Klaus Heinrich Thomas Mann

http://en.wikipedia.org/wiki/Klaus_Mann

Klaus Mann (November 18, 1906 – May 21, 1949) was a German writer. Contents [show] [edit]Life and work

Born in Munich, Klaus Mann was the son of German writer Thomas Mann and his wife, Katia Pringsheim. His father was baptized as a Lutheran, while his mother was from a family of secular Jews. He began writing short stories in 1924 and the following year became drama critic for a Berlin newspaper. His first literary works were published in 1925. Mann's early life was troubled. His homosexuality often made him the target of bigotry, and he had a difficult relationship with his father. After only a short time in various schools,[1] he travelled with his sister Erika Mann, a year older than himself, around the world, and visited the US in 1927. In 1924 he had become engaged to his childhood friend Pamela Wedekind, the eldest daughter of the playwright Frank Wedekind, who was also a close friend of his sister Erika. The engagement was broken off in January 1928. He travelled with Erika to North Africa in 1929. Around this time they made the acquaintance of Annemarie Schwarzenbach, a Swiss writer and photographer, who remained close to them for the next few years. Klaus made several trips abroad with Annemarie, the final one to a writers' congress in Moscow in 1934.[2] In 1932 Klaus wrote the first part of his autobiography, which was well received until Hitler came to power.[3] In 1933 Klaus participated with Erika in a political cabaret, the Pepper-Mill, which came to the attention of the Nazi regime. To escape prosecution he left Germany in March 1933 for Paris, later visiting Amsterdam and Switzerland, where his family had a house. In November 1934 Klaus was stripped of German citizenship by the Nazi regime. He became a Czechoslovak citizen. In 1936, he moved to the United States, living in Princeton, New Jersey and New York. In the summer of 1937, he met his partner Thomas Quinn Curtiss, who was later a longtime film and theater reviewer for Variety and the International Herald Tribune. Mann became a US citizen in 1943. During World War II, he served as a Staff Sergeant of the 5th US Army in Italy and in summer 1945 he was sent by the Stars and Stripes to report from Postwar-Germany. Mann's most famous novel, Mephisto, was written in 1936 and first published in Amsterdam. The novel is a thinly-disguised portrait of his former brother-in-law, the actor Gustaf Gründgens. The literary scandal surrounding it made Mann posthumously famous in West Germany, as Gründgrens' adopted son brought a legal case to have the novel banned after its first publication in West Germany in the early 1960s. After seven years of legal hearings, the West German Supreme Court banned it by a vote of three to three, although it continued to be available in East Germany and abroad. The ban was lifted and the novel published in West Germany in 1981. Mann's novel Der Vulkan is one of the 20th century's most famous novels about German exiles during World War II. He died in Cannes of an overdose of sleeping pills. He was buried there in the Cimetière du Grand Jas. [edit]Selected bibliography

Der fromme Tanz, 1925 Anja und Esther, 1925 Revue zu Vieren, 1927 Kind seiner Zeit, 1932 Treffpunkt im Unendlichen, 1932 Journey into Freedom, 1934 Symphonie Pathétique, 1935 Mephisto, 1936 Der Vulkan, 1939 The Turning Point, 1942 André Gide and the Crisis of Modern Thought, 1943 [edit]See also

Dohm-Mann family tree Exilliteratur [edit]References

^ Nicole Schaenzler: Klaus Mann, P. 30 ^ Nicole Schaenzler: Klaus Mann, P. 302 ^ Nicole Schaenzler: Klaus Mann, P. 211 [edit]Further reading

Nicole Schaenzler: Klaus Mann. Eine Biographie. Campus Verlag, Frankfurt – New York 1999, ISBN 3-593-36068-3 Juliane Schicker. 'Decision. A Review of Free Culture' - Eine Zeitschrift zwischen Literatur und Tagespolitik. München: Grin, 2008. ISBN 978-3638870689 German Writers in French Exile, 1933-1940, by Martin Mauthner (London: 2007), ISBN : 978 0 85303 540 4 [edit]

קלאוס מאן

''''''(בגרמנית: Klaus Mann‏; 18 בנובמבר 1906, מינכן – 21 במאי 1949, קאן) היה סופר יהודי-גרמני.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 ספרו שתורגם לעברית 3 ראו גם 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים ביוגרפיה קלאוס היינריך תומאס מאן נולד בשנת 1906 בעיר מינכן שבגרמניה, כילדו השני של הסופר הגרמני הנודע תומאס מאן ואשתו היהודייה קטיה פרינגסהיים. מאן החל לכתוב סיפורים קצרים בשנת 1924, ובשנה שלאחר מכן היה למבקר תיאטרון של עיתון ברלינאי. יצירותיו הספרותיות הראשונות ראו אור ב-1925.

