Rabbi Eisik of Komarno

Is your surname Safrin?

Research the Safrin family

Rabbi Eisik of Komarno's Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Share

Yitzchak Eisik Yehuda Yechiel Safrin

Hebrew: יצחק אייזיק יהודה יחיאל Safrin
Birthdate:
Death: Died
Immediate Family:

Son of Rabbi Sender Safrin of Komarno and Chana Eichenstein
Husband of Gitel of Komarno
Father of Eliezer Tzvi Safrin of Komarno; Hinda Sara Klingberg and Rabbi Alexander Sender Safrin of Komarno

Managed by: Shulem Jeremias -
Last Updated:

About Rabbi Eisik of Komarno

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2714&st=&pgnum=99

http://www.ohrshalom.net/txt/komarnoadmors_archive.htm

--------------------------------

http://www.geni.com/discussions/96546

SAFRIN, YITZCHAK ISAAC YEHUDAH YECHIEL OF KOMARNO ('The Komarner.' 1806-74). Autograph Manuscript. Ma'aseh Oreg, Pnei Zaken [commentary on Mishnah, Ma'aser Sheni end of Ch. 4 and beginning of ch. 5]. Autograph Manuscript in Hebrew. Two pages. Written in a neat Aschkenazic cursive script in two columns with some lines and words crossed out (of interest, in comparison with the final published text.)

http://www.kestenbaum.net/content.php?item=208&pos=333

About רבי אייזיק מקאמרנא (עברית)

הגה״ק רשכבה"ג מרן רבי יצחק יהודה יחיאל הידוע בשם ר׳ אייזיקל מקאמארנא זצ"ל, אשר האיר באור תורתו ובספריו הרבים המאירים לארץ ולדרים. וביחוד ידועים ספריו אוצר החיים והיכל הברכה פירוש גדול ונורא עה״ת, זוהר חי פירוש גדול על הזוהר, חמשה פירושים על משניות, עשירית האיפה על תו״כ, נתיב מצותיך הקדמה עה"ת, נוצר חסד על פרקי אבות, שלחן הטהור על שו"ע או״ח, פירוש על הירושלמי ועוד.

(תולדות אנשי שם)

רבנו יצחק אייזיק יהודה יחיאל [מיכל] נולד כבן יחידי [שתי בנות לפניו וילד אחד הבכור לאביו – נפטר בהגיעו לשנתו השניה] לאביו הדגול הגאון הצדיק הר"ר אלכסנדר סנדר ספרין, ולאמו הצדקנית, מגזע גדולים וקדושים מרת חנה זצ"ל ביום כ"ה בחודש שבט שנת תקס"ו [1806] בעיר סאמבור: עיר המחוז של הכפר ספרין, כפר מולדתו של הר"ר אלכסנדר סנדר זצ"ל. וייקרא שמו בישראל יצחק אייזל על שם סבו, ויוסיף לו עוד את השמות יהודה יחיאל. ולא רק מגדולי חסידי לובלין היה ר' יצחק אייזיק, אלא שזכה עוד לנסוע אל הר"ר אלימלך מליזנסק זצ"ל. ומסופר שבשעת פטירתו של הר"ר אלימלך אנשים עמדו סביבו כשהוא גוסס, ומדי פעם פתח את עיניו והסתכל כאילו הוא מחכה למישהוא, והנה כשהגיע ר' יצחק אייזיק פתח ר' אלימלך את פיו ואמר: אייזיק למה התמהמת כל כך, זה זמן רב מחכה אני לבואך?.

עוד מסופר על קשרי ידידות עם הגאון ר' יצחק חריף רבה של סאמבור אשר ר' יצחק אייזיק היה מזמינו שישהה ביתו זמן מה כדי להנות מזיו תורתו, וכן ידידו אשר היה בא לבקרו כדי לשוחח איתו במילי דאורייתא, היה הגאון ר' אריה ליב הכהן בעל "קצות החושן" שהיה אז רבה של רוזיאטוב.

