Zalman Naftali Nantel

https://www.hod-hasharon.muni.il/827/

ננטל זלמן (נפתלי) ז"ל

זלמן נולד בשנת 1921 לרחל ולברל-דב בבוצצה-בוטושאן שבחבל מולדבה שברומניה. הבית היה בעל צביון מסורתי. המשפחה מנתה שלושה אחים: נפתלי (זלמן), סטלוצה-סטלה ומיכאל. זלמן למד ב"חדר". אביו נפטר בשנת 1935. בטרם המלחמה נשלח לבוקרשט לבית הספר המקצועי "פטיש" ולמד שם מכונאות ומסגרות. בשל היותו בבוקרשט ניתק ממשפחתו וגדל לבדו בעיר. זלמן עבד בחנות צבעים ובחנות טקסטיל של משפחת ליטווין שלימים יהיו השושבינים בחתונתו בארץ. זלמן היה פעיל בתנועת "הנוער הציוני" בבוקרשט.

בתקופת המלחמה זלמן נשלח לעבודות כפייה, אחת מעבודותיו הייתה לטאטא את רחובות בוקרשט. ב-23 באוגוסט 1944 שחררו הסובייטים את רומניה. זלמן נסע לבוצצה והפציר באמו למכור את כל רכושה הרב ולברוח למערב. האם סירבה, וזלמן סייע לה בבניית מרתף שבו הוסתרו ביצים שאחר כך מכרו ברווח ניכר.
זלמן ברח מערבה דרך הונגריה אך הקומוניסטים עצרוהו והחזירוהו ברכבת לרומניה. במהלך הנסיעה זלמן וחברו ביקשו מנהג הקטר שלפני הכניסה לתחנה יאט ויגביר את פליטת העשן על מנת שיוכלו לקפוץ מהרכבת. הם הגיעו להאנגר הונגרי, שם התחברו עם קבוצת פליטים יהודים. בלילה עלתה הקבוצה על משאיות ונסעו לאוסטריה. המשאית הראשונה נתפסה והוחזרה, זלמן שהיה במשאית השנייה ירד, והלך ברגל עד שהגיע לאזור שבשליטת האמריקאים בוינה. זלמן היה במחנות העקורים ואחר היה במחנות פליטים בזלצבורג. זלמן למד באורט הידראוליקה ומכונאות דיזל.

זלמן יצר קשר עם דודיו שהיגרו לפני המלחמה לארצות הברית. הדודים סייעו לו לזכות בוויזה של פליט, אך בשל היותו ציוני סירב להצעה. זלמן עבר במסעותיו בכל אירופה. הוא חבר לכוחות הבריגדה ושירת כחייל פשוט באוסטריה, צרפת ואיטליה וכן העביר יהודים לאוניות מעפילים. הוא היה מבריח גבולות ועבר את האלפים כשהוא נוהג במכונית קטנה.

בשנת 1948 הוכנס לבית סוהר לאחר שנתפש בהברחת פליטים. זלמן הועלה על אוטובוס שהעבירו לשדה התעופה כשהוא מגויס כחייל גח"ל (גיוס חוץ לארץ). זלמן, בשל היותו מכונאי דיזל והידראוליקה, גויס להיות המכונאי הצמוד של יצחק שדה. הוא השתתף בקרבות שחרור רמלה-לוד, בבאר שבע והיה בסדנה בשנלר שבירושלים.

בשנת 1949 עבד בסולל בונה במוסך המרכזי. ב-1951 – 1952 עבד באגד-אש"ד במוסך המרכזי בית לחם בתל אביב. היה יו"ר ועד העובדים (ועד היציבים) ומכונאי ראשי. בשנת 1955 עבר להתגורר בגני עם. ב-1962 התקבל כחבר אגד והחל לעבוד במוסך בכפר סבא ואחר החל לעבוד כנהג בקו מספר 3 לשכונות המערביות של רמתיים. בשנת 1985 פרש מעבודתו. זלמן היה הנהג היחיד שפרש מאגד וששתי השכונות, גיורא וגני צבי, נפרדו ממנו במסיבות פרידה מרגשות, כאות למסירותו הרבה. במקביל לעבודתו השקיע את מרצו הבלתי נלאה בחקלאות הענפה במשקו. זלמן היה פעיל בוועד המושב. ביוזמתו הוקם מגרש טניס, שוקמה מערכת המים, כל שטחי גני עם נטעו וכן דאג לטיפוח בית העלמין. כשפרש מאגד הקים את מועדון הגמלאים בכפר סבא ודאג לפוליסת ביטוח סיעודי לכל גמלאי אגד. זלמן היה ב"חוג המשוטטים" של אגד ואהב בכל מאודו לסייר מדי שבת ברחבי הארץ.
זלמן נשא לאישה את יהודית. לזוג נולדו שני ילדים: אברהם – עורך דין, ושושנה – מידענית בספריית שערי המשפט.
הזוג זכה ליהנות משישה נכדים: אריאל, התאומים ירון וערן, אדוה-סימה, יערה-אסתר ותובל.
זלמן נפטר בשנת 2002, יהי זכרו ברוך.