Arik Einstein

אריק איינשטיין, נולד: 3 בינואר 1939 – נפ' 26 בנובמבר 2013; נולד בשם

______________________________________________________________________

אריק איינשטיין Arik Einstein born as Arieh Einstein (3 January 1939 – 26 November 2013) was an Israeli singer, songwriter and actor. He was a pioneer of Israeli rock music.

Einstein collaborated with many Israeli singers and songwriters, among them Shalom Hanoch, Miki Gabrielov, Itzhak Klepter, Shem Tov Levy and Yoni Rechter, and also wrote many of his own songs. Among his well-known songs are "Ani Veata" (Me and You), "Sa Le'at" (Drive Slowly), "Mekofef Habananot" ("The Banana Man") "Yoshev Al HaGader" (Sitting on the Fence), "Ima Sheli" (My Mother), and "Uf Gozal" (Fly, Little Nestling).

He was a vocalist with the Churchills, Batzal Yarok (Green Onion), Shlishiyat Gesher HaYarkon (Yarkon Bridge Trio) and HaHalonot HaGvohim (The High Windows).

Acting career

Einstein was part of the early 1970s TV series Lool (Chicken Coop), a sketch-and-song show with an original format and cast. The show had an off-the-wall sense of humor not unlike Monty Python's Flying Circus. However, Lool also featured songs written by prominent poets performed by some of the best singers Israel has ever produced. In spite of the fact that it had only four parts, it remains a cult show to this day. Lool, as well as movies such as Shablool (Snail), showcased Einstein as both a top-of-the-line singer and comedian.

Critical acclaim

In 2005, he was voted the 22nd-greatest Israeli of all time, in a poll by the Israeli news website Ynet to determine whom the general public considered the 200 Greatest Israelis.

In 2009, Haaretz columnist Ariel Hirschfeld wrote: "Arik Einstein's well-known reclusiveness, his ordinariness, his averseness to pomposity and grandiosity, his modest way of belonging to this place – these should not hide from those living here the fact that he is a very great and profound artist, with an acute artistic conscience, perfect and totally unique."

Death

On 26 November 2013, Einstein died at the age of 74 after suffering an Aortic aneurysm. At the news of Einstein's death, Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu issued a statement describing his songs as the "soundtrack of Israel." President Shimon Peres stated that he was beloved for his voice that "came from the depths" and his songs would "continue playing life and hope" long after him.

He was buried in Trumpeldor Cemetery in Tel Aviv.

______________________________________________________________________

מידע נוסף על הקריירה שלו ודרכו האמנותית

• 1957
• 1971 ,Oh Me / An Old fashioned Silly Song
• חמוץ חמוץ, 1971 / Waiting for a better day

  ---

  
  

Arik Einstein D499-097 taken by Israel Government Press Office.png

Oh Me / An Old fashioned Silly Song,‏ 1972 Waiting for a better day / חמוץ חמוץ, 1971

Arik Einstein Arik Einstein Arik Einstein in 2006 Arik Einstein in 2006 Algemene informatie Geboren 3 januari 1939 Overleden 26 november 2013 Land Brits Mandaatgebied Palestina Werk Jaren actief 1957-2013 Genre(s) Rock, Hebreeuwse folk Label(s) Israphone Helicon Hed Artzi Hagar-Phonokol BNE CBS Phonokol NMC HaTaklit Haifa Media Direct HaTav HaShmini (en) IMDb-profiel Portaal Portaalicoon Muziek Arik Einstein (Tel Aviv, 3 j

אריה איינשטיין. היה זמר, פזמונאי, תסריטאי ושחקן ישראלי

היה חבר בלהקות הנח"ל, בצל ירוק, שלישיית גשר הירקון, החלונות הגבוהים וחבורת לול. שיתוף הפעולה שלו עם שלום חנוך ולהקת הצ'רצ'ילים הניב את אלבומי הרוק הראשונים בישראל

בין שיריו המפורסמים, שגם כתב את מילותיהם: "אני ואתה", "למה לי לקחת ללב", "סע לאט", "יושב על הגדר", "אוהב להיות בבית", "אמא שלי", "עוף גוזל", "מה איתי", "שביר", "פסק זמן", "סן פרנסיסקו על המים", "שיר של אחרי מלחמה" ועוד

איינשטיין נחשב אחד הזמרים הישראלים החשובים בכל הזמנים. מבקר המוזיקה יואב קוטנר תיאר אותו כך: "אריק איינשטיין הוא יותר מאשר הזמר הישראלי הגדול ביותר. איינשטיין הוא ארץ ישראל האמיתית".‏

ביוגרפיה

נעוריו ותחילת דרכו

איינשטיין נולד כאריה איינשטיין, גדל והתחנך בתל אביב. בן יחיד לדבורה ולשחקן תיאטרון "האהל" יעקב איינשטיין. הוריו התגוררו תחילה ברחוב גורדון כ"דיירי משנה" בדירת מגורים. הוא למד בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון (ששמו היה אז "בית החינוך בצפון") ובבית ספר תיכון עירוני ד' בתל אביב. בנעוריו היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" וספורטאי באגודת הפועל תל אביב. איינשטיין היה אלוף הארץ לנוער בקפיצה לגובה ובהדיפת כדור ברזל. כמו כן היה כדורסלן בקבוצת הנוער של הפועל תל אביב ובשל יכולתו הטכנית הגבוהה כונה "אריות". בשנת 1955 שיחק במדי קבוצת הבוגרים של הפועל תל אביב‏

לקראת שירותו הצבאי עודד אותו אביו לנסות להתקבל ללהקה צבאית, אף על פי ששאיפתו הייתה להיות מדריך ספורט (מד"ס). בשל קוצר ראייה לא התקבל איינשטיין לתפקיד זה, ולכן נבחן ללהקת הנח"ל (בפני חיים טופול ואורי זוהר) והתקבל ללהקה בתפקיד שחקן. בלהקה השתתף בתוכניות "עד מאה ועשרים", "צריך לחיות" ו"לא לצאת מהכלים"‏. בין להיטיו הגדולים במסגרת להקת הנח"ל נמצאים "יא ירח" ו"רוח סתיו". במהלך שירותו הצבאי דבק בו הכינוי "אריק", שבו נודע מאז‏

מאפייני יצירתו וזמרתו

איינשטיין ניחן בקול בריטון. לאורך רוב שנות קריירת הזמרה שלו, וכן בעת ששיחק בתיאטרון, הגה איינשטיין את העיצור ר' כלשוני. רק בסוף שנות התשעים החל להגות את העיצור כגרוני, כמקובל בחברה הישראלית היום‏. בהשפעת סגנון הבלוז, שר איינשטיין את רוב שיריו בטון מחויך, גם כשאינם עוסקים בנושאים שמחים‏

בשנות הקריירה הראשונות שלו לא כתב איינשטיין את שיריו בעצמו, ובאלבום הסולו הראשון שהוציא, "שר בשבילך", לא היה מעורב ביצירה. השירים הראשונים פרי עטו שהתפרסמו היו "אז מה" ו"כל השבוע לך", באלבומם של החלונות הגבוהים. באלבומיו הבאים כבר היה מעורב יותר ביצירה, והחל לכתוב את המילים לרבים משיריו

איינשטיין גם הלחין מספר מועט של שירים, רובם לאלבום הילדים "שירי ילדים", שהוציא ב-1971. מהשירים שהלחין המיועדים לקהל הבוגר מוכרים "אבישג" מהאלבום "פלסטלינה" ו"עוד יהיה" מהאלבום "האהבה פנים רבות לה". את שיריו המולחנים תיאר איינשטיין: זה היה נחמד, אבל לא סיכן את מוצרט

משפחתו

ב-1963 נישא לאלונה שוחט, בתו של גדעון (גדע) שוחט, מראשוני הטייסים של חיל האוויר הישראלי, ונכדתם של ישראל ומניה שוחט. מנישואים אלה נולדה בתם הבכורה שירי. ב-1967 התגרשו בני הזוג, וב-1968 שבו ונישאו. בנישואים אלה נולדה ב-1971 בתם השנייה יסמין, שעל שמה נקרא אלבומו של איינשטיין מ-1972. גם נישואים אלה הסתיימו בגירושים ב-1972. ב-2006 נפטרה אלונה איינשטיין מסרטן

שירי ויסמין, בנותיהם של אלונה ואריק איינשטיין, חזרו בתשובה ביחד עם אִמן בסוף שנות השבעים. הן נישאו לשני בניו החוזרים בתשובה של אורי זוהר, אפרים פישל ושלום. החתונה הראשונה, זו של אפרים זוהר ושירי איינשטיין, נערכה ב-6 במרץ 1985, ותועדה בסרטו הקצר של רנן שור "חתונה בירושלים", שפתח את פסטיבל הסרטים בחיפה ב-1985

סימה אליהו הייתה בת זוגו השנייה של איינשטיין, במשך כארבעים שנה עד לפטירתו. היא שיחקה לצדו במערכון המפורסם "לה מרמור מאת פרלש" בסדרת הטלוויזיה "לול". בסרט "מציצים" גילמה את אשתו מילי, ושיחקה לצדו גם בסרט השני בטרילוגיה התל אביבית, "עיניים גדולות". לזוג נולדו שני ילדים, אמיר ודינה, והמשפחה התגוררה בתל אביב

אריק זכה להיות סב לשמונה עשר נכדים וסבא רבא לשישה נינים

פטירתו

ב-26 בנובמבר 2013 בשעות הערב נפטר אריק איינשטיין בבית החולים איכילוב בתל אביב, כתוצאה ממפרצת באבי העורקים שהתפוצצה‏. למחרת פטירתו, בשעות הצהריים, הוצב ארונו בכיכר רבין בתל אביב, ונערך לו טקס פרידה. עשרות אלפים מאוהביו באו לחלוק לו כבוד אחרון. בטקס שרו חבריו המוזיקאים שלום חנוך וקורין אלאל, ונשאו דברים ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, השחקן ידידו הקרוב מוני מושונוב ושרת התרבות והספורט לימור לבנת

אריק איינשטיין הובא למנוחות בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב. בטקס הלוויה ספד לו חברו ומחותנו, הרב אורי זוהר

דיסקוגרפיה

אלבומי סולו

• אריק איינשטיין שר בשבילך - משירי דפנה אילת, 1966
• מזל גדי, 1968
• פוזי, 1969
• שבלול (עם שלום חנוך), 1970
• פלסטלינה (עם שלום חנוך), 1970
• שירי ילדים (עם רוב הקסלי), 1971
• בדשא אצל אביגדור (עם מיקי גבריאלוב), 1971
• יסמין, 1972
• ארץ ישראל הישנה והטובה, 1973
• סע לאט, (עם מיקי גבריאלוב), 1974
• שירים, 1975
• ילדים (עם שם-טוב לוי), 1976
• האהבה פנים רבות לה (עם יוני רכטר), 1976
• ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב' (עם אבנר קנר), 1976
• אנשים אוהבים לשיר, 1977
• ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג' (עם אבנר קנר), 1977
• ילדודס, 1978
• ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב , 1980
• חמוש במשקפיים (עם מיקי גבריאלוב), 1980
• יושב על הגדר (עם יצחק קלפטר), 1982
• שביר (עם יצחק קלפטר), 1983
• ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ה' - נוסטלגיה, 1984
• פסק זמן (עם שם-טוב לוי), 1984
• תוצרת הארץ (עם שם-טוב לוי), 1985
• אוהב להיות בבית (עם מיקי גבריאלוב), 1986
• על גבול האור (עם מיקי גבריאלוב), 1987
• משירי אברהם חלפי (עם יוני רכטר), 1988
• הייתי פעם ילד (עם יוני רכטר), 1989
• האריה, היונה ותרנגולת כחולה (עם יוני רכטר), 1993
• יש בי אהבה (עם שם-טוב לוי), 1995
• קצת לקחת חזרה (עם שם-טוב לוי), 1996
• לאן פרחו הפרפרים (עם שם-טוב לוי), 1997
• מוסקט (עם שלום חנוך), 1999
• שמש רטובה, 2002
• שתי גיטרות בס תופים, 2004
• רגעים (עם פיטר רוט), 2006
• כל הטוב שבעולם (עם גיא בוקאטי), 2007

עם להקת הנח"ל

• לא לצאת מהכלים, 1958

עם בצל ירוק

• שירים מתוכניות הלהקה, 1959
• "חתול בשק" - ארבעה קטעים מתוך התוכנית, 1960

עם שלישיית גשר הירקון

• אהבה ראשונה, 1965
• התוכנית החדשה, 1966

עם החלונות הגבוהים

• החלונות הגבוהים, 1967

אוספים

• ישן וגם חדש, 1968
• לקט, 1978
• לקט לילדים, 1981
• מבחר, 1986
• לקט שני, 1988
• לקט משירי ארץ ישראל, 1988
• השנים הראשונות (עם יהורם גאון), 1989
• אוסף, 1993
• האוסף (מארז תקליטורים), 2001
• המיטב, 2003
• אני ואתה: 1968-1978 השירים שנשארים (מארז הכולל 4 דיסקים, בעריכה דיגיטלית מחודשת), 2008
• בגללך: אוסף שירי אהבה, 2009
• שר יצחק קלפטר, 2011
• אריק איינשטיין - שירי דרך, 2009

הופעות

• אנשים אוהבים לשיר, 1977
• אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת, 1979, 2005

