Rabbi Dovber Shneuri, [The Mitteler Rebbe]

How are you related to Rabbi Dovber Shneuri, [The Mitteler Rebbe]?

Connect to the World Family Tree to find out

Rabbi Dovber Shneuri, [The Mitteler Rebbe]'s Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Rabbi Dovber Shneuri, [The Mitteler Rebbe]

Hebrew: רבי דב-בער שניאורי, האדמו"ר האמצעי, Russian: Довбер, [The Mitteler Rebbe]
Also Known As: "הרב האמצעי", "Mitteler Rebbe", "2nd Admor of Chabad Lubavitch", "2nd Rebbe - Mitteler Rebbe"
Birthplace: Liozna, Belarus
Death: November 28, 1827 (54)
Nizhyn, Chernihivs'ka oblast, Ukraine
Place of Burial: Nizhyn, Chernihivs'ka oblast, Ukraine
Immediate Family:

Son of Admor Shneur Zalman of Liadi Boruchovitch and Rbzn. Sterna Boruchovitch [1st Rbzn. of CHABAD] (Segal)
Husband of Sheyna (Sheine) Shneuri, [2nd CHABAD Rbzn]
Father of Rbzn. Chaya Mushka Schneerson, 3rd CHABAD Rbzn.; Sarah Derbarmdiker, [the 1st Sarah]; Dvora Leah Twersky; Menucha Rachel Slonim, Rebbe dau. #2; Rbzn. Chaya Sarah Alexandrov, [the 2nd Chaya Sarah] and 5 others
Brother of Rbzn. Deborah Leah Altschuler; Rachel Sheiness, (2nd wife); R' Chaim Avraham Shneuri, [MaHarCHa]; Frieda Klutzkar, [Alter Rebbe d.#5] and Moshe Shneuri [Alter Rebbe son]

Occupation: Second Chabad Rebbe, rabbi, раввин, второй цадик Хабад, Rabbi
Managed by: Yigal Burstein
Last Updated:

About Rabbi Dovber Shneuri, [The Mitteler Rebbe]

Dovber Schneuri (1773-11-13 to 1827-11-16) was the second Rebbe (spiritual leader) of the Chabad Lubavitch chasidic movement. Rabbi Dovber was the first Chabad rebbe to live in the town of Lyubavichi (now in present-day Russia), the town for which this Hasidic dynasty is named. He is also known as Der Mitteler Rebbe ("The Middle Rebbe" in Yiddish), being the second of the first three generations of Chabad leaders.


Rabbi Dovber was born in Liozna, Belarus, on 9 Kislev 5534. His father, Rabbi Shneur Zalman of Liadi, was Rebbe of the community there, and of many Chassidim in White Russia and Lithuania, and other parts of Russia. His father named him after his own teacher, Rabbi Dovber of Mezeritch, the disciple and successor of the Baal Shem Tov, the founder of the Chassidic movement. Dovber was a prodigious student, and had begun to study Talmud at the age of seven. His father taught him Zohar, and transmitted to him the teachings of the Baal Shem Tov. Rabbi Dovber adopted the family name of "Schneuri," after his father, but succeeding generations changed it to "Schneersohn," or "Schneerson."

In 1788 he married Sheine, the daughter of a local Rabbi. In 1790 Rabbi Dovber was appointed the Mashpia (spiritual guide) of the Hasidim who would come to visit his father. At the age of 39, while studying in the city of Kremenchug, his father died. He then moved to the small border-town of Lubavichi, from which the movement would take its name. His accession was disputed by one of his father's prime students, Rabbi Aharon HaLevi of Strashelye, however the majority of Shneur Zalman's followers stayed with Dovber, and moved to Lubavichi. Thus Chabad had now split into two branches, each taking the name of their location to differentiate themselves from each other. He established a Yeshivah in Lubavitch, which attracted gifted young scholars. His son-in-law, who later became his successor, Rabbi Menachem Mendel of Lubavitch, headed the Yeshivah.

