Morris "Two Gun" Cohen

Morris Abraham "Two-Gun" Cohen (1887–1970) was a British and Canadian adventurer of Jewish origin who became aide-de-camp to Sun Yat-sen and a major-general in the Chinese National Revolutionary Army.

Early years

According to a 1954 biography written by Charles Drage with Cohen's assistance, Morris Cohen was born in London in 1889 to a family that had just arrived from Poland. However Cohen was actually born in 1887 into a poor Jewish family in Radzanów, Poland, about 45 miles northwest of Warsaw. Soon after his birth the Cohens escaped the pogroms of Eastern Europe and emigrated to the St George in the East parish in London's East End.

Cohen loved the theaters, the streets, the markets, the foods and the boxing arenas of the British capital more than he did the Jews' Free School, and in April 1900 he was arrested as "a person suspected of attempting to pick pockets". A magistrate sent him to the Hayes Industrial School, an institution set up by the likes of Lord Rothschild to care for and train wayward Jewish lads. He was released in 1905 and Cohen's parents shipped the young Morris off to western Canada with the hope that the fresh air and open plains of the New World would reform his ways.

Cohen initially worked on a farm near Whitewood, Saskatchewan. He tilled the land, tended the livestock and learned to shoot a gun and play cards. He did that for a year, and then started wandering through the Western provinces, making a living as a carnival talker, gambler, grifter and successful real estate broker. Some of his activities landed him in jail.

Cohen also became friendly with some of the Chinese exiles who had come to work on the Canadian Pacific Railways. He loved the camaraderie and the food, and in Saskatoon came to the aid of a Chinese restaurant owner who was being robbed. Cohen's training in the alleyways of London came in handy, and he knocked out the thief and tossed him out into the street. Such an act was unheard of at the time, as few white men ever came to the aid of the Chinese. The Chinese welcomed Cohen into their fold and eventually invited him to join the Tongmenghui, Sun Yat-sen's anti-Manchu organisation. Cohen began to advocate for the Chinese.

Morris Cohen soon moved to the city of Edmonton in the neighbouring province of Alberta. There he became manager of one of the provincial capital’s leading real estate agencies and was appointed, on the personal recommendation of the Attorney General Sir Charles Wilson Cross, to serve the province as a Commissioner of Oaths, an appointment offered only to "fit and proper persons".

It was in pre-WW1 Edmonton that Cohen commenced his long and varied military career by recruiting members of the Chinese community and training them in drill and musketry on behalf of Dr Sun Yat-sen’s representative organization in Canada.

Military career

Cohen fought with the Canadian Railway Troops in Europe during World War I where part of his job involved supervising Chinese labourers. He also saw some fierce fighting at the Western Front, especially during the Third Battle of Ypres. After the war, he resettled in Canada. But the economy had declined and the days of the real estate boom were long over. Cohen looked for something new to do, and in 1922 he headed to China to help close a railway deal for Sun Yat-sen with Northern Construction and JW Stewart Ltd. After disembarking in Shanghai, Cohen went to see George Sokolsky, the New-York born journalist who worked for Sun's English-language Shanghai Gazette. Sokolsky arranged an interview for him with Eugene Chen, Sun's English language secretary. Cohen was hired, and soon ensconced himself at Sun’s home at 29 Rue Molière in the city’s French Concession. He then got right to work.

In Shanghai and Canton (Guangzhou), Cohen trained Sun's small armed forces to box and shoot, and told people that he was an aide-de-camp and an acting colonel in Sun Yat-sen's army. Fortunately, his lack of proficiency in Chinese — he spoke a pidgin form of Cantonese at best — was not a problem since Sun, his wife Soong Ching-ling and many of their associates were Western-educated and spoke English. Cohen's colleagues started calling him Ma Kun, and he soon became one of Sun's main protectors, shadowing the Chinese leader to conferences and war zones. After one battle where he was nicked by a bullet, Cohen started carrying a second gun. The western community were intrigued by Sun's gun-toting protector and began calling him "Two-Gun Cohen." The name stuck.

Sun died of cancer in 1925, and Cohen went to work for a series of Southern Chinese Kuomintang leaders, from Sun's son, Sun Fo, and Sun's brother-in-law, the banker TV Soong, to such warlords as Li Jishen and Chen Jitang. He was also acquainted with Chiang Kai-shek, whom he knew from when Chiang was commandant of the Whampoa Military Academy, which was located outside of Canton. His dealings with Chiang, though, were minimal since Cohen was allied with southern leaders who were generally opposed to Chiang. Cohen ran security for his bosses and acquired weapons and gunboats. Eventually he earned the rank of acting general, though he never led any troops.