תקליטונים ומיני אלבומים

• השעות הקטנות של הלילה, 1960
• ליל סתיו (עם יפה ירקוני), 1966
• אריק והאיינשטיינים, 1966
• אני מרגיש כמו מלך, 1967
• הגר, 1967
• האדון הרופא / הימים הארוכים העצובים, 1967
• או-בלה-די או-בלה-דה / בית הערבה, 1968
• פראג / מי שחלם, 1969
• אחינועם לא יודעת / היה לנו טוב נהיה לנו רע, 1969
• הדוד סם / האיש על הצב (מתוך לול 1), 1970
• מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר / קח לך אשה ובנה לה בית (עם שלום חנוך), 1970
• חצי חצי (פסקול), 1971

הקלטות נוספות

• יומן מסע (סינגל, עם אביב גפן), 2000
• פרנצ'סקה פוליטיקה (סינגל, עם מיכה שטרית) 2001
• אריק איינשטיין מספר: הארי פוטר ואבן החכמים, 2003
• עכשיו כשאתה כאן (שיר בזק הנוצר לציון חזרתו של גלעד שליט מהשבי), 2011
• חוזרים הביתה (שיר אלבום, עם שלמה ארצי), 2012

פילמוגרפיה

• ניני (1963) - שחקן
• אולי תרדו שם (1964) - שחקן
• דליה והמלחים (1964)- שחקן
• שבתי (1964) - שחקן (בתפקיד זיגי
• לול (תוכנית טלוויזיה) (1969) - תסריטאי, שחקן
• שבלול (1970) - סרט דמוי תיעודי על הפקת האלבום שבלול
• מציצים (1972) - תסריטאי, שחקן - בתפקיד אלי
• עיניים גדולות (1974) - שחקן - בתפקיד יוסי
• לול (1988) - תסריטאי, שחקן
• כמו גדולים (1991) - תסריטאי, שחקן
• כבלים (1992) - תסריטאי, שחקן
• כמו גדולים 2 (1993) - תסריטאי, שחקן

ספרים

• ספר שירים. עורכים: אריק איינשטיין ומיכאל תפוח, תל אביב: הוצאת כנרת, 1981
• לול: שירים, מערכונים ותצלומים. עורכים: אריק איינשטיין וצבי שיסל, רמת גן: הוצאת כנרת, 1989
• ספר שירים שני. עורכים: אריק איינשטיין ומיכאל תפוח, עורך מוזיקלי: ברט ברמן, רמת גן: הוצאת כנרת, 1991
• זו אותה האהבה/ביוגרפיה בראשי פרקים. עורך: עלי מוהר, תל אביב: דניאלה די-נור מוציאים לאור, 2006

אריק איינשטיין אריק איינשטיין אריק איינשטיין (1979) מידע כללי שם לידה אריה איינשטיין תאריך לידה 3 בינואר 1939 מקום לידה תל אביב תאריך פטירה 26 בנובמבר 2013 מקום פטירה תל אביב שנות פעילות 1957–2013 סוגה רוק, פופ, זמר עברי, שירי ילדים סוג קול בריטון חברת תקליטים ישראפון, הליקון, הד ארצי, פונודור, BNE, סי.בי.אס, התו השמיני שיתופי פעולה בולטים בצל ירוק, שלישיית גשר הירקון, החלונות הגבוהים, שלום חנוך, מיקי גבריאלוב, שם טוב לוי, יוני רכטר, יצחק קלפטר אריק איינשטיין (3 בינואר 1939 – 26 בנובמבר 2013) היה זמר, פזמונאי, תסריטאי ושחקן ישראלי. היה חבר בלהקות הנח"ל, בצל ירוק, שלישיית גשר הירקון, החלונות הגבוהים וחבורת לול. שיתוף הפעולה שלו עם שלום חנוך ולהקת הצ'רצ'ילים הניב את אלבומי הרוק הראשונים בישראל. איינשטיין נחשב אחד הזמרים הישראלים החשובים ביותר. מבקר המוזיקה יואב קוטנר תיאר אותו כך: "אריק איינשטיין הוא יותר מאשר הזמר הישראלי הגדול ביותר. איינשטיין הוא ארץ ישראל האמיתית".[1]‏ תוכן עניינים [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94] 1 ביוגרפיה 1.1 נעוריו ותחילת דרכו 1.2 לאחר שירותו הצבאי 1.3 אלבומי סולו ראשונים ו"החלונות הגבוהים" 1.4 חבורת לול ויצירת רוק 1.5 שירי ארץ ישראל בשנות השבעים 1.6 המשך שנות השבעים 1.7 שנות השמונים 1.8 שנות התשעים 1.9 העשור הראשון של המאה ה-21 1.10 העשור השני של המאה ה-21 1.11 מותו 2 מאפייני יצירתו וזמרתו 3 מוטיבים בשיריו 4 שיתופי פעולה בולטים 5 כישרון החיקוי 6 משפחתו 7 דיסקוגרפיה 7.1 אלבומי סולו 7.2 עם להקת הנח"ל 7.3 עם בצל ירוק 7.4 עם שלישיית גשר הירקון 7.5 עם החלונות הגבוהים 7.6 אלבומי הופעות 7.7 תקליטונים ומיני אלבומים 7.8 אוספים 7.9 הקלטות נוספות 8 פילמוגרפיה 9 ספרים 10 קישורים חיצוניים 11 הערות שוליים ביוגרפיה[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

נעוריו ותחילת דרכו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

להקת הנח"ל בתוכניתה "לא לצאת מן הכלים", 1959. איינשטיין קיצוני ימני בשורה הראשונה איינשטיין נולד בשם אריה לייב איינשטיין, גדל והתחנך בתל אביב. בן יחיד לדבורה ולשחקן תיאטרון "האהל" יעקב איינשטיין. הוריו התגוררו תחילה ברחוב גורדון כ"דיירי משנה" בדירת מגורים. הוא למד בבית החינוך ע"ש א"ד גורדון (ששמו היה אז "בית החינוך בצפון") ובבית ספר תיכון עירוני ד' בתל אביב. בנעוריו היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" וספורטאי באגודת הפועל תל אביב. איינשטיין היה אלוף הארץ לנוער בקפיצה לגובה ובהדיפת כדור ברזל. כמו כן היה כדורסלן בקבוצת הנוער של הפועל תל אביב ובשל יכולתו הטכנית הגבוהה כונה "אריות". בשנת 1955 שיחק במדי קבוצת הבוגרים של הפועל תל אביב.‏[2] לקראת שירותו הצבאי עודד אותו אביו לנסות להתקבל ללהקה צבאית, אף על פי ששאיפתו הייתה להיות מדריך ספורט (מד"ס). בשל קוצר ראייה לא התקבל איינשטיין לתפקיד זה, ולכן נבחן ללהקת הנח"ל (בפני חיים טופול ואורי זוהר) והתקבל ללהקה בתפקיד שחקן. בלהקה השתתף בתוכניות "עד מאה ועשרים", "צריך לחיות" ו"לא לצאת מן הכלים".‏[3] בין להיטיו הגדולים במסגרת להקת הנח"ל נמצאים "יא ירח" ו"רוח סתיו". במהלך שירותו הצבאי דבק בו הכינוי "אריק", שבו נודע מאז.‏[4] לאחר שירותו הצבאי[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] בשנת 1959 השתחרר מצה"ל והצטרף לתיאטרון הסאטירי "הסמבטיון "בהצגת "השד יודע", לצדם של רחל אטאס, שמעון ישראלי ויוסי פרוסט, וללהקת בצל ירוק, שבה היו שותפים גם אורי זוהר, חיים טופול, אילנה רובינא, יהורם גאון, זהרירה חריפאי ואחרים. איינשטיין השתתף בתפקיד משני בתוכניתה של הלהקה "חתול בשק", שעלתה ב-1960.‏[5] בין היתר בלט קולו בשיר "ליפא העגלון". באותה תקופה שיחק גם בהצגת הבוגד ב"תיאטרון האהל", ואף על פי שלא למד משחק, זכה למחמאות מפי המבקר הקפדן של העיתון "הארץ", חיים גמזו. בשנת 1960 הוציא איינשטיין מיני אלבום סולו ראשון, שכלל ארבעה שירים: "השעות הקטנות של הלילה" (יוסי גמזו / יוחנן זראי), "פונדק במדבר" (אהרון שבתאי / אריה לבנון), "היא הייתה בת 17" (עמוס אטינגר / אדוארד אולארצ'יק) ו"עיר לבנה" (נעמי שמר). את השירים עיבד אריה לבנון. לאחר מכן שר ב"להקת הצעירים" עם נחמה הנדל, שייקה לוי ויוסי פרוסט תחת השם הבדוי ארי גורן. ביוני 1961 הופיע במועדון החמאם ביפו, בהצגות "משלי ערב" ו"תל אביב הקטנה". בשנת 1962 השתתף בהצגות "בילי בדאי" ו"אירמה לה דוס", שבה גילם את אחד מהתפקידים הראשיים: הסרסור הקנאי. הופעת הבכורה בתיאטרון "הבימה" הייתה מול אלפי חיילים וזכתה להצלחה רבה.‏[6] ההשתתפות בהצגה זו זיכתה את איינשטיין בהערכה ציבורית ניכרת. באותה תקופה הופיע עם אורי זוהר ושייקה אופיר במועדון החמאם בתוכניות סטיריות, שכתבו חיים חפר וחיים גורי. משנת 1964 עד 1966 היה חבר בלהקת "שלישיית גשר הירקון" ובה זכה להצלחה גדולה יותר. בלהקה זו היו חברים גם בני אמדורסקי ויהורם גאון, שאחרי הקלטת האלבום אהבה ראשונה התחלף בישראל גוריון. במהלך חברותו בהרכב זה הוציאה השלישייה שני אלבומים: "אהבה ראשונה" ו"התוכנית החדשה". שירים רבים מאלבומים אלו הפכו ללהיטים, ובהם "לילה בחוף אכזיב", "איילת אהבים", "אהבת פועלי בניין", "כשאור דולק בחלונך", "העיר באפור" ו"סימן שאתה צעיר". באותה תקופה הופיע עם אילנה רובינא בהרכב שנקרא צמד הגפרורים. בשנת 1964 שיחק בסרטו של אפרים קישון "סאלח שבתי", שבו שר בדואט עם גאולה נוני את השיר "לי ולך". באותה שנה השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון, שבו שר לבדו את השיר "הרחק בלילה", ועם "שלישיית גשר הירקון" את השיר "אותך". ב-1965 שב לבימת פסטיבל הזמר, וזכה במקום הראשון עם השיר "איילת החן". כעבור שנה זכה בפסטיבל פעם נוספת, עם השיר "ליל סתיו". בפסטיבל זה שר איינשטיין עם שלישיית גשר הירקון את השיר "ריח תפוח אודם שני", שהגיע למקום השני בתחרות, וכן שר לבדו את השיר "לא פעם, בקיץ" ועם השלישייה את "בואי ילדה". אלבומי סולו ראשונים ו"החלונות הגבוהים"[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] אלבום הסולו המלא הראשון של איינשטיין, "שר בשבילך", יצא בשנת 1966. האלבום כלל תריסר שירים: אחד-עשר מהם כתבה הפזמונאית דפנה אילת, ואחד נכתב על ידי תרצה אתר. אילת אף הלחינה מחצית משירי האלבום, וכן תרגמה עבורו מספר שירים. בין השירים הבולטים באלבום היו "הלילה הזה", "אל תבכי ילדה" ו"הגשם מתופף". באותה שנה הקים את להקת הליווי שלו, "האיינשטיינים", שכללה את דוד קריבושי באורגן ועיבודים, את אלי מזרחי בתופים, שמוליק ארוך בבס וריצ'רד פרץ בגיטרה חשמלית. יחד איתם הקליט איינשטיין תקליטון של גרסאות כיסוי. בין היתר נכללו בו תרגומו של יורם טהרלב לשיר "Do You Want to Know a Secret" של הביטלס שנקרא בעברית "מזל",‏[7] תרגומה של לאה נאור ל-"The House of the Rising Sun"‏[8] וגרסה מחודשת לשירם של הדודאים "ערב של שושנים". עוד באותה שנה הקליט איינשטיין תקליטון משותף עם יפה ירקוני. נכללו בו ארבעה שירים, ובהם גרסתם לשירם של הביטלס "Yesterday", שבתרגומו העברי של חיים חפר נקרא "רק אתמול".‏[9] ב-1966 חבר לשמוליק קראוס ולג'וזי כץ להקמת שלישיית "החלונות הגבוהים". בלהקה זו החל איינשטיין לשיר שירי פופ ללחניו של קראוס. איינשטיין כתב שניים משירי אלבומה היחיד של הלהקה, "כל השבוע לך" ו"אז מה". באלבום נכללו להיטים רבים נוספים, כ"זמר נוגה" ("התשמע קולי..."), "יחזקאל" ו"אינך יכולה". לאחר יציאת האלבום הוציאה הלהקה על גבי תקליטי שדרים שני שירים נוספים שכתב איינשטיין, "כמה נעים" ו"בואו ונרים כוסית". שני שירים של השלישייה נפסלו לשידור במשך תקופה מסוימת: "יחזקאל" כלל שורות היתוליות על הנביא יחזקאל שהרגיזו את הדתיים והחרדים ("הנביא יחזקאל ידע איך לכייף", "הנביא יחזקאל הוא בומבה של נביא"), ו"חייל של שוקולד" היה טקסט אנטי מלחמתי בתקופת מלחמת ששת הימים. שירי הלהקה הוקלטו בצרפתית בהופעה בפריז ויצאו כתקליט. שלישיית "החלונות הגבוהים" הרבתה להופיע במועדון באותו שם, שקראוס היה אחד מבעליו. זה היה המקום שבו פגש איינשטיין בשנת 1967 יוצר וזמר צעיר ששירת באותה תקופה בלהקת הנח"ל - שלום חנוך. לאחר אחת מהופעות הלהקה פגש חנוך את חבריה, והציג להם את יכולות נגינתו בגיטרה.‏[10] איינשטיין, שהתרשם עמוקות מחנוך, הקליט עוד באותה שנה תקליטון ובו ארבעה מלחניו של חנוך: "הגר" (מילים: חנוך), "ריסים" (מילים: מאיר אריאל), "שבת המלכה" (מילים: איינשטיין) ו"פתאום בלעדיו" (מילים: מאיר אריאל). כשאיינשטיין עבר בתחילת 1968 מחברת הד ארצי לסי.בי.אס, הוציאה הד ארצי אלבום אוסף בשם "ישן וגם חדש", שריכז חלק מהקלטותיו בחברה במהלך שנות ה-60. נכללו בו כל שירי התקליטון "הגר" לצד הקלטות מוקדמות יותר כמו "עיר לבנה", "השעות הקטנות של הלילה" ו"אני מרגיש כמו מלך", שהופיעו בתקליטונים השונים שהקליט איינשטיין בהד ארצי, וכן שירים מתקופת שלישיית גשר הירקון והחלונות הגבוהים. במהלך אותה שנה יצא בסי.בי.אס אלבומו השני של איינשטיין, "מזל גדי". כל שירי התקליט - רבים מהם שירי ילדים - הולחנו על ידי בן טיפוחיו הצעיר של איינשטיין, שלום חנוך, ועוטרו בעיבוד תזמורתי עשיר בידי אלכס וייס ותזמורת סי.בי.אס. על אף שחנוך הביע לא אחת מורת רוח מהעידון שכפו עיבודיו של וייס על הלחנים שלו, שכבר נטו בבירור לרוק, הציבור היה מרוצה מהתקליט. "מזל גדי" קידם משמעותית את הקריירה של איינשטיין, וכולל כמה מהמוכרים שבלהיטיו, בהם "רוח רוח" (מילים: מרים ילן-שטקליס), "הימים הארוכים העצובים" (מילים: איינשטיין), "לילה" (מילים: חנוך), "מה שהיה היה" (מילים: חנוך) ו"מכופף הבננות" (מילים: מאיר אריאל). חבורת לול ויצירת רוק[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] באמצע 1969 הקליט איינשטיין את השיר "פראג", שכתב שלום חנוך כמחאה על הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה ודיכוי "האביב של פראג". עם שיר זה השתתף בפסטיבל הזמר והפזמון, וזכה במקום השביעי בלבד. בעקבות התפתחויות בעולם הזמר בחו"ל ותחילת חדירת מוזיקת הרוק, חיפש גם איינשטיין צליל חדש ו"חשמלי" יותר, דבר שהביא אותו לחפש שותף במועדוני רחוב המסגר בתל אביב, שנחשב למעוזן של להקות קצב לא-ממסדיות. ברחוב המסגר הכיר את להקת "הצ'רצ'ילים", שבה היה חבר גם מיקי גבריאלוב.‏[11] בשנת 1969 הקליט יחד עם להקת "הצ'רצ'ילים" את מה שנחשב לאלבום הרוק העברי הראשון, "פוזי". חציו של האלבום הופק על ידי מישה סגל, ואת החצי השני הקליט איינשטיין עם "הצ'רצ'ילים". נכלל בו השיר "פראג", וכן להיטים כ"ארץ ישראל" (איינשטיין/שמוליק קראוס), "כמה חם" (איינשטיין/סגל), "ילדה ציור" (יהונתן גפן/סגל) ו"כשאת בוכה את לא יפה" (גפן/קראוס), שהפך לקליפ הישראלי הראשון. כמו כן נכלל בו תרגומו של איינשטיין לשירם של הביטלס "The Ballad of John and Yoko", שנקרא בעברית "היה לנו טוב, נהיה לנו רע". איינשטיין וחברו אורי זוהר ריכזו סביבם אמנים רבים שלימים הפכו ידועים בעצמם: שלום חנוך, יעקב רוטבליט, צבי שיסל, יהונתן גפן ואחרים. הפרויקטים הגדולים של "חבורת לול" - כפי שנקראו - היו הסרט "שבלול" בבימויו של בועז דוידזון (שיצא ב-1970), ותוכנית הטלוויזיה "לול".

