Grand Rabbi Benzion Halberstam [2nd Bobover Rebbe]

public profile

Is your surname Halberstam, Admor M'Bobov?

Research the Halberstam, Admor M'Bobov family

Grand Rabbi Benzion Halberstam [2nd Bobover Rebbe]'s Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Grand Rabbi Ben Zion Halberstam, Admor M'Bobov, [2nd Bobover Rebbe]

Hebrew: בנציון הלברשטם, קדושת ציון, האדמו״ר השני מבובוב, הי״ד
Also Known As: "The second Bobover Rebbe - Poland"
Birthdate:
Birthplace: Bikofsk, Poland
Death: Died in Yanover forest behind Lvov (Lviv), Ukraine
Cause of death: Shot to death by the Nazis & Ukranian collaborators with 20,000 Lvov Jews
Place of Burial: Mass grave in the Yanover Forest near Lviv, Ukraine
Immediate Family:

Son of Grand Rabbi Shlomo Halberstam and Rivka Henna Halberstam (Rosenfeld) [1st Bobover Rbzn]
Husband of Chaya Friedel Halberstam [2nd Bobover Rbzn]
Father of Devora Leah Twerski; Nechama Chumcia Golda Stempel-Freshwater; Grand Rabbi Shlomo Admor M'Bobov Halberstam [3rd Bobover Rebbe of America]; Reb Chaim Yehoshua (Shea) Halberstam; Yechezkel Dovid Halberstam and 6 others
Brother of Chaya Sheindel Teitelbaum-Limanov

Occupation: Bobover Rebbe
Managed by: Private User
Last Updated:

About Grand Rabbi Benzion Halberstam [2nd Bobover Rebbe]

Bobov originated with Rabbi Solomon Halberstam in the Galician village of Bobowa, where the bulk of his Hasidim were originally followers of his grandfather, Rabbi Chaim Halberstam, known as the Rabbi of Sanz, or by the name of his books the Divrei Chaim.

Grand Rabbi Ben Zion Halberstam, (1874–1941), was born in Bikofsk in 1874 to his father Grand Rabbi Shlomo Halberstam (1847–1905) of Bobov. At the age of thirty-one he succeeded his father as the second Rebbe of Bobov. He was a scion of the Divrei Chaim of Sanz (1798–1876). He wrote a commentary on the Torah called Kedushas Tzion. Rabbi Ben Zion was murdered by the Nazis in 1941 (see below), and was succeeded by his son Rabbi Shlomo Halberstam (1907–2000), who rebuilt Bobov in the United States.

Rabbi Benzion Halberstam took the lead as the Bobover Poland, he gained popularity among the youth, which in turn gained him many thousands of followers.

The Bobov Yeshiva was originally situated only in the town of Bobov itself. However, under Rabbi Benzion guidance the Chasidus grew in numbers, with Hasidic youth flocking to Bobov. Subsequently as many as sixty branches of the Yeshiva under the name "Eitz Chaim" were established throughout Galicia.

After World War II, barely 300 of his loyal followers remained worldwide. The rest perished together with him during the Holocaust, killed by the Nazis and their Ukrainian allies.

Rabbi Ben Zion Halberstam married his cousin, Rebbetzin Chaya Freidel Halberstam, daughter of Rabbi Shalom Eliezer of Ratzfert who was a son of the Divrei Chaim of Sanz. Together they had eleven children:

1) Devorah Leah Halberstam married her cousin, Yaakov Yisrael Twerski from Hornistipol (1898-1973). They had the following children:

   * Rabbi Shlomie Twerski, son-in-law of Rabbi Yoseph of Pittsburgh.
   * Rabbi Mordchai Twerski, son-in-law of Rabbi Shulem of Brighton.
   * Rabbi Dr. Abraham J. Twerski.
   * Rabbi Dr. Aaron Twerski, son-in-law of Rabbi Alexander of Kolbisova.
   * Rabbi Michel Twerski, son-in-law of Rabbi Stein of Foltichan.

2) Rivka Beila Halberstam married her mothers cousin, Yecheskel Shraga Halberstam, and later married Chaim Perlman. She had the following children: Esther and Yankush.

