Moshe Tzvi Neriya

http://www.maale.org.il/nerya

http://www.bneiakiva.org.il/show_item.asp?itemId=12&levelId=58757&i...

http://www.yba.org.il/all.asp?big_cat=1060

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%A6%D7%91%D7%99_...

הרב משה צבי נריה

משה צבי מנקין נולד בשנת 1913 בלודג' שבפולין. בילדותו שימש אביו, הרב פתחיה מנקין, כרב בקהילות שונות ברוסיה. בשנת 1917 פרצה המהפכה הקומוניסטית ברוסיה והשלטונות אסרו כל פעילות יהודית וציונית. היהודים, שרצו לשמור על יהדותם, נאלצו לפעול בהיחבא. הרב פתחיה מנקין לימד את בנו תורה בביתו עד שהיה בן 13. אז החל משה צבי הצעיר ללמוד תורה במחתרת בישיבת מינסק, ומאוחר יותר בישיבת שקלוב.

כשהיה בן 17, נודע לו כי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי לארץ-ישראל, מסייע לתלמידי ישיבה מרוסיה לעלות לארץ-ישראל. הוא כתב לבנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה קוק, ולאחר זמן קצר קיבל אשרת עלייה (סרטיפיקט) וכרטיס נסיעה. משה צבי עלה לארץ-ישראל בשנת 1930 והצטרף לישיבתו של הרב קוק, ישיבת 'מרכז הרב' בירושלים, ושם למד חמש שנים, בהם התקרב אל הרב קוק ואל בנו והפך לתלמידם המובהק.

בזמן שלמד בישיבת מרכז הרב, החל גם בפעילות בתנועת הנוער 'בני עקיבא'. בתחילה שימש כמְרָכֵּז סניף ירושלים, ומאוחר יותר הפך לאחד ממנהיגיה הרוחניים של התנועה. הוא היה העורך הראשון של ביטאון התנועה, 'זרעים', שם חתם על מאמריו בשם נריה, שהפך מאוחר יותר לשם משפחתו הרשמי. אחד מהשירים שפרסם הרב נריה הפך להמנון התנועה.

הרב נריה שאף לחבר בין 'בני עקיבא' לבין עולם הישיבות, וטען כי רק עולם הישיבה יכול למנוע את היסחפות בני הנוער אל החילוניות. בי' בחשוון ת"ש (1939) עלה הרב נריה עם 13 נערים למושב העובדים הדתי 'כפר הרא"ה' (שנקרא על שם הרב קוק) והקים בה את ישיבת בני עקיבא הראשונה. הישיבה שילבה בין לימוד תורה ועבודת אדמה, והתייחדה במרכזיות הקשר בין המחנכים והתלמידים והתחשבות רבה ברצונו של התלמיד. לאחר מספר שנים, שולבו גם לימודי חול תיכוניים בתכנית הלימודים, וכך קיבלה הישיבה את אופייה כישיבה תיכונית. הישיבה הייתה הסנונית הראשונה במפעל החינוכי העצום של ישיבות ואולפנות (=תיכונים תורניים לבנות) בני עקיבא שהוקמו ברחבי הארץ, והיא מכונה עד היום 'אם ישיבות בני עקיבא'. הרב נריה עמד בראש הישיבה ושימש כראש איגוד ישיבות בני עקיבא עד יום מותו.

לאחר מלחמת ששת הימים קרא הרב נריה ליישב את יהודה, שומרון, חבל עזה ורמת הגולן, שימש כחבר הנהלת 'התנועה למען ארץ-ישראל השלמה', ויזם את הקמת ישיבת הכותל ברובע היהודי בירושלים. בשנת 1969 נענה לבקשתם של ראשי המפד"ל (=המפלגה הדתית לאומית) לשמש כחבר כנסת מטעם המפלגה. הוא נבחר לכנסת השביעית והיה חבר בוועדת החינוך של הכנסת. גם מאוחר יותר היה מעורב בפעילות פוליטית, ובימי פינוי ימית עבר להתגורר בעיר.

הרב נריה נחשב לאחד ממנהיגי הציונות הדתית וכונה 'אבי הכיפות הסרוגות'. מפעל חיים זה זיכה את הרב נריה בפרס ישראל בשנת 1978, על תרומה מיוחדת לקידומה ופיתוחה של החברה והמדינה.

בצד פעילותו החינוכית חיבר הרב נריה מאות מאמרים ועשרות ספרים, העוסקים בהלכה, מחשבה ובקורות חייו של רבו הרב אברהם יצחק הכהן קוק. על מפעלו הספרותי זכה במספר פרסים.

בשנת 1995, בגיל 82, נפטר הרב נריה. מילותיו האחרונות היו:

"קדושה – אני מבקש.

קודש הקודשים – אני מבקש

תנו לי קדושת ארץ-ישראל

תנו לי קדושת אהבת ישראל."