איינשטיין (במרכז) ואמנים נוספים מחבורת לול מופיעים בפני חיילים במהלך מלחמת יום הכיפורים במאי 1970 יצא לאור הסרט "שבלול", המורכב ממערכונים של חבורת לול לצד שירים. שירים אלו התגבשו לאלבומם המשותף של איינשטיין וחנוך, "שבלול", שיצא באותה שנה. האלבום נחשב לאחד האלבומים המשפיעים ביותר ברוק הישראלי, ובסקרים רבים הוא נבחר כאלבום העברי הטוב בכל הזמנים. חנוך הלחין את כל שיריו וכתב כמעט את כולם. רבים מהשירים הפכו ללהיטים, ובהם "למה לי לקחת ללב" (מילים: איינשטיין וחנוך), "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר", "אבשלום" (מילים: חבורת לול), "קח לך אישה", "אל תוותרי עלי", "מה שיותר עמוק יותר כחול" ו"הבלדה על יואל משה סלומון" (מילים: יורם טהרלב). השיר "למה לי לקחת ללב" נבחר כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של גלי צה"ל באותה שנה, ואיינשטיין נבחר כ"זמר השנה". כבר ב-1970 הוציאו איינשטיין וחנוך אלבום משותף נוסף, "פלסטלינה". חלק משיריו הוצגו לראשונה בתוכנית הטלוויזיה "לול", ששודרה באותה שנה. גם באלבום זה כתב והלחין חנוך את רוב השירים. בין להיטיו היו הדואט של איינשטיין עם ג'וזי כץ "מה איתי", "אמא שלי", "כתבו עליו בעיתון", וכן שיר שאיינשטיין כתב והלחין, "אבישג". עם עזיבתו של חנוך לאנגליה בסוף 1970 חיפש איינשטיין שותפים מוזיקליים חדשים. בתחילת 1971 הקליט עם רוב האקסלי אלבום של שירי ילדים בשם "שירי ילדים". האקסלי הלחין את רוב שיריו, ואחדים מהם הלחין איינשטיין. נכלל בו גם השיר "ברלה צא", שאת מילותיו כתב איינשטיין על פי המנגינה "שבלול" שנכללה באלבום "שבלול". שיר אחד באלבום, "אני מבין", הולחן בידי מיקי גבריאלוב. היה זה תחילתו של שיתוף פעולה פורה בין איינשטיין לגבריאלוב. ב-1971 הקליט איינשטיין את האלבום "בדשא אצל אביגדור", עם לחנים ועיבודים של מיקי גבריאלוב. את רוב השירים כתב יענקל'ה רוטבליט, ואת השאר כתב איינשטיין. שירים רבים באלבום הפכו ללהיטים, ובהם "אני ואתה", "קפה טורקי", "אני אוהב לישון", "אני רואה אותה בדרך לגימנסיה", "שיר מספר שמונה", "היא תבוא" ו"צא מזה" ("שוב לא שקט"). בשנת 1972 השתתף איינשטיין בסרטו של אורי זוהר "מציצים", וכן בתוכנית הטלוויזיה "לול 3", שבה נכללו מערכונים ידועים כ"חידון התנ"ך" והשיר "חמוץ חמוץ", כפרודיה על שירה של להקת פיקוד הצפון "מתוק מתוק". באותה שנה הקליט את האלבום "יסמין". איינשטיין, שהיה עסוק מאוד באותה תקופה, ובשיא הצלחתו, לא התפנה להוציא אלבום שלם ומגובש בדומה לאלבומיו הקודמים, מה גם שהוא לא מצא שותף חדש ליצירת התקליט, היות ששלום חנוך, מיקי גבריאלוב ו"הצ'רצ'ילים" שהו באותה התקופה באנגליה. "יסמין" הוא אוסף של שירים בסגנונות וברמה לא אחידה, אך יחד עם זאת הניב האלבום מספר רב של להיטים בולטים: "כמה טוב שבאת הביתה" (רוטבליט/חנוך) ששרה במקור מילי מירן אבל גרסתה נשכחה במהירות, "דון קישוט" (גפן/שם טוב לוי), "שיר אחרי מלחמה" (איינשטיין/לוי) ו"אמא אדמה" (רוטבליט/גבריאלוב). בנוסף, שר איינשטיין באלבום מספר שירים באנגלית:"I Need You To Turn To" - במקור שיר משנת 1970 של אלטון ג'ון, "Reason To Believe" -במקור של טים הרדין שאותו גם ליווה איינשטיין בעת שהגיע ארצה להופיע בישראל, ו-"Here There And Everywhere" - במקור של להקת הביטלס. "יסמין" מסתיים בהקלטה של מערכון "חידון התנ"ך" שהוקרן בתוכנית הטלוויזיה "לול", ובו השתתפו גם אורי זוהר, דורי בן זאב ואורי גרוס. שירי ארץ ישראל בשנות השבעים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] בשנת 1973 פנה איינשטיין לחידוש שירים עבריים שנכתבו ברובם במחצית הראשונה של המאה ה-20. עד אמצע שנות ה-90 הקליט במקביל לאלבומיו המקוריים סדרת אלבומים בשם "ארץ ישראל הישנה והטובה", שבה ביצע שירים אלה - משירי מולדת מימי ראשית היישוב העברי ועד פזמונים "סלוניים" משנות ה-50 - בעיבודים מודרניים של מוזיקאים כשם טוב לוי, יוני רכטר ואבנר קנר. לדבריו, לא עשה זאת למען הנצחת השירים, אלא פשוט כי אהב לשיר אותם.‏[12] האלבומים הבולטים בסדרה היו: "ארץ ישראל הישנה והטובה" - האלבום הראשון בסדרה, שהוקלט בתחילת שנת 1973 בעיבודים של שם טוב לוי ובליווי הצ'רצ'ילים החדשים. האלבום כלל בעיקר שירי פלמ"ח מתקופת מלחמת השחרור ("דודו", "הן אפשר", "רותי") לצד שני שירים מקוריים: "יכול להיות שזה נגמר", (יהונתן גפן/ שם טוב לוי) ו"הבלדה על יואל משה סלומון" (טהרלב / שלום חנוך), שהוקלט במקור על ידי איינשטיין לאלבום "שבלול". השיר "יצאנו אט", שנכלל אף הוא באלבום, הושר בכל הופעה של איינשטיין עוד בסוף שנות ה-60, ובמהלך אחת ההופעות הוקלט והופיע באלבום זה לראשונה. את עטיפת התקליט הייחודית עיצב במקור דוד טרטקובר בצורת אלבום תמונות משפחתי ישן. "שירים" (1975) - בין השירים הבולטים באלבום זה, בעיבודיו של לוי, ניתן למצוא את "איריסים" (חפר/עממי), "בית הערבה" (חפר/קראוס), "ערב מול הגלעד" (גולדברג/גבריאלוב) ו"עץ הרימון" (אורלנד/בוכארי). על העטיפה מופיעה תמונת אימו של איינשטיין, דבורה, בילדותה לצד אחיותיה. "בית הערבה" נשלח במקור לשלישיית "החלונות הגבוהים", אך עם התפרקותה וגניזת אלבומה השני, השיר הועבר לאיינשטיין. "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב'" (1976) - האלבום השני בסדרת אלבומי "ארץ ישראל הישנה והטובה", והפעם בשיתוף פעולה מלא עם המוזיקאי אבנר קנר. האלבום הכיל עשרה שירים, שניים מהם חדשים שאותם הלחין קנר למילים של המשוררת לאה גולדברג, וכל השאר שירים ישנים בעיבוד קלאסי של קנר. בין השירים הבולטים באלבום: "פרח הלילך" (אורי אסף/נורית הירש), "שיר העמק" (נתן אלתרמן/דניאל סמבורסקי), "דוגית נוסעת" (נתן יונתן/עממי), "הוא לא ידע את שמה" (חיים חפר/סשה ארגוב) ו"פגישה לאין קץ" (נתן אלתרמן/נעמי שמר). זהו האלבום היחיד של איינשטיין שבו השתתף המוזיקאי מתי כספי, בנגינת גיטרה בחלק מן השירים. "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג'" (1977) - בדומה לאלבום הקודם, גם באלבום זה שיתף איינשטיין פעולה עם המוזיקאי אבנר קנר. האלבום כולל 10 רצועות, ששתיים מהן נכתבו במיוחד לאלבום זה: "עטור מצחך זהב שחור" (אברהם חלפי/יוני רכטר) ו"מאחורי השער" (חיים נחמן ביאליק/אבנר קנר). שירים בולטים נוספים באלבום: "ביתי אל מול גולן" (יוסף נצר/חיים ברקני), "עין גדי" (איתן פרץ/ש. דיבון) ו"חופים" (נתן יונתן/נחום היימן). השיר "עטור מצחך זהב שחור" נבחר במשך שנים רבות לשיר הישראלי האהוב ביותר במשאלים שונים ברדיו ובעיתונות. "ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב" (1980) - על אף שהקרדיט על עטיפת האלבום מוענק לאיינשטיין בלבד, הרי שביצירת האלבום חברו המוזיקאים אילן מוכיח כמעבד ושלום חנוך כמפיק מוזיקלי. האלבום מורכב משיריו של המלחין סשה ארגוב. עטיפת האלבום בעיצובו של הגרפיקאי דוד טרטקובר מציגה ברוח נוסטלגית את כיכר צינה דיזנגוף בתל אביב בתקופה שבה הייתה הכיכר שטוחה ובמרכזה עמדה מזרקה צנועה, כשתפוזים מרחפים בשמי העיר. המשך שנות השבעים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] בשנת 1974 הקליט את האלבום "סע לאט" בעל האווירה המלנכולית, שביטא את רוח התקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים. לצורך הקלטת האלבום חבר איינשטיין לעמיתו מיקי גבריאלוב, ששב באותה העת מאנגליה לאחר פירוק "הצ'רצ'ילים" (שבאותה העת פעלו באנגליה תחת השם "Jericho Jones", "ג'ריקו ג'ונס"). גבריאלוב הלחין את מרבית השירים וניגן בגיטרות. בין הבולטים שבשירי האלבום היו "סע לאט" (איינשטיין/גבריאלוב), "ילדים של החיים" (שלום חנוך), "אגדת דשא" (מאיר אריאל/חנוך), "שיחות דיפלומטיות" (נתן אלתרמן/גבריאלוב), "גן של שושנים" (יהונתן גפן/גבריאלוב), "שיר של רנדי ניומן", שתרגם יהונתן גפן על פי שירו של רנדי ניומן "Dayton Ohio 1903", "הבלדה על זומטי ולבטי" (איינשטיין/גבריאלוב וחיים קריו), וכן שיר הנושא של הסרט "עיניים גדולות" (אורי זוהר, איינשטיין וגבריאלוב /גבריאלוב), שבו השתתף איינשטיין באותה שנה.

