Rabbi Simcha Mandelbaum

Jerusalem Post

09-18-1996

SEVENTY years ago, the late Simcha Mandelbaum bought a piece of property in an "out of the way" spot in Jerusalem, banking on the area eventually becoming the heart of Jerusalem. He discovered how right he was in a much quicker and tragic fashion than he expected.

Yesterday, national and local leaders took part in a ceremony marking the naming of Mandelbaum Square, not far from the spot where Simcha Mandelbaum built his family's home and the Mandelbaum Gate, dividing east and west Jerusalem, once stood.

"Mandelbaum" long ago took on far greater meaning than just a family's name, said Simcha Mandelbaum, whose grandfather of the same name built the home. Today, the name conjures up memories for many of divided Jerusalem.

"My grandfather chose the location because it was along the route to the Hebrew University," said the 66- year-old Mandelbaum. "He believed many Jewish families would come live in the area."

But history would have it otherwise.

In 1929, the year the Mandelbaum home was completed in the Sheikh Jarrah neighborhood, Arab riots against Jews in Jerusalem also broke out. The family was forced to turn the majestic, two-story home into an armed garrison. Nearly 20 years later, in the War of Independence, the home, subject to numerous attacks in the interim, was blown up, apparently by Jordanian soldiers. Thirty-six Hagana fighters were killed in the blast. The family had been evacuated from the home beforehand.

From 1948 until 1967, the checkpoint between east and west Jerusalem, or Mandelbaum Gate, was located on the ruins of the Mandelbaum home. The few people with special permits to cross between the two halves of Jerusalem used the checkpoint.

"The original plan was to build some sort of memorial mentioning Mandelbaum Gate, but politically, many people were against this idea," because for them the gate symbolized the divided Jerusalem, according to Mandelbaum. Mandelbaum said his family, which has lived in Jerusalem for over 200 years, agreed that a square is more appropriate.

"We wanted to something that represents the united Jerusalem," he explained.

http://toladot.blogspot.com/2009/03/blog-post_26.html

http://toladot.blogspot.com/2009/03/blog-post_26.html

ר' שמחה מנדלבוים, בנו של הגאון ר' ברוך מנדלבוים מטורוב, בן ר' מרדכי יהודה לייב אב"ד וואלדאווקא, ב"ר ברוך מאמדור חתן הרה"ק ר' לייב מאמדור תלמיד ר' חיים חייקל משם. נצר לשושלת רבנים אשר עץ המשפחה שלה עולה עד למהרש"ל ולר' שמשון מאוסטרופולי

ר' שמחה מנדלבוים, עלה עם אביו לארץ עוד כשהיה ילד צעיר, בערך בשנת תרמ"ה \ תרמ"ז נישא לבתו של האדמו"ר ר' מנחם נחום עפשטיין מקוברין ביאליסטוק. הנישואין התקיימו בקוברין. היה עסקן גדול לטובת חידוש היישוב היהודי בירושלים, רכש בית בקצה הישוב היהודי במאה שערים, על מנת להרחיב את גבול הישוב, ועל שמו נקרא האיזור עד היום, מעבר מנדלבוים. ר' שמחה נפטר ביום ה' באייר תר"ץ.

צאצאיו: 1. ר' יחיאל מנדלבוים, נפטר כ"ח טבת תשכ"ז, רעייתו דבורה נכדת ר' יואל משה סלומון. 2. ר' ברוך מנדלבוים הנ"ל. שני האחרונים בארץ ישראל, והיתר באמריקה. 3. ר' אלתר נפתלי מנדלבוים. 4. ר' מתתיהו מנדלבוים. 5. ר' מרדכי מנדלבוים. 6. מרת חיה אשת ש"ב ר' אהרן הלוי טייטלבוים, עליו בארוכה [%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA מגדר הרגיל] בספר תולדות אנשי שם, מאת ר' אשר זלקא ראנד, בערכו. 7. מרת חנה נפטרה י' טבת תשכ"ב, אשת ר' חיים (בר יקותיאל זלמן) רקובר, נפטר כ"ז אייר תשל"ג. מצאצאיהם: הגאון ר' ברוך מרדכי רקובר זצ"ל אב"ד בחיפה, ומחבר ספרי ברכת אליהו על ביאור הגאון נפטר אסרו חג סוכות תשס"ג, מרת זהבה אשת הגאון ר' דב כהן תלמיד ישיבת חברון, היה הרב של חיל האויר, ונשיא אגודת אחוה. מצאצאיהם גדולי תורה רבים, ואישים נודעים אחרים. 8. מרת דבורה נפטרה י' אלול תשמ"ט ללא צאצאים, אשת ר' יעקב בן ציון לאבל. 9. מרת בילא רחל נפטרה כ"ג ניסן תשנ"ד אשת ר' רפאל הכהן קוק אב"ד טבריה נפטר כ"ב תמוז תשל"א, מצאצאיו רבני ערים ויושבי על מדין בארה"ק. 10. ר' חיים מנדלבוים.

