Is your surname Gans?

Research the Gans family

David Gans's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

David Gans

Hebrew: דוד גאנז
Birthdate:
Birthplace: Lippstadt, Nordrhein-Westfalen, Deutschland
Death: Died in Hlavní město Praha, Česká republika
Place of Burial: Old Jewish cemetery Široká 23/3, Prague 1, Prague, Czech Republic
Immediate Family:

Son of Solomon Gans
Father of ?? Gans and ? Flekeles

Occupation: Astronomer, Mathematician, geographer, historian
Managed by: Private User
Last Updated:
view all

Immediate Family

About David Gans

David ben Solomon (Shlomo) ben Seligman Gans (German: David ben Salomon ben Seligmann Gans; also Ganz; Hebrew: דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה גנז‎; 1541, Lippstadt - 25 August 1613, Prague) was a Jewish mathematician, historian, astronomer, astrologer, and is best known for the works Tzemach David (1592) and Nechmad ve'naim.

Early life

He was born in Lippstadt, in what is now North Rhine-Westphalia, Germany, where his family were moneylenders. He studied rabbinical literature in Bonn and Frankfurt am Main, then in Kraków where he studied under Moses Isserles.

Later he attended the lectures of the Maharal of Prague and of his brother, R. Sinai. They introduced philosophy, mathematics, and astronomy into the circle of their studies, and from them Gans received the impulse to devote himself to these branches of science. He lived for a time at Nordheim (where he studied Euclid), passed several years in his native city of Lippstadt, and then in about 1564 settled at Prague. There he came into contact with Kepler and Tycho Brahe, and took part for three consecutive days in astronomical observations at the Prague observatory. He also carried on a scientific correspondence with Johann Müller (Regiomontanus), and was charged by Tycho Brahe with the translation of the Alfonsine Tables from Hebrew into German.

His History

Among Gans's works the most widely known is his history entitled Tzemach David, published first at Prague, in 1592. It is divided into two parts, the first containing the annals of Jewish history, the second those of general history. The author consulted for the second part of his work the writings of Spangenberg, Laurentius Faustus, Hubertus Holtzius, Georg Cassino, and Martin Borisk. Though Gans's annals are very dry and have no great intrinsic value, they are memorable as the first work of this kind among the German Jews, who at that time appreciated historical knowledge but slightly. Indeed, in his preface to the second volume the author deemed it necessary to justify himself for having dealt with so profane a subject as the annals ofgeneral history, and endeavored to demonstrate that it was permitted to read history on Saturdays. The Tzemach David passed through many editions. To the edition of Frankfort-on-the-Main, 1692, David ben Moses Rheindorf added a third part containing the annals of that century, which addition has been retained in later editions of the Tzemach. The first part of Gans's work, and extracts from the second, were translated into Latin by Wilhelm Heinrich Vorst (Leyden, 1644). It was translated also into Judæo-German by Solomon Hanau (Frankfort-on-the-Main, 1692).

Gans was also the author of: Gebulat ha-Eretz, a work on cosmography, which is in all probability identical with the Zurat ha-Eretz, published at Constantinople under the name of "David Abzi" ("Auza" = = "Gans"); Magen David, an astronomical treatise, a part of which is included in the Nechmad ve'naim mentioned below; the mathematical works Ma'or ha-Ḳatan, Migdal David, and Prozdor, which are no longer in existence; Nechmad ve'naim. dealing with astronomy and mathematical geography, published with additions by Joel ben Jekuthiel of Glogau at Jessnitz, 1743. This work is divided into 12 chapters and 305 paragraphs. In the introduction the author gives a historical survey of the development of astronomy and mathematical geography among the nations. Although acquainted with the work of Copernicus, Gans followed the Ptolemaic system, attributing the Copernican system to the Pythagoreans. He also ventures to assert that the prophet Daniel made a mistake in computation. A Latin translation of the introduction, and a résumé made by Hebenstreit, are appended to the Nechmad ve'naim.

