R' Baruch Safrin, last leader and Admur of the Komarno Chassidim

http://zachor.michlala.edu/manhigim/manhigim_t.asp?num=24&chug=manh...

http://horabis.blogspot.com/2007/10/blog-post_06.html

הרב ברוך ספרין – קומרנא, גליציה

אדמו"ר אחרון לבית קומרנא

תאריך לידה: תרע"ג, סטולין

נרצח: ז' סיוון תש"ג (1943), גטו סמבלר, גליציה

נולד בשנת תרע"ג לאביו רבי שלום, האדמו"ר מקומרנא, ולאמו הרבנית חוה, בתו של רבי ישראל המכונה הינוקא מסטולין. התחנך בילדותו אצל סבו, אבי אמו, שם ספג תורה וחסידות נוסח קרלין, ובהמשך אצל סבו מצד אביו, הרב יעקב משה, ממנו קיבל מתורת חסידות קומרנא. מאוחר יותר, כשעלה על כס האדמו"רות, באה המזיגה הזאת לידי ביטוי בכך שבחלק מסעודות שבת אמר "תורה" על דרך הנגלה (כמנהג קרלין) ובסעודה שלישית דרש בחסידות ובקבלה על דרך חסידות קומרנא.

בשנת תרצ"ז, בהיותו בן 24 בלבד, הוכתר לאדמו"ר על פי צוואת אביו. המשיך בדרך אבותיו, אך הוסיף גם נופך משלו בהנהגה. לדוגמה, הוא הקים ישיבה בשם "בנין שלום" (ע"ש אביו), שהיה בה משום חידוש בעולם החסידי. הוא הקדיש רבות לישיבה וקירב מאוד את הבחורים. הנהגתו בכלל הייתה לבבית ביותר. עם זאת, ידע לעמוד בתקיפות על קיום דברי תורה וחסידות. למרות גילו הצעיר זכה להערכה רבה אצל זקני החסידים, ולאחר מותו של הרבי ממונקאטש, רבי חיים אליעזר רבינוביץ, הצטרפו אליו גם רבים מחסידיו. הוא היה מאריך בתפילה עד חצות היום. תשובותיו לשאלות החסידים היו חריפות ומהירות. היה ידוע גם כמלחין ויודע נגן.

בתקופת השואה

משנכבשה פולין המזרחית על ידי רוסיה הגיע זרם של פליטים, והרבי ארגן עזרה עבורם, דאג לשיכונם ולכלכלתם. באותם ימים בא שליח מיוחד מוילנא, שהייתה עדיין עצמאית, והציע להעביר את הרבי לוילנא ומשם, בעזרת דרכון מיוחד, להסיעו לאמריקה. אולם הרבי סירב להיפרד ממשפחתו ומקהילתו. לאחר שנכבשה קומרנא על ידי הנאצים לא חל שינוי בהתנהגותו של הרבי, והוא אף המשיך לשיר זמירות בסעודה שלישית כמנהגו, למרות הסכנה. ב-ג' חשוון תש"ב (1942) נחתה המכה על קומרנא בכל עוזה. באותו יום נרצחו 470 נפשות ובתוכם ר' שלמה הי"ד, אביו של הרבי. חופש התנועה הוגבל ואסור היה לצאת מן העיר, נסתמו כל מקורות הפרנסה ואף פעוטות רעבו ללחם. אותה שעה התגלה הרבי במלוא שיעור קומתו. הוא מכר את כל אוצרות אבותיו על מנת לפרנס את בני קהילתו והפליטים. הוא עצמו הרבה בסיגופים. למקורביו שניסו להניאו ממכירת הרכוש אמר: "אם העולם ישאר כמות שהוא – אקנה לי כלים חדשים, ואם יחרב העולם – בשביל מי ובשביל מה אני צריך אותם?! כעבור זמן קצר נשקפה סכנה מיידית לרבי עצמו, כי הגרמנים סימנו אותו כיעד להשמדה. חסידיו מהונגריה שלחו שליח מיוחד כדי להעבירו לשם (שם המצב היה עדיין יותר בטוח), אך הרבי עמד בתוקף על דעתו שלא לעזוב את עדתו.

בכסלו תש"ג (1943) חוסל גטו קומרנא והרבי עבר עם משפחתו ועם בני קהילתו לעיר רודיק, ומשם לגטו סמבור. כאן המשיך להנהיג את חסידיו, מסר שיעורים, עודד אותם והפציר בהם לקבל עליהם את הדין.

בין הקרבנות הראשונים בגטו סמבור היו אמו, אשתו ושני ילדיו. למרות האסון הכבד רוחו לא נשברה, ואף אמר באזני חסידיו: "חיילי ה' אנו ובתור שכאלו אנו צריכים להתייצב בפניו בכל המצבים ולהודות לו". במקביל לביטחון בה' שנסך בחסידיו, הוא ציווה עליהם לעזוב את הגטו ולמצוא מקלט ביערות. אולם רוב היהודים נשארו בגטו, וכאשר המקורבים ביקשו להבריח אותו סירב, באומרו: "כל זמן שיהודי אחד יישאר בגטו, לא אעזוב את הגטו!".

ב-ז' בסיוון תש"ג הובל עם כל יהודי העיר לבית הקברות. שם פתחו הנאצים קבר אחד, זה היה קברו של רק אלתר מאלט-שטאט, קרובו של ה"רבי", שנרצח כשנה לפני כן. ליד הקבר נורה הרבי ונפל אל הקבר, ובלילה התגנבו החסידים וכיסו את הקבר מחדש.

כמה חודשים לפני הרצחו הספיק הרבי למסור את כתב ידו של זקנו הגדול, הרב יצחק אייזיק מקומרנא, לחסידיו מבני משפחת זיס, שהסתתרו במחבוא בביתו של גוי. בזכותו התפרסם מאוחר יותר הספר החשוב הזה על ה"שלחן ערוך" תחת השם "שלחן הטהור – זר זהב" (בשני כרכים). הרבי עצמו חיבר פירוש מקיף על חיבורו של זקנו, אבל אותו הוא לא מסר והוא אבד בשואה.

ספרין, ברוך, בן שלום. האדמו"ר מקומרנה, גליציה המזרחית. נולד בתרע"ג,1913. לפי אלפסי בתרע"ד,1914. באמצע שנות העשרים של המאה העשרים הקים בעירו ישיבה, וקרא לה "בנין שלום" על שם אביו. רצה לעלות לארץ וביקש מישעיהו שפירא, "האדמו"ר החלוץ", שישיג לו סרטיפיקט. בימי מלחמת העולם השניה מכר את רכושו וחילק אותו לעניים ולפליטים. סירב להיענות לחסידיו שיעבור לווילנה כדי שמשם יעבירו אותו לארצות הברית. החסידים בהונגריה השיגו לו רשיון כניסה לשם, אך הוא ויתר גם עליו, כי לא רצה לעזוב את אמו הקשישה. כשחוסל הגטו בקומרנה, בכסלו תש"ג, הועבר לסמבור. שם ניסה להשפיע על היהודים שימלטו ליערות, אך הוא סרב לצאת אתם, כי לא רצה להשאיר את האחרים. נספה בחג השבועות תש"ג, 1943.