הר' רבי יצחק אייזיק מספר ב"ספר הזכרונות" שלו בזה הלשון: "בכור הייתי לאבי {כלומר: הוא הוא בעצמו הילד שנפטר במלאת לו שנה} ומחמת הקיטרוג שעשה פני הכלב של מקדש שני, שעדיין קליפה זו לא נתבטלה? גרם חילוף ותמורה אל אבי ומחמת זה לא הייתי בזה העולם אלא יותר משנה. כי הוצרכתי לזיכוך יותר, ואח"כ נולדו לאבי האחיות שלנו, נשים צדקניות, ולא היה לאבי בן זכר. וכשהיה אבי הצדיק אצל מורנו ורבנו הקדוש האלוקי מלובלין ויפצר בו ויבקש עליו רחמים שיהיה לו בן זכר והשיב לו שבהכרח אם אגזור שיהיה בן זכר כן יהיה, אבל לא תאריך ימים כי לא יהיה לכם ישיבה אחת בעולם. וקיבל אבי על עצמו וימסור לו ייחוד שם נורא לכוון בעת הייחוד להוריד נשמתי. ואמר לו שיהיה לך בן אור גדול. ותיכף שבאתי אל אמי מהעולם העליון, אמרתי לה: אמי, החזירו אותי אצלך... כי כך נגזר..."

ו"בוצין בוצין מקטפי ידיע" מילדותו הצטיין בתפיסה מהירה ובחן ושכל טוב ובתחושה חוזה מראש... בעניינים כלליים ופרטיים עד שהיה אומר לאביו זה יחיה ..וזה.. .

בשנתו הששית אמר לו דודו הרר"צ: ילדי היקר, כעת אברכך שרוח הקודש יסתלק ממך. כי זה יזיק לך לעבודת הבורא, ואי"ה כשתהיה בן שלשים אחזיר לך את המדרגות הללו. כי עד שלשים יש לעבוד את השם יתברך בפשטות. ולא עוד, אלא שיש להתנסות בניסיונות רבים ולעמוד בהם.

כשחזר הרב רבי יצחק אייזיק אז מזידיצו'ב בלי המדרגות והוא עבר את גיל השש, נכנסה בלבו איזה כמייה חזקה ללמוד סתרי תורה, הוא גילה את הדבר לאביו הקדוש הר"ר אלכסנדר סנדר זצ"ל. אביו הסכים לקבוע אתו שעור ב"תקוני הזוהר" וכך למד עמו אביו ויהי לרבו המובהק בנגלה ובנסתר, עד שנפטר אביו הקדוש.

לחג הפסח נסע עם אביו אל החוזה הקדוש, ובליל יום טוב שני, אחר הסדר ואמירת ההגדה לקח החוזה הקדוש את ה"זרוע" בידו ושאל: למי אתננה, לקרוב שלי? העמידו את הילד לפניו והחוזה החזיר את ידו עם הזרוע ולא נתנה לו. וכך חזר הדבר שנית ורק בפעם השלישית כשהעמידו את אייזיקל הצעיר לפניו הרכין את עצמו אליו, הושיט לו את ה"זרוע" והניח ידי על ראשו לברכו. גאונים וצדיקים השתתפו אז ב"סדר" זה וגדולה היתה ההתפלאות על כך כי נתינת ה"זרוע" היוותה מעין "סמיכה" ומדרכו היתה לתתה כל שנה לאחד מגדולי תלמידיו.

כשנסע ר' יצחק אייזיק ואביו הקדוש שנית אל החוזה בחנוכה בשנת תקע"ה, נמצא שם אחד וגדולי תלמידיו של החוזה האדמו"ר ר' אברהם מרדכי הורביץ מפינטשוב זצ"ל והיתה לו ילדה כבת שמונה ושמה גיטל . והציע החוזה להשתדך בניהם. וכך היה הדבר נכתבו התנאים בבית החוזה, החתונה לו התקיימה בזמן שנקבע בתנאים: בשנת תקע"ט אלא בשנת תקפ"ב ובינתיים נפטר החוזה זצ"ל ואביו הקדוש של הר"ר יצחק אייזיל[4].