3) Nechama Golda Halberstam married Moshe Stempel. Moshe Stempel was murdered by the Nazis together with his father-in-law Rabbi Ben Zion Halberstam. After World War II, Nechama Golda remarried to Yehosua Meir Freshwater of Sassov. She had the following children:

   * Rabbi Leibel Stempel son-in-law of Rabbi Shlomo Dov Kleinman.
   * Shoshana Stempel who married Zeev Wolf Stern.
   * Benzion Sholom Eliezer Freshwater, son-in-law of the Turka Rov.
   * Rabbi Shlomo Yisrael Freshwater, son-in-law of Rabbi Gedalia Schorr.

4) Rabbi Shlomo Halberstam of Bobov, who married Bluma Rachel Teitelbaum. They had three children. Their daughter Hentchi and their son Mordche Duvid were killed in Auschwitz, their only child to survive was their son:

   * Rabbi Naftali Tzvi of Bobov, son-in-law of Rabbi Yoseph Paneth of Deyzh.

After World War II, he remarried to Frieda Rubin, and had the following children:

   * Rabbi Benzion Aryeh Leibush, son-in-law of Rabbi Moshe Wachsman.
   * Nechama who married Rabbi Chaim Yaakov Tauber.
   * Devorah Leah who married Rabbi Yehonoson Binyamin Goldberger,
   * Malka who married Rabbi Benzion Blum.
   * Sarah who married Rabbi Yaakov Yisroel Meisles Bobover Ruv of Kiryath Bobov in Bat Yam.
   * Esther who married Rabbi Burech Avrohm Horowitz.

5) Bracha Halberstam married her cousin, Shlomo Rubin who died in 1941. She later remarried to Rabbi Yehuda Lemerger of Serentch. She had the following children:

   * Tzvi Hersch Rubin Halberstam.
   * Miriam who married Rabbi Chaim Yisroel Weinfeld.

6) Gitsche Halberstam married Mordechai Shraga Lipschitz, who died in 1984. They had the following children:

   * Rabbi Benzion Lipschitz.
   * Shulem Eliezer Lipschitz, son-in-law of Rabbi Mendel Brachfeld.

7) Chaim Yehoshua Halberstam, born in 1912 and died in Siberia in 1943, married his cousin Leah Halberstam. They had the following children:

   * Yaakov Yoseph Halberstam, son-in-law of Rabbi Ahron Teitelbaum.
   * Rabbi Burech Duvid Halberstam, son-in-law of Rabbi Chaim Meisels of Sorvosh.

8) Yecheskel Dovid Halberstam (1914–1978) married his cousin, Rachel Rivka Horowitz. They had the following children:

   * Rabbi Yechiel Halberstam, son-in-law of Rabbi Aahron Teitelbaum of Tchenchkovitz.
   * Rabbi Chaim Halberstam, son-in-law of Rabbi Yitzchock Eizek Liebes of Greiding.
   * Rabbi Benzion Halberstam, son-in-law of Rabbi Feivel Halberstam of Kshanov.
   * Rabbi Shlomo Halberstam, son-in-law of Rabbi Yisroel Sochet.

9) Moshe Aaron Halberstam, born in 1920.

10) Shaindel Raatze Halberstam who married a disciple of her father, Yisrael Dov Weitz of Zator/Biale Bilitz. They have the following children:

   * Mirel Sarah married to Sholem Chentov.
   * Rabbi Benzion Yochanan Zev Weitz,son-in-law of Rabbi Refoel Duvid Auerbach of Yerushalayim.
   * Devorah Leah married to Avrohom Yitzchok Zweigenhaft.
   * Yechiel Mechal Avrohom Yosef Weitz son-in-law of R'Don Sterling.

11) Malka Halberstam married Yisrael Jacober. They have the following children:

   * Miriam
   * Leah

--------------------

The death of Grand Rabbi Ben Zion Halberstam, (1941),

On June 22, 1941 the Germans launched an intense attack against the Russians over the San River. In short order the Germans conquered all of Eastern Poland and large swaths of Russian territory. Thousands and thousands of Jews became subject to German authority because of this conquest. They too suffered the decrees and the liquidations; they were also part of the Nazi master plan to destroy all the Jews.