שנותיו הראשונות של מאן שפעו משברים. בשל היותו הומוסקסואל נתקל לעיתים קרובות ביחס מזלזל, וקשריו עם אביו, שסלד מנטייתו המינית, היו קשים ומתוחים. בשנת 1933 עזב את גרמניה ועבר להתגורר באמסטרדם. הוא קיבל אזרחות צ'כוסלובקית לאחר שאזרחותו הגרמנית נשללה בידי השלטונות הנאציים. בשנת 1936 עבר לארצות הברית והתגורר בפרינסטון, ניו יורק וניו ג'רזי. בשנת 1943 הוענקה לו אזרחות אמריקאית.

במהלך מלחמת העולם השנייה השתייך לנערי ריצ'י, ועבד בשירות הצבא האמריקאי.

ספרו המפורסם ביותר הוא "מפיסטו", אשר נכתב ב-1936 והתפרסם באמסטרדם. הספר הוא דיוקן מוסווה אך במעט של גיסו, השחקן גוסטף גרינדגנס. השערורייה הספרותית שהתחוללה סביב הספר הקנתה לו פרסום שלאחר המוות במערב גרמניה, לאחר שבנו המאומץ של גרינדגנס פנה לבית המשפט בניסיון לאסור את הפצת הספר לאחר פרסומו הראשון במערב גרמניה בתחילת שנות השישים. לאחר שבע שנים של דיון משפטי, בית המשפט העליון של מערב גרמניה אסר על הפצת הספר בתוצאה של שלושה נגד שלושה. למרות האיסור נדפסו ונמכרו בגרמניה כ-700,000 עותקים. ב-1971 התבטלה התביעה בשם חופש האמנות. כשהספר יצא לאור מחדש בגרמניה ב-1981, לא נשמעו קולות מחאה. קלאוס מאן הקפיד להדגיש כי לא התכוון לצייר את דמותו של איש מסוים, וכי מפיסטו שלו אינו אדם זה או אחר, אלא תמהיל של תכונות שונות, וכי הכוונה הייתה לתאר דמות סמלית, על רקע חברתי-פוליטי מסוים. אך למעשה, דמותו של השחקן הפגן מתבססת ברובה על דמותו של השחקן הגרמני גוסטף גרינדגנס, גיסו לשעבר של מאן, שהיה נשוי זמן קצר לאחותו האהובה אריקה, והיה גם, בהמשך, בן-חסותו של גרינג.[1]

ספרו של מאן, Der Vulkan, מיטיב לתאר את הווי המהגרים מגרמניה במהלך מלחמת העולם השנייה. ספר נודע נוסף שלו הוא "הסימפוניה הפתטית".

מאן מת בקאן ממנת יתר של כדורי שינה, ונקבר בה. אביו, תומאס, שלא רצה להפסיק את מסע ההרצאות שבו השתתף, לא נכח בהלוויה.

ספרו שתורגם לעברית מפיסטו: רומאן קריירה; מגרמנית: ניצה בן-ארי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד ('הספרייה החדשה למנויים'), תש"ן 1990. ראו גם מפיסטו (סרט) קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלאוס מאן בוויקישיתוף רשימת הפרסומים של קלאוס מאן , בקטלוג הספרייה הלאומית י. קלינוב, משוט בעולמנו , דבר, 21 ביולי 1950 פ. ס. גרוסהוט, מיתתו של סופר: (קרבנו הראשון של הנאציזם המתחדש) , על המשמר, 28 ביולי 1950 מכס ברוד, פנקס קטן | אוטוביוגרפיה של קלאוס מן , דבר, 11 ביולי 1952 קלאוס מאן מבקש צדק , דבר, 23 באוקטובר 1970 על "מפיסטו":

ג'ראלד סטיוארט, מפיסטו: משל על האומה , דבר, 17 במאי 1981 האור המסמא של הזרקורים , דבר, 4 בדצמבר 1981 https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A1_%D7%9E...

