתונה רבת משתתפים שהתקיימה שם. על שם עיר זו התפרסם ביותר. הנהגתו היתה תקיפה, וההחוזה מלובלין הזהיר להישמר ממנו שלא יקפיד.
לאחר פטירת רבו, היה נוסע לרבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, ובמקביל החל לנהל חצר חסידית משלו בזליחוב, ובין השאר היה נוסע אליו רבי ברוך מריקא, שהיה מישישי צדיקי דורו, מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש.
בשנת תקפ"ג, לאחר 14 שנות רבנות בזליחוב, התעוררה מחלוקת נגדו, והוא נאלץ לעזוב את עירו ועבר לראדזין].
נוסח מצבת רבי שמעון מזליחוב
פה נטמן
אדונינו מו"ר ורבנו הרב הצדיק הקדוש
מו"ה יעקב חיים שמעון
בן מו"ה משה
נפטר כ"ג אייר שנת תקפ"ו
ת.נ.צ.ב.ה.
בשנת תקפ"ד, כשהתקיימה החתונה הגדולה באוסטילה, והיה בראש המחנה שביקשו לנצל את כינוס צדיקי החסידות במעמד החתונה לברר את שיטתו של רבי שמחה בונים מפשיסחא, ואם לא יתקבלו דבריו – להחרימו.
נפטר בראדזין בכ"ג באייר תקפ"ו. רבי ברוך מריקא ששהה אצלו בעת פטירתו התבטא על כך: ”מעולם לא ראיתי הסתלקות כזה, הלואי שיתן לי השי"ת שתהא אחריתי כמוהו”[4]. נקבר בראדזין. לידו נקברה אשת רבי מרדכי יוסף ליינר מאיזביצא.

Yakov Shimon Chayim DEUTSCH m'Radzin "Admor miZelichov" is listed in the BAAL-SHEM-TOV Genealogical List of Disciples Compiled by Dr. Yehuda Klausner according to the chart "DRZEWO GENEALOGICZNE B. SZEM TOW" published in 1927 by S. Ch. Goldsztejn, Miedzyrzec as "Yakov Shimon Chayim DEUTSCH from RADZIN" # 38283. The chart is apparently both the family tree and he list of the disciples of the Bal-Shem-Tov and was a major clue that helped finding the relationship between the Ashkenazis and the BESHT

כבר במחצית השנייה של המאה ה- 18 היתה קהילה מאורגנת בבאראנוב ולה רב משלה. לא ידועים לנו שמותיהם של ראשוני הרבנים בעיר זו ואולם יש ידיעה קלושה בדבר כהונתו כרב בבאראנוב של ר' יעקב שמעון חיים דייטש, תלמידו של החוזה מלובלין, שהיה אחר-כך גם לרבן של קהילות ז'ליחוב, פולאווי (פילוב) וראדזין. ר' יעקב שמעון חיים דייטש נפטר ב- 1826 http://moreshet.pl/he/node/209

Mekhon "Śifte tsadiḳim" (Jerusalem) Library of Congress/NACO מכון שפתי צדיקים (ירושלים) National Library of Israel VIAF ID: 157144840 (Corporate) Permalink: http://viaf.org/viaf/157144840

תולדות רבי יעקב שמעון חיים דייטש (אשכנזי) האדמו"ר מזעליחוב: אבי שושלת משפחת שטרן

Żelechów [%CA%90%C9%9B%CB%88l%C9%9Bxuf] ( listen) (Yiddish זשעלעכאָוו, rus. Желехув) is a town in east Poland in Masovian Voivodeship in Garwolin County. It is the seat of Gmina Żelechów. Żelechów is 85 kilometres (53 miles) from Warsaw and 85 kilometres (53 miles) far from Lublin. More than 4000 people live in the town. It is a local centre, supporting nearby farmers and housing a few high schools. Żelechów has a recorded history that goes back over 700 years. In 1447 Żelechów gained city rights. Until World War II, it was inhabited mostly by Jews. Traces of their presence are still visible in the architecture of the town. There are a few historic buildings in the town. ...

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=17445&mobile=on

האדמו"ר רבי יעקב חיים שמעון דייטש אשכנזי בן רבי משה היה אב"ד בערים בראנוב, זעליחוב, פילוב וראדזין. הוכתר לאדמו"ר ווכיהן בעיר זעליחוב תולדות רבי יעקב שמעון חיים דייטש (אשכנזי) האדמו"ר מזעליחוב יצאו בספר בשם זה בהוצאת מכון שפתי צדיקים (ירושלים)