Like his father, Rabbi Dovber con sidered it his sacred task to help the Jews of Russia, whether Chassidim or not, not only spiritually but also eco nomically. The position of the Jews under the Czars was never easy, but it became much worse when Czar Alexander I was succeeded by Czar Nicholas I in 1825. The restrictions against the Jews increased in number and severity. The Jews were confined to a small area, called the Pale of Settlement. ­They had no right to live, work or do business outside this crowded Pale, where conditions had become very difficult in the wake of the Franco-Russian war.

Rabbi Dovber thus launched a campaign (in 1822, or 1823) to urge Jews to learn trades and skilled factory work. He urged communities to organize trade schools. He also encouraged the study of agriculture, dairy farming, and the like, re minding them that once upon a time, when the Jewish people lived in their own land, they were a people of farmers, fruit growers and herdsmen. He urged that boys who did not show promise of becoming Torah scholars, should, after the age of thirteen, devote part of their time to the learning of a trade, or work in the fields, to help support the family.

In 1815, with government permission and sponsorship, he set up Jewish agricultural colonies in the Kherson region. He took to the road to raise funds for this purpose, and he personally visited the Jewish farmers and encouraged them in their pioneer work, also seeing that their spiritual needs and the education of the farmers' children should not be neglected.

He was active in the collection and distribution of financial aid from Russia to the Jewish population in the Holy Land.

He intended to settle in Hebron himself, believing that this was the "gate of heaven," and prayers to be particularly effective there. He instructed Chabad followers living in the Holy Land to move to the city for this reason.

Like his father, he was informed upon by his enemies, accused of being a danger to the Russian government. He was arrested on charges of having sent 200-300 rubles to the Sultan, and was ordered to appear for a trial in Vitebsk; however, due to the efforts of several non-Jewish friends he was later released before the trial. The day of his release, 10 Kislev 5587, is celebrated joyously to this day by Chabad Chassidim. He died in Nizhyn a year later, on 9 Kislev - his birthday - 5588, the very day he was born 54 years earlier.

He had two sons, Menachem Nahum and Baruch, and seven daughters. The oldest of his daughters, Chaya Mushka, was married to her cousin Menachem Mendel Schneersohn, another grandchild of Shneur Zalman of Liadi. Menachem Mendel succeeded his father-in-law cum uncle as Rebbe.

In addition to his many talents, Rabbi Dovber inherited from his father a great love for sacred music and Chassidic melody. His father had composed ten soul-stirring melodies (niggunim), and Rabbi Dov Ber knew their powerful effect to rouse the singers and listeners to great heights of ecstasy and attach ment to G-d. He encouraged the singing of these and other melodies of his own composition at certain occasions of solemn and joyous gatherings, known as farbrengens. He even had an organized choir from among his Chassidim who led in the singing, known as the kapelye.


Rabbi Dovber wrote many works on Chabad philosophy and Kabbalah, including a commentary on the Zohar. He was a brilliant thinker and a fast writer. His Chassidic works tend to be very long and very intricate.

It is said that when he finished writing the bottom line on a sheet of paper, the ink of the top line has not yet dried. About twenty of his works have been published, a good many of them during his lifetime.

One of his most famous works, entitled "Sha'ar HaYichud" (The Gate of Unity), now translated to English, describes the creation and entire make-up of the world according to Kabbalah. The work begins with the "Essence of G-d," and traces the creation of the universe down to the physical world itself, using complicated parables to illustrate difficult points. The book also describes, in its first ten chapters, the proper way to meditate on these Kabbalistic ideas.


Maamarei Admur Ha'emtza'i - Chassidic discourses on the Torah and festivals - 20 vols.

Bi'urei HaZohar - explanation of the Zohar

Pirush HaMilos - Chassidic explanation of the liturgy

Kuntres HaHispaalus - on meditation and ecstasy in prayer; also known as Kuntres HaHisbonenus

Shaarei Teshuvah - on Teshuvah, repentance

Derech Chaim - continuation of Shaarei Teshuvah

Toras Chaim - Chassidic discourses on the books of Bereshis and Shemos

Ateres Rosh - Chassidic discourses for the Days of Awe

Shaar HaEmunah - explanation of the Mitzvah of faith and the festival of Pesach

Shaar HaYichud - explanation of Seder hishtalshelus

Shaarei Orah - on the festivals of Chanukah and Purim

Imrei Binah - explanation of the Mitzvah of reading the Shema and donning the Tefillin


ref: Encyclopedia of Hasidism, entry: Schneuri, Dovber. Naftali Lowenthal. Aronson, London 1996. ISBN 1568211236