When the Japanese invaded China in 1937, Cohen eagerly joined the fight. He rounded up weapons for the Chinese and even did work for the British intelligence agency, Special Operations Executive (SOE). Cohen was able to prove that the Japanese were using poison gas to exterminate the Chinese masses. Cohen was in Hong Kong when the Japanese attacked in December 1941. He placed Soong Ching-ling and her sister Ai-ling onto one of the last planes out of the British colony.

Cohen stayed behind to fight, and when Hong Kong fell later that month, the Japanese tossed him into Stanley Prison Camp. There the Japanese badly beat him and he languished in Stanley until he was part of a rare prisoner exchange in late 1943.

Later life

Cohen sailed back to Canada, settled in Montreal and married Judith Clark, who ran a successful women's boutique. He made regular visits back to China with the hope of establishing work or business ties. Mostly, though, Cohen saw old friends, sat in hotel lobbies and spun out tales—many of them tall—of his exploits. It was his own myth making, together with the desire of others to fabricate yarns about him, that has resulted in much of the misinformation about Cohen, from the claim that he had a hand in the making of modern China, to such outlandish ones like him having an affair with Soong Ching-ling and a wife in Canada back in the 1920s.[verification needed] After the 1949 Communist takeover, Cohen was one of the few people who was able to move between Taiwan and mainland China. His prolonged absences took a toll on his marriage, and he and Judith divorced in 1956.

When the newly formed United Nations began the debate on the UN Resolution on the Partition of Palestine, following the UN Special Committee on Palestine recommendation, Morris Cohen flew to San Francisco and convinced the head of the Chinese delegation to abstain from voting when he learned they planned to oppose partition.

Cohen then settled with his widowed sister, Leah Cooper, in Salford, England. There he was surrounded by siblings, nephews and nieces and became a beloved family patriarch. His standing as a loyal aide to Sun Yat-sen helped him maintain good relations with both Kuomintang and Chinese Communist leaders, and he soon was able to arrange consulting jobs with Vickers (planes), Rolls Royce (engines) and Decca Radar. His last visit to China was during the start of the Cultural Revolution as an honoured guest of Zhou Enlai.

Morris Cohen died in 1970 in Salford. He is buried in Blakeley Jewish Cemetery in Manchester.

Bibliography There are numerous publications that focus on the life of Morris Cohen:

• Charles Drage with Morris Cohen, Two-Gun Cohen (1954)
• Paolo Frere, The Pedlar and the Doctor (1995)
• Daniel S. Levy Two-Gun Cohen: A Biography (1997)[5]
• Jim Christy, Scalawags (2008)

Film

• In Frank Capra's "The Bitter Tea of General Yen" (1933), the character of a western adviser to the general resembles Cohen. The movie was based on a book of the same name by Grace Zaring Stone, who lived in Canton in the 1920s. In an interview with Stone's daughter in the early 1990s, she said that she was not sure if her mother and Cohen's paths crossed. But since the western community in that city was relatively insular, she said that it was quite likely that Stone at least knew of Cohen.
• The General Died at Dawn (1936) was inspired by Cohen, with Gary Cooper playing the part of an Irish-American adventurer in China.
• The Gunrunner (1984), a Canadian movie with Kevin Costner was inspired by Cohen

מוריס אברהם כהן (באנגלית: Morris Abraham Cohen;‏ 3 באוגוסט 1887 - 7 בספטמבר 1970), או בקיצור מוריס כהן (ידוע גם בכינוי "Two-Gun"), היה הרפתקן בריטי ממוצא יהודי שבמסעותיו הגיע עד לתפקיד עוזרו האישי של מנהיג סין סון יאט-סן ולתפקיד אלוף בצבא הסיני.

תוכן עניינים 1 ראשית חייו 2 קריירה צבאית 3 המשך חייו 4 בקולנוע 5 לקריאה נוספת 6 קישורים חיצוניים 7 הערות שוליים ראשית חייו על פי ביוגרפיה משנת 1954 שחיבר צ'ארלס דרייג' (Charles Drage) בסיועו של כהן, מוריס כהן נולד בלונדון ב-1889 למשפחה שאך היגרה לבריטניה מפולין. אולם, למעשה כהן נולד למשפחה יהודית דלת-אמצעים בראדזנו (Radzanów), פולין, ב-1887.[1] זמן לא רב לאחר לידתו, נמלטה משפחת כהן מהפוגרומים שהתחוללו במזרח אירופה, והיגרה לבריטניה, ליישוב סנט ג'ורג' אין דה איסט (St George in the East) שבאיסט אנד בלונדון.

כהן אהב בנערותו לבלות בתיאטראות, בשווקים, בצפייה בקרבות איגרוף ובשיטוט ברחובות. הוא לא הקדיש את מרצו ללימודים ולא נכח בבית ספרו. באפריל 1900 הוא נעצר על שום היותו חשוד ב"ניסיון לכייסות". השופט שלח אותו ללימודים בבית הספר התעשייתי הייס (Hayes Industrial School), מוסד חינוכי שהקים הלורד רוטשילד כדי לחנך ולהדריך נערים יהודים סוררים. הוא סיים את לימודיו במוסד ב-1905, והוריו שלחו אותו לקרוב משפחה במערב קנדה, בתקווה שהאוויר הצח והשטחים הפתוחים יסייעו לו ויגרמו לו לשנות את דרכיו.

תחילה עבד כהן בחווה ליד וייטהוד (Whitehood) בססקצ'ואן. הוא עבד בעיבוד האדמה ובטיפול בחיות המשק, ולמד כיצד לירות באקדח ואת אומנות המשחק בקלפים. שנה לאחר מכן עזב והחל לנדוד בפרובינציות המערביות של קנדה, והתפרנס בעבודה בירידים, שם היה בדרן וכן עסק בניסיון להזמין ולמשוך קהל להופעות (carnival talker). כמו כן הרוויח כסף בהימורים והיה מתווך נדל"ן מצליח. בעקבות חלק מעיסוקיו אלו מצא עצמו כמה פעמים בכלא.

כהן אף התחבר עם כמה מהגרים סינים שעבדו בחברת מסילות הרכבת קנדיאן פסיפיק ריילוויי (Canadian Pacific Railways). הוא אהב את חברתם ואת האוכל הסיני, ובפעם אחת שבה היה בססקטון שבססקצ'ואן נחלץ לעזרתו של בעל מסעדה סיני בעת שנשדד. כהן נאבק בשודד וזרק אותו לרחוב. באותו זמן לא היה מקובל שאדם לבן נחלץ לעזרתו של אדם סיני, ומעשהו עורר הערכה רבה מצד הקהילה הסינית באזור. חברי הקהילה הסינית במקום קירבו אותו אליהם, ובסופו של דבר הציעו לו להצטרף לתנועת ההתנגדות טונג מנג חואי, בהנהגתו של סון יאט-סן, וכך אכן עשה. סון ביקר בקהילה הסינית בקנדה ב-1908 והשניים נפגשו לראשונה. כהן שימש אז כשומר ראשו של סון.

לאחר מכן עבר מוריס כהן להתגורר בעיר אדמונטון, בירת הפרובינציה הסמוכה אלברטה. שם היה למנהל של אחת מסוכנויות הנדל"ן המובילות בעיר, ולאחר מכן מונה, לפי המלצתו האישית של הפרקליט סר צ'ארלס וילסון קרוס (Charles Wilson Cross), לנציב השבועות (Commissioner of Oaths) של הפרובינציה, הממונה על תחום השבועות והתצהירים.

קריירה צבאית כהן לחם בשורות חיל המשלוח הקנדי (Canadian Railway Troops) באירופה במלחמת העולם הראשונה, שם חלק מתפקידו היה לפקח על העובדים הסינים. הוא נטל חלק בלוחמה עזה בקרב פשנדל. לאחר המלחמה, חזר והתיישב בקנדה. אך בשלב זה הייתה כלכלתה של קנדה פגועה, וחלפו ימי השגשוג של תחום הנדל"ן. כהן חיפש לעסוק בדבר מה אחר, וב-1922 נסע לסין, על מנת לסייע בחתימת עסקה הקשורה במסילות בעבור סון יאט-סן, מול החברות "נורת'רן קונסטרקשן" (Northern Construction) ו"ג'.וו. סטיוארט" (JW Stewart Ltd). לאחר שירד לחופי שאנגחאי, הלך כהן להיפגש עם ג'ורג' סוקולוסקי (George Sokolosky), עיתונאי יליד ניו יורק שכתב בעבור העיתון "שנגחאי גאזט" (Shanghai Gazette), עיתונו של סון בשפה האנגלית. סוקולוסקי ארגן בעבור כהן ראיון עבודה עם יוג'ין צ'ן (Eugene Chen), המזכיר דובר האנגלית של סון. כהן התקבל לעבודה, והשתכן בביתו של סון ברחוב רו מולייר (Rue Molière)‏ 29 ברובע הצרפתי של העיר.

בשנגחאי ובקנטון, אימן כהן את צבאו הקטן של סון בלוחמה פיזית ובירייה באקדח, וסיפר לאנשים כי הוא עוזרו האישי של סון ושהוא קולונל מכהן בצבאו של סון יט-סן. ידיעותיו הדלות בסינית - הוא ידע לדבר בעירוב ניבים של קנטונזית במקרה הטוב - לא היוו בעיה, מאחר שסון, אשתו סונג צ'ינג-לינג ורבים מקרוביהם רכשו השכלה מערבית וידעו לדבר אנגלית. עמיתיו של כהן החלו לכנותו בשם "מא קון", והוא הפך תוך זמן קצר לאחד משומרי הראש הראשיים של סון, שאותו ליווה לכנסים ולאזורי קרב. לאחר שבאחד הקרבות נפגע מיריית כדור, החל כהן לשאת עמו אקדח נוסף. הקהילה המערבית גילתה עניין בשומר-הראש החמוש באקדח של סון, והחלה לכנותו "טו-גאן כהן" ("Two-Gun Cohen"; "כהן שני-אקדחים"), על שום שני האקדחים שנשא עמו. הכינוי דבק בו.

ב-1925 מת סון ממחלת הסרטן, וכהן החל לעבוד בעבור שורה של מנהיגים סיניים-דרומיים ממפלגת הקוומינטנג, החל בבנו של סון, סון פו, עבור בגיסו של סון, הבנקאי צ.ו. סונג, וכלה במצביאים כגון לי ג'ישן וצ'ן ג'יטנג. הייתה לו אף היכרות עם צ'יאנג קאי שק, מנהיג סין שירש את סון, שאותו פגש בעת שהיה צ'יאנג מפקד האקדמיה הצבאית ומפואה, שהייתה ממוקמת קרוב לקנטון. היכרותו עם צ'יאנג הייתה, עם זאת, מינימלית, מכיוון שכהן התערה בחוגי המנהיגים הדרומיים, שלרוב התנגדו לדרכיו של צ'יאנג. כהן ניהל את תחום הביטחון אצל מעסיקיו, ורכש עבורם נשק וספינות-תותחים. לבסוף מונה לדרגת אלוף מכהן, אם כי הוא מעולם לא פיקד על חיילים.

כאשר פלשה יפן לסין במלחמת סין–יפן השנייה ב-1937, כהן היה נחוש להצטרף ולתרום לקרב. הוא אסף נשק בעבור הצבא הסיני ואף תרם לעבודת המודיעין הבריטית במסגרת מנהלת המבצעים המיוחדים. כהן הוכיח כי הכוחות היפניים משתמשים בגז רעיל כדי לקטול המוני סינים. כהן שהה בהונג קונג כאשר הכוחות היפניים תקפו שם בדצמבר 1941. הוא העלה את סונג צ'ינג-לינג ואת אחותה אי-לינג לאחד המטוסים האחרונים שיצאו מהמושבה הבריטית.

כהן נשאר להילחם, וכאשר נפלה הונג קונג חודש לאחר מכן ונכבשה על ידי היפנים, נכלא כהן במחנה האסירים סטנלי. שם סבל ממכות קשות מידי היפנים, ושם נותר עד ששוחרר במסגרת עסקת חילופי אסירים נדירה בשלהי 1943.

המשך חייו לאחר מכן הפליג כהן חזרה לקנדה, התיישב במונטריאול ונישא לג'ודית קלארק (Judith Clark), שהייתה מנהלת של בוטיק נשים מצליח. הוא נהג לבקר על בסיס קבוע בסין, בקוותו להקים קשרי מסחר או לייסד מיזמים עסקיים חדשים. עם זאת, לרוב ביקר שם את ידידיו הוותיקים, ונהג לשבת באולמות הלובי של מלונות, שם היה מספר לנוכחים סיפורים על קורותיו - רבים מהם היו גוזמאות. כך יצר מיתוסים רבים, ואף קיווה לעודד אחרים לרקום מעשיות הקשורות בשמו, וזו הסיבה למידע המוטעה הרב הקשור בשמו של כהן, החל בטענה שהיה מעורב בהקמת סין המודרנית, ועד לטענות מסולפות כגון שניהל רומן עם אשתו של סון יט-סאן, סונג צ'ינג-לינג, ושהייתה לו רעיה בקנדה עוד בשנות ה-20. לאחר המהפכה הקומוניסטית בסין ב-1949, כהן נמנה עם האנשים הבודדים שהייתה להם אשרת מעבר קבועה בין טייוואן לשטחי סין. בעקבות היעדרויותיו הארוכות התרופפו יחסיו עם רעייתו, וב-1956 התגרש.

כאשר החלו האומות המאוחדות לדון בשאלת תוכנית החלוקה של ארץ ישראל, בעקבות המלצת ועדת אונסקו"פ, טס מוריס כהן לסן פרנסיסקו, שם שכנע את הנציג הסיני באו"ם להצביע "נמנע" בהצבעה באו"ם בעניין, לאחר ששמע שהוא מתכוון להתנגד לתוכנית.

לאחר מכן התיישב כהן, יחד עם אחותו האלמנה לאה קופר (Leah Cooper), בסלפורד, אנגליה. שם היה מוקף בבני משפחתו: אחים, אחיינים ואחייניות. שירותו כעוזר נאמן לסון יט-סאן סייע לו בהקמת קשרים טובים הן עם מנהיגים טאייוונים והן עם מנהיגי המפלגה הקומוניסטית של סין, והוא פיתח קריירת ייעוץ לחברות כמו ויקרס (מטוסים), רולס-רויס (מנועים) ודקה ראדאר (Decca Radar). ביקורו האחרון בסין היה בראשית מהפכת התרבות בסין, כאורח הכבוד של ג'ואו אנלאי.

מוריס כהן נפטר ב-1970 בסלפורד. הוא נקבר בבית הקברות היהודי בלייקלי (Blakeley) במנצ'סטר.[2]

בקולנוע הסרט "The General Died at Dawn" (בתרגום חופשי: הגנרל מת עם שחר) משנת 1936 שאב השראה מסיפורו של כהן, ובו גילם גרי קופר הרפתקן אירי-אמריקאי בסין.

לקריאה נוספת Charles Drage with Morris Cohen, Two-Gun Cohen (1954)‎ Paolo Frere, The Pedlar and the Doctor (1995)‎ Daniel S. Levy Two-Gun Cohen: A Biography (1997)‎ Jim Christy, Scalawags (2008)‎ קישורים חיצוניים Who was this ‘Two-Gun Cohen’? , article in Cape Jewish Chronicle, February 2009. הערות שוליים

באופן היסטורי, היה מקובל כי כהן נולד בלונדון ב-1889. כך כתוב בספרו של צ'ארלס דרייג', שאותו בעיקרון הכתיב כהן לחברתו רוז קליין (Rose Klyne) מביתו במונטריאול, ושאותו סידרו וארגנו לאחר מכן קליין ודרייג' כפי יכולתם, ושלו הקנה לאחר מכן דרייג' נרטיב סיפורי. עם זאת, לאחר מותו של כהן ב-1970, אמרה אחותו של כהן, לאה קופר, שעמה חי כהן באנגליה לאחר חזרתו מקנדה בשנות ה-50, שהיה זה סוד משפחתי גלוי כי מוריס כהן נולד למעשה בפולין, ועבר לאנגליה בהיותו ילד צעיר. הוא אף נולד ב-1887, ולא ב-1889. את תאריך לידתו זה, 1887, מאשרים גם כמה מקרוביו האחרים של כהן. תעודת הפטירה של כהן מציינת את תאריך לידתו כאוגוסט 1887, ועל המצבה שלו כתוב: "בזיכרון אוהב של הגנרל מוריס אברהם כהן, שנפטר ב-7 בספטמבר 1970, בגיל 83", כלומר שהוא נולד ב-1887. כהן טען שנולד ב-1889 כאשר נעצר בנערותו בלונדון על כייסות. על ידי אימוץ גיל צעיר יותר, יכול היה כהן להבטיח שהוא יישלח לבית ספר תעשייתי, שם יוכל ללמוד מקצוע, ולהציל עצמו מעונש חמור יותר, כגון עונש מאסר. עם זאת, כהן נהג לספר בדרך כלל כי נולד באוגוסט 1887. למשל, כאשר נכלא בוויניפג, קנדה, באפריל 1909, הוא היה רשום כבן 21, גיל המתאים לתאריך הלידה אוגוסט 1887. בראיון במשטרת שנגחאי במרץ 1929, הוא אמר כי נולד ב-3 באוגוסט 1887. כך גם מסמכים רשמיים שונים באנגליה ובקנדה מציינים את תאריך הלידה 1887.

“Two-Gun Cohen’s Tomb in Manchester” by Rena Krasno  [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1_%D7%9B... https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A1_%D7%9B...)]

-----------------------------------------------

Morris Abraham "Two-Gun" Cohen (1887–1970) was a British and Canadian adventurer of Jewish origin who became aide-de-camp to Sun Yat-sen and a major-general in the Chinese National Revolutionary Army.

Early years

According to a 1954 biography written by Charles Drage with Cohen's assistance, Morris Cohen was born in London in 1889 to a family that had just arrived from Poland. However Cohen was actually born in 1887 into a poor Jewish family in Radzanów, Poland, about 45 miles northwest of Warsaw. Soon after his birth the Cohens escaped the pogroms of Eastern Europe and emigrated to the St George in the East parish in London's East End.

Cohen loved the theaters, the streets, the markets, the foods and the boxing arenas of the British capital more than he did the Jews' Free School, and in April 1900 he was arrested as "a person suspected of attempting to pick pockets". A magistrate sent him to the Hayes Industrial School, an institution set up by the likes of Lord Rothschild to care for and train wayward Jewish lads. He was released in 1905 and Cohen's parents shipped the young Morris off to western Canada with the hope that the fresh air and open plains of the New World would reform his ways.

Cohen initially worked on a farm near Whitewood, Saskatchewan. He tilled the land, tended the livestock and learned to shoot a gun and play cards. He did that for a year, and then started wandering through the Western provinces, making a living as a carnival talker, gambler, grifter and successful real estate broker. Some of his activities landed him in jail.

Cohen also became friendly with some of the Chinese exiles who had come to work on the Canadian Pacific Railways. He loved the camaraderie and the food, and in Saskatoon came to the aid of a Chinese restaurant owner who was being robbed. Cohen's training in the alleyways of London came in handy, and he knocked out the thief and tossed him out into the street. Such an act was unheard of at the time, as few white men ever came to the aid of the Chinese. The Chinese welcomed Cohen into their fold and eventually invited him to join the Tongmenghui, Sun Yat-sen's anti-Manchu organisation. Cohen began to advocate for the Chinese.

Morris Cohen soon moved to the city of Edmonton in the neighbouring province of Alberta. There he became manager of one of the provincial capital’s leading real estate agencies and was appointed, on the personal recommendation of the Attorney General Sir Charles Wilson Cross, to serve the province as a Commissioner of Oaths, an appointment offered only to "fit and proper persons".

It was in pre-WW1 Edmonton that Cohen commenced his long and varied military career by recruiting members of the Chinese community and training them in drill and musketry on behalf of Dr Sun Yat-sen’s representative organization in Canada.

Military career

Cohen fought with the Canadian Railway Troops in Europe during World War I where part of his job involved supervising Chinese labourers. He also saw some fierce fighting at the Western Front, especially during the Third Battle of Ypres. After the war, he resettled in Canada. But the economy had declined and the days of the real estate boom were long over. Cohen looked for something new to do, and in 1922 he headed to China to help close a railway deal for Sun Yat-sen with Northern Construction and JW Stewart Ltd. After disembarking in Shanghai, Cohen went to see George Sokolsky, the New-York born journalist who worked for Sun's English-language Shanghai Gazette. Sokolsky arranged an interview for him with Eugene Chen, Sun's English language secretary. Cohen was hired, and soon ensconced himself at Sun’s home at 29 Rue Molière in the city’s French Concession. He then got right to work.

In Shanghai and Canton (Guangzhou), Cohen trained Sun's small armed forces to box and shoot, and told people that he was an aide-de-camp and an acting colonel in Sun Yat-sen's army. Fortunately, his lack of proficiency in Chinese — he spoke a pidgin form of Cantonese at best — was not a problem since Sun, his wife Soong Ching-ling and many of their associates were Western-educated and spoke English. Cohen's colleagues started calling him Ma Kun, and he soon became one of Sun's main protectors, shadowing the Chinese leader to conferences and war zones. After one battle where he was nicked by a bullet, Cohen started carrying a second gun. The western community were intrigued by Sun's gun-toting protector and began calling him "Two-Gun Cohen." The name stuck.

Sun died of cancer in 1925, and Cohen went to work for a series of Southern Chinese Kuomintang leaders, from Sun's son, Sun Fo, and Sun's brother-in-law, the banker TV Soong, to such warlords as Li Jishen and Chen Jitang. He was also acquainted with Chiang Kai-shek, whom he knew from when Chiang was commandant of the Whampoa Military Academy, which was located outside of Canton. His dealings with Chiang, though, were minimal since Cohen was allied with southern leaders who were generally opposed to Chiang. Cohen ran security for his bosses and acquired weapons and gunboats. Eventually he earned the rank of acting general, though he never led any troops.

When the Japanese invaded China in 1937, Cohen eagerly joined the fight. He rounded up weapons for the Chinese and even did work for the British intelligence agency, Special Operations Executive (SOE). Cohen was able to prove that the Japanese were using poison gas to exterminate the Chinese masses. Cohen was in Hong Kong when the Japanese attacked in December 1941. He placed Soong Ching-ling and her sister Ai-ling onto one of the last planes out of the British colony.

Cohen stayed behind to fight, and when Hong Kong fell later that month, the Japanese tossed him into Stanley Prison Camp. There the Japanese badly beat him and he languished in Stanley until he was part of a rare prisoner exchange in late 1943.

Later life

Cohen sailed back to Canada, settled in Montreal and married Judith Clark, who ran a successful women's boutique. He made regular visits back to China with the hope of establishing work or business ties. Mostly, though, Cohen saw old friends, sat in hotel lobbies and spun out tales—many of them tall—of his exploits. It was his own myth making, together with the desire of others to fabricate yarns about him, that has resulted in much of the misinformation about Cohen, from the claim that he had a hand in the making of modern China, to such outlandish ones like him having an affair with Soong Ching-ling and a wife in Canada back in the 1920s.[verification needed] After the 1949 Communist takeover, Cohen was one of the few people who was able to move between Taiwan and mainland China. His prolonged absences took a toll on his marriage, and he and Judith divorced in 1956.

When the newly formed United Nations began the debate on the UN Resolution on the Partition of Palestine, following the UN Special Committee on Palestine recommendation, Morris Cohen flew to San Francisco and convinced the head of the Chinese delegation to abstain from voting when he learned they planned to oppose partition.

Cohen then settled with his widowed sister, Leah Cooper, in Salford, England. There he was surrounded by siblings, nephews and nieces and became a beloved family patriarch. His standing as a loyal aide to Sun Yat-sen helped him maintain good relations with both Kuomintang and Chinese Communist leaders, and he soon was able to arrange consulting jobs with Vickers (planes), Rolls Royce (engines) and Decca Radar. His last visit to China was during the start of the Cultural Revolution as an honoured guest of Zhou Enlai.

Morris Cohen died in 1970 in Salford. He is buried in Blakeley Jewish Cemetery in Manchester.

Bibliography There are numerous publications that focus on the life of Morris Cohen:

• Charles Drage with Morris Cohen, Two-Gun Cohen (1954)
• Paolo Frere, The Pedlar and the Doctor (1995)
• Daniel S. Levy Two-Gun Cohen: A Biography (1997)[5]
• Jim Christy, Scalawags (2008)

Film

• In Frank Capra's "The Bitter Tea of General Yen" (1933), the character of a western adviser to the general resembles Cohen. The movie was based on a book of the same name by Grace Zaring Stone, who lived in Canton in the 1920s. In an interview with Stone's daughter in the early 1990s, she said that she was not sure if her mother and Cohen's paths crossed. But since the western community in that city was relatively insular, she said that it was quite likely that Stone at least knew of Cohen.
• The General Died at Dawn (1936) was inspired by Cohen, with Gary Cooper playing the part of an Irish-American adventurer in China.
• The Gunrunner (1984), a Canadian movie with Kevin Costner was inspired by Cohen