Menucha Rachel Slonim, Rebbe dau. #2

Family book of Rabbi from Ladi, ref #34

Menucha Rachel Slonim

חב"דפדיה

http://www.bhol-forums.co.il/topic.asp?topic_id=876666&whichpage=&f...

Mother of the CHABAD community in Hebron. Granddaughter of Shneur Zalman Miladi, founder of CHABAD movement.

1845 - was sent to Hebron by the Lubavicher Rebbe together with her husband, who became a community chief Chabad Rabbi of Hebron

הסבתא של חברון

Menucha Rachel Slonim (Schneersohn)

GEDCOM Source

@R-1682440388@ Global, Find A Grave Index for Non-Burials, Burials at Sea, and other Select Burial Locations, 1300s-Current Ancestry.com Ancestry.com Operations, Inc. 1,60541::0 1,60541::3677853

GEDCOM Source

@R-1682440388@ Web: International, Find A Grave Index Ancestry.com Ancestry.com Operations, Inc. 1,70699::0 1,70699::1756845

GEDCOM Source

@R-1682440388@ Global, Find A Grave Index for Non-Burials, Burials at Sea, and other Select Burial Locations, 1300s-Current Ancestry.com Ancestry.com Operations, Inc. 1,60541::0 1,60541::3677853

GEDCOM Source

@R-1682440388@ Ancestry Family Trees Online publication - Provo, UT, USA: Ancestry.com. Original data: Family Tree files submitted by Ancestry members. Ancestry Family Tree http://trees.ancestry.com/pt/AMTCitationRedir.aspx?tid=51839233&pid...

האם של משפחת סלונים ומי שנחשבה לאם היישוב היהודי בחברון, היא הרבנית מנוחה רחל (בעלה - הרב יעקב כולי), בתו של האדמו"ר האמצעי, שעלתה ארצה בעצת האדמו"ר בעל ה'צמח צדק', בשנת תר"ה.

הרבנית מנוחה רחל נולדה ביום שלישי י"ט כסלו תקנ"ט, באותו היום יצא אדמו"ר הזקן ממאסרו.

כאשר אביה אדמו"ר האמצעי נתבשר כי נולדה לו בת אמר: "מעתה מנוחה תהיה לנו" ולכן קרא את שמה "מנוחה", השם "רחל" על שם בתו הצעירה של אדמו"ר הזקן שנפטרה בצעירותה.

נישאה להרה"ח יעקב כולי סלונים

הרבנית הסתלקה בכ"ד שבט תרמ"ח ומנוחתה כבוד בעיר חברון.

הרבנית מאוד השתוקקה לעלות לארץ ישראל. פעם חלתה והרופאים התייאשו מחייה, אביה הורה ללחוש באוזנה בשמו שהיא תבריא ותזכה לעלות לארץ הקודש ומייד הבריאה.

לאחר נישואיה עם הרב יעקב כולי סלונים, התגוררו בני הזוג בליובאוויטש. בשנת תקצ"ב נולד בנה הבכור ר' יהודה לייב, בשנת תקצ"ג נולד בנה ר' לוי יצחק ובשנת ת"ר נולד בנה ר' מרדכי דובער.

בעצת אדמו"ר הצמח צדק עלתה בשנת תר"ה עם משפחתה לארץ הקודש והתיישבה בחברון.

כאשר הרבנית נכנסה להיפרד מאדמו"ר הצמח צדק התאוננה בפניו שהיא חוששת לצאת לדרך עקב הגשמים. ענה אדמו"ר הצמח צדק: "ומה בכך? תיסעי בין טיפות הגשם!" מאותו יום לא ירדה עליה טיפת גשם עד ליומה האחרון.

בהגיעה לחברון יסדה שם קהילה חב"דית. יהודי העיר ואף הגויים התייחסו אליה כצדיקה, כינו אותה "די באבע מנוחה רחל" ורבים באו להתברך ממנה. האדמו"ר מלעלוב (ר' אלעזר מענדל), נהג לבקר בביתה בעת שהותו בחברון, כל הזמן היה עומד לפניה ולפני צאתו ביקש שתברך אותו. ישנם סיפורים רבים על מופתים שהרבנית חוללה. כל כלה הייתה מבקרת במערת המכפלה ולאחר מכן הייתה באה אל הרבנית לקבל את ברכתה.

הקפידה מאוד שלא ישפכו ושלא יזרקו דבר מאכל של שבת, כפי שקיבלה מאדמו"ר הזקן. חינכה ושימשה דוגמא אישית לטוהר וניקיון והייתה אומרת בשם הסבא ובשם אביה: "במקום שיש טוהר וניקיון, יש כשרות ויהדות".