איינשטיין (משמאל) עם שלום חנוך ודפנה ארמוני, בהופעה בשנת 1979 בשנת 1976 חבר איינשטיין ליוצא להקת כוורת, המוזיקאי יוני רכטר, ויחד יצרו את אלבומם המשותף הראשון, "האהבה פנים רבות לה". רכטר הביא עימו לאלבום כמה מיוצאי להקת "כוורת" לנגן באלבום: יצחק קלפטר, אלון אולארצ'יק ומאיר פניגשטיין. בין השירים הבולטים באלבום היו "זו אותה האהבה" (איינשטיין/רכטר), "שיר אהבה סטנדרטי" (איינשטיין/רכטר), "מה עושות האילות" (לאה גולדברג/רכטר), "עוד יהיה" (אריק איינשטיין) ועיברות לשיר של אלביס פרסלי "Love Me Tender", שהפך בתרגומו של איינשטיין ל"נגמרו לי המילים". באותה שנה הוציא איינשטיין אלבום של שירי ילדים במשותף עם שם טוב לוי, בשם "ילדים". נכללו בו לחניו של לוי לשירים "יש לי אח קטן" ו"התאהבתי בילדה יפה נורא", לצד גרסאות מחודשות של איינשטיין לשירי ילדים ישנים, כ"חמש שנים על מיכאל" ו"פזמון ליקינטון". בעקבות האלבום "האהבה פנים רבות לה", יצא איינשטיין למסע הופעות ברחבי הארץ, שתועד לאלבום ונקרא "אנשים אוהבים לשיר" (1977). בנוסף לרכטר, השתתפו בנגינה ובשירה מוזיקאים מובילים כדוגמת אפרים שמיר, אסתר שמיר, שלמה יידוב, מוטי דיכנה ואלון הלל, וכן, בחלק מההופעות, תזמורת נתניה בניצוחו של סם לואיס. בין השירים הבולטים באלבום: "הנקניק מצייטלין" (יוני רכטר), "דמעות של מלאכים" (דן מינסטר/יוני רכטר), "כל השבוע לך" (איינשטיין/שמוליק קראוס), "בלילות הקיץ החמים" (דן מינסטר/מתי כספי) ו"אני ואתה" (איינשטיין/מיקי גבריאלוב). ב-1978 הקליט איינשטיין את השיר "סוס עץ" (יענקל'ה רוטבליט/שמוליק קראוס), עבור סרטו של יקי יושע "סוסעץ", השיר הופיע בשנת 1981 באלבום האוסף שבעים שמונים. באותה שנה הוציא איינשטיין אלבום נוסף של שירי ילדים, "ילדודס". בשנת 1979 יצאו איינשטיין ושלום חנוך למסע הופעות משותף בהפקה מושקעת ויקרה. המופע הוקלט בהיכל התרבות, ויצא על גבי האלבום "אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת". אלבום זה כולל שירים חדשים של איינשטיין וחנוך, וכן שתי מחרוזות, שכל אחת מהן אורכה מעל 18 דקות, שכללו את מיטב השירים מאלבומיהם המשותפים בראשית שנות ה-70. בהופעה זו התפרסם לראשונה שירו של איינשטיין "סן פרנסיסקו על המים". שנות השמונים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] בשנת 1980 הקליט בשיתוף מיקי גבריאלוב את האלבום "חמוש במשקפיים". רובו של האלבום היו לחנים לשירי משוררים כלאה גולדברג ("תוף בודד"), נתן אלתרמן ("סיום", "ילדי ההפקר" בלחן של יוני רכטר) וחיים נחמן ביאליק ("תאמר אהיה רב", "היא יושבה לחלון", "הכניסיני תחת כנפך"). נכללו בו גם לחניו של שלום חנוך לשירים "סן פרנסיסקו על המים", "עצים" ו"תל אביב, גדות הירקון, 1950". יציאת האלבום לוותה בסיבוב הופעות, שבו השתתפו בין היתר מיקי גבריאלוב, יוני רכטר ודפנה ארמוני. במהלך סיבוב ההופעות הייתה הרגשה ברורה אצל חברי הלהקה שליוותה אותו שהוא לא אהב להופיע. מיכאל תפוח, שהפיק את המופע, שכנע אותו להמשיך את סיבוב ההופעות עד תום. לאחר מסע ההופעות בישראל היה אמור להיפתח מסע דומה בארצות הברית, אך איינשטיין סירב לטוס. ב-29 באוגוסט 1981 התקיים המופע אשר חתם את מסע הופעות זה במועדון "קיסרית" בקיסריה, והפך לבסוף גם להופעתו האחרונה של איינשטיין בפני קהל.‏[13] מאז התרכז איינשטיין בהקלטות בלבד. בשנת 1982 הקליט את האלבום "יושב על הגדר" בשיתוף המוזיקאי יצחק קלפטר, שהלחין ועיבד את כל שיריו. קלפטר גם כתב את המילים לשירים "בשבחי הסמבה" ו"טירוף במה", שהוקלט קודם לכן על ידי גלי עטרי. בין השירים שכתב איינשטיין לאלבום התפרסמו "יושב על הגדר", "בוקר טוב אמיר" ו"רק איתך". שיר נוסף מהאלבום שזכה להצלחה היה "מבלי להפריע", שהלחין קלפטר על פי שירו של נתן אלתרמן.

ציור של יעל שחר שריד של איינשטיין המבוסס על הצילום של סער יעקב מלשכת העיתונות הממשלתית משנת 1979 באותה שנה עבר איינשטיין תאונת דרכים קשה. ידידתו נהרגה בתאונה, אשתו נפצעה קשה, והוא נפצע וכבדות הראייה שלו הלכה והחמירה. מאז התאונה מיעט איינשטיין להיראות בציבור או להתראיין בתקשורת. בשנת 1983, לאחר שיקומו מהתאונה ובעקבותיה, הוציא איינשטיין את אלבומו השני בשיתוף יצחק קלפטר, "שביר". זהו האלבום הראשון של איינשטיין שבו כתב את כל מילות השירים. את כל הלחנים והעיבודים ביצע קלפטר. בין השירים הבולטים באלבום היו "שביר", "יד אחת עושה את זה", "אולי צריך לתת לזה עוד זמן", "פנים טובות בתוך החשיכה", "כי שיכור אני" ו"תל אביב, גדות הירקון, 1983". בתחילת 1984 יצא האלבום החמישי בסדרת אלבומי "ארץ ישראל הישנה והטובה". עיבודי השירים באלבום התחלקו בין יוני רכטר, יצחק קלפטר ושם טוב לוי. לוי גם הלחין את השיר המקורי היחיד שנכתב עבור האלבום, "עוד ניפגש", למילים של איינשטיין. באלבום התארחה יהודית רביץ, שהקליטה בדואט עם איינשטיין את השיר "איילת אהבים". בהמשך אותה שנה חבר איינשטיין פעם נוספת למוזיקאי שם טוב לוי, ליצירת האלבום "פסק זמן". כל עשרת שירי האלבום הולחנו על ידי לוי, וכהמשך לאלבום "שביר", כתב איינשטיין את כל מילות השירים, למעט השיר "יעקב ועשיו" מאת חיים נחמן ביאליק. שירים בולטים באלבום היו "הוא חזר בתשובה", שנכתב, לדברי איינשטיין בראיון לעלי מוהר, בעקבות תופעת החזרה בתשובה בכלל ולא רק כתגובה לחזרתו בתשובה של אורי זוהר, שנים ספורות קודם לכן‏[14]; "שלוש ארבע לעבודה", שהפך ללהיט המוביל באלבום וזכה להשמעות רבות ברדיו, "זה בראש שלך" ו"מכבי הישן", שיר געגוע נוסף למתחם מכבי הישן בתל אביב, שהיווה את מרכז "הקילומטר המרובע" שבו חי איינשטיין כל ימיו, ושהפך באותה עת ממגרש ספורט למגרש חנייה. את יציאת האלבום ליוותה תוכנית טלוויזיה ששודרה בטלוויזיה הישראלית. צוות הנגנים באלבום כלל את יצחק קלפטר, אלון אולארצ'יק, מאיר ישראל ומשה לוי. ב-1985 הקליט איינשטיין עם שם טוב לוי את האלבום "תוצרת הארץ". האלבום הורכב ברובו משירים שהלחין לוי למילים של נתן אלתרמן, כ"תוצרת הארץ", "משקפיים ורודות" ו"אהבה חופשית". נכללה בו גם גרסתו של איינשטיין לשירם של אלתרמן וסשה ארגוב "אליפלט", וכן גרסה מחודשת לשירו של עמנואל זמיר "באר בשדה". בשנת 1986 שב איינשטיין לשתף פעולה עם מיקי גבריאלוב, והקליט איתו שני אלבומים מצליחים. הראשון מביניהם היה "אוהב להיות בבית" (1986), שכלל את הלהיטים "שכשנבוא" (במקור שיר יווני שתורגם על ידי עלי מוהר), "לטפטף טיפה", "אוהב להיות בבית" (איינשטיין/גבריאלוב), "השיר על התוכי יוסי" (אברהם חלפי/גבריאלוב), "אחכה" (מוהר/גבריאלוב) וכן לחן אחד של יצחק קלפטר, "אין לו זמן" (מילים: איינשטיין). באלבום השתתפו נגניו הקבועים של איינשטיין, המתופף מאיר ישראל, וכן שלושת יוצאי להקת כוורת: יוני רכטר, אלון אולארצ'יק ויצחק קלפטר. האלבום יצא באותה שנה גם על גבי דיסק ונטען כ"הדיסק הישראלי הראשון", על אף שעובדה זאת אינה נכונה, היות שהוא הודפס כדיסק בהולנד. שיתוף הפעולה המחודש בין איינשטיין לגבריאלוב נמשך באלבום נוסף, "על גבול האור" (1987), שכלל את הלהיטים "נודניק" (איינשטיין/גבריאלוב), "עוּף גוזל" (איינשטיין/גבריאלוב), "שיר השיירה" (עלי מוהר על פי לחן עממי) ו"עיתונאי קטן" (איינשטיין/גבריאלוב), שעורר סערה קטנה בשל דרך הצגתו את העיתונאים. השיר "עוף גוזל" הפך ללהיט גדול, ולאחד משיריו המוכרים ביותר של איינשטייין. בשיר "שיר השיירה" התארחו המוזיקאי יהודה פוליקר והכנר מירל רזניק. על עטיפת האלבום מופיע תצלום משנות ה-50, של איינשטיין הצעיר קופץ לגובה באצטדיון המכביה (ליד שפך הירקון) ומתחתיו כיתוב שבו מקדיש איינשטיין את האלבום לזכרו של משה איש כסית, שנפטר באותה תקופה. בשנת 1988 החליט איינשטיין להקליט אלבום מחווה לידידו של אביו, השחקן והמשורר אברהם חלפי. התקליט "משירי אברהם חלפי" כלל בין היתר את לחניו של יוני רכטר לשירים "שיר על יונה בחלוני", "צער לך", ששר איינשטיין בדואט עם יהודית רביץ, וכן גרסה חדשה לשיר "עטור מצחך", הדומה לזו שהוקלטה עשור קודם. גם בגרסה זו שיתף פעולה עם רכטר שהלחין, ועם יהודית רביץ וקורין אלאל בקולות. באלבום נכלל גם לחנו של מיקי גבריאלוב לשירו של חלפי "השיר על התוכי יוסי", שהופיע קודם באלבום "אוהב להיות בבית". את שנות השמונים סגר איינשטיין ב-1989 עם אלבום הילדים "הייתי פעם ילד", ובו תריסר שירים שהלחין המוזיקאי יוני רכטר. בין הבולטים בשירי האלבום "אדון שוקו", שזכה להצלחה רבה ברדיו, "גברת עם סלים", ששרו איינשטיין ורכטר בסגנון שידור משחק כדורגל, ו"שבת בבוקר". את עטיפת האלבום המרהיבה צילם הצלם עודד קליין, ובו נראים איינשטיין ובנו משחקים ברחבת פסל האריה בסמטה פלונית בתל אביב. שנות התשעים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] ב-1991 יצר איינשטיין את קלטת שירי הילדים בווידאו "כמו גדולים". ב-1993 הוציא קלטת המשך "כמו גדולים 2". ב-2007 הופיעו שתי הקלטות בדיסק DVD. בשנת 1992 יצר איינשטיין יחד עם צבי שיסל ומוני מושונוב את הסרט הפארודי "כבלים", שעסק בשידורי הטלוויזיה בכבלים בישראל, שתפסו תאוצה באותן שנים. לאורך הסרט משודרים קליפים רבים לשיריו של איינשטיין, בעיקר מאלבומיו משנות השמונים. ב-1992 הוציא איינשטיין אלבום שירי ילדים נוסף עם יוני רכטר, "האריה, היונה ותרנגולת כחולה". אלבום זה כלל דואט עם יהודית רביץ בשיר "תרנגולת כחולה" (חיה שנהב/יוני רכטר), ועיבוד חדש לשיר "אמא שלי" (אריק איינשטיין ושלום חנוך/שלום חנוך). אלבומו המצליח ביותר מסחרית בשנות ה-90 היה "יש בי אהבה", שיצא בשנת 1995 בשיתוף שם טוב לוי. בין השירים הבולטים באלבום היו "סע לאט ב'" (איינשטיין/לוי), שנכתב כהמשך לשירו הקלאסי, "יש בי אהבה" (ארקדי דוכין), "אדם האמין" (אברהם חלפי/לוי), "בגללך" (מיכה שטרית/דוכין), "אני מתגעגע אבא" (איינשטיין/לוי) וכן השיר "לבכות לך", שכתב אביב גפן לזכר חברו שנהרג, והפך למזוהה עם האבל על רצח ראש הממשלה דאז יצחק רבין. שירו של איינשטיין, "זה פתאום נפל עליה", נכלל באותה שנה באלבום הכפול "שלום חבר", שיצא בעקבות רצח יצחק רבין. את השיר כתב איינשטיין והלחין שם טוב לוי. ב-1996 הוציא איינשטיין אלבום נוסף עם שם טוב לוי, "קצת לקחת חזרה", שכלל ברובו שירים ישנים בעיבודים חדשים. בין השירים היו שני דואטים עם יהודית רביץ: "החופש בבית הבראה" (חיים חפר/מל קלר) ו"קרה זה רק הפעם" (אברהם ברושי/בובי פנחסי), וכן דואט עם איילה אשרוב, "אל נא תאמר לי שלום" (טולי רביב). כמו כן בלט באלבום השיר "המשתה", שהלחינה המוזיקאית לאה שבת למילים של נתן אלתרמן. שיתוף הפעולה עם שם טוב לוי נמשך באלבומו הבא של איינשטיין, "לאן פרחו הפרפרים", שיצא ב-1997. בנוסף ללחנים של לוי, נכללו באלבום גם שירים של מלחינים אחרים, כיהודה פוליקר, שהלחין את "אח מילת מפתח" (אהוד מנור) ו"האור בקצה" (יעקב גלעד ופוליקר), שלום חנוך, שהלחין את "שלום חבר", שכתב יעקב רוטבליט לזכר יצחק רבין, עוזי חיטמן, שכתב והלחין לאלבום את "עכשיו התור לאהבה" וברי סחרוף, שהלחין את השיר "קשה לכתוב דמעות" למילים של אילן גולדהירש. מלחניו של לוי התפרסמו השירים "לאן פרחו הפרפרים" ו"אצבעות שוקולד". בשנת 1999 חזר איינשטיין לשתף פעולה עם שלום חנוך, באלבום המשותף "מוסקט". השירים הבולטים באלבום זה היו "כל אחד רוצה", שבו השתתף חנוך בשירה, "גיטרה וכינור" ו"שמור על עצמך". על עיבודי השירים היו אחראים חנוך, משה לוי ואמיר צורף. העשור הראשון של המאה ה-21[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