הנער יצחק אייזיק נשאר יתום מאביו אצל אם אלמנה עם שתי בנות, התקיימו על לחם צר ומים לחץ ויחליט לנסוע לדודו אחי אביו הר"ר צבי לזידיצו'ב  אך גם שם לא מצא מנוח לכף רגלו, אז החילט ללמוד לבדו בלי מורה ומלמד וכך ישב והגה בתורה, בנגלה ובנסתר- מתוך רעב, צער עוני ומצוקה, מלבושיו היו קרועים ונעליו בלואים כי מהיכן תיקח האלמנה לעשות לו בגדים ונעלים חדשים?
בשבוע שחל בו חנוכה חלם דודו הר"ר צבי כי הוא נמצא במתיבתא דרקיע, בהיכלו של מרן הבית יוסף קארו בעל ה"בית יוסף" ו"השלחן ערוך" זצ"ל, והוא רואה שם הרבה תלמידי חכמי: גם כאלה שהכירם עוד טרם שנפטרו לבית עולמם ובתוכם אחיו הר"ר אלכסנדר סנדר זצ"ל יושבים שם סביב לשולחן ומתפלפלים במילי דאורייתא. והנה שמרן ה"בית יוסף" אומר לו: ר' הירשלי זידיצ'בר הננו מתכבדים אותו להגיד איזו דבר תורה, הצטדק הר"ר צבי ואמר: מרן הקדוש כאן נמצאים גדולי תורה שכל ימיהם עסקו בנגלה שבתורה ואני עוסק על פי רוב בחכמת הח"ן, ואיני ראוי להרצות לפניהם. אבל מכיון ש"אין מסרבין לגדול" אגיד איזה רמז שבפרשת השבוע.....מרן הב"י הודה לו על דבריו ואחר כך אמר לו: יושב כאן אחיו ר' אלכסנדר סנדר שביקש ממני לאמור לכבודו שהשאיר בן קטן בעולם העשיה ואין מי שישגיח עליו ללמדו תורה והוא מבקש מכבודו שישגיח עליו. ובחלום קיבל הרר"צ על עצמו שישגיח עליו. ובהקיצו שלח מיד בבוקר אחרי היתום, הנער אייזיקל וסיפר לו את חלומו, בתחילה קבע אתו בעצמו שעורים, ואחר כך שכר לו מלמד שלמד אתו. כדרך שלמדו אז – בהרבה פלפולים ובחריפות. ובפני עצמו הוסיף להגות בחכמת האמת.
בגיל שש עשרה שנה נערכה חתונתו בעיר פינטשוב שברוסיה הפולנית, ודודו הר"ר צבי הוליכו לחופה במקום אביו זצ"ל.

ימים ולילות הגה בתורה מתוך צער מתוך הדחקות והעוני בחדר בלתי מוסק בקור החורף הקשה.... שוב פעם כשחש בדכאון וכאילו הוא נופל ממדרגתו החליט שעליו עוד להשתלם אצל צדיקי הדור ויסע להר"ר יהושע העשיל מאפטא זצ"ל ושם כפי שהוא מספר קנה שלימות נפשית ממשית.

...כבר בפינטשוב רכש לו בהתנהגותו ובדרכיו הנעלים חבר ידידים או תלמידים שהתחברו אליו ללמוד יחד ולקבל ממנו דרכים ישרות.

...בשהותו באפטא אצל ר' יהושע העשל נולדה לו בפינטשוב בתו הבכורה הינדא שרה. אמו של הגאון הצדיק ר' אברהם מרדכי קלינגברג, האדמו"ר מדזיאלאשיץ –קראקא זצ"ל....באותה שנה נפטר חותנו..ונשאר שוב יחידי עזוב בעולם...נסע ר' יצחק אייזיל אל דודו הר"ר צבי מזידיצו'ב ושם ישב שלוש שנים ...ושם נולדו לו שני הבנים הגדולים: הבכור הוא הצדיק המקובל והת"ח הר' אלכסנדר סנדר זצ"ל שנפטר בלבוב בשבת קודש י"א טבת תרי"ט בדמי ימיו ואביו התאבל עליו הרבה. והשני הר"ר אליעזר צבי זצ"ל .

בזידיצו'ב סבל דוחקות שאין לשער עד שלא היתה לה לאשתו גיטלה ע"ה אפילו מהיכן לקנות נרות לשבת. והגיעו הדברים לידי כלך שהילדים בכו בחוץ שאין להם לחם לאכול. כי הוא לא גילה לדודו על מצוקתו החומרית, ושמח ליהנות מזיו אור תורתו. כשנודע הדבר לדודו, כינס את טובי הקהל וביקש מהם לקבל את הר"ר יצחק אייזיק לדיין ופוסק בזידיצו'ב ומאז מצויה היתה לו פרנסתו, אבל בצמצום רב.

בשנת תקצ"א בי"א בתמוז נפטר דודו מורו ורבו הר"ר צבי מזידיצו'ב זצ"ל. אז החליט הרב יצחק אייזיק לשוב לעיר חזקת אבותיו למקום שאימו ושתי אחיותיו גרות שם. לקומרנא...ובאמת בקומרנא עלה ונתעלה, ומשם הפיץ את תורתו, אורו, וברכתו – לעולם. וכן בקומרנא כתב את ספריו הן שבנגלה והן שבנסתר.