"The mittler Rebbe"

See http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%91_%D7%91%D7%A8_%D7%A9...

in Hebrew

Admorim of Chabad Lubavitch Chassidic Dynasty















Family book of Rabbi from Ladi, ref #10


About רבי דב-בער שניאורי, האדמו"ר האמצעי (עברית)

דב בער שניאורי, האדמור האמצעי

בנם של ר' שניאור זלמן מלאדי (בעל התניא) והרבנית שטֶרנא. בשנת ה'תקמ"ח התחתן עם הרבנית שיינא ונולדו לו שני בנים (מנחם נחום וברוך) ושבע בנות - שרה, ביילא ,חיה מושקא, דבורה לאה, ברכה, מנוחה רחל, שרה

בחיי אביו, האדמו"ר הזקן, שימש כמדריך רוחני לצעירי החסידים בשנים ה'תק"נ-ה'תקנ"א. לאחר פטירת אביו בשנת ה'תקע"ג מונה כממלא מקומו בראש חסידות חב"ד ובאותה שנה קבע דירתו בעיר ליובאוויטש שברוסיה. על שיטתו בהבנת דברי אביו בספר התניא, חלק חברו רבי אהרון מסטרשלה, שבעקבות כך פרש והקים חצר משלו

שנה לאחר מכן הקים ועד מיוחד לבנין ערי ישראל בבלארוס אשר נהרס בעת המלחמה. שנה לאחר מכן השתדל ופעל להפריש חלקי אדמה במחוז חרסון וייסד שם מושבות יהודים.

שנה לאחר מכן ייסד ישוב חסידי חב"ד בחברון ורכש בעיר מבנה אשר משמש היום בית כנסת הקרוי על שם ביתו מנוחה רחל סלונים אשר הגיעה לחברון ונחשבת לאם היישוב החב"די בחברון.

בשנת תקפ"ז נאסר לאחר מלשינות ובי' בכסלו, אותה שנה שוחרר. יום זה נחשב גם הוא אחד מחגי הגאולה של חסידות חב"ד.

נפטר ביום הולדתו כשחזר ממסעו לקבר אביו ביום רביעי בט' בכסלו תקפ"ח (28 בנובמבר 1827) בהיותו בעיר ניעזין ושם נקבר.


אדמו"ר האמצעי המשיך וביסס את תורת חסידות חב"ד אותה חולל אביו. יחודו של אדמו"ר האמצעי הייתה בהרחבה והעמקת התורה כאשר הוא מתבסס על מאמרי החסידות של אביו. כך למשל, ניתן לראות שבעוד מאמרים של אביו הינם בני מס' עמודים בודדים, אותם מאמרים כפי שהם מתבארים על ידי אדמו"ר האמצעי מתפרסים על פני עשרות עמודים.

במאמרים ובספרים שהוציא ביסס למעשה את עבודת ההתבוננות כעבודה המרכזית של חסידי ליובאוויטש. מחסידיו דרש לעסוק בעיון השכלי וברכוז מעמיק על מנת לתפוס ולהפנים את תורת האלקות המתוארת בכתביו. כפי שהוא עצמו כותב על עצמו בתחלת אחד מספריו (קונטרס התפעלות): "וזהו כל מגמתי מנעוריי לכל אהוביי ומבקשי דברי אלקים חיים באמת שיוקבע בנפשם אור חיי עולם לתכלית המכוון שהוא עניין גילוי אלקות בנפשם".

במאמריו יישם הלכה למעשה את שיטת העבודה כאשר כל מושג אותו הוא מבאר, הוא טורח לחזור ולבאר אותו מזוויות הסתכלות שונות ומוסיף משלים רבים לשם הבנת המושג. לעתים הוא יורד ומבחין בהיבטים דקים ומופשטים של המושג באופן אשר מקשה על הבנת הלומד אשר אינו מעורה בתהליך ההתבוננות.