אריק איינשטיין בהלוויית עלי מוהר, 2006 ב-2000 הקליט איינשטיין עם אביב גפן את הדואט "יומן מסע". השיר נכלל באלבומו של גפן "יומן מסע". השיר היה לאחד הלהיטים הבולטים באלבום. באותה שנה כתב וביצע את השיר "אדומה שלי", ללחן של מיכה שטרית, לרגל זכייתה של הפועל תל אביב, קבוצתו האהודה, בדאבל. בשנת 2002 הגיש איינשטיין תביעה אזרחית נגד המפיק והאמרגן מיכאל תפוח, שעמו עבד במשך 24 שנים. תביעה זו הולידה מערכת השמצות והכפשות הדדיות, וחשפה מערכת יחסים עכורה שפרצה בין השניים, שהיו ידידים וחברי נפש. בכתב התביעה נטען כי איינשטיין נוצל על ידי אמרגנו, שחי כביכול על חשבון רווחיו העצומים של הזמר. האמרגן, בכתב ההגנה, טען כי איינשטיין דווקא הרוויח ממון רב, והציג את עצם הגשת התביעה כחלק מבעיותיו האישיות של הזמר כ"אדם תלותי ומפונק".‏[15] הסכסוך הסתיים בשנת 2009 בהסכם גישור.‏[16] באותה שנה הוציא איינשטיין את האלבום "שמש רטובה", שבו שיתף פעולה עם יוצרים כמיכה שטרית ארקדי דוכין. משירי האלבום התפרסם השיר "שחורה שלי", שהלחין דוכין למילים של איינשטיין, וכן "ואת חוזרת לשלכת", שהלחין שטרית למילים של יעקב רוטבליט. ב-2004 יצא אלבומו של איינשטיין "שתי גיטרות בס תופים". באלבום זה שיתף פעולה עם ברי סחרוף, שהלחין עבורו כמה שירים, ביניהם שיר הנושא, "תודה אנשים טובים", "בואנס נוצ'יס" ו"תוף בודד", שאותו הקליט איינשטיין בעבר בלחן שונה. יהודה פוליקר הלחין עבור האלבום את השיר "זה לא בדיוק געגוע", שכתב איינשטיין בהתבסס על זכרונות מתקופת ילדותו. שיר זה זכה גם לקליפ, שבו שולבו באנימציה ממוחשבת צילום של איינשטיין עם תמונות עבר שלו. באלבום זה החל שיתוף הפעולה בין איינשטיין לפיטר רוט, שהלחין עבורו שני שירים. כמו כן נכללה באלבום גרסתם של איינשטיין ורוני אלטר לשירו של בני ברמן "פרידת מלח" ("פנסי העיר דולקים עדיין..."). בשנת 2005 זכה איינשטיין בפרס אקו"ם על מפעל חיים בפזמונאות העברית. ב-2006 קיבל פרס מיוחד על תרומה רבת שנים למוזיקה הישראלית בטקס פרסי עמ"י של ערוץ מוסיקה 24. ב-3 בינואר 2006, ביום הולדתו ה-67 של איינשטיין, יצא אלבומו "רגעים", בשיתוף המוזיקאי והמעבד פיטר רוט. אלבום זה המשיך את המגמה של אלבומיו האחרונים, בשירים שקטים ונוגים כמו "פרידה קצרה" ו"אף אחד לא מזיל דמעה" (גרסת כיסוי לשירו של שמואל צ'יזיק), אך נכלל בו גם שיר הומוריסטי בשם "אחד עשר מטר". בשנת 2006 הופיע איינשטיין באולפן ליגת האלופות המשודר בערוץ הספורט, דבר הנחשב נדיר במיוחד. איינשטיין שר את שירו "אחד עשר מטר". בסוף אוגוסט 2006 יצא הספר "זו אותה האהבה/ביוגרפיה בראשי פרקים" בעריכת עלי מוהר. הספר, המבוסס על עשרות שעות שיחה בין מוהר לאיינשטיין, מביא אנקדוטות מחייו של איינשטיין, המיטב של שיריו (אלה שכתב ואלה שביצע), מילים של מערכונים מיתולוגיים ודיאלוגים מסרטים, תמונות, פוסטרים, עטיפות של תקליטים ומאמר פותח של עלי מוהר, המנסה לפצח של "סוד קסמו של הקול של אריק איינשטיין". את הספר מלווה תקליטור, המכיל חלקים נבחרים מהשיחות שערכו השניים בליווי נגינת פסנתר של יוני רכטר. בספטמבר 2007 הוציא איינשטיין את האלבום "כל הטוב שבעולם", שבו שיתף פעולה עם המוזיקאי גיא בוקאטי. סינגלים מתוכו יצאו עוד מסוף שנת 2006, בהם "רגע לפני" שכתב יעקב רוטבליט, "שוב אותו העצב", "איפה שלא תהיי" ו"פה אצלנו". בוקאטי כתב והלחין את כל שירי האלבום ועיבד מוזיקלית בשיתוף עדי גולדשטיין, פרט ל"רגע לפני", שכתב רוטבליט, ול"רוקד את הטנגו לבד", שבו השתתף איינשטיין בכתיבה. לקראת יום הולדתו ה-70 של איינשטיין, בדצמבר 2008, ייחדו לו אמצעי התקשורת ספיישלים מיוחדים. מוספי התרבות "גלריה" של עיתון הארץ ו-"7 לילות" של ידיעות אחרונות, הקדישו את גיליונותיהם לאיינשטיין, וכללו מאמרים הסוקרים את דרכו האמנותית, כמו גם התרשמויות אישיות של כותבים רבים. כמו כן, הקדישו לו תחנות הרדיו ימי שידורים מיוחדים עם שיריו. במסגרת חגיגות השישים למדינת ישראל נבחר איינשטיין ל"זמר השישים" בהצבעה שערכו הערוץ הראשון ורשת גימל.‏[17] העשור השני של המאה ה-21[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

כיכר אריק איינשטיין באור יהודה בשנת 2010 היה איינשטיין האמן המושמע ביותר בתחנות הרדיו בישראל, לפי נתוני אקו"ם.‏[18] עוד בשנה זו העניק איינשטיין ראיון טלוויזיוני נדיר בספיישל "זו אותה האהבה", לרגל הפצת הסרט "כבלים" על גבי DVD. בספיישל שביים והגיש גורי אלפי ושודר בערוץ 2, התראיין איינשטיין יחד עם מוני מושונוב וצבי שיסל. באפריל 2011 יצא אלבום אוסף של איינשטיין בשם "שר יצחק קלפטר", המסכם את שיתוף הפעולה של איינשטיין ויצחק קלפטר. האלבום כלל שיר אחד חדש בשם "מעבדות לחירות", שכתב יעקב רוטבליט והלחינו יצחק קלפטר וגיא בוקאטי, וכן גרסה מחודשת של איינשטיין לשירו של קלפטר "צליל מכוון". באותה שנה הקליט את הדואט "אולי את לא יודעת (Love you)" עם המתופף מאיר ישראל לאלבומו "יש ימים". ב-18 באוקטובר 2011 הוציא איינשטיין את השיר "עכשיו כשאתה כאן", שכתב והלחין גיא בוקאטי לרגל חזרתו של החייל החטוף גלעד שליט. בפברואר 2012 יצא לאור בחד-שיר (סינגל) דואט של איינשטיין ושלמה ארצי לשירו של ארצי "חוזרים הביתה",‏[19] שהיה לשיר הפותח את אלבומו של ארצי "אושר אקספרס". זהו השיר האחרון שהספיק איינשטיין להקליט בחייו. בנובמבר 2013 נודע כי איינשטיין יחל לכתוב טור חדש בנושא ספורט במעריב, ומספר שעות לפני מותו סיים לכתוב את הטור הראשון. הטור המלא התפרסם במהדורה מיוחדת לזכרו.‏[20] מותו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] ב-26 בנובמבר 2013 בשעות הערב נפטר אריק איינשטיין בבית החולים איכילוב בתל אביב, כתוצאה ממפרצת באבי העורקים שהתפוצצה.‏[21] למחרת פטירתו, בשעות הצהריים, הוצב ארונו בכיכר רבין בתל אביב, ונערך לו טקס פרידה.‏[22] עשרות אלפים מאוהביו באו לחלוק לו כבוד אחרון, בטקס שרו חבריו המוזיקאים שלום חנוך וקורין אלאל, ונשאו דברים ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, השחקן ידידו הקרוב מוני מושונוב ושרת התרבות והספורט לימור לבנת. אריק איינשטיין הובא למנוחות בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב. בטקס הלוויה ספד לו חברו ומחותנו, הרב אורי זוהר.‏[23] מאפייני יצירתו וזמרתו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

