Yosef Schwarz

Palestinian geographer; born at Flosz, Bavaria, Oct. 22, 1804; died at Jerusalem Feb. 5, 1865. When he was seventeen years old he graduated as teacher from the Königliches Schullehrerseminar of Colberg, after which he joined his brother Israel at the University of Würzburg, where for five years he devoted himself to the history and geography of the Holy Land, and published a map of Palestine (1829; republished at Vienna, 1831, and Triest, 1832). It was his ardent desire, however, to study in Palestine itself the physical history and geography of the Holy Land, where his knowledge of Talmudic sources and early Jewish writers would be of more service. Accordingly he decided to settle in Jerusalem, whither he wentin 1833. Schwarz then began a series of journeys and explorations in various parts of Palestine, to which he devoted about fifteen years. The results of his investigations and researches into the history, geography, geology, fauna, and flora of that country have placed him in the front rank of Palestinian explorers and geographers. He is the greatest Jewish authority on Palestinian matters since Estori Farḥi (1282-1357), the author of "Kaftor wa-Feraḥ." One of the first of his undertakings was to record from personal observations, made on Mount Olivet in Jerusalem, the exact time of sunrise and sunset for every day in the year, for the purpose of determining for the pious Watiḳin, of whose sect he was a devout member, the proper time for the morning "Shema'."

In America. Schwarz adopted the ritual, minhagim, and customs of the Sephardim. In 1849 he accepted the mission of meshullaḥ, visiting especially England and the United States, and staying for a time in New York. An incident of his visit to America was the translation of his "Tebu'ot ha-Areẓ" into English by Isaac Leeser; it was probably the most important Jewish work published in America up to that time. The expense of publication was met by A. Hart. Later Schwarz revisited his native country, where, in 1852, was published a German translation of his work, for which he was decorated by the Emperor of Austria. Schwarz then returned to Jerusalem, and continued his study of rabbinical literature and Cabala, joining the Beth-El cabalistic congregation in Jerusalem.

Another important event in his career was his attempt to discover the Ten Tribes, which he thought might be found in Africa (Abyssinia, Central and South Africa) and in Yemen, Tibet, and China. He ridiculed the idea of identifying them with the American Indians or the East-Indians. An interesting correspondence on this subject is added to Leeser's edition of the "Tebu'ot, ha-Areẓ" (pp. 493-518).

Works. Schwarz published the following works: "Luaḥ," a calendar for the year 5604 (Jerusalem, 1843); "Tebu'ot ha-Shemesh," in four parts, on the physical history of the Holy Land, the cycle of the sun, and the calculation of sunrise and sunset (ib. 1843); "Tebu'ot ha-Areẓ," geography, geology, and chronology of Palestine (ib. 1845); "Peri Tebu'ah," Biblical and Talmudic notes on Palestine, the second part, entitled "Pardes," treating of the four methods of commentating (ib. 1861); "Teshubot," responsa and, under the title "Shoshannat ha-'Emeḳ," additions to and corrections of his former works (ib. 1862); "Luaḥ," tables of sunrise and sunset in the latitude of Jerusalem, published by his son-in-law Azriel Aaron Jaffe (ib. 1862). The English translation of the "Tebu'ot ha-Areẓ" made by Isaac Leeser bore the title "A Descriptive and Historical Sketch of Palestine," and was published with maps, engravings, and a portrait of the author (Philadelphia, 1850). A German translation was published by Israel Schwarz under the title "Das Heilige Land" (Frankfort-on-the-Main, 1852). Extracts from the "Tebu'ot" were published by Kalman Schulmann in his "Shulmit," (Wilna, 1855), and a complete edition of the work was printed by Joseph Kohen-Ẓedeḳ at Lemberg in 1865; Luncz's edition, Jerusalem, 1890, contains a complete biography of Schwarz, an index of the geographical names, and notes.

http://www.jewishencyclopedia.com/articles/13342-schwarz-joseph

See translated book: http://www.tevuot.org/aretz/eng/

• Residence: Jerusalem
  • Reference: MyHeritage Family Trees - SmartCopy: Feb 9 2016, 8:34:00 UTC

הרב יהוסף שוורץ (כתב שמו גם כיהוסף שווארץ; בגרמנית: Rabbi Joseph Schwarz; ‏ 1804–1865) היה שד"ר, מראשוני חוקרי ארץ ישראל בעת החדשה.