ר' ב

=========================

שמחה מנדלבוים

נולד בעיר טורוב, פלך מינסק, רוסיה הלבנה ט"ו שבט תרכ"ט (1869), לאביו הרב ברוך שהיה מגדולי חסידי קרלין, דרשן מפורסם, מצאצאי ר' יואל סירקש בעל הב"ח ורש"י ולמעלה עד דוד המלך, ולאמו לאה לבית טייטלבוים.

בשנת תרל"ד עלה לא"י עם הוריו, אחיו ואחיותיו והתישבו בירושלים. קבל חנוך מסורתי בחדר ובישיבות.

נשא לאשה את אסתר ליבה בת הרב נחום אפשטין, האדמו"ר מקוברין.

מהראשונים שיסד בא"י בית חרשת לטוית חוטים וייצור גרבים.

מעסקני הצבור בירושלים. היה בין מיסדי ועד האשכנזים וועד העיר ליהודי ירושלים.

ממיסדי המושבה כפר סבא.

ממיסדי ועד העזרה ליהודי ירושלים במלחמה העולמית הראשונה, שחילק אוכל וכסף לנצרכים מכספי העזרה שהגיעו מאמריקה.

נפטר בירושלים, ה' אייר תר"צ.

צאצאיו: חיה אשת הרב אהרן טיטלבוים, חנה אשת חיים רקובר, דבורה אשת בן ציון לבל, אלתר (רב באמריקה), חיים, מתתיהו, יחיאל, ברוך, מרדכי , רחל אשת הרב רפאל קוק.

http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/587?search[]=%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9D&search[]=%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%91%D7%90%D7%95%D7%9D&search[]=%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D&search[]=%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%99%D7%9D

Volume 2
Page 587

ר' שמחה מנדלבוים, עלה עם אביו לארץ עוד כשהיה ילד צעיר, בערך בשנת תרמ"ה \ תרמ"ז נישא לבתו של האדמו"ר ר' מנחם נחום עפשטיין מקוברין ביאליסטוק. הנישואין התקיימו בקוברין. היה עסקן גדול לטובת חידוש היישוב היהודי בירושלים, רכש בית בקצה הישוב היהודי במאה שערים, על מנת להרחיב את גבול הישוב, ועל שמו נקרא האיזור עד היום, מעבר מנדלבוים. ר' שמחה נפטר ביום ה' באייר תר"ץ.