איינשטיין ניחן בקול בריטון. לאורך רוב שנות קריירת הזמרה שלו, וכן בעת ששיחק בתיאטרון, הגה איינשטיין את העיצור ר' כלשוני. רק בסוף שנות התשעים החל להגות את העיצור כגרוני, כמקובל בחברה הישראלית היום.‏[24] בהשפעת סגנון הבלוז, שר איינשטיין את רוב שיריו בטון מחויך, גם כשאינם עוסקים בנושאים שמחים.‏[25] בשנות הקריירה הראשונות שלו לא כתב איינשטיין את שיריו בעצמו, ובאלבום הסולו הראשון שהוציא, "שר בשבילך", לא היה מעורב ביצירה. השירים הראשונים פרי עטו שהתפרסמו היו "אז מה" ו"כל השבוע לך", באלבומם של החלונות הגבוהים. באלבומיו הבאים כבר היה מעורב יותר ביצירה, והחל לכתוב את המילים לרבים משיריו. בין שיריו המפורסמים, שגם כתב את מילותיהם: "אני ואתה", "הימים הארוכים העצובים", "כתבו עליו בעיתון", "אני אוהב לישון", "שיר של אחרי מלחמה", "סע לאט", "סן פרנסיסקו על המים", "יושב על הגדר", "שביר", "פסק זמן", "עוד ניפגש", "אוהב להיות בבית", "עוף גוזל", "שמור על עצמך", "זה לא בדיוק געגוע" ועוד. איינשטיין גם הלחין מספר מועט של שירים, רובם לאלבום הילדים "שירי ילדים", שהוציא ב-1971. מהשירים שהלחין המיועדים לקהל הבוגר מוכרים "אבישג" מהאלבום "פלסטלינה" ו"עוד יהיה" מהאלבום "האהבה פנים רבות לה". את שיריו המולחנים תיאר איינשטיין "זה היה נחמד, אבל לא סיכן את מוצרט".‏[26] מוטיבים בשיריו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

שירים רבים שכתב איינשטיין עוסקים בזיכרונות ילדותו מהעיר תל אביב, כ"מכבי הישן", "אני מתגעגע אבא", "זה לא בדיוק געגוע", "תל אביב, גדות הירקון, 1950" ו"תמיד זה הים". מוטיב בולט נוסף בשיריו הוא האכזבה ממצב החברה הישראלית, המבוטאת בשירים כ"עיתונאי קטן שלי", "יושב מול הנייר", "כתבו עליו בעיתון", "לאן פרחו הפרפרים" ו"בואנס נוצ'יס". מנגד נהג איינשטיין לכתוב ולבצע גם שירים אופטימיים, כ"אני ואתה", "מנסה לראות את הדברים הטובים", "לטפטף טיפה" ו"האור בקצה". איינשטיין היה חובב ספורט מושבע, ונודע במיוחד כאוהד ותיק ונאמן של הפועל תל אביב, המוזכרת בכמה משיריו הידועים, דוגמת "היה לנו טוב, נהיה לנו רע", "סע לאט", "אמרו לו" ו"סע לאט ב'". איינשטיין אף כתב את המלים לשיר האליפות של הקבוצה בשנת 2000, "אדומה שלי". כמו כן הקליט לכבוד מונדיאל 1990 את השיר "ואלה שמות" (עלי מוהר/יוני רכטר), המורכב כולו משמות של כדורגלנים. שיר נוסף שלו העוסק בכדורגל הוא "אחד עשר מטר" (יעקב רוטבליט/פיטר רוט), המתאר בדרך הומוריסטית החמצת בעיטת עונשין במשחק כדורגל. איינשטיין ניחן בזיכרון פנומנלי בנוגע לעובדות ספורט טריוויאליות, בעיקר בענפי האתלטיקה, כדורסל, כדורגל ושחייה.‏[27] רבים משיריו של איינשטיין מוגדרים כשירי ילדים, הן באלבומיו לקהל הבוגר יותר והן באלבומים שיועדו באופן ישיר לילדים. איינשטיין הוציא בסך הכל חמישה אלבומים של שירי ילדים, ובהם שירים שזכו להצלחה גם בקרב הקהל הבוגר, כ"אדון שוקו" ו"שבת בבוקר". כמו כן הוציא בתחילת שנות התשעים שתי קלטות וידאו לילדים, "כמו גדולים" ו"כמו גדולים 2". מקומם של שירי ילדים לא נפקד גם מאלבומיו לקהל הבוגר, ובין היתר נכללו בהם שירים כ"האדון הרופא" ו"רוח רוח" (ב"מזל גדי") או "מה עושות האיילות" (ב"האהבה פנים רבות לה"). שיתופי פעולה בולטים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

ברוב אלבומיו נהג איינשטיין לשתף פעולה עם מוזיקאי מרכזי אחד, שהלחין ועיבד את רוב השירים באלבום. כמעט בכל האלבומים שבהם נעשה שיתוף פעולה כזה, קיבל המוזיקאי קרדיט לצדו של איינשטיין על גבי עטיפת האלבום. המוזיקאי הראשון שקיבל קרדיט כזה הוא שלום חנוך, באלבומיו המשותפים עם איינשטיין "שבלול" ו"פלסטלינה" מ-1970. שנתיים קודם לכן הלחין חנוך את כל שירי אלבומו של איינשטיין "מזל גדי". חנוך ואיינשטיין הוציאו אלבום משותף אחד נוסף, "מוסקט" ב-1999, וכן אלבום הופעה ב-1979. שיתוף פעולה בולט נוסף של איינשטיין היה עם המוזיקאי מיקי גבריאלוב, שהתחיל באלבומם המשותף "בדשא אצל אביגדור" מ-1971. אלבומים נוספים שבהם איינשטיין שיתף פעולה עם גבריאלוב היו "סע לאט" (1974), "חמוש במשקפיים" (1980), "אוהב להיות בבית" (1986) ו"על גבול האור" (1987). גבריאלוב הלחין גם מספר שירים לאלבומיו של איינשטיין שבהם לא היה השותף המרכזי ליצירה, כמו "אמא אדמה" עבור האלבום "יסמין". המוזיקאי שאתו איינשטיין הוציא את מספר האלבומים הרב ביותר הוא שם טוב לוי, שהיה המעבד המרכזי בשבעה מאלבומיו. שיתוף הפעולה ביניהם החל באלבום "יסמין", שבו נכללו שניים מלחניו של לוי. בהמשך שנות השבעים הפיק לוי מספר אלבומים של איינשטיין שהורכבו בעיקר מגרסאות כיסוי, כמו "ארץ ישראל הישנה והטובה" או אלבום שירי הילדים "ילדים". אלבומם הראשון שבו היה לוי המלחין העיקרי היה "פסק זמן", שיצא ב-1984. כעבור שנה הוציאו איינשטיין ולוי אלבום משותף נוסף, "תוצרת הארץ", ובשנות התשעים הפיק לוי שני אלבומים נוספים של איינשטיין: "יש בי אהבה" (1995) ו"לאן פרחו הפרפרים" (1997). עם המוזיקאי יוני רכטר הוציא איינשטיין ארבעה אלבומי אולפן, וכן אלבום הופעה אחד. הראשון שבהם היה "האהבה פנים רבות לה", שיצא ב-1976. מאוחר יותר הלחין רכטר מספר שירים לאלבומיו של איינשטיין, ובהם "עטור מצחך", שנחשב לאחד מלהיטיו הגדולים ביותר. איינשטיין ורכטר שבו לשיתוף פעולה מלא בסוף שנות השמונים, באלבום "משירי אברהם חלפי" ובאלבומי הילדים "הייתי פעם ילד" ו"האריה, היונה ותרנגולת כחולה". בתחילת שנות השמונים הוציא איינשטיין שני אלבומים משותפים עם יצחק קלפטר, "יושב על הגדר" ו"שביר". קלפטר גם ניגן בגיטרה ברוב אלבומיו של איינשטיין בשנות השמונים והתשעים, וכן כתב והלחין עבורם מספר שירים. שיתוף הפעולה ביניהם אף סוכם באלבום אוסף של איינשטיין בשם "שר יצחק קלפטר". בשנת 2005 הוציא איינשטיין אלבום משותף עם פיטר רוט בשם "רגעים". החל מ-2006 שיתף איינשטיין פעולה עם המוזיקאי גיא בוקאטי. בוקאטי הלחין את כל שירי אלבומו האחרון של איינשטיין "כל הטוב שבעולם" מ-2007, וכן מספר שירים נוספים שנכללו רק על גבי אלבומי אוסף של איינשטיין שיצאו מאז. אמנים רבים שאתם שיתף איינשטיין פעולה באלבומיו זכו לפרסומם העיקרי הראשון בזכות שיתוף הפעולה עמו. כך למשל היו שלום חנוך, שלפרסומו הראשון זכה בעקבות אלבומיו המשותפים עם איינשטיין בסוף שנות השישים ותחילת השבעים, מיקי גבריאלוב, שאמנם היה מוכר קודם לכן כגיטריסט להקת הצ'רצ'ילים, אך בשיתוף הפעולה עם איינשטיין נחשף לראשונה כמלחין, שם טוב לוי וגיא בוקאטי. הפזמונאי הבולט ביותר שעמו שיתף איינשטיין פעולה הוא יעקב רוטבליט, שכתב בין היתר את רוב שירי אלבומו של איינשטיין "בדשא אצל אביגדור", ובהם להיטים כ"צא מזה" ו"אני רואה אותה בדרך לגימנסיה". על השירים המפורסמים הנוספים שכתב רוטבליט לאיינשטיין נמנים "כמה טוב שבאת הביתה", "אמא אדמה" ו"שלום חבר". פזמונאי נוסף שאתו הרבה איינשטיין לשתף פעולה הוא יהונתן גפן, שכתב עבורו שירים כ"כשאת בוכה את לא יפה", "דון קישוט" ו"גן של שושנים". שיריו של גפן תפסו חלק נכבד גם באלבומי הילדים של איינשטיין, ובהם "כמה שרציתי כלב" ו"הצריך הזה". ברבים מאלבומיו שר איינשטיין שירי משוררים. על הבולטים שבשירי המשוררים שביצע נמנים "ערב מול הגלעד", "תוף בודד" ו"מה עושות האיילות" של לאה גולדברג, "היא יושבה לחלון" ו"הכניסיני תחת כנפך" של חיים נחמן ביאליק ו"מבלי להפריע", "תוצרת הארץ" ו"סיום" של נתן אלתרמן. ב-1988 הוציא אלבום מיוחד עם שירים של המשורר אברהם חלפי, בשיתוף עם יוני רכטר שהלחין חלק מהשירים בו. באלבום מופיעים שירים כ"עטור מצחך", "שיר על יונה בחלוני", "צער לך" ו"שיר על התוכי יוסי". גם אלבומו "תוצרת הארץ" מורכב כמעט כולו משירי משוררים, רובם של נתן אלתרמן. כישרון החיקוי[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

עוד כנער בלט איינשטיין בכישרון החיקוי שלו. במהלך הקריירה נתן ביטוי לכך בעיקר בחיקוי דמויות לאומיות ומִבְטָאִים של יוצאי גלויות ודוברי שפות שונות. במערכונים "העולים החדשים" ו"חידון התנ"ך", למשל, חיקה מבטאים שונים וגם אנשים מסוימים (כמו יו"ר ועדת השופטים בחידוני התנ"ך הראשונים ד"ר ברוך בן-יהודה או חתן התנ"ך העולמי השני יחיא אלשיך). במערכון "שונות", הכלול באלבום "שבלול", חיקה איינשטיין מנהיגים, אמנים וסמלי תרבות מהעשורים הראשונים למדינה, כמו בן-גוריון, גולדה מאיר, השחקנים יוסי ידין, שמואל רודנסקי ושמוליק סגל, הזמר שמשון בר-נוי, הסופר והעיתונאי דן בן אמוץ והחידונאי והשדרן שמוליק רוזן. משפחתו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

ב-1963 נישא לאלונה שוחט, בתו של גדעון (גדע) שוחט, מראשוני הטייסים של חיל האוויר הישראלי, ונכדתם של ישראל ומניה שוחט. מנישואים אלה נולדה בתם הבכורה שירי. ב-1967 התגרשו בני הזוג, וב-1968 שבו ונישאו. בנישואים אלה נולדה ב-1971 בתם השנייה יסמין, שעל שמה נקרא אלבומו של איינשטיין מ-1972. גם נישואים אלה הסתיימו בגירושים ב-1972. ב-2006 נפטרה אלונה מסרטן. שירי ויסמין, בנותיהם של אלונה ואריק איינשטיין, חזרו בתשובה ביחד עם אִמן בסוף שנות השבעים. הן נישאו לשני בניו החוזרים בתשובה של אורי זוהר, אפרים פישל ושלום. החתונה הראשונה, זו של אפרים זוהר ושירי איינשטיין, נערכה ב-6 במרץ 1985, ותועדה בסרטו הקצר של רנן שור "חתונה בירושלים", שפתח את פסטיבל הסרטים בחיפה ב-1985. סימה אליהו הייתה בת זוגו השנייה של איינשטיין, במשך כארבעים שנה עד לפטירתו. היא שיחקה לצדו במערכון המפורסם "לה מרמור מאת פרלש" בסדרת הטלוויזיה "לול". בסרט "מציצים" גילמה את אשתו מילי, ושיחקה לצדו גם בסרט השני בטרילוגיה התל אביבית, "עיניים גדולות". לזוג נולדו שני ילדים, אמיר ודינה, והמשפחה התגוררה בתל אביב. איינשטיין היה סב לשמונה עשר נכדים וסבא רבא לשישה נינים. דיסקוגרפיה[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

