Zion Levi

ביטוח לאומי

היה ממתישביה הראשונים של העיר ימית בסיני. לאחר הפינוי הקים את מושב דקל.

ציון לוי, בן 72 ממושב דקל. בנם של ברכה ויוסף ז"ל. האיש של ציונה. אביהם של יניב, זיו, שירה והדס.
בבוקר שבת 7.10.23 יצא ציון מביתו בסביבות 6:00 כדי לאסוף שני עובדים תאילנדים ממושב מבטחים לעבודה בגינה. בדרכם לדקל החלו מטחי הטילים. לאחר הגעתם הבין ציון שהתנאים לא בטוחים והחזיר את שני העובדים לביתם. בדרכו חזרה, בצומת מבטחים, נורה בחזהו על ידי מחבלים ומת במקום.
ציון נולד ביבניאל וגדל בעפולה. כילד אהב ספורט והצטיין בו. תמיד אהב לטייל, והמשיך גם כבוגר לטייל בארץ ובעולם. בתיכון למד בביה"ס הטכני של חיל האוויר בחיפה. את שירותו הצבאי עשה בטייסת 102 כטכנאי מטוסים, ולקח חלק במלחמת יום כיפור. לאחר השחרור למד לימודי טכנאי בנין, ואז התגייס לשירות קבע בחיל האוויר ושירת בצפון סיני כקצין משק. היה מבין תושביה הראשונים של העיר ימית בסיני, ולאחר פינוי סיני הקים את מושב דקל, בו עסק בחקלאות כעשרים שנה. בעשור האחרון בחר לשנות כיוון, קנה אוטובוס והפך לנהג אוטובוס אהוב.
ציון היה אדם של אנשים. תמיד היה מוקף במשפחה ובחברים. היה לו לב ענק וכולם אהבו אותו, החל מתינוקות קטנטנים ועד לקשישים. ציון היה אבא שהכל אצלו מותר, דוד נערץ וסבא מושלם לנכדיו. איש אופטימי ושמח, צעיר ברוחו, בעל רוח יזמות בלתי פוסקת. תמיד היה בעשייה, תמיד מלא ברעיונות ומוציא אותם לפועל, חולם חלומות שכולם סביבו חושבים שאין לו סיכוי להגשים - ומצליח.
הערכים שהובילו את העשייה הבלתי פוסקת שלו היו אומץ, יושרה, צדק, אכפתיות, עזרה לזולת וחברות טובה, והרבה אהבה - לארץ, לאדמה ומעל הכל לאדם באשר הוא.
בני משפחתו כתבו: "אבא, האובדן שלך קשה מנשוא. לב המשפחה נעתק ברגע שנלקחת מאיתנו. אתה חסר לנו בכל רגע ורגע ואנו מתקשים לדמיין את העתיד בלעדיך. שמור עלינו מלמעלה. אוהבים ומתגעגעים".
אחיינו דניאל כתב: "איך מתחילים לכתוב על איש גדול כמוך? לא הגיוני, הלב מסרב להאמין. מאז ומעולם היית הדוד האהוב, שזורם עם החיים ויודע לקחת את הכל בקלות ולאהוב כל אדם באשר הוא. תודה רבה על ילדות נפלאה ועל כל השמחה והאור שהיית מביא איתך ברגע שהיית נכנס בדלת, לעולם לא אשכח אותך."
גיסתו צביה כתבה: "אוהב ונאהב, איש של אנשים, מבסוט מהדברים הקטנים ביותר של החיים. תכונה נעלה שהיתה לציון, נתינה בכל התחומים. כאשר הרגיש שלבן משפחה או חברים חסר כסף או כל דבר דומה, היה דואג למחסורו בלי לשאול איך ולמה, או מתי אתה מחזיר. זו גדלות נפש. ציון יחסר לנו מאד".