צאצאיו: 1. ר' יחיאל מנדלבוים, נפטר כ"ח טבת תשכ"ז, רעייתו דבורה נכדת ר' יואל משה סלומון. 2. ר' ברוך מנדלבוים הנ"ל. שני האחרונים בארץ ישראל, והיתר באמריקה. 3. ר' אלתר נפתלי מנדלבוים. 4. ר' מתתיהו מנדלבוים. 5. ר' מרדכי מנדלבוים. 6. מרת חיה אשת ש"ב ר' אהרן הלוי טייטלבוים, עליו בארוכה [%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA מגדר הרגיל] בספר תולדות אנשי שם, מאת ר' אשר זלקא ראנד, בערכו. 7. מרת חנה נפטרה י' טבת תשכ"ב, אשת ר' חיים (בר יקותיאל זלמן) רקובר, נפטר כ"ז אייר תשל"ג. מצאצאיהם: הגאון ר' ברוך מרדכי רקובר זצ"ל אב"ד בחיפה, ומחבר ספרי ברכת אליהו על ביאור הגאון נפטר אסרו חג סוכות תשס"ג, מרת זהבה אשת הגאון ר' דב כהן תלמיד ישיבת חברון, היה הרב של חיל האויר, ונשיא אגודת אחוה. מצאצאיהם גדולי תורה רבים, ואישים נודעים אחרים. 8. מרת דבורה נפטרה י' אלול תשמ"ט ללא צאצאים, אשת ר' יעקב בן ציון לאבל. 9. מרת בילא רחל נפטרה כ"ג ניסן תשנ"ד אשת ר' רפאל הכהן קוק אב"ד טבריה נפטר כ"ב תמוז תשל"א, מצאצאיו רבני ערים ויושבי על מדין בארה"ק. 10. ר' חיים מנדלבוים.

הרב ברוך שמעון סלומון - משפחת חותנו בפרק זה, נעסוק במשפחת חותנו של הרב ברוך שמעון סלומון, שנפטר באופן פתאומי בי"ז אדר תשס"ט. הרב ישראל מאיר לאו, אמר בלוויה, כי הרב היה תפארת משפחתו, הן משפחת אביו והן משפחת חותנו, על משפחת אביו מנכבדי ישיבות ליטא, כתבנו כבר. ועתה אנו באים לכתוב על משפחת חותנו, משפחה המשתייכת לענף חסידי.

ענף א. ר' ברוך שמעון סלומון היה חתנו של ר' ברוך מנדלבוים מתל אביב, בן ר' שמחה מנדלבוים, בנו של הגאון ר' ברוך מנדלבוים מטורוב, בן ר' מרדכי יהודה לייב אב"ד וואלדאווקא, ב"ר ברוך מאמדור חתן הרה"ק ר' לייב מאמדור תלמיד ר' חיים חייקל משם. נצר לשושלת רבנים אשר עץ המשפחה שלה עולה עד למהרש"ל ולר' שמשון מאוסטרופולי, מצד אמו, היה ר' ברוך נכד לב"ח והמהר"ל מפראג והרמ"א.

ענף ב. ר' ברוך מנדלבוים היה חתן ר' אלתר יצחק ורנר, [%D7%91"%D7%A8 ישראל דוד ו] חתן ר' משה מנחם מנדל ורנר ב"ר אהרן ורנר ב"ר זלמן מקרושנוביץ.

ענף ג. ר' שמחה מנדלבוים היה חתן האדמו"ר ר' מנחם נחום עפשטיין מקוברין ביאליסטוק, בן ר' יהודה לייב עפשטיין מוויסוקא.

ענף ד. ר' מרדכי יהודה לייב אב"ד וולאדאווקי אשתו מרת דבורה היתה בת ר' משה לייזר בן ר' מרדכי בר פישל.

ענף ה. ר' משה מנדל ורנר היה חתן הרה"צ ר' אשר מקוטנא ב"ר אברהם הערש.

ענף ו. ר' מרדכי הנזכר בענף ד' זו' מרת חיה רייזל בת ר' אייכל מסקאהל, אשר על מצבתו נחקק שהיה ראש סנהדרי קטנה בפולין. ר' אייכל זה, זוגתו מרת פייגא היתה בת ר' יצחק מסקאהל בנו של ר' זכריה מנדל בעל הבאר היטב, ומעב"ק מגזע הב"ח ומשפחות מיוחסות בישראל. המקור לכל ענף זה, הוא ממכתב יוחסין שכתב ר' ברוך מנדלבוים מטורוב בעצמו, ולחלק מהאישים כאן אין תימוכין ממקורות אחרים.

ענף ז. ר' אשר מקוטנא היה חתן הרה"ח ר' דן לנדא (מפלוצק) מסטריקוב, [%D7%91"%D7%A8 חיים ויוטא] חתן ר' יצחק כץ מפלוצק ב"ר שמואל כץ מלאסק ב"ר יחיאל מיכל, הנזכר כבר בבלוג שלי במאמר אילן היוחסין של הרב ישעיהו בנט.