שוורץ נולד בעיירה פלוס בין בוהמיה לבאווריה למשפחה בת 12 ילדים. בהיותו כבן 17 עבר ללמוד בבית המדרש הגבוה בווירצבורג ובו זמנית למד באוניברסיטה בעיר, ורכש השכלה בגאוגרפיה, אסטרונומיה, ושפות. בשנת 1829 שירטט את מפת ארץ ישראל בעברית וגרמנית. במפה זו השתמשו ההיסטוריונים והגאוגרפים של תקופתו. במפה זו ציין גם את גבולותיה ההלכתיים לנושאים כמו מצוות התלויות בארץ. גבולות המקובלים ברובם גם כיום מבחינה הלכתית.

במשפחת שוורץ היו מסורות כי הם משבט יוסף, וכי השם שוורץ (בגרמנית שחור) קשור לצבע אבן השוהם של שבט יוסף בחושן של הכהן הגדול שצבעה היה שחור. מסורות אלו היוו את הדחף של ר' יהוסף לעלות לארץ על אף הסכנות הגדולות שבדרך.

בגיל 26 החל במסע קשה ומסוכן בן שנתיים לעליה לארץ ישראל דרך הונגריה ואיטליה. בשנת 1833 הגיע לנמל יפו והתיישב בירושלים, ברובע המוסלמי באזור רחוב הגיא, סמוך מאוד להר הבית, כאשר הוא נטמע בסביבה ומשנה את לבושו כמנהג ספרדי ירושלים. נישא לחיה רבקה לבית לוריא מכולל הפרושים (קרובתו של ר' שמריהו לוריא ממוהילב, חותנו של ר' יחיאל מיכל פינס). נולדו לו ארבעה בנים וארבע בנות, שנפטרו בגיל צעיר, חוץ משתי בנות שהקימו משפחה משל עצמן. הוא עסק בלימוד תורה ובמחקרי ארץ ישראל במיוחד באזור ירושלים. נמנה עם מייסדי בית כנסת "מנחם ציון" בחצר החורבה ברובע היהודי. בשנת ה'תר"ט, 1849 יצא לשליחות אל יהודי אמריקה. בשנת 1856 תמך בייסוד בית הספר למל בירושלים, שבו לימדו בגרמנית לימודים כלליים, ואף לימד בבית הספר, אך אולץ להתפטר עקב התנגדות מרבית הרבנים האשכנזים. שוורץ גם היה דובר של הקהילה היהודית בירושלים אצל השלטון הטורקי. כמו כן תמך בהקמת בית הספר דורש ציון על ידי יוסף בלומנטל בשנת 1866.

חיבר שמונה ספרים. החשוב שביניהם "תבואות הארץ" מתאר את הגאוגרפיה של ארץ ישראל, יישוביה, הצומח, החי ותושביה. הספר תורגם לאנגלית וגרמנית, וחלקים ממנו שימשו כחומר לימוד בבתי ספר יהודיים בגרמניה. הספר זכה לעיטור כבוד של קיסר אוסטריה.

בספריו יש תיעוד רב של ההווי באותה תקופה בירושלים, ויש בהם לשפוך אור על היחסים בין היהודים לבין המוסלמים ועל מצבם של יהודי ירושלים תחת השלטון הטורקי. כך למשל הוא מציין כי המוסלמים מקפידים לאכול בשר משחיטה של שוחט ספרדי ולא אשכנזי, מכיוון שהם סוברים שהאשכנזי איננו מצאצאיו של אברהם אבינו. עוד הוא מציין כי מצבם של יהודי הארץ בעלי אזרחות אירופית, שכונו בארץ "פרנקו", הוטב מאוד לאחר כיבוש ארץ ישראל על ידי איברהים פאשה המצרי, מכיוון שהשלטונות התייחסו אליהם בכבוד גדול.

שוורץ נפטר בט' בשבט תרכ"ה בגיל 61 משושנת יריחו שהפילה חללים רבים בירושלים, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. על מצבתו נכתב בין היתר "יוסף איננו כי לקח אותו אלקים / מעשיו הבריקו כשוהם / וצבע מפה שלו שחור".