Zalman Shneur

Zalman Shneur (Hebrew: זלמן שניאור) (born 1887; died 20 February 1959) was an Hebrew and Israeli poet and writer.

Biography

Shneur was born in Shklov (Škłoŭ) in Belarus (then part of the Russian Empire) in 1887. His parents were Isaac Zalkind and Feiga Sussman. At age 13, he left for Odessa, the center of literature and Zionism during this time. Shneur moved to Warsaw in 1902, and was hired by a successful publishing house. He then moved to Vilnius in 1904, where he began to publish his first book and a collection of stories. These poems were extremely successful, and many editions were published. In 1907, Shneur moved to Paris to study Natural Sciences, Philosophy, and Literature, at the Sorbonne. He traveled throughout Europe from 1908 to 1913, and even visited North Africa. At the start of World War I Zalman Shneur was in Berlin.

During the years of the war, he worked in a hospital and studied at the University of Berlin. Shneur returned to Paris in 1923. He stayed there until 1940, when Hitler's troops invaded France. Shneur then fled to Spain, and from there he went to New York in 1941. He finally emigrated to Israel in 1951. He died in 1959 in New York.

___________________________________________________________________

_____________________________________________________________

ויקיפדיה

זלמן שְׁנֵיאוּר (תרמ"ח, 1887 - י"ב באדר א' תשי"ט,‏[1] 20 בפברואר 1959) הוא שם העט של שניאור זלקינד, משורר וסופר ביידיש ובעברית. יצירתו נחשבת לציון דרך בספרות העברית החדשה ובתרבות היהודית החילונית

תולדות חייו

שניאור נולד בעיירה שְׁקְלוֹב שבפלך מוהילב, במזרח תחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום במחוז מוהילב בבלארוס). גדל בבית מסורתי והיה בעל השכלה תורנית וכללית. בהיותו בן 13 עבר לחיות באודסה, ובשנת 1902 עבר לוורשה

בתקופת חייו בוורשה התקבל לעבודה, בהמלצתו של ביאליק, בהוצאה לאור מקומית, והחל לפרסם את שיריו הראשונים

בשנת 1904 עבר לווילנה, והחל לכתוב עבור עיתון עברי מקומי. בתקופה זו הוציא לאור קובץ משיריו ומסיפוריו, ובשנת 1906 הוציא לאור את ספר שיריו "עם שקיעת החמה". ספרו זה זכה להצלחה מרובה, הודפס במספר מהדורות והביא את שניאור למעמד משורר מוכר. כעבור שנה מפרסום הספר עבר לחיות בפריז ולמד בסורבון לימודי ספרות, פילוסופיה ומדעי הטבע

בין השנים 1908–1913 סייר ברחבי אירופה וצפון אפריקה, ולמשך תקופות קצרות למד בשווייץ ובגרמניה. במהלך שהותו בברלין החלה מלחמת העולם הראשונה, ונמנעה את יציאתו מגבולותיה. בשנים אלה למד שניאור רפואה, ועבד בבית החולים המקומי

בטרם פרצה המלחמה חזר לאודסה, ובה הוציא את ספר שיריו השני. הצלחתו הביאה אותו להתמסר לכתיבה, ולאורך שלושים השנים שלאחר המלחמה פרסם שניאור כ-50 ספרי פרוזה ושירה ביידיש ובעברית. ספריו תורגמו למספר שפות והופצו ברחבי אירופה, ובהם הרומנים "אנשי שקלוב" ו"פנדרי הגיבור". י

בשנת 1923 קבע שניאור את מקום מושבו בצרפת, בה חי עד לפלישת הנאצים בשנת 1940 ובריחתו לספרד וממנה לארצות הברית. הוא חי בניו יורק עד לעלייתו ארצה, בשנת 1949. באמריקה זכתה עבודתו להצלחה בקרב העיתונות בשפה היידית. לאחר עלייתו ארצה החל שניאור לכתוב לעיתונים היומיים, וערך את מהדורות ספריו. ספרו "פנדרי הגיבור" הותאם על ידו לתיאטרון והוצג ב"הבימה". י

תרומתו המתמשכת לתרבות העברית זיכתה אותו בפרס ביאליק (1951) ובפרס ישראל לספרות יפה (1955). י

שניים משיריו נתפרסמו בזמר העברי. השיר "יד ענוגה" שבוצע על ידי אמנים רבים והשיר "מרגניות" שנתפרסם בביצועה של חוה אלברשטיין

זלמן שניאור נפטר במהלך עבודתו בניו יורק בשנת 1959

על שמו רחובות בכמה ערים בישראל