אלבומי סולו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] שר בשבילך, 1966 מזל גדי, 1968 פוזי, 1969 שבלול (עם שלום חנוך), 1970 פלסטלינה (עם שלום חנוך), 1970 שירי ילדים (עם רוב הקסלי), 1971 בדשא אצל אביגדור (עם מיקי גבריאלוב), 1971 יסמין, 1972 ארץ ישראל הישנה והטובה, 1973 סע לאט, (עם מיקי גבריאלוב), 1974 שירים, 1975 ילדים (עם שם טוב לוי), 1976 האהבה פנים רבות לה (עם יוני רכטר), 1976 ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב' (עם אבנר קנר), 1976 ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג' (עם אבנר קנר), 1977 ילדודס - 1978 ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב, 1980 חמוש במשקפיים (עם מיקי גבריאלוב), 1980 יושב על הגדר (עם יצחק קלפטר), 1982 שביר (עם יצחק קלפטר), 1983 ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ה' - נוסטלגיה, 1984 פסק זמן (עם שם טוב לוי), 1984 תוצרת הארץ (עם שם טוב לוי), 1985 אוהב להיות בבית (עם מיקי גבריאלוב), 1986 על גבול האור (עם מיקי גבריאלוב), 1987 משירי אברהם חלפי (עם יוני רכטר), 1988 הייתי פעם ילד (עם יוני רכטר), 1989 האריה, היונה ותרנגולת כחולה (עם יוני רכטר), 1993 יש בי אהבה (עם שם טוב לוי), 1995 קצת לקחת חזרה (עם שם טוב לוי), 1996 לאן פרחו הפרפרים (עם שם טוב לוי), 1997 מוסקט (עם שלום חנוך), 1999 שמש רטובה, 2002 שתי גיטרות בס תופים, 2004 רגעים (עם פיטר רוט), 2006 כל הטוב שבעולם (עם גיא בוקאטי), 2007 עם להקת הנח"ל[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] צריך לחיות, 1957 לא לצאת מהכלים, 1958 עם בצל ירוק[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] שירים מתוכניות הלהקה, 1959 "חתול בשק" - ארבעה קטעים מתוך התוכנית, 1960 עם שלישיית גשר הירקון[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] אהבה ראשונה, 1965 התוכנית החדשה, 1966 עם החלונות הגבוהים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] החלונות הגבוהים, 1967 אלבומי הופעות[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] אנשים אוהבים לשיר, 1977 אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת, 1979 תקליטונים ומיני אלבומים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] השעות הקטנות של הלילה, 1960 ליל סתיו (עם יפה ירקוני), 1966 אריק והאיינשטיינים, 1966 אני מרגיש כמו מלך, 1967 הגר, 1967 האדון הרופא / הימים הארוכים העצובים, 1967 או-בלה-די או-בלה-דה / בית הערבה, 1968 פראג / מי שחלם, 1969 אחינועם לא יודעת / היה לנו טוב נהיה לנו רע, 1969 הדוד סם / האיש על הצב (מתוך לול 1), 1970 מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר / קח לך אשה ובנה לה בית (עם שלום חנוך), 1970 חצי חצי (פסקול), 1971 אוספים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] ישן וגם חדש, 1968 השנים הראשונות, 1973 לקט, 1978 לקט לילדים, 1981 מבחר, 1986 לקט שני, 1988 לקט משירי ארץ ישראל, 1988 לול אלבום אוסף, 1988 השנים הראשונות (עם יהורם גאון), 1989 אוסף, 1993 האוסף (מארז תקליטורים), 2001 המיטב, 2003 אני ואתה: 1968-1978 השירים שנשארים (מארז הכולל 4 תקליטורים בעריכה דיגיטלית מחודשת), 2008 בגללך: אוסף שירי אהבה, 2009 אריק איינשטיין - שירי דרך, 2009 שר יצחק קלפטר, 2011 הקלטות נוספות[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] לול (פסקול הסרט), 1994 יומן מסע (סינגל, עם אביב גפן), 2000 פרנצ'סקה פוליטיקה (סינגל, עם מיכה שטרית) 2001 אריק איינשטיין מספר: הארי פוטר ואבן החכמים, 2003 עכשיו כשאתה כאן (שיר בזק הנוצר לציון חזרתו של גלעד שליט מהשבי), 2011 חוזרים הביתה (שיר אלבום, עם שלמה ארצי), 2012 פילמוגרפיה[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

ניני (1963) - שחקן. אולי תרדו שם (1964) - שחקן. דליה והמלחים (1964)- שחקן. סאלח שבתי (1964) - שחקן (בתפקיד זיגי). לול (תוכנית טלוויזיה) (1969) - תסריטאי, שחקן. שבלול (1970) - סרט דמוי תיעודי על הפקת האלבום "שבלול". מציצים (1972) - תסריטאי, שחקן (בתפקיד אלי). עיניים גדולות (1974) - שחקן (בתפקיד יוסי). לול (1988) - תסריטאי, שחקן. כמו גדולים (1991) - תסריטאי, שחקן. כבלים (1992) - תסריטאי, שחקן. כמו גדולים 2 (1993) - תסריטאי, שחקן. ספרים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

אריק איינשטיין: ספר שירים. עורכים: אריק איינשטיין ומיכאל תפוח, תל אביב: הוצאת כנרת, 1981. לול: שירים, מערכונים ותצלומים. עורכים: אריק איינשטיין וצבי שיסל, רמת גן: הוצאת כנרת, 1989. אריק איינשטיין: ספר שירים שני. עורכים: אריק איינשטיין ומיכאל תפוח, עורך מוזיקלי: ברט ברמן, רמת גן: הוצאת כנרת, 1991. זו אותה האהבה: ביוגרפיה בראשי פרקים. עורך: עלי מוהר, תל אביב: דניאלה די-נור מוציאים לאור, 2006. קישורים חיצוניים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אריק איינשטיין ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אריק איינשטיין אריק איינשטיין, באתר MOOMA אריק איינשטיין, באנציקלופדיה ynet אריק איינשטיין, דיסקוגרפיה באתר "סטריאו ומונו" אקורדים לשירים של אריק איינשטיין, באתר tab4u אריק איינשטיין, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) התקליטונים של אריק מילים לשירים של אריק איינשטיין, באתר שירונט מירית שם-אור, אליל הנוער המתבגר, דבר, 1 באוגוסט 1969 עמליה רוזנבלום, איך לא לאבד את הקסם, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2006 איתן בקרמן, אריק איינשטיין: הניתור של המתאגרף הסודני, באתר עכבר העיר, 19 בדצמבר 2008 חיים מזר, לא משנה שאמרו את זה קודם : מאריק איינשטיין ועד לבארי סחרוף, בבלוג של אלי אשד באתר "רשימות", 28 ביוני 2009 איציק זיאת, ‏מה שלומך, אריק?, באתר ישראל היום, 19 במרץ 2010 יוסי פנטילט, כמה חם: כל הסיפורים שלא הכרתם על אריק איינשטיין, באתר nrg מעריב, 25 במרץ 2012 יאיר לפיד מראיין את אריק איינשטיין בתוכניתו הראשונה בערוץ 2, באתר "רשת", שודר במקור ב-2 במרץ 2000 פרויקט מיוחד: אריק איינשטיין חוגג 70, באתר עכבר העיר, 18 בדצמבר 2008 חוגגים 70 לאריק איינשטיין: כשווה בין שווים, באתר ynet‏, 2 בינואר 2009 עם מותו אתר הנצחה לאריק אינשטיין, באתר זיכרונט, 26 בנובמבר 2013 אסף נבו, ‏אריק איינשטיין ז"ל, גדול אמני ישראל, 1939-2013, באתר ‏mako‏‏, ‏26 בנובמבר 2013‏ אורי משגב, אריק איינשטיין 1939-2013: פרידה מקול ישראל, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2013 דניאל שירין, מלול ועד לבכות לך: פרידה מאריק איינשטיין, באתר nrg מעריב, 26 בנובמבר 2013 אבינועם פורת, אגדת דשא / על אריק איינשטיין והספורט, באתר ynet‏, 26 בנובמבר 2013 בן שלו, אריק איינשטיין - יכול להיות שזה נגמר?, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2013 אלינור פוקס, ‏תל אביב נפרדת מאריק איינשטיין, באתר ‏mako‏‏, ‏27 בנובמבר 2013‏ עולם הספורט נפרד מאריק איינשטיין. סיני: אין אדם כמוהו, באתר ספורט 5, ‏27 בינואר 2013 אורן יוסיפוביץ, אני ואתה: אריק איינשטיין הוא היחיד שיכול לחבר את כל סוגי האנשים, באתר וואלה!, 27 בנובמבר 2013 מיכאל יעקובסון, האהבה פנים רבות לה: סקירה וניתוח של עטיפות האלבומים של איינשטיין, באתר Xnet,‏ 27 בנובמבר 2013 בן מיטלמן, ‏צפו: אריק איינשטיין נזכר ב"כבלים", באתר ‏mako‏‏, ‏27 בנובמבר 2013‏ דרור נחום, ‏אריק איינשטיין שלא הכרתם: מיטב שירי "העשור הגנוז", באתר ‏mako‏‏, ‏29 בנובמבר 2013‏ יונתן ריגר, ‏שיר סיום: ההקלטה האחרונה של אריק איינשטיין, באתר ‏mako‏‏, ‏29 בנובמבר 2013‏ הטור הראשון והאחרון של אריק איינשטיין: על דיכאון והפועל ת"א , באתר הארץ, 29 בנובמבר 2013 אלון עידן, התרומה האמיתית של אריק איינשטיין, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2013 אריק איינשטיין, הטור האישי שאריק איינשטיין כתב לפני מותו, באתר nrg מעריב, 30 בנובמבר 2013 מרגש: צפו באוהדי הפועל וזמרים שרים אריק איינשטיין, באתר ספורט 5, ‏9 בדצמבר 2013 סיקור מיוחד: אריק איינשטיין הלך לעולמו, באתר וואלה! שירים וסרטונים שיר השיירה (עם מיקי גבריאלוב) - בערוץ היוטיוב הרשמי של NMC United שלום חבר (לחן: שלום חנוך, מילים: יעקב רוטבליט, 1997) - בערוץ היוטיוב הרשמי של NMC United כל אחד רוצה (עם שלום חנוך) - בערוץ היוטיוב הרשמי של NMC United שלוש-ארבע לעבודה (עם שם-טוב לוי) - בערוץ היוטיוב הרשמי של NMC United אמרו לו - בערוץ היוטיוב הרשמי של NMC United הערות שוליים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה]

^ ‏אריק איינשטיין, באתר MOOMA‏ ^ אריק איינשטיין, באתר מנהלת ליגת העל בכדורסל ^ אריק איינשטיין באתר "שרים במדים" ^ עלי מוהר (עורך), אריק איינשטיין: זו אותה האהבה. ביוגרפיה בראשי פרקים, תל אביב: דניאלה די-נור מוציאים לאור, 2006 (להלן: מוהר (עורך), זו אותה האהבה, תל אביב 2006), עמ' 111 ^ "או סטאר או סנדוויצ'ים", בתוך: מוהר (עורך), זו אותה האהבה (תל אביב 2006), עמ' 52 ^ מוהר (עורך), זו אותה האהבה (תל אביב 2006), עמ' 54. ^ מילות השיר "מזל" מאתר שירונט ^ מילות השיר "רחוק רחוק מכאן" מאתר שירונט ^ מילות השיר "רק אתמול" מאתר שירונט ^ "איך הכרתי את שלום", בתוך: מוהר (עורך), זו אותה האהבה (תל אביב 2006), עמ' 25. ^ "ביום שבו התקרה התפוררה", בתוך: מוהר (עורך), זו אותה האהבה (תל אביב 2006), עמ' 113. ^ מוהר (עורך), זו אותה האהבה (תל אביב 2006), עמ' 80. ^ שיר סיום - הופעתו האחרונה של אריק איינשטיין, מאת עדי שורץ, באתר עכבר העיר, 19 בדצמבר 2008 ^ מוהר (עורך), זו אותה האהבה (תל אביב 2006), עמ' 192. ^ מרב יודילוביץ', אריק איינשטיין שלא הכרתם, באתר ynet‏, 7 באוגוסט 2002 ^ עינב שיף, נחתם הסכם גישור בין אריק איינשטיין למיכאל תפוח, באתר וואלה!, 5 ביוני 2009 ^ רשת ג' ^ מתן אברמוביץ', אריק איינשטיין הוא האמן המושמע ביותר בשנת 2010 , באתר עכבר העיר, 28 בדצמבר 2010 ^ שלמה ארצי עם אריק איינשטיין - חוזרים הביתה בערוץ יוטיוב הרשמי של שלמה ארצי ^ אריק איינשטיין, הטור האישי שאריק איינשטיין כתב לפני מותו, באתר nrg מעריב, 30 בנובמבר 2013 ^ * ynet, אריק איינשטיין הלך לעולמו, באתר ynet‏, 26 בנובמבר 2013 ^ חדשות 2, ‏אלפי ישראלים נפרדו מאריק איינשטיין בכיכר רבין, באתר ‏mako‏‏, ‏27 בנובמבר 2013‏ ^ סיון רהב-מאיר, ‏אורי זוהר בהלווייה: "איזה ענק הפסדנו", באתר ‏mako‏‏, ‏27 בנובמבר 2013‏ ^ מוהר (עורך), זו אותה האהבה (תל אביב 2006), עמ' 49. ^ מוהר (עורך), זו אותה האהבה (תל אביב 2006), עמ' 174. ^ מוהר (עורך), זו אותה האהבה (תל אביב 2006), עמ' 44 ^ "אלוף העולם באינפורמציה לא חיונית", בתוך: מוהר (עורך), זו אותה האהבה (תל אביב 2006), עמ' 152