The metropolis of Lvov, where the Rebbe then lived, also fell under Nazi control in July, 1941. The Rebbe’s residence was in the home of Eliyahu Avigdor Brinner, who was one of his Hasidim. For about a month the Rebbe hid in a room whose door was secretly blocked by a large bookcase. But a friend convinced him to come out of hiding, on the theory that the Germans were harsher to people who were found hiding. The friend also argued that the Germans would honor the Rebbe’s official papers that declared he was a foreign resident. The Rebbe didn’t accept these arguments at first, but ultimately acquiesced. On Friday, July 25, Parshas Matos-Masei, on Rosh Chodesh Av, he left his place of hiding and established himself openly in a separate room in the apartment.

As July 25 approached, an unusual bustle was noticed among the Ukrainian police in the city. Jews tried not to step outside. Early in the morning of July 25, groups of peasants from nearby villages began to flow into Lvov. They assembled on the premises of police stations; set out from there to the streets accompanied by Ukrainian policemen, and assaulted any Jew whom they encountered with clubs, knives and axes. Groups of Jews were taken to the Jewish cemetery and murdered brutally. A roundup of Jews from their homes, coupled with looting, began in the afternoon. The proportion of Jewish intellectuals was high. Ukrainian police circulated in groups of five and consulted prepared lists. The pogrom was known as the "Petliura Days" in commemoration of Symon (Semyen) Petliura, the Ukrainian President and military leader, a notorious anti-Semite, who had organized massive pogroms (900 pogroms of which about 40% were perpetrated by the forces led by Petliura) against Jews in 1919 and was killed by a Jewish anarchist (Sholom Schwartzbard) in revenge for the murder of fifteen members of his family, on a Street in Paris in 1926, who calmly handed over his weapon to the police, saying "You can arrest me, I've killed a murderer", and was acquitted by a Paris court.

The Germans had authorized the Ukrainians to celebrate this anniversary with a murderous rampage against the Jews. For three days, Ukrainian mobs went on a rampage through the Jewish districts of Lvov. They took groups of Jews to the Jewish cemetery and to Lunecki prison and shot them. The Ukrainian mobs decided that they would concentrate on Jews who were prestigious, wealthy and distinguished. Eliyahu Avigdor’s name was on this list because of his wealth and status.

At about 6 p.m. that very day, while the Rebbe was removing his Rabbeinu Tam's Tefillin, the door opened suddenly and a Ukrainian youth entered together with the building’s gentile superintendent. The youth carried a red whip with the insignia of the Symon Petliura bands. The two were conducting a search of Mr. Brinner’s house.

The youth took one look at the Rebbe and immediately realized that this was a distinguished personage. He ordered the Rebbe to accompany him. The Rebbe's youngest son, Moshe Aaron, saw his father being led away, and pleaded to come along to help his father. At first the Ukrainian youth objected, but then he acceded and took along Moshe Aaron.

They were joined on the street corner by other distinguished prisoners from other areas in the city. Soldiers stood guard to prevent escape. When the number of captives reached a hundred, the guards arranged them in a row, three abreast, and ordered them to march. The Rebbe was too weak to keep up with the rapid pace and moved to the back. The guards beat him with their batons and demanded that he hurry up. Eliyahu Avigdor held one of his hands and his son Moshe Aaron held the other until they reached Gestapo headquarters at Polczinski 4. An eye-witness writes that "he saw from his window how the Rebbe, dressed in his Sabbath clothing was attacked by the soldiers. The cruel Ukrainians beat him on his head with their rifle-butts and his yarmulke fell to the ground. From time to time the Rebbe bent over and stooped to pick it up, and they beat him even more." (Eilah Azkerah by Naftoli Eherenberg, V. 1, ed., page 141)

On Shabbos there was another action. The captives this time included Mr. Itche Leser, who was a Bobover Hasid, and three sons-in-law of the Rebbe who had been hiding in Mr. Leser’s house; they were, Rabbi Yecheskel Halberstam (son of Rabbi Yeshayale Tchechoiver), Rabbi Moshe Stempel and Rabbi Shlome Rubin. All four were brought to the Gestapo building.

The entire household, led by the Rebbe's son Rabbi Shlome, moved heaven and earth to secure the release of the prisoners, and offered huge bribes. But the gezeira (Heavenly decree) had been issued, and all efforts were to no avail.

After three days, on Monday Parshas Devarim, Dalet Av (July 28); four weeks after the Germans entered Lemberg; the Jewish captives were shot in the Yanover forest behind the city. 20,000 Jews were shot that day, the Rebbe, his son and his three sons-in-law included.