כאשר נכדתה (הרבנית מושקא דבורה), התכוננה לחתונתה קראה לה הרבנית מנוחה רחל ואמרה לה שלא תחפש דירה ושלא תרכוש דברים לחתונה כיון והיא מעניקה לה במתנה את הדירה על תכולתה.

לאחר זמן קצר ביותר הרבנית נפטרה והבית עבר לידי הנכדה. בערב ראש חודש שבט שנת תרמ"ח כתבה מכתב לאדמו"ר הרש"ב. מסרה אותו לנכד (ר' זאב דב) לשולחו בדואר והזהירה אותו שלא יפתח את המכתב. הנכד שהבין כי דבר מה חשוב יש במכתב הביאו אל אביו, ר' יהודה לייב. לאחר שפתח את המכתב גילה כי הרבנית כתבה שזהו מכתבה האחרון שהיא כותבת אל האדמו"ר הרש"ב.

בלילה האחרון לחייה ביקשה מנינתה פעשה הדסה, שהייתה כבת 12 שלא תישן אצלה כהרגלה אלא המשרתת זיסל שהייתה כבת 90 שנה. באמצע הלילה העירה את זיסל וביקשה שתרתיח מים כדי שתוכל להתרחץ ולהחליף בגדים. לאחר מכן ביקשה לקרוא לכל בני המשפחה ובכל אותה העת שפתותיה היו ממלמלות פרקי תפילה. ברגעיה האחרונים ישב ליד מיטתה הר' אפרים הלבן (מרבני חברון), כאשר הרגיש כי אלו רגעיה האחרונים רצה לצאת ולקרוא למניין שיהיו בשעת יציאת הנשמה, אך הרבנית שהייתה בדעה צלולה רמזה לו שלא ילך כי לא יספיק, אמרה לו "אבותיי נמצאים אתי כאן" ומייד יצאה נשמתה. בשעת טהרתה בקשו ממנה החברה קדישא שתזדקף וכך עשתה.

בהלווייתה השתתפו כל יהודי חברון, וילדי העיר הלכו לפני המיטה כשבידיהם נרות דולקים תוך כדי אמירת פרקי תהילים.

ב"ה ט' סיון ה'תש"סח 12 יוני 2008

הסבתא של חברון מאת נעם ארנון

הרבנית מנוחה רחל סלונים היתה אגדה עוד בחייה. היא זכתה לתארים רבים – צדקת, בעלת סגולות וישועות, אם חב"ד בחברון, או סתם 'הסבתא'. אבל אולי אין תואר יותר מכובד מאשר – נכדת אדמו"ר הזקן, ובת אדמו”ר האמצעי. הקרבה הבלתי אמצעית לאדמור"י חב"ד העניקה לרבנית כוחות מופלאים, שעד היום מספרים עליהם בהתפעלות: כיצד גדולי הרבנים היו עומדים מול חדרה ברטט של קדושה, לקבל ברכה; כיצד הצילה את יהודי חברון פעם אחר פעם מתגרת ידם של עריצים ערבים וראשי כנופיות בדואים; כיצד הפסיק השיטפון שאיים להציף את העיר, בדיוק כשהמים כמעט הגיעו עד לנרות השבת של הרבנית; כיצד רפאה את בת השייך הערבי וגרמה לו לתמוך ולהגן על יהודי העיר; ועוד ועוד.

הרבנית מנוחה רחל נולדה בתאריך מיוחד בתולדות החסידות –י"ט כסלו תקנ"ט, 'חג הגאולה' בו שוחרר אדמו"ר הזקן מבית הסוהר ברוסיה. בצאתו התבשר שנולדה לו נכדה והעניק לה את השם מנוחה רחל: רחל – ע"ש ביתו שנפטרה שנים לפני כן, ו'מנוחה' כי מעתה – כך אמר – "מנוחה תהיה לנו". משגדלה נישאה הרבנית לרב יעקב סלונים, ואחותה נישאה למי שנהיה לימים אדמו"ר "צמח צדק". אביה אדמו"ר האמצעי שאף לחזק את הישוב החבד"י בחברון, קנה את בית הכנסת הקטן ליד בית הכנסת אברהם אבינו, וגיסה, אדמו"ר הצמח צדק, בחר קבוצת משפחות נבחרות לעלות ולחזק את היישוב. ביניהם היתה משפחת סלונים. חברון של אותם הימים היתה קהילה קטנה ומשפחתית. משפחת סלונים תפסה עד מהרה מקום מרכזי. הרבנית הוכרה כאישיות דגולה ובעלת מופתים, ועמדה לימין היישוב פעמים רבות. היא זכתה לבנים ובבני בנים, ונפטרה בשיבה טובה בכ"ד שבט תרמ"ח. גם פטירתה היתה מלווה במופתים: היא טיהרה את עצמה, התפללה ולבשה תכריכים, ואף הספיקה להבטיח לנכדתה, מושקה דבורה, שעמדה להינשא, כי אל לה לדאוג בענין בית מגורים. ואכן זכתה נכדה זו לגור בדירת סבתה.

