Hasdai ibn Shaprut

Hasdai (Abu Yusuf ben Yitzhak ben Ezra) ibn Shaprut (Hebrew: חסדאי אבן שפרוט) born about 915 at Jaén; died about 975 at Córdoba in Spain, was a Jewish scholar, physician, diplomat, and patron of science. His father, Isaac ben Ezra, was a wealthy and learned Jew of Jaén. Hasdai acquired in his youth a thorough knowledge of Hebrew, Arabic, and Latin, the last-named language being at that time known only to the higher clergy of Spain. He also studied medicine, and is said to have discovered a universal panacea, called Al-Faruk.

Ibn Abi 'UKaibia writes of him: "Hasdai b. Isaac was among the foremost Jewish scholars versed in their law. He opened to his coreligionists in Andalusia the gates of knowledge of the religious law, of chronology, etc. Before his time they had to apply to the Jews of Baghdad on legal questions, and on matters referring to the calendar and the dates of the festivals" (ed. Müller, ii. 50).

Appointed physician to the caliph Abd ar-Rahman III (912-961), he, by his engaging manners, knowledge, character, and extraordinary ability, gained his master's confidence to such a degree that he became the caliph's confidant and faithful counselor. Without bearing the title of vizier he was in reality minister of foreign affairs; he had also control of the customs and ship-dues in the port of Córdoba. Hasdai arranged the alliances formed by the caliph with foreign powers, and he received the envoys sent by the latter to Córdoba.

In 949 an embassy was sent by Constantine VII. to form a diplomatic league between the hard-pressed Byzantine empire and the powerful ruler of Spain. Among the presents brought by the embassy was a magnificent codex of Dioscorides' work on botany, which the Arabic physicians and naturalists valued highly. Hasdai, with the aid of a learned Greek monk named Nicholas, translated it into Arabic, making it thereby the common property of the Arabs and of medieval Europe.

Hasdai ibn Shaprut had a business relationship with the “Regent” of the Zirid-Fatimid Empire based in Kairouan; she was sister of Ma‘ādh Abū Tamīm ibn Badis al-Mu‘izz li Dīn Allāh (932 – 975) (her name was Umm al-'Aziz) – she had a fleet of ships she rented to Hasdai ibn Shaprut. This gave Hasdai ibn Shaprut a competitive advantage over ALL other shippers in the Mediterranean Basin – he could get his products transported on ships protected by the Fatmid Army and Navy.

Al-Muʿizz, was the most powerful of the Fāṭimid caliphs, whose armies conquered Egypt and who made the newly founded Al-Qāhirah (Cairo) his capital in 972–973. He was about 22 years of age when he succeeded his father, al-Mansur, in 953 with the title of al-Muʿizz. His authority was acknowledged over the greater part of the region now comprising Morocco, Algeria, and Tunisia, and he soon took the island of Sicily.

The court of caliph Abd ar-Rahman III

Hasdai rendered important services to the caliph by his treatment of an embassy headed by John of Gorze, sent to Córdoba in 956 by Otto I. The caliph, fearing that the letter of the German emperor might contain matter derogatory to Islam, commissioned Hasdai to open the negotiations with the envoys. Hasdai, who soon perceived that the letter could not be delivered to the caliph in its present form, persuaded the envoys to send for another letter which should contain no objectionable matter. John of Gorze said that he had "never seen a man of such subtle intellect as the Jew Hasdeu" ("Vita Johannis Gorziensis," ch. cxxi., in G. H. Pertz, Monumenta Germaniæ, iv. 371).

Hasdai secured a great diplomatic triumph during the difficulties which arose between the kingdoms of Leon and Navarre, when the ambitious Queen Toda sought the aid of 'Abd al-Rahman in reinstating her deposed grandson Sancho. Hasdai was sent to the court of Navarre; and he succeeded after a long struggle in persuading the queen to go to Córdoba with her son and grandson, in order to prostrate herself before the caliph, her old enemy, and implore the aid of his arms (958). The proud Navarrese allowed herself to be vanquished by Hasdai – as a Jewish poet of the time expressed himself, "by the charm of his words, the strength of his wisdom, the force of his cunning, and his thousand tricks."
Hasdai retained his high position under 'Abd al-Rahman's son and successor, Al-Hakam II, who even surpassed his father in his love for science.