-------------------------------------------------------------------------------

---

http://ayzilbershlag.blogspot.co.il/2010/10/blog-post_726.html

--------------------

About הי"ד (עברית)

ד' אב ה'תש"ע, 15 ביולי 2010 - מפעלה של אגודת אהלי צדיקים

קבר אחים בלבוב מתקופת השואה ובו טמונים בין היתר האדמו"ר הרה"ק רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב בנו (משה אהרון) וחתניו (יחזקאל הלברשטאם, משה שטמפל ושלמה רובין), הי"ד

לאחר מחקר מקיף ומעמיק שערכה אגודת אהלי צדיקים בסיוע הרה"ג רבי מרדכי באלד שליט"א רב העיר לבוב (המוכרת בשמה האוסטרי: למברג), גילו פעילי האגודה את המקום בו נטבחו ונטמנו רבבות אחינו בני ישראל על קידוש ה′ בשנות הזעם סמוך לעיר לבוב, ביער יאנובר שבאוקראינה. לא הרחק משם ניתן עדיין לראות שרידים מהגטו בו שהו עשרות אלפי יהודים, שבאותו יום מר ונמהר ד′ לחודש מנחם אב ה′תש"א נלקחו כשני רבבות יהודים ביניהם האדמו"ר הרה"ק רבי בן ציון הלברשטאם מבאבוב, בנו רבי משה אהרון ושלושת חתניו ועוד, שם נרצחו על קידוש ה′ בידי הנאצים ימ"ש. עוד ארבעים אלף יהודים נרצחו במקום בימים אחרים.

זקני האזור מספרים כי אינם יכולים לשכוח את המחזה המזעזע, איך שלושה ימים לאחר אותו יום מר ונמהר עדיין זזה האדמה במקום, נראה כי לא מצאה מנוח, ועד היום האדמה במקום רכה מאוד ובשל כך הוצרכו למהנדסים מיוחדים על מנת להקים את המצבה שלא תזוז ממקומה.

מאז שגילו את המקום השקיעה אהלי צדיקים מאמצים ודמים מרובים תרתי משמע, ולמרות הקשיים הבירוקרטיים והמכשולים שהציבו אנשי השלטון המקומי, נשאו המאמצים פרי ובשבוע שעבר, 69 שנה לאחר הירצחו של האדמו"ר יחד עם עוד כשני רבבות יהודים הי"ד, פנה אחד מבכירי השלטון המקומי לאגודת אהלי צדיקים ובידו אישור בכתב התקף לחמשה ימים בלבד (!) להציב במקום מצבה לציון מקום מנוחתם, תנאי קודם למעשה נכתב באישור העירייה: "העבודות יבוצעו תוך חמשה ימים שהוקצבו לכם, ולא האישור בטל ומבוטל".

כאמור, השבוע, ביום ד′ אב, יהיה יום השנה ה-69 לרציחתם.

למרות הקשיים הכרוכים, מייד עם קבלת האישור המיוחל הגיע למקום הרב ישראל מאיר גבאי יו"ר אהלי צדיקים יחד עם מהנדסים, קבלן מקומי ופעילים מהאגודה וללא שהות החלו מיד בהקמת המצבה, ובתוך ארבעה ימים, לילה ויום, כמעט ללא תנומה לעפעפיהם הוקמה המצבה במימון שהגיע מכיסה הדל של האגודה, למרות החובות הכבדים הרובצים על כתפיה.

למרות הכל עדיין המקום נמצא בסכנת חילול יום יומי, מתושבי המקום שרוצים לבנות על המקום, ובאגודה נערכים למנוע את החילול על ידי גידור המקום והרחבת המצבה על כל המקום בו טמונים הקדושים

ויצא מבת ציון כל הדרה... כמי שחוזה למרחוק, עזב הרבי מבאבוב הרה"ק רבי בן ציון זצ"ל הי"ד את ביתו ומשכנו בבאבוב, שלושה ימים לפני פרוץ המלחמה. הרבי עבר לטארנוב אך כשהחלה המלחמה הופצצה העיר קשות, כיתר ערי פולין, והרבי נמלט מאימת המלחמה. יחד עם חתנו רבי משה סטמפל הי"ד ברחו מטרנוב במכונית שכורה כשיעד נסיעתם הוא לבוב. באמצע הדרך, בהיותם ליד קולבסוב, עצרו אנשי צבא פולניים את הרכב והחרימוהו. הרבי המשיך במנוסה ברגל ובעגלה, ואליו הצטרפו כל בניו ובני משפחתו. דרך ארוכה ומפותלת עברו בגלותם, תוך שהם עוברים בסוקולוב, ברודניק, בבילגורייא, בזאמושץ, רובאשוב, קרולוב, עד שהגיעו בערב ראש השנה, סחופים ועייפים לפאריצק, בה רצו לחגוג את ראש השנה ואף ערכו הכנות קדחתניות לשם כך, אולם בסעודת ליל ראש השנה, מיד לאחר הקידוש, נשמעו קולות ירי וקולי קולות שבישרו כי הגרמנים מגיעים, ובאישון לילה ברחו משם ושמו את פעמיהם להורוכוב בה בילו את ראש השנה. בצום גדליה שוב יצא הרבי לדרכים, עד שהגיע אל העיר לוצק בה שהה עד אחרי יו"ט ראשו של סוכות. בחוה"מ סוכות עזב הרבי מבאבוב את לוצק ונסע ללבוב, שנשלטה על ידי הרוסים, ושם התקבל בכבוד גדול בבית חסידו הנאמן הרה"ח ר' הניך אשכנזי ז"ל מחשובי הקהל בלמברג, בביתו ישב הרבי עד סוף ימי הקיץ של אותה שנה. כשכבשו הגרמנים את לבוב, נמלט הרבי ממקום למקום מאימת הרשעים שחיפשוהו, ופעמים רבות החליף את משכנו, עד שנלכד על ידי הפורעים האוקראינים עושי דברם של הגרמנים בר"ח אב תש"א, ביום ערב שבת קודש בעודו לבוש שיראין ובגדי שבת, וכשנפרד מילדיו אמר: "ילדי היקרים, זהו רצון הבורא יתברך, מוכרחים ללכת, אז לפחות נלך כיהודים! גוט שבת קינדער - קרא הרבי - זכרו, אסור להיות עצבים ביום השבת"... משך שלושה ימים הוחזק הצדיק במעצר כשהוא עובר התעללויות רבות, עד שנורה ונהרג במבואות העיר בד' אב, הי"ד. "וכהיום הזה אשר כל כלל ישראל הגיעו לתכלית השפלות והבזוי, על אחת כמה וכמה יש לנו לצפות לישועה קרובה כי לא יטוש ה' עמו ונחלתו לא יעזוב, כדברי המד"ר פ' שמות, כל זמן שישראל הם בירידה התחתונה הם עולים, ראה מה כתוב ועלה מן הארץ, אמר דוד כי שחה לארץ נפשנו דבקה לארץ בטננו, אותה שעה קומה עזרתה לנו" מתוך אגרת קודש שפירסם הרבי מבאבוב לפני פרוץ המלחמה העולמית

רבי בן-ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (ה'תרל"ד, 1874 - ד' באב ה'תש"א, 28 ביולי 1941) היה האדמו"ר השני מבאבוב