------------------------------------------

http://en.wikipedia.org/wiki/Klaus_Mann

Klaus Mann (November 18, 1906 – May 21, 1949) was a German writer. Contents [show] [edit]Life and work

Born in Munich, Klaus Mann was the son of German writer Thomas Mann and his wife, Katia Pringsheim. His father was baptized as a Lutheran, while his mother was from a family of secular Jews. He began writing short stories in 1924 and the following year became drama critic for a Berlin newspaper. His first literary works were published in 1925. Mann's early life was troubled. His homosexuality often made him the target of bigotry, and he had a difficult relationship with his father. After only a short time in various schools,[1] he travelled with his sister Erika Mann, a year older than himself, around the world, and visited the US in 1927. In 1924 he had become engaged to his childhood friend Pamela Wedekind, the eldest daughter of the playwright Frank Wedekind, who was also a close friend of his sister Erika. The engagement was broken off in January 1928. He travelled with Erika to North Africa in 1929. Around this time they made the acquaintance of Annemarie Schwarzenbach, a Swiss writer and photographer, who remained close to them for the next few years. Klaus made several trips abroad with Annemarie, the final one to a writers' congress in Moscow in 1934.[2] In 1932 Klaus wrote the first part of his autobiography, which was well received until Hitler came to power.[3] In 1933 Klaus participated with Erika in a political cabaret, the Pepper-Mill, which came to the attention of the Nazi regime. To escape prosecution he left Germany in March 1933 for Paris, later visiting Amsterdam and Switzerland, where his family had a house. In November 1934 Klaus was stripped of German citizenship by the Nazi regime. He became a Czechoslovak citizen. In 1936, he moved to the United States, living in Princeton, New Jersey and New York. In the summer of 1937, he met his partner Thomas Quinn Curtiss, who was later a longtime film and theater reviewer for Variety and the International Herald Tribune. Mann became a US citizen in 1943. During World War II, he served as a Staff Sergeant of the 5th US Army in Italy and in summer 1945 he was sent by the Stars and Stripes to report from Postwar-Germany. Mann's most famous novel, Mephisto, was written in 1936 and first published in Amsterdam. The novel is a thinly-disguised portrait of his former brother-in-law, the actor Gustaf Gründgens. The literary scandal surrounding it made Mann posthumously famous in West Germany, as Gründgrens' adopted son brought a legal case to have the novel banned after its first publication in West Germany in the early 1960s. After seven years of legal hearings, the West German Supreme Court banned it by a vote of three to three, although it continued to be available in East Germany and abroad. The ban was lifted and the novel published in West Germany in 1981. Mann's novel Der Vulkan is one of the 20th century's most famous novels about German exiles during World War II. He died in Cannes of an overdose of sleeping pills. He was buried there in the Cimetière du Grand Jas. [edit]Selected bibliography

Der fromme Tanz, 1925 Anja und Esther, 1925 Revue zu Vieren, 1927 Kind seiner Zeit, 1932 Treffpunkt im Unendlichen, 1932 Journey into Freedom, 1934 Symphonie Pathétique, 1935 Mephisto, 1936 Der Vulkan, 1939 The Turning Point, 1942 André Gide and the Crisis of Modern Thought, 1943 [edit]See also

Dohm-Mann family tree Exilliteratur [edit]References

^ Nicole Schaenzler: Klaus Mann, P. 30 ^ Nicole Schaenzler: Klaus Mann, P. 302 ^ Nicole Schaenzler: Klaus Mann, P. 211 [edit]Further reading

Nicole Schaenzler: Klaus Mann. Eine Biographie. Campus Verlag, Frankfurt – New York 1999, ISBN 3-593-36068-3 Juliane Schicker. 'Decision. A Review of Free Culture' - Eine Zeitschrift zwischen Literatur und Tagespolitik. München: Grin, 2008. ISBN 978-3638870689 German Writers in French Exile, 1933-1940, by Martin Mauthner (London: 2007), ISBN : 978 0 85303 540 4 [edit]