Death

His grave is in Prague, is marked with a "Magen David" and a goose (German: Gans meaning goose in German).

דוד גאנז

-------------------- David ben Solomon (Shlomo) ben Seligman Gans (German: David ben Salomon ben Seligmann Gans; also Ganz; Hebrew: דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה גנז‎; 1541, Lippstadt - August 25, 1613, Prague) was a Jewish mathematician, historian, astronomer, astrologer, and is best known for the works Tzemach David (1592) and Nechmad ve'naim.

He was born in Lippstadt, in what is now North Rhine-Westphalia, Germany, where his family were moneylenders. He studied rabbinical literature in Bonn and then in Kraków where he studied under Moses Isserles. In 1564, he moved to Prague. In Prague, he came into contact with Kepler and Tycho Brahe, and became a student of the Maharal.

His grave is in Prague, is marked with a "Magen David" and a goose (German: Gans meaning goose in German).

About דוד גאנז (עברית)

דוד גנז (1541 - 1613), תלמיד חכם, אסטרונום, מתמטיקאי, גאוגרף והיסטוריון יהודי. מראשוני אנשי המדע היהודים בעת החדשה. עבד במצפה הכוכבים של טיכו ברהה יחד עם יוהנס קפלר. בכתביו נזכר לראשונה בעברית שמו של קופרניקוס והתאוריה שלו. היה תלמידם של הרמ"א והמהר"ל. דמותו משלבת את איש ההלכה המאמין ואיש המדע.

ראשית חינוכו

גנז למד בישיבה בבון ובפרנקפורט עד גיל שש-עשרה או שבע-עשרה. אז, כמועמד לרבנות, הוא עקר, כרבים אחרים, לישיבת קרקוב שבראשה עמד אז הרמ"א. בדרכו פקד אותו מאורע מכריע בחייו. כשהתארח בבית דודו הרב מאן בסקסוניה, מצא בספרייתו את ספרו של אוקלידס, "יסודות" בתרגום לעברית של משה אבן תיבון. שנים לאחר מכן הוא כתב: "אוקלידס הוא האיש השנון, החכם המפורסם המחודד ברוב שכלו מכל אשר היה לפניו באומות וגם לאחריו עד היום הזה כמוהו לא יהיה. הוא חיבר את הספר... אשר אין חקר לעמקו... כי ספרו הוא כסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה, אשר בהיעדר הסולם אין דרך לעלות." – נחמד ונעים, ח

בלבו נדלקה תשוקה עזה למתמטיקה ולמדע האסטרונומיה. מדובר בנער אשכנזי, תלמיד ישיבה המועמד לרבנות שאוצר ידיעותיו בחכמה חיצונית, בשלב זה, קלושות.

למזלו של גנז, הרמ"א היה פתוח לפילוסופיה ולמדע. בכל ימות החול למדו בישיבה תלמוד, אך בשבתות ובמועדים הותר ללמוד מדעים ודוד גנז ניצל זאת להרחבת ידיעותיו.

ב-1559 הגיע דוד גנז לפראג. "פראג, העיר הגדולה קריה עליזה עיר רבתי עם" הוא כותב. בפראג נפתחו לפניו שערי בית המדרש של המהר"ל מחד ושערי מיטב המדענים שבעיר מאידך. הוא הצליח לחיות בשני העולמות. דוד גנז שילב את לימוד התורה בלימוד הנושאים הטכניים של אמצעי מדידה והתקבל אצל טיכו ברהה.

"החוקר הגדול בחכמת התכונה [אסטרונומיה] מכל אשר היו לפניו הוא אחד משרי הארץ נקרא טי"חא ברא"הי [טיכו ברהה] ... ושם במקום הנזכר [מצפה הכוכבים] היה יושב עם שנים עשר אנשים כולם חכמים ומביני מדע עוסקים וחוקרים באיצטגניניה [אסטרולוגיה] וכלי מחזיהם הגדולים והמופלגים אשר עין לא ראתה...והיו רואין ומדקדקין וכותבין על ספר מהלך ומצב החמה בגלגליה... אשר אנוכי הכותב הייתי שם ג' פעמים וכל פעם ה' ימים רצופים וישבתי אתם בחדרי חזיונם וראיתי את המעשה אשר נעשה דברים גדולים ונפלאים... באופן שאגיד נאמנה שהשתדלות וחקירות גדולות כאלה מימינו לא ראינו ולא שמענו וגם אבותנו לא ספרו לנו ולא מצאנו כתוב בספר הן מבני ישראל והן מאומות העולם, להבדיל. " - "נחמד ונעים", פ"ב, ד

ספריו

דוד גנז כתב ספרים רבים, רובם בכתב יד שלא נשמר. יוצאים מכלל זה שני חיבורים עיקריים:

  • צמח דוד - כרונולוגיה של אירועים. רב מכר, שהופיע בשמונה מהדורות וזכה לתרגום לטיני. כל ההיסטוריונים היהודים במאה התשע-עשרה ראו בדוד גנז את חלוץ ההיסטוריונים היהודים. הספר התפרסם עוד בחייו של גנז, בשנת 1592.
  • נחמד ונעים הוא החיבור האסטרונומי המקיף של גנז. בחייו חיבר אותו תחת השם "מגן דוד", הוא השלים את הכתיבה ב-1609 ושבועות מספר לפני פטירתו, באוגוסט 1613 שינה את שמו ל"נחמד ונעים". גנז לא זכה לראות בהדפסת הספר. הספר ראה אור רק 130 שנה לאחר מותו, ב-1743. דוד גנז מדגיש בספר את הצד המכשירי של הצפייה בכוכבים, על חשבון הצד המתמטי. זהו צעד מודרני נועז כיוון שהוא מעמיד את האמפיריציזם של התצפית מעל לדרך הסכולסטית הנהוגה. הוא מפנה עורף לתמונת הקוסמוס של תלמי לטובת הסברים אחרים. ב"נחמד ונעים" גנז מוסר לראשונה בעברית דיווח על השיטות הקוסמולוגיות. הוא מזכיר את קופרניקוס וזהו האזכור הראשון בעברית. כמו כן גנז יוצא בספר כנגד האסטרולוגיה. חלק נוסף של הספר עוסק בתמונת העולם ובמיפוי.

הפולמוס סביב שיטת העולם

גנז שומע מטיכו וקפלר על המודל ההליוצנטרי של קופרניקוס, שבו נמצאת השמש במרכז וכל הכוכבים סובבים סביבה, ועל המודל הגאוצנטרי לפי שיטת טיכו ברהה, שבו השמש היא מרכז רק של חמישה כוכבי לכת וכדור הארץ אינו סובב סביבה. מצד שני, גנז מעיד שעימת אותם עם אמרת חכמי ישראל (בבלי פסחים, צד, ב): "חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרין וחכמי אומות העולם אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועין... ונראין דבריהן מדברינו". חכמי ישראל אומרים כביכול מה שטוען המדע המודרני, אך הם נסוגים מפני חכמי אומות העולם ומאשרים שהצדק עמם, כלומר עם תפיסת עולם בה כדור הארץ במרכז וסביבו סובבים המזלות. לפי עדותו של גנז טיכו ברהה פנה אליו ואמר: "לא יפה עשו חכמיכם שהודו לחכמי האומות על דבר שקר כי הדין היה עם חכמי ישראל" - "נחמד ונעים", שער א' סימן כ"ה

סביר להניח שהמהר"ל למד אודות שיטת קופרניקוס מתלמידו דוד גנז. כמו כן, לא מן הנמנע שגנז הפגיש את המהר"ל עם טיכו ברהה.

view all

David Gans's Timeline

1541
1541
Lippstadt, Nordrhein-Westfalen, Deutschland
1613
August 25, 1613
Age 72
Hlavní město Praha, Česká republika
????
????
????
Prague 1, Prague, Czech Republic