[%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94] אריק איינשטיין דיסקוגרפיה אלבומים	שר בשבילך • מזל גדי • פוזי • שבלול • פלסטלינה • שירי ילדים • בדשא אצל אביגדור • יסמין • ארץ ישראל הישנה והטובה • סע לאט • שירים • ילדים • האהבה פנים רבות לה • ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ב' • ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ג' • ילדודס • ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב • חמוש במשקפיים • יושב על הגדר • שביר • ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ה' - נוסטלגיה • פסק זמן • תוצרת הארץ • אוהב להיות בבית • על גבול האור • משירי אברהם חלפי • הייתי פעם ילד • האריה, היונה ותרנגולת כחולה • יש בי אהבה • קצת לקחת חזרה • לאן פרחו הפרפרים • מוסקט • שמש רטובה • שתי גיטרות בס תופים • רגעים • כל הטוב שבעולם הופעות	אנשים אוהבים לשיר • אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת אוספים	ישן וגם חדש • לקט • לקט לילדים • מבחר • לקט שני • השנים הראשונות • אוסף • המיטב מארזי תקליטורים	האוסף משתפי פעולה מוזיקאים	יהורם גאון • שלום חנוך • רוב הקסלי • מיקי גבריאלוב • שם טוב לוי • יוני רכטר • אבנר קנר • יצחק קלפטר • פיטר רוט • גיא בוקאטי הרכבים	להקת הנח"ל • שלישיית גשר הירקון • החלונות הגבוהים • בצל ירוק • חבורת לול סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה סרטי קולנוע	ניני • אולי תרדו שם • דליה והמלחים • סאלח שבתי • שבלול • מציצים • עיניים גדולות • לול (סרט) • כמו גדולים • כבלים תוכניות טלוויזיה	לול (תוכנית טלוויזיה) קטגוריות: אריק איינשטייןזמרים ישראליםזמרים השרים בעבריתזמרים-יוצרים ישראליםזמרים-יוצרים בעבריתזמרי רוק ישראליםזמרי פופ ישראליםזמרי ילדיםפזמונאים ישראליםפזמונאים עברייםשחקני תיאטרון ישראליםשחקני קולנוע וטלוויזיה ישראליםתסריטאים ישראליםחבורת לולחברי להקת בצל ירוקחברי להקת הנח"למגישי ציפורי לילהבוגרי השומר הצעירבוגרי בית החינוך ע"ש א"ד גורדוןמשפחת וילבושביץספורטאי הפועל תל אביבכדורסלני הפועל תל אביבאישים הקבורים בבית הקברות טרומפלדורתל אביב: אישים

Айнштейн, Арик [%D0%BF%D1%80%D0%B0%D0%B2%D0%B8%D1%82%D1%8C | править вики-текст]Материал из Википедии — свободной энциклопедии Арик Айнштейн אריק איינשטיין Arik Einstein Portrait.jpg Арик Айнштейн. 1979 г. Основная информация Дата рождения 3 января 1939 Место рождения Тель-Авив, Палестина Дата смерти 26 ноября 2013 (74 года) Место смерти Тель-Авив, Израиль Годы активности 1957—2013 Страна Израиль Профессии певец Жанры Эстрада Коллективы «Лаакат Ха-нахаль», «Самбатион», трио «Гешер Ха-Яркон», рок-трио «Ха-халонот ха-гвохим» Сотрудничество Шалом Ханох, Шмулик Краус, М.Габриэлов, Ш.-Т.Леви, Й.Рехтер и другие Награды Певец года (1970) Commons-logo.svg Аудио, фото, видео на Викискладе А́рик А́йнштейн (ивр. ‏אריק איינשטיין ‏‎‎‎ Арье, Ariè, Einstein; 3 января 1939, Тель-Авив — 26 ноября 2013) — израильский эстрадный певец, актёр, автор песенных текстов.

Содержание [%D1%83%D0%B1%D1%80%D0%B0%D1%82%D1%8C] 1 Биография 2 Избранная дискография 3 Примечания 4 Ссылки Биография[%D0%BF%D1%80%D0%B0%D0%B2%D0%B8%D1%82%D1%8C | править вики-текст] Арье (Арик) был единственным ребёнком в семье Яакова и Дворы Айнштейн. Отец певца, актёр Театра «Оэль» Яаков Айнштейн (1909—1970), родился в Варшаве и вырос в Волковыске (теперь в Белоруссии).

Арик Айнштейн не получил профессионального музыкального образования, а навыки пения приобрел во время армейской службы в ансамбле «Лаакат Ха-Нахаль» (Ансамбль бригады НаХаЛь, 1957-59). Как вокалист выступал в вокально-инструментальных ансамблях «Самбатион» (1960), трио «Гешер Ха-Яркон» («Мост Яркон», 1964-66), рок-трио «Ха-халонот ха-гвуим» («Высокие окна», 1966-67; с Шмуликом Краусом и Джози Кац) и др. В 1966 году вышел его 1-й сольный альбом «Шар бишвилех» («Пою для тебя»). Айнштейн дважды был лауреатом Фестивалей израильской песни (1965, 1966). В 1970 году был признан «певцом года» (с песней «Лама ли лакахат ла-лев» — «Зачем мне принимать близко к сердцу», Шалом Ханох), в 1995 году «песня года» — «Биглалех» («Из-за тебя», Миха Шитрит, Аркадий Духин). С 1980 года Айнштейн перестал выступать на сцене, ограничившись записями дисков и видеоклипов.

Большую роль в творчестве Айнштейна сыграло его сотрудничество с композитором и певцом Шаломом Ханохом (альбом «Мазаль гди» — «Козерог», 1968). В 1969-70 Айнштейн и Ханох при участии рок-группы «Черчилли» создали три альбома (часть текстов написана Айнштейном): «Пузи» (1969), «Шаблуль» («Улитка», 1970), «Пластилина» (1970); впоследствии они вместе сделали ряд других записей (в частности, альбом «Мускат», 1999).

В 1971-87 годах Айнштейн записал четыре альбома с композитором Мики Габриэловым, среди них «Ба-дэше эцель Авигдор» («На травке у Авигдора»), «Охев лихйот ба-баит» («Люблю быть дома»).

Айнштейн сотрудничал также с композиторами и аранжировщиками Ш.-Т. Леви (альбомы «Ясмин», «Тоцерет ха-арец» — «Сделано в Израиле» и др.), Ицхаком Клептером (альбомы «Йошев аль ха-гадер» — «Сижу на заборе», 1982, «Шавир» — «Хрупкий», 1983), Йони Рехтером (альбомы «Ми-ширей Авраам Хальфи» — «Из стихов Авраама Хальфи», 1988, «Ха-арье, ха-йона ве-тарнеголет кхула» — «Лев, голубка и синяя кури«»ца» для детей, 1992). Айнштейн пел и записывал также песни композиторов более молодого поколения — Авива Гефена, Аркадия Духина, Михи Шитрита, Берри Сахарова и др.

Айнштейн — один из символов культуры современного Израиля. Он спел и записал свыше 1000 песен, наиболее популярны из них «Лама ли лакахат ла-лев» («Зачем мне брать близко к сердцу»), «Уф гозаль» («Лети, птенец», сл. Айнштейна, муз. Мики Габриэлова, 1987), ставшая гимном выпускников израильских школ, «Ани ве-ата» («Я и ты», сл. Айнштейна, муз. Габриэлова, 1971), «Атур мицхех» («Твой лоб увенчан», сл. Авраама Хальфи, муз. Йони Рехтера, 1977), признанная лучшей израильской песней с 1970-х годов и лучшей израильской песней о любви[%D0%BA%D0%B5%D0%BC?], «Шабат ба-бокер» («В субботу утром», сл. Тирцы Атар, муз. Йони Рехтера, 1989). Последняя песня стала позывными субботней передачи радиостанции РЭКА (вещание на русском языке). Наряду с классическими образцами «песен Эрец-Исраэль» (песен Земли Израиля) и современными израильскими песнями, в репертуаре Айнштейна — песни других народов, в частности, русские (среди них «Синий платочек»).

Певческая манера Айнштейна складывалась под воздействием, прежде всего, рок-н-рола и творчества ансамбля «Битлз». Некоторые его лирические альбомы 80-90-х гг. выдержаны в духе мягкого рока, однако в альбоме «Штей гитарот, бас, тупим» («Две гитары, бас, ударные», 2004) он вернулся к традиционному року. Большое влияние на Айнштейна оказали песни французских шансонье с присущим им вниманием к артикуляции[%D0%B8%D1%81%D1%82%D0%BE%D1%87%D0%BD%D0%B8%D0%BA не указан 555 дней]. Тексты песен, исполняемых Айнштейном, как правило, отличаются поэтическими достоинствами; он инициировал создание песен глубокого содержания (в том числе на стихи ивритского поэта Авраама Халфи). Его собственным песенным текстам свойственны доступность и образность[%D0%B8%D1%81%D1%82%D0%BE%D1%87%D0%BD%D0%B8%D0%BA не указан 555 дней].

Арик Айнштейн на похоронах Эли Мохера, 2006 г. Айнштейн сыграл в изр. фильмах «Нини», 1962; «Салах Шаббати», 1964; «Мецицим» («Любители подглядывать»), 1972, и др.; в 1992 он вместе с Цви Шисселем и актёром Мони Мошоновым создал телефильм «Квалим» («Кабель», пародию на зарождающееся кабельное ТВ). В те же годы трое выпустили два видеофильма для детей «Как взрослые» («Кмо гдолим»), в которых чередуются песни, беседы Айнштейна с детьми и игровые моменты. Айнштейн играл в театре «Габима» в мюзикле «Ирма ла Дус», 1966, снимался на ТВ. По его альбомам «Шаблуль» («Улитка», 1970), «Тоцерет ха-арец» («Национальный продукт», 1985) и др. были сняты документально-игровые фильмы. В 1999 был снят документальный фильм «Йемей „Мускат“» («Дни „Муската“») о процессе работы над альбомом «Мускат». Изданы два нотных сборника песен из репертуара Айнштейна (1980, 1991).

В 2005 году Айнштейн совместно с музыкантом Питером Ротом выпустил альбом «Рэгаим» («Моменты»). В 2007 году вышел альбом Айнштейна с молодым музыкантом Гаем Букати «Все лучшее на свете» (כל הטוב שבעולם, Kol atov she baolam). В этом же году выпущена ументальныйбиографическая книга «Зо ота ха-ахава» («Это та же все любовь») с фотографиями, текстами песен, краткими историями из жизни.

В 2008 году, в связи с 60-летием государства Израиль, Первым каналом Израильского телевидения и радиостанцией «Решет Гимель» был проведен опрос на самую любимую израильскую песню. Песня «Ани ве ата» заняла пятое место. Арик Айнштейн был признан любимым певцом Израиля вместе с Шошаной Дамари, названной лучшей певицей, лучшей группой стала «Каверет»[1].

Умер 26 ноября 2013 года в больнице «Ихилов» в Тель Авиве в результате аневризмы аорты[2].

Избранная дискография[%D0%BF%D1%80%D0%B0%D0%B2%D0%B8%D1%82%D1%8C | править вики-текст] 1968 — «Мазаль гди» («Козерог»), Ханох. 1969 — «Пузи». 1970 — «Шаблуль» («Улитка»). 1971 — «Ба деше эцель Авигдор» («На травке у Авигдора»), Габриэлов. 1986 — «Охев леийот ба-баит» («Люблю быть дома»), Габриэлов. 1988 — «Ми ширей Авраам Халфи» («Из песен на стихи Авраама Халфи»). 1992 — альбом для детей «Ха-арье, ха-йона ве тарнеголет кхула» («Лев, голубка и синяя курица»). 1995 — «Еш би ахава» («Есть во мне любовь»). 1999 — «Мускат», камбек с Шаломом Ханохом. 2001 — «Ха-осеф бе куфса» («Сборник в коробочке»). 2003 — «Шемеш ратува» («Влажное солнце»). 2004 — «Штей гитарот, басс, тупим» («Две гитары, басс и барабаны») 2006 — «Регаим» («Моменты») 2007 — «Коль а тов Шебаолам» «Всего лучшего Из мира» Примечания[%D0%BF%D1%80%D0%B0%D0%B2%D0%B8%D1%82%D1%8C | править вики-текст] ↑ Reshet Gimmel :: רשת גימל — «ירושלים של זהב» נבחר ל"שיר השישים" של ישראל ↑ אירק אינשטיין הלך לעולמו (ynet) Ссылки[%D0%BF%D1%80%D0%B0%D0%B2%D0%B8%D1%82%D1%8C | править вики-текст] Айнштейн, Арик (англ.) на сайте Internet Movie Database יואב קוטנר (Йоав Кутнер). אריק איינשטיין (иврит). MOOMA‏. Проверено 27 ноября 2013. - ARIK EINSTEIN FAN CLUB AROUND THE WORLD, Мария Брейтман (английский), на линке статьи Марины Яновской (русский)

Wiki letter w.svg Для улучшения этой статьи желательно?: Викифицировать статью. Переработать оформление в соответствии с правилами написания статей. Найти и оформить в виде сносок ссылки на авторитетные источники, подтверждающие написанное. Просмотр этого шаблона Тематические сайты Internet Movie Database · MusicBrainz Нормативный контроль BNF: 14174704m · ISNI: 0000 0000 6668 6202 · LCCN: n83184374 · VIAF: 71807403 Категории: Родившиеся 3 январяРодившиеся в 1939 годуПерсоналии по алфавитуРодившиеся в Тель-АвивеУмершие 26 ноябряУмершие в 2013 годуУмершие в Тель-АвивеПевцы и певицы по алфавитуПевцы и певицы ИзраиляПевцы и певицы XX векаМузыканты по алфавитуХа-шомер ха-цаир