Dov Ber Sadan

Professor Dov Sadan (Hebrew: דב סדן‎, born Dov Stock on 21 February 1902, died 14 October 1989) was an Israeli academic and politician who served as a member of the Knesset for the Alignment between 1965 and 1968.

Born in Brody in the Galicia region of Austria-Hungary (today in Ukraine, from 1919 to 1939 in Poland), Sadan received a traditional Jewish education. He joined HeHalutz, and was one of its leaders during World War I. In 1925 he became editor of Atid, the organisation's journal.

After making aliyah to Mandatory Palestine in 1925, he joined Davar, becoming a member of its editorial board in 1927. He also edited the paper's literary supplement. After leaving Davar in 1944 he became a member of the editorial board at the Am Oved publishing house.

In 1952 he was appointed head of Yiddish Studies faculty at the Hebrew University of Jerusalem, a post he held until 1970, and in 1963 became a professor. In 1965 he was elected to the Knesset on the Alignment list, and became a member of the Education and Culture Committee. However, he resigned his seat in 1968, and was replaced by David Golomb. Also in 1965 he began teaching Hebrew literature at Tel Aviv University, where he worked until 1970. He was also a member of the Academy of Sciences and Humanities.

He died in 1989 at the age of 87.

• In 1968, Sadan was awarded the Israel Prize, for Jewish studies.
• In 1980, he was awarded the Bialik Prize for Literature.
• He has also received a number of other prizes, including the Brenner Prize.

________________________________________________

https://archive.org/search.php?query=%D7%93%D7%91%20%D7%A1%D7%93%D7%9F

https://archive.org/search.php?query=Sadan%2C%20Dov

ויקיפדיה: פרופ' דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת. חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לחכמת ישראל לשנת 1968

סדן נולד בשם דב בֶּרְל שְׁטוֹק בשנת 1902 בעיר ברודי שבגליציה, אז בשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא קיבל חינוך יהודי מסורתי, ואת השכלתו הכללית רכש בכוחות עצמו. במהלך מלחמת העולם הראשונה עברה משפחתו ללבוב, ושם הצטרף סדן לתנועת "החלוץ" והפך לאחד מראשי התנועה בפולין

בשנת 1925 עלה סדן לארץ ישראל. בין השנים 1927–1944 היה חבר מערכת עיתון 'דבר', ובעיקר עסק בעריכת המוסף הספרותי של העיתון

בשנת 1952 זכה בפרס ברנר לספרות על ספרו "אבני בוחן".‏ י

בין השנים 1952–1970 היה מופקד הקתדרה ליידיש באוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת זו מונה בשנת 1963 לפרופסור, אף שבהשכלתו הרשמית לא נכלל אפילו תואר ראשון. בנוסף למשרתו באוניברסיטה העברית לימד סדן, החל משנת 1965 ועד לשנת 1970, ספרות עברית באוניברסיטת תל אביב

בשנת 1965 נבחר לכנסת מטעם המערך, אך התפטר בסוף שנת 1968, במחאה על יציאת משלחת של הכנסת לגרמניה

בשנת 1962 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בשנת 1968 הוענק לו פרס ישראל לחוכמת ישראל

פרסם מאות ספרים ומאות מאמרים

היה נשוי לגוסטה לבית פרנס, מראשונות העלייה השלישית,‏ ואב לשניים: פרופ' עזרא סדן, כלכלן ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, ופרופ' יוסף (יוסי) סדן, חוקר תרבות האסלאם

סדן נפטר בסתיו 1989, בן 87 במותו

ארכיונו, המכיל בין היתר התכתבויות, טיוטות וחמרי הכנה למחקריו ותצלומים, שמור בספרייה הלאומית

דב סדן (שטוק)

נולד בברודי, גליציה, י"ד אדר א' תרס"ב לאביו חיים צבי הכהן שטוק (סוחר ותייר, מראשוני "אהבת ציון" בגליציה; נפטר בעפולה - מצאצאי ר' יוסף משה שפירא , תלמיד המגיד ר' דב ממזריטש והמגיד ר' מיכל מזלוצ'וב, מגיד בזבורוב ובזאלוזיץ, מחבר הפירוש על הגדה של פסח "באר מים", שיצא בג' מהדורות ומהן אחת בירושלים והפירוש על התורה "ברית אברהם", נכד ר' יוסף שפירא שנפטר בירושלים), ולאמו טשארנה בת ר' אלכסנדר זיסקינד שפרבר ממשפחת מוזגים ודיינים. נקרא בתחילה על שם משפחת אמו - ברל שפרבר ואח"כ בשם משפחת אביו - שטוק.

למד בחדרים, בבית-ספר עממי יהודי, בגימנסיה פולנית בברודי ובלבוב ובבית ספר גבוה למדעי המדינה בברלין.

הצטרף לתנועה הציונית מילדותו כחבר באגודת גימנזיסטים "פרחי ציון" ואח"כ ראש קן ברודי של אגודת

הצופים העברים "השומר", שלאחר זמן שינתה את שמה יחד עם כל התנועה, ל"השומר הצעיר". הצטרף לתנועת "החלוץ" והיה ראש מרכזה בלבוב (1925-1923), סגן נשיא של הסתדרות העזרה לחלוצים ומזכיר הברית העולמית של הנוער העברי.

התחיל את עבודתו הספרותית בתרגום נובילות מעברית לפולנית, המשיך בכתיבה בעברית ובאידית והיה מעורכי העתון "העתיד" בווארשה בשנת 1921 פרסם בפשמישל את קובץ שיריו "צלילים".

http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/3/1355