אדמו"ר האמצעי כתב ספרי חסידות סדורים אשר עוסקים בנושאים מוגדרים, זאת בשונה מאדמו"רי חב"ד האחרים אשר מרבית ספריהם התבססו על מאמרים שנאמרו בעל פה. במסורת החב"דית נמסר שכל אחד מהספרים הללו נכתבו לסוג מסוים של חסידים, מלבד שני ספרים (שערי אורה ושער האמונה) אשר נועדו לכלל החסידים לשם הכרה ולימוד של עיקרי תורת החסידות. בשל מסירותו המוחלטת לתורת החסידות, גם בחייו האישיים נאמר עליו על ידי חסידיו שלו היו קוטעים את אצבעו לא היה נוטף ממנה דם אלא חסידות.


   * אמרי בינה - ביאור על מצוות ק"ש ותפילין. נחשב במסורת החסידית כאחד הספרים המופשטים והקשים להבנה.

* שער היחוד - ביאור על סדר השתלשלות האור האלקי.
* שער האמונה - ביאור על מצוות האמונה ומצוות חג הפסח.
* תורת חיים - מאמרי חסידות על ספר בראשית ושמות, חלקם מבוססים על מאמרי אביו.
* עטרת ראש - דרשות לימים נוראים.
* עיון תפילה - על התפילה.
* שערי אורה - דרושים לחנוכה ופורים.
* שערי תשובה - על התשובה.
* דרך חיים - המשך לספרו שערי תשובה.
* קונטרס ההתפעלות - פרטי אופני ההתפעלות במוח ולב ומחשבה.
* פרוש המלות - ביאור חסידי על התפילה.
* באורי-הזהר - באור על חלקים מהזהר על פי חסידות.
* מאמרי אדמו"ר האמצעי - על התורה ומועדים-כ20 כרכים.

לגבי שם המשפחה שניאורי, כותב מנדל מנדל - Mendel Mendel

ציטוט מדברי החוקר שלום בער לוין במבוא לספר אגרות קודש אדמו"ר האמצעי (דובער שניאורי), ניו יורק תשע"ג, 2012 עמודים 15-16:

ציטוט: "ברוסיה היה נקראים כח אדם על שמו ושם אביו.... בשנת 1804 (תקס"ה) התחילה גם גזרירת הכינויים שלכל משפחה יהיה כינוי - שם משפחה... באגרות קודש אדמור הריי"צ חלק ד אגרת א'ק מסופר שרק עם תום מלחמת נפוליון בשנת תקע"ג התחילו ההודים והממשלה להקפיד על שמות המשפחה, ואשר "הוד כ"ק.. אדמו"ר האמצעי בחר לו הכינוי שניאורי והוד כ"ק .. אדמוו"ר הצמח צדק בחר לו הכינוי שניאורסון". לראשונה מוצאים את רבינו חותם בשם משפחתו זה באגרת בקשה מחורף תקע"ה... לא רק רבינו אלא בן אחיו ודודו קבלו עליה את שם המשפחה הזה. בדין תורה שהתקיים בחורף תקע"ז, לפני רבינו עם אחיו רבי חיים אברהם ועם דודו מהריל מיאנוביל (אחי רבינו הזקן) חותם האחרון (אגרת כז) "יהודא ליבב בא"א מוה"ר ברוך זחחה"ה שניאורי".... גן בכתב שהגיש רבינו לממשל בשלהי תק"פ, חתמו רבינו ואחיו רבי חיים אברהם, שניהם בשם המשפחה..." סוף ציטוט

האגרת של הרייצ שהוא מצטט בפנים, שני עמודים ראשונים

עמוד ראשון


עמוד שני


שני עמודים אחרונים: עמוד שישי,


עמוד שביעי


הוא מדבר בכלל על כל שמות המשפחה כיצד הם התחילו ושבתחלה כולם היו שניאורי ורק הצמח צדק ובניו שניאורסון

view all 16

Rabbi Dovber Shneuri, [The Mitteler Rebbe]'s Timeline

November 24, 1773
Liozna, Belarus
Zvur, Poland
November 27, 1798
August 1801
Lyubavichi, Province of Smolensk, Russian Federation
Leszno, Poznań, Poland
- 1827
Age 38
Lubawitch, Ukraine