Jewish activity

Khazaria

Hasdai was very active in behalf of his co-religionists and Jewish science. Allegedly, When he heard that in Central Asia there was a Jewish state with a Jewish ruler, he desired to enter into correspondence with this monarch; and when the report of the existence of the state of the Khazars was confirmed by two Jews, Mar Saul and Mar Joseph, who had come in the retinue of an embassy from the Croatian king to Córdoba, Hasdai entrusted to them a letter, written in good Hebrew addressed to the Jewish king, in which he gave an account of his position in the Western state, described the geographical situation of Andalusia and its relation to foreign countries, and asked for detailed information in regard to the Khazars, their origin, their political and military organization, etc. See also the Khazar Correspondence.

Hasdai sent a letter to Empress Helena of Byzantium in which he pleaded for religious liberty to be granted to the Jews of Byzantium. He pointed to his own warm relations with the Muslim Caliph in Córdoba as well as his benevolent attitude towards the Christians of Spain. See http://www.lib.cam.ac.uk/Taylor-Schechter/exhibition.html, T-S J2.71.

Hasdai sent rich presents to the yeshiva of Sura and that of Pumbedita, and corresponded with Dosa, the son of Saadia Gaon. He was also instrumental in transferring the center of Jewish theological studies from Babylonia to Spain, by appointing Moses ben Hanoch, who had been stranded at Córdoba, director of a school, and thereby detaching Judaism from its dependence on the East, to the great joy of the caliph, as Abraham ibn Daud says (Sefer ha-Kabbalah p. 68).

Ibn Abi 'UKaibia writes of him: "Hasdai b. Isaac was among the foremost Jewish scholars versed in their law. He opened to his coreligionists in Andalusia the gates of knowledge of the religious law, of chronology, etc. Before his time they had to apply to the Jews of Baghdad on legal questions, and on matters referring to the calendar and the dates of the festivals" (ed. Müller, ii. 50).

Hasdai marks the beginning of the florescence of Andalusian Jewish culture, and the rise of poetry and of the study of Hebrew grammar among the Spanish Jews. Himself a scholar, he encouraged scholarship among his coreligionists by the purchase of Hebrew books, which he imported from the East, and by supporting Jewish scholars whom he gathered about him. Among the latter were Menahem ben Saruq of Tortosa, the protégé of Hasdai's father, and Dunash ben Labrat, both of whom addressed poems to their patron. Dunash, however, prejudiced Hasdai to such a degree against Menahem that Hasdai caused Menahem to be maltreated.

Personal life

We have no record of a wife. The Sephardic Jewish family originating from Turkey that has the surname Chiprut claims descent from Hasdai. In addition several families throughout the Jewish Diaspora carry variations of the Hasdai name which came about when moving from one country to another [i.e.: Hazday, Hazdai, Hasday]

When Hibat Allah converted to Islam, Isaac ibn Ezra (Abu Hasdai Yitzhak ibn Ezra ibn Shaprut) converted too. Isaac ibn Ezra (son of Abraham ibn Ezra ibn Shaprut), had a son named Hasdai ben Isaac ibn ezra bn Shaprut (Abu Yusuf ben Yitzhak bin Ezra ibn Shaprut). Some Jewish scholars view Hasdai ibn Shaprut's father (the apostate previously known as Isaac bin Ezra) as the primary driver for enticing the heads of Jewish Academies, in Babylon, to come to Spain. The goal, as speculated among scholars, was to debase Jewish centers of learning, erode the power base of the Exilarchate, and help bring the fall of the Radhanite trade network; thereby shifting economic power plus intellectual and political authority to al-Andalus. Also, in 949, he became the right hand man (vizier) to the Muslim caliph of the Caliph of Cordoba

This article incorporates text from a publication now in the public domain: Jewish Encyclopedia. 1901–1906.
The Letter of Rabbi Hasdai ibn Shaprut

Bibliography

• Filosseno Luzzatto, Notice sur Abou-Jousouf Hasdai ibn-Shaprout, Paris, 1852;
• Reinhart Dozy, Geschichte der Mauren in Spanien, ii.53;
• Rios, Hist. i.145;
• Geiger, Das Judenthum und Seine Gesch. ii.82;
• Carmoly, Histoire des Médecins Juifs, p. 30 (very inadequate);
• Cassel, in Miscellany of Hebrew Literature, i.73;
• Grätz, Gesch. v.360.

חסדאי אבן שפרוט

לידה 915
חאן, אמירות קורדובה
פטירה 975 (בגיל 60 בערך) קורדובה, ח'ליפות קורדובה מדינה ח'ליפות קורדובה מקום מגורים קורדובה, ח'ליפות קורדובה כינויים נוספים "אבו יוסף" פעילות בולטת פיתוח כלכלת ספרד וקשרי החוץ, ותרומה גדולה לשגשוג הרוחני: "תור הזהב" מקצוע רופא תפקיד רופאו האישי של עבד אל רחמן, הממונה על סחר החוץ, דיפלומט בכיר. השקפה דתית יהדות חסדאי אִבְּן שַׁפְּרוּט (915 – 975, ד'תרע"ה- ד'תשל"ה) היה מדינאי, שתדלן ורופא יהודי בן ימי הביניים. הוא חי בעיר קורדובה בספרד ושימש בתפקידים בכירים בחצר השליט עבד אל רחמן השלישי. מכוח מעמדו פעל חסדאי למען יהודי ספרד ויהודי ארצות אחרות. הוא פעל גם למען ספרד כולה: הוא קידם שלום בין ספרד המוסלמית לספרד הנוצרית, ותרם לפיתוח כלכלתה.

מפת העיר חאן בה גדל חסדאי פעילותו למען הקהילה היהודית סייעה במיצובה של ספרד כמרכז תרבותי ותורני ליהודים. הוא הזמין חכמים מבבל ומאפריקה הצפונית וסייע בהקמת ישיבות בספרד. בין החכמים שתמך בהם נודעים במיוחד מנחם בן סרוק ודונש בן לברט, שניהם בלשנים ומשוררים נודעים.

תוכן עניינים 1 שנותיו הראשונות 2 בחצר עבד אל רחמן 2.1 התרומה ליהודים במסגרת התפקיד 3 עניינו בכוזרים 4 איגרת חסדאי אל מלך הכוזרים 5 אחרי מות עבד אל רחמן 6 הנצחה 7 ראו גם 8 לקריאה נוספת 9 קישורים חיצוניים 10 הערות שוליים שנותיו הראשונות חסדאי נולד בשנת 915 לספירה (ד'תרע"ה) למשפחה אמידה בקורדובה. אביו, יצחק, היה מעשירי ומלומדי העיר חַאֵן (Jaén) שבספרד, ובנה את בית הכנסת ברובע היהודי בקורדובה.

חסדאי רכש בילדותו השכלה נרחבת בעברית, ערבית ולטינית. שליטתו בלטינית ראויה לציון כי השפה הייתה ידועה בתקופה זו רק לבכירי הכנסייה, את הלטינית למדוהו כמרים נוצרים מוסתערבים שחיו בספרד[1]. נוסף לכך, ידע את שפת ה"רומנס", שהייתה ידועה לרוב בני אנדלוסיה[2] הוא למד רפואה, ושקד בלימודו עד שנשאר רווק מחוסר זמן, הוא התפרסם מאוד כרופא מעשי מעולה, אך לא רק בעקבות כישוריו, חסדאי גילה את החומרים והתרכובת של התרופה ששמה "המושיע" (בפי היהודים, "פרוק"- בפי המוסלמים), מקור התרופה הוא עוד לפני תחילת הספירה, אז המציאה מתרידאטס אויפאטור, והיא נקראה "תריאקה"[3]. בזכות השכלתו הרפואית ושליטתו בשפות היוונית והלטינית, תרגם חסדאי ספרי רפואה מיוונית לערבית[4], ומרומית לערבית[5].

בחצר עבד אל רחמן לאחר פרסומו, חסדאי משך את תשומת לבו של עבד אל רחמן השלישי, שליט ספרד המוסלמית והוא החליט למנותו לתפקיד רופאו האישי. חסדאי המציא את ה'דיאטה' הראשונה בעולם, כך על פי נשיא אגודת התרבות של העיר חאן בה נולד חסדאי[6]. כשהכיר עבד אל רחמן את כישרונו וחכמתו של חסדאי הוא החליט למנותו לתפקיד מתורגמן ולאחר מכן לתפקיד הממונה על סחר החוץ. חסדאי היה אחראי להכנסת סכומים נכבדים לממלכה, והוא פיתח את סחר החוץ בצורה משמעותית.

בזכות הצלחתו בתפקיד הממונה על סחר החוץ, חסדאי קודם לתפקיד יועץ דיפלומטי בכיר. במסגרת תפקידו החדש נפגש חסדאי עם שגרירים זרים רבים. הוא גישר בין ספרד הנוצרית לספרד המוסלמית ושכנע את המושל הנוצרי לכרות ברית עם השליט אל רחמן, ולאחר מכן גם שכנע את אל רחמן להתחיל במשא ומתן שהביא בסופו של דבר לכריתת ברית בין חלקי ספרד[7]. כריתת הברית שיפרה את מצבה של ספרד הנוצרית, שהייתה כה מיושנת עד כדי שאזרחים נוצרים ויהודים, היגרו לחלקה המוסלמי באופן עקבי.

יש האומרים שעבד אל רחמן השלישי נזהר שלא להעלות בדרגה את חסדאי יתר על המידה כדי שלא לעורר את זעמם של המוסלמים בממלכה[8].

ביחד עם לובנה הוא היה בין יזמי הקמת הספרייה במדינה אזאהרה.

התרומה ליהודים במסגרת התפקיד עבד אל רחמן השלישי מינה את חסדאי להיות הממונה על היהודים בממלכתו, ובמסגרת תפקיד זה דאג ליהודים שלא ייפגעו[9].

עם זאת, חסדאי ניצל את שאר משרותיו גם למטרת סיוע ליהודים, בספרד ובארצות אחרות. למשל, כשקיבל את שגרירה של האימפריה הביזנטית, הוא מחה בפניו על היחס הגרוע ליהודים והודות להתערבותו, שופר היחס ליהודים בימי כהונתם של הקיסר קונסטנטין ואשתו הקיסרית הלנה לקפנה (אנ')[10], כמו כן שיפר את מעמדם של יהודי טולושא שבצרפת[11], ואיטליה הדרומית- שם היהדות פרחה לאחר מכן[12] גם ליהדות גרמניה סייע חסדאי בהתערבותו בעת ביקור יוהאנס מגורצה[13].

בתקופה זו, של המאה ה-10 בימי הביניים החלה שקיעת המרכז היהודי בבבל, אך חסדאי דאג לכך שיוקם מרכז תורני מחליף וממשיך בספרד.

הוא סייע בשיפור מעמדה של הקהילה היהודית בספרד ותרם לשגשוג הרוחני שלה, המכונה "תור הזהב". הוא הזמין תלמידים מבבל ללמוד בישיבות שבחלק המוסלמי בספרד, ורב מאיטליה שישמש כמנהיג רוחני בעיר קורדובה. בנוסף, הוא יזם הפצה של התלמוד הבבלי באמצעו העתקתו על ידי סופרים ששכר לשם כך[14].

הוא הכניס חכמים יהודים נוספים לחצר החליף. המפורסמים שבהם הם מנחם בן סרוק ודונש בן לברט, בלשנים ידועים שחלקו ביניהם רבות. בשלב מסוים חסדאי לא רק תמך בדונש אלא תקף קשות את מנחם בן סרוק והפסיק לתמוך בו[15].

עניינו בכוזרים כאשר הגיע בשנת 947 שליח מטעם הקיסר הביזנטי לקורדובה, שאל אותו חסדאי בנוגע לכוזרים. הלה סיפר לו על קשרי המסחר בין המדינות ועל המרחק ביניהן. חסדאי הטיל על יהודי בשם יצחק בר נתן להתלוות לשליחי הח׳ליף שיצאו חזרה אל קושטא, ומשם להמשיך לממלכת הכוזרים. באיגרת שכתב למלכה הלנה ובה ביקש שתקל על סבלם של יהודי דרום איטליה הוסיף בקשה שנייה, שתאפשר ליצחק בר נתן להפליג באונייה ביזנטית אל ארץ הכוזרים. בקיץ 948 יצא יצחק בר נתן יחד עם השליחים הספרדיים אל קושטא והגיש את איגרתו של חסדאי לזוג הקיסרי. ואולם, הקיסר הביזנטי, שביקש לבודד את ממלכת הכוזרים ולמנוע מגע בינה לבין מעצמות זרות סירב לבקשתו של חסדאי ונתן בידי השליחים איגרת ובה דברי הצטדקות. