R' Aharon Friedman, Admur Boyan-Chernovitz

Aharon Fridman was born in Boian to Nakhum and Khava nee Fridman. He was married to Henia. Prior to WWII he lived in Cernovic, Romania. During the war he was in Cernovic, Romania. Aharon perished in Obodovka, Ukraine (USSR) at the age of 51.

Aharon Fridman was born in 1890 to Menakhem. Aharon perished in the Shoah.

ויקיפדיה: רבי אהרן פרידמן (תר"נ - י"ג בחשוון תש"ב) היה האדמו"ר מבויאן בצ'רנוביץ'. נולד בבויאן לחוה, בת רבי מרדכי שרגא פרידמן מהוסיאטין ולרבי מנחם נחום, האדמו"ר המרכזי של חסידות בויאן. בשנת תרס"ז נישא להניה בת רבי חיים הגר, האדמו"ר מאנטיניא‏[1] . בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט יחד עם אביו וסבו לווינה. עבר יחד עם אביו לצ'רנוביץ' ועמד לצדו בהנהגת החצר. לאחר פטירת אביו בשנתתרצ"ו, מונה לאדמו"ר, חרף התנגדותו, וערך שולחנות משותפים יחד עם אחיו הצעיר רבי מרדכי שרגא. שכל את בתו היחידה פעסיא לאה בשנת תרצ"ז. נפטר במגפת טיפוס במהלך שנות השואה ונקבר בווערחיווקי. חלק קטן מדבריו של רבי אהרן כונסו בספר בשם תולדות אהרן. נמצאים בכתובים עוד דברי תורה רבים ממנו, הממתינים לצאתם לאור. בחודש סיון תשע"ג יצא לאור במהדורה חדשה ומפוארת, הספר "תולדות אהרן" בו לוקטו ועובדו דברי תורתו. חלק ניכר מהספר הוא החלק הביוגרפי שלו. על שמו נקרא בית הכנסת "תפארת אהרן" של חסידות בויאן, בשכונת התמר בביתר עילית.

---

רבנים שנספו בשואה: פרידמן, אהרן, בן מנחם נחום."האדמו"ר מבויאן" בצ'רנוביץ. נולד בתר"ן,1890. בתרצ"ו,1936, ירש את מקומו של אביו. נספה בטרנסניסטריה בחשון תש"ב,1941. מקורות: החסידות מדור לדור, א, עמ 69; רבני ברית המועצות, 1939-1991;

רבי אהרן האדמו"ר מבויאן הי"ד רבי אהרן הי"ד מבויאן-טשערנאביץ, נולד בבויאן שבאוקראינה, בשנת תר"נ, לאביו רבי מנחם נחום פרידמן מבויאן-טשרנוביץ בן ה"פחד יצחק" מבויאן ב"ר אברהם יעקב מסאדיגורא ב"ר ישראל מרוז'ין, ולאמו מרת חוה בת רבי מרדכי פייביש מהוסיאטין צעיר בניו של רבי ישראל מרוז'ין. נישואיו: רבי אהרן נשא לאשה את בתו של רבי חיים הגר מאנטוניא ב"ר ברוך מויז'ניץ בעל ה"אמרי ברוך" ב"ר מנחם מנדל מויז'ניץ בעל ה"צמח צדיק". מלחמת העולם הראשונה: בפרוץ מלחמת העולם הראושנה, ברח לוינה יחד עם אביו וזקנו הק', שם הם שרדו משך כל שנות המלחמה. אחר הסתלקות זקנו מרן ה"פחד יצחק" בעת שהחל אביו הק' לנהוג נשיאותו ואח"כ כשהשתקע בטשערנאביץ, שימש רבנו כיד ימינו, וכל השנים לא מש ידו מתוך ידו של אביו הק', מרוב דביקותו והתקשרותו באביו, אשר לא ידעה שבעה. גדולתו: נפלאת היתה התנהגותו בצניעות ובפשטות, באשר היה נחבא אל הכלים מאין כמוהו, סלד מן הכבוד והפרסום במדה בל תתואר. אצילות והוד נסוכים בכל הליכותיו על אף אשר בחכמה רבה הפליא להסתיר דרכו בקודש. עם הסתלקות אביו הק' – בי"ט מנ"א תרצ"ו – שמו החסידים עיניהם בו למלאות מקום אביו זי"ע, אך הוא ברוב ענותנותו, סירב בכל תוקף לשום משא העם על שכמו. ענוותנותו: חשובי אנ"ש מקורבי אביו הק' שלא הרפו ממנו התנפלו לפניו בבקשה ובתחנונים לבל יניח העדה הק' כצאן שאין להם רועה, והוא באחת מחזיק במדת תומו בענות אמת מתאנח לאמור "אתם הכרתם את אבי, ואת עצמי אני מכיר, והיא היא הנותנת כי מה אני שאוכל לישב על כסאו אחריו". וכאשר הפצירו בו ללא הרף התחנן לפניהם בשברון לבו הטהור כי ירפו ממנו, וכה המשיך להתנהג בהסתר תבוך הסתר. ברם בכתר נשיאות ארץ ישראל לכולל וואהלין, הוכתר מיד למלא מקום אבותיו הק', ובזה לא סירב לבל יקופחו ח"ו תושבי א"י. בשנת תרח"צ ניאות סוף סוף למלא מקום אביו, ואז נתגלה במלוא הדר תפארתו וקדושתו ועבודתו הנפלאה אשר כתר האדמורו"ת הולמו, ושמו יצא לתהלה ותפארת. השואה האיומה: מעטים ורעים היו שנות נשיאותו, בשנתיים אלו, אשר רוח המלחמה הנוראה הורגש כבר בכל גלות ישראל בארצות אירופה. נגזרה הגזירה, הנה הגיעו ימי הרעה ופרצה מלחמת העולם השניה, שואה זו לא פסחה אף על בית רבנו, ובשנת ש"ב נכנסו הרשעים הגרמנים ימ"ש לתוך עיר טשרנוביץ וקבצו את יהודי העיר והגלום משם, בעצם יום שמח"ת יצא רבנו בראש גולים, כשספר תורה קטן ירושה מזקנו הרה"ק מרוז'ין זי"ע מונחת לו בחיקו, ואתו אחיו הצעיר רבי מרדכי שרגא זצ"ל. פטירתו: כמה שבועות גלו ונטלטלו מעיר לעיר בצרות משונות ואכזריות נוראה, מרוב צרות חשך מאור עיניו של רבנו, עד שהגיעו סמוך לעיר אובידווקה, שם הוחזקו בתנאים מרים וקשים מנשוא, מגודל הזוהמה פרצה מגיפה אשר הדביקה גם את גופו הטהור, וגם את זוגתו הרבנית ע"ה, ותצא נשמתו בקדושה ביום י"ג-י"ד חשון תש"ב ושם מנוחתו כבוד. הי"ד.

http://www.zadikim.org/?catID=37536&siteLang=3

פרידמן, אהרן, בן מנחם נחום."האדמו"ר מבויאן" בצ'רנוביץ. נולד בתר"ן,1890. בתרצ"ו,1936, ירש את מקומו של אביו. נספה בטרנסניסטריה בחשון תש"ב,1941.

לאחר פטירת אביהם שימשו באדמו"רות רבי אהרן ורבי מרדכי שרגא, שסירבו באופן רשמי ליטול את כתר האדמו"רות, אך למעשה ערכו שולחנות יחד ואמרו דברי תורה. חלק קטן מדבריו של רבי אהרן כונסו בספר בשם תולדות אהרן. נמצאים בכתובים עוד דברי תורה רבים ממנו, הממתינים לצאתם לאור. רבי אהרן היה חתנו של רבי חיים הגר, האדמו"ר מאנטיניא. נפטר ממחלה במהלך שנות השואה בי"ג חשון תש"ב, ונקבר בווערחיווקי.

(ויקיפדיה)