Rabbi Henoch Gad Justman

=============================

http://zachor.michlalah.edu/manhigim/manhigim_t.asp?num=75&chug=man...

===========================

Rabbi Chanoch (Khanokh Henek) Gad Justman was born in Pilice to Pinkhas Menachem and Hendel Lea. He was a great hassidic rabbi and married Matel Dvora nee Halpern. Prior to WWII he lived in Czestochowa, Poland. During the war he was in Czestochow, Poland.Rabbi Justman perished in 1943 in Treblinka, Poland at the age of 52.

---------------------------------

"In 1915 he became the community Rabbi of Wieruszów. He moved to Wieruszów with his father. This time the job was divided between father and son, Heinich Gad as community Rabbi and father Pinchas Menachem, Rebbe of Hasidim.

In 1919 his father moved to Czestochowa while he stayed in Wieruszów. After the death of his father in 1921, he became the second Piltzer Rebbe, at the request of his cousin, the Rebbe of Ger, Rabbi Avraham Mordechai Alter. Chanoch Gad moved to Czestochowa. In 1931 he became the community Rabbi of Wieluń."
Source: Wikipedia

Khanokh Henek Gad was murdered in the Shoah (according to this source).

This information is based on a Page of Testimony (displayed here) submitted by his grandson??, Yitzkhak Zander

-------------------------------------

Information is based on a List of persecuted persons, found in Booklet, "Alon Bochut", with names of descendents of the first Gur Rebbe, including the names of 585 Jews from Poland who were murdered during the Holocaust.

----------------------------------------

According to reg. card - B town: Wieruszów, p. Wieluński

הרב חנוך גד יוסטמאן מפילץ הי"ד נולד בתרמ"ד 1884 ונספה בערב סוכות תש"ג 1942 בטרבלינקה. הוא היה ראש ישיבת "שפתי צדיק" בצ'נסטוכוב, רב ואדמו"ר בווילון

הרב חנוך גד יוסטמן מפילץ (Pilica) – פולין אדמו"ר, רב וראש ישיבה

נולד: בשנת תרמ"ד (1884), בגור (Góra Kalwaria), פולין. נספה: ערב סוכות תש"ג (1942), בטרבלינקה.

הרב חנוך גד היה צעיר בניו של האדמו"ר ר' פינחס מנחם מנדל יוסטמן, נינו של בעל "חידושי הרי"ם" ואחיינו של בעל ה"שפת אמת". כשנפטר בעל ה"שפת אמת" הכתירה קבוצת חסידים את אביו, הרב פינחס, לאדמו"ר, ואז עברה המשפחה לפילץ שהפכה מרכז לחסידות. משם עברה המשפחה לווירשוב (Wierusz ów), ולבסוף לצ'נסטוחוב (Czestochowa). הרב חנוך גד למד בעיקר אצל אביו האדמו"ר, ועד מהרה נודע כבעל מידות תרומיות ושקדן גדול. בצ'נסטוחוב הקים ישיבה על שם ספרו של אביו "שפתי צדיק", ועמד בראשה. בשנת תרפ"א נפטר אביו הרב פנחס, והחסידים הכתירו אותו כאדמו"ר מפילץ. בינתיים הוא עבר לכהן כרב בעיירה ויילון (Velyun) בפולין, אבל המשיך לפקח על הישיבה בצ'נסטוחוב שהעמידה תלמידי חכמים מובהקים. מנהיגותו הצטיינה בענווה ובנעימות. הוא היה מקובל מאוד על הציבור, היה מחמיר על עצמו ומיקל לאחרים, ופעל במיוחד בנושא צדקה. בענייני הכלל – הוא תמך באגודת ישראל ואף היה חבר במועצת גדולי התורה הפולנית והעולמית, אבל השתדל שלא להתבלט, ולמרות הכול זכה להערכה רבה והתחשבו בדעותיו.

בתקופת השואה עם הכיבוש הגרמני ברח האדמו"ר בראש בני קהילתו לכיוון מזרח, כאשר רק התיק של הטלית והתפילין בידו. דרך לודז' הגיע לגטו צ'נסטוחוב, וכאן – למרות כול הסבל המשיך להרביץ תורה וחסידות. הוא עודד וניחם את אחיו, ואף לימד הלכות קידוש השם. בדירתו התקיימו אסיפות חשאיות של עסקנים ורבנים ובמסגרתן תיקנו תפילות מיוחדות כדי להעביר את רוע הגזֵרה. בין היתר אמרו יום יום תפילת מנחה של ערב יום כפור, בהתרגשות מיוחדת. מסביבו של האדמו"ר התרכזו גם פליטים רבים. כאשר הרבי שמע מיהודי שהצליח לברוח מחלמנו (Chelmno) על הרצח ההמוני של אחיו באמצעות גז – התרגש הרבי כל כך עד שנפל למשכב. בעקבות הבשורה הרעה, עודד הרבי את הצעירים, ואפילו את הצעירות, לברוח מן הגטו כדי שיינצלו ממחנות המוות. לקראת סוכות תש"ג (1942) גורשו יהודי צ'נסטוחוב, והאדמו"ר בתוכם. הגרמנים ציוו עליו לפשוט את הטלית-קטן שלו, אך הוא סירב בתוקף. הוא הובל עם משפחתו להשמדה בטרבלינקה, בערב סוכות תש"ג. ממשפחתו שרדו רק שנים מחתניו.

מקורות:

אונגר מנשה, אדמו"רים שנספו בשואה. אלה אזכרה, חלק ו. פרבשטיין אסתר, בסתר רעם.