נולד בבוקובסק (ביקופסק) שבגליציה לאדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם (תר"ז-תרס"ה), שלימד בישיבת וישניצה, ולרבקה הנה. אביו היה בנו של ר' מאיר נתן הלברשטאם, מבני ר' חיים הלברשטאם מצאנז, ואמו הייתה בת רבי יהושע מקמינקא. נישא לבתו של רבי נפתלי ממעליץ ובזיווג שני לבתו של רבי שלום אליעזר הלברשטאם (בנו של רבי חיים מצאנז וחתנו של רבי מרדכי דב מהורניסטייפול חתנו של רבי חיים מצאנז) ממנה נולדו לו ילדיו. בשנת תרנ"ב (1892) עברה המשפחה לבאבוב, בשל מחלת האב. העיירה באבוב נחשבה למקום שקט יותר ובריא יותר עבור האב. לאחר זמן מה החריפה מחלת האב, ורבי בן ציון קיבל על עצמו את הרבנות במקומו. בא' בתמוז תרס"ה (4 ביולי 1905) נפטר אביו, והחסידים הכתירו אותו כאדמו"ר מבאבוב. בתקופת מלחמת העולם הראשונה היה ר' בן ציון פליט באוסטריה, ושב לפולין לאחר המלחמה. הוא הקים מחדש את ישיבתו בבאבוב, וקרא לה "עץ חיים". הישיבה מנתה 300 בחורים. בהמשך הקים עשרות סניפים ברחבי גליציה ופולין והשפעתו על הנוער הייתה מרובה, ורבים שהתרחקו מהדת, חזרו בתשובה בזכותו. השפעתו התפשטה במערב גליציה, וחסידות באבוב הייתה לחסידות הגדולה ביותר באזור. הוא הקים את "אגודת הרבנים דמערב גליציה", לארגון פעולות הדת. היה בעל דעות קנאיות והתנגד לציונות ולאגודת ישראל, אך עם זאת גילה פתיחות בפעולותיו עם הנוער, ובשל כך נמתחה עליו ביקורת מחוגים קנאיים יותר. הלחין למעלה מ-100 ניגונים, בין המפורסמים שבהם:יה ריבון ו"מה אשיב". במלחמת העולם השנייה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעת פלישת הגרמנים לברית המועצות, שהה ר' בן ציון בלבוב, שנפלה בידי הנאצים ביולי 1941. הרבי התגורר באותה עת בביתו של אחד מחסידיו, אליהו אביגדור ברינר. במשך כחודש הרב הסתתר בחדר שכוננית הסתירה את דלתו, אולם חבר ניסה לשכנעו לצאת ממקום מסתורו, בטענה שהגרמנים גילו אכזריות רבה יותר כלפי אלה שנתפסו במקומות מסתור. כמו כן החבר טען שהגרמנים יכבדו את המסמכים הרשמיים של הרב, שהעידו על היותו תושב זר. תחילה הרב לא קיבל את הטיעונים האלה, אך בסופו של דבר השתכנע. ביום שישי, ה-25 ביולי, ראש חודש אב, הוא יצא ממקום מסתרו והתמקם בגלוי באחד מחדרי הדירה. בימים שלפני 25 ביולי (א' באב) הורגשה תכונה לא אופיינית בקרב המשטרה האוקראינית בעיר. היהודים השתדלו לא לצאת לרחובות. השכם בבוקר באותו יום קבוצות של איכרים מכפרי הסביבה החלו נוהרים ללבוב. הם התגודדו באזור תחנת המשטרה, ומשם יצאו לרחובות, מלווים בשוטרים אוקראינים, והחלו תוקפים כל יהודי שנקרה בדרכם בעזרת אלות, סכינים וגרזנים. קבוצות יהודים הובלו לבית הקברות ונרצחו בברוטאליות. גירוש יהודים מבתיהם, שכלל ביזה ושוד, החל אחה"צ. השוטרים האוקראינים פעלו לפי רשימות שהוכנו מראש, וערכו את החיפושים בכל העיר. הפוגרום נודע בשם "יום פטליורה", על שמו של המנהיג הצבאי האוקראיני האנטישמי סמיון פטליורה. פטליורה נרצח בפריז בשנת 1926 בתאריך זה בידי יהודי בשם שלום שוורצבארד כנקמה על רצח אלפי יהודים בשנת 1919. הגרמנים אישרו לאוקראינים לציין את יום השנה הזה בהשתלחות רצחנית ביהודים. במשך שלושה ימים ההמון האוקראיני המשיך במהומות במחוז של לבוב. האוקראינים לקחו קבוצות יהודים לבית הקברות היהודי ולכלא לונצ'קי (Lunecki) וטבחו בהם. ההמון החליט להתרכז בעשירי ובמכובדי הקהילה היהודית. שמו של ברינר, אצלו התאכסן הרב, היה ברשימה בשל עושרו ומעמדו. בערך בשעה שש אחרי הצהריים של אותו יום, בזמן שהרב הסיר את התפילין של רבנו תם, הדלת נפתחה בפתאומיות וצעיר אוקראיני נכנס יחד עם הממונה המקומי על הבניין. הצעיר האוקראיני הבין לאחר מבט מהיר ברב, שמדובר בדמות מכובדת, והורה לו להתלוות אליו. בנו הצעיר של הרב, משה אהרן הלברשטם, ראה את אביו נלקח מן הבית, והתחנן להצטרף כדי לעזור לאביו. תחילה הצעיר האוקראיני התנגד, אך במהרה נעתר לבקשתו ולקח עמו גם את משה אהרון. הם קובצו בקרן רחוב יחד עם שבויים נוספים מאזורים שונים של העיר. שוטרים הועמדו על המשמר על מנת למנוע בריחות. כשמספר השבויים הגיע למאה, השוטרים העמידו אותם בטור של שְלָשות, והורו להם לצעוד. הרב היה חלש מכדי לעמוד בקצב הצעידה המהיר ועבר לסוף הטור, דבר שגרם לשוטרים להכותו באלותיהם ולהורות לו להזדרז. ברינר אחז בידו האחת, ובנו משה אהרן אחז בידו האחרת, עד שהגיעו למפקדת הגסטאפו ששכנה ב–Polczinski 4. עד ראייה סיפר ש"הוא ראה מחלונו איך הרב, שהיה לבוש בבגדי השבת שלו, הותקף על ידי החיילים. האוקראינים האכזריים הכו אותו בראשו עם קתות רוביהם, והכיפה שלו נפלה ארצה. מדי פעם הרב רכן ארצה כדי להרימה, והם הכו אותו ביתר עוז". [1] בשבת הייתה אקציה נוספת. בין השבויים היו הפעם חסיד באבוב, איצ'ה לסר, ושלושה חתנים של רבי בן ציון שהסתתרו בביתו. היו אלה רבי יחזקאל הלברשטאם, רבי משה סטמפל, ורבי שלמה רובין. ארבעתם הובאו לבניין הגסטאפו. כל בני המשפחה, בהנהגתו של בנו של הרב, רבי שלמה, הפכו עולמות בנסיונם להבטיח את שחרורם של השבויים, והציעו שוחד עצום, אך כל מאמציהם היו לריק. לאחר שלושה ימים, ביום שני ד' באב (28 ביולי), הוצאו השבויים להורג ביער יאנובר (Yanover), בפאתי העיר. 20,000 יהודים נטבחו באותו יום, ביניהם הרב, בנו ושלושת חתניו. צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי שלמה מבאבוב. ירש את מקומו והחיה את חסידות באבוב שמרכזה בארצות הברית. רבי חיים יהושע. רבי ברוך דוד חתן רבי חיים מייזליש מסארוואש. כיום אב"ד סארוואש. רבי יעקב יוסף, חתן רבי אהרן טייטלבוים. האדמו"ר מבית חיים יהושע. רבי חיים יהושע, חתן רבי משה טייטלבוים מסאטמר, אב"ד סאטמר מונסי. הרב יחזקאל דוד (תרע"ד - כ"ה באדר ב' תשל"ח) האדמו"ר מפאקשיווניץ בבורו פארק, חתן רבי אברהם מפאקשיווניץ. רבי יחיאל ממונסי, חתן הרב אהרן טייטלבוים. רבי חיים חתן הרב יצחק אייזיק ליבס. רבי בן ציון אברהם, חתן רבי שרגא פייבל בן רבי דוד מקשאנוב. רבי שלמה חתן הרב פסח אברהם שיינפלד. משה אהרן דבורה לאה אשת רבי יעקב ישראל טברסקי מהורניסטייפול מילוואקי. רבקה ביילא אשת רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם (בן רבי ישעיה מטשכויב) ובזיווג שני אשת הרב חיים פרלמן. נחמה גולדה אשת הרב משה סטמפל (נרצח בשואה) ובזיווג שני אשת הרב יהושע פרישווסר (בניהם הם העשירים מלונדון). ברכה אשת רבי שלמה רובין. שיינדיל רייצא אשת הרב ישראל דוב ווייץ (נכד הרב ישראל דוב בער גילנרטר, אב"ד ישניצה). גיטשא אשת הרב מרדכי צבי ליפשיץ. מלכה אשת הרב ישראל יעקובר.

view all 17

Grand Rabbi Benzion Halberstam [2nd Bobover Rebbe]'s Timeline

1874
April 27, 1874
Bikofsk, Poland
1900
August 7, 1900
Age 26
1908
August 4, 1908
Age 34
November 7, 1908
Age 34
Bobov, Galicia, Austro-Hungarian Empire
1912
1912
Age 37
1914
January 6, 1914
Age 39
Bobowa, Poland
1920
1920
Age 45
1941
July 28, 1941
Age 67
Yanover forest behind Lvov (Lviv), Ukraine
July 28, 1941
Age 67
Mass grave in the Yanover Forest near Lviv, Ukraine
????