הרבנית נקברה בבית העלמין העתיק של חב"ד בחברון. צאצאיה המשיכו לשאת בתפקידים חשובים: הרב יעקב יוסף סלונים היה רבה האשכנזי האחרון של קהילת חברון העתיקה, ובנו – אליעזר דן סלונים- היה מנהל בנק אפ"ק. אך סופה של הקהילה היה טראגי: בפרעות תרפ"ט נרצחו אליעזר דן ובני משפחתו. רק התינוק שלמה בן השנה, נפצע קשה וניצל. אחרי הפרעות וגירוש היהודים חולל בית העלמין, הושמד ונהרס ע"י הפורעים הערבים. לאחר שחרור חברון התגלה הציון ונגאל ע"י פרופ' בן ציון טבגר ז"ל. אך התלאות שעברו על המקום לא פסקו: כאשר דנה הממשלה על קווי חלוקת חברון בתשנ"ו התברר לפתע כי מנהלי המו"מ מטעם ממשלת ישראל לא קראו נכון את המפה, וחלקת חב"ד, ובתוכה קבר הרבנית, נמסרה לרשות הפלשטנית. אנשי הישוב היהודי בחברון, שעקבו בחרדה ובדאגה אחר המו"מ, הבינו את משמעות הדבר, והזעיקו את ראשי חב"ד. ברגע היוודע הדבר התעוררה סערת רוחות שהקיפה את כל העולם. אלפי פניות ומחאות זרמו ללשכת רוה"מ דאז, פרס. משנוכח בטעות הוא ביקש מערפאת להסכים להעברת המקום חזרה לשלטון ישראלי, והלה נעתר תמורת ויתורים מפליגים. כך ניצל קבר הרבנית מנפילה בידי רשות המחבלים, ואף זכה, לאחר שנים, לבינוי מחדש בתרומת הנגיד איש חב"ד הרב יוסף יצחק גוטניק מאוסטרליה. בסמוך החל לפעול 'כולל' ללימוד חסידות ביזמת בית חב"ד בחברון. לאחר שנים, התברר כי הרבנית 'גמלה' טובות לאלו שפעלו למען הצלת ציונה: כשפרצה מלחמת טרור אוסלו בראש השנה תש"ס, ובתי היישוב היהודי עמדו תחת אש מחבלים וצלפים מידי יום ביומו, חיפש צה"ל מקום מתאים לתצפית ושליטה על מקורות האש: ואז התברר, כי חלקת הרבנית שולטת על כל העיר, והיא אפשרה לצה"ל להגן על היישוב היהודי. יודעי דבר אמרו אז: הישוב היהודי בחברון הציל את ציון הרבנית, וכעת הרבנית הצילה את היישוב. הישועות נמשכו גם שנים רבות אחר הסתלקותה...

כעת, ציון הרבנית הוא אתר תפילות מקובל. לידו פועל 'כולל' של בית חב"ד במנה חדר הטהרה העתיק הנמצא בסמוך.בכ"ד שבט השנה, במלאת 120 שנה להסתלקותה, צפויים אלפים רבים להגיע מכל רחבי הארץ והעולם. הרבנית מנוחה רחל היא האישיות הקרובה ביותר לאדמור"י חב"ד שציונה נמצא בא"י, וככזה יש לו משמעות וקדושה מיוחדת. כעת, כשעם ישראל זקוק לישועה והצלה מתהליך אנאפוליס האסוני, המאיים להפוך את כל ארץ ישראל לאזור מוכה קסאמים כמו שדרות, חשים רבים שהמקום המתאים לתפילה ולזעקה הוא ציון הרבנית, ובזכותה, כך כולם מייחלים, תבוא סוף סוף הגאולה האמיתית והשלמה ע"י משיח צדקנו, שיהיה בודאי ממשפחתה...