Yaakov Yehoshua

ויקיפדיה: יעקב יהושע (בן-חנניה) (1 ביולי 1905 – 26 בדצמבר 1982) היה מזרחן, מנהל המחלקה המוסלמית והדרוזית במשרד הדתות, סופר וחוקר היישוב היהודי הוותיק בירושלים

יעקב נולד בשכונת ימין משה שבירושלים, ובגיל צעיר עקר עם משפחתו לשכונת אבן ישראל. הוא חווה את התקופה הקשה שהביאה עִמה מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1932 התארס למלכה רוזיליו,‏ בת למשפחה אמידה מהעיר מוגדור שבמרוקו, שעלתה לארץ ישראל באותה שנה עם אביה, שלאחר מות אמהּ עזב את עירו ואת שמונת ילדיו ולקח אתו לארץ ישראל את שתי בנותיו ובן זקוניו.‏ מאז קום המדינה עבד כעוזר מנהל המחלקה המוסלמית והדרוזית במשרד הדתות ולאחר מכן ניהל אותה במשך שנים. ערך את "ידיעון המחלקה המוסלמית". י

יהושע חקר בעיקר את תולדות היישוב הספרדי הישן. את ספרו הראשון, "ילדות בירושלים הישנה", פרסם עת מלאו לו שישים שנה, ומאז ועד יום מותו (1982) המשיך לפרסם ספרים רבים בנושא. כמו כן פרסם מאמרים בביטאון עדת הספרדים "במערכה" וב"הד המזרח". כתב גם בשם העט "יהושע בן-חנניה". בכתיבתו תיאר את מנהגי הקהילות הספרדיות בירושלים ודרכי מנהגיהן וחייהן מסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים. במהלך כתיבה זו קונן על הפיחות שחל במעמד היהדות הספרדית בירושלים בכל הקשור להווי הספרדי של שכונות בירושלים, סובלנות ואובדן הזהות הספרדית בקרב בני הדור הצעיר. כמו כן פרסם שלושה ספרים בערבית על תולדות העיתונות הערבית בארץ ישראל משנת 1908 ועד קום המדינה ב-1948, אשר מבוססים על עבודת הדוקטור הבלתי-גמורה שלו

בשנת תשל"ח (1978) הוענק לו התואר יקיר ירושלים

בנו הוא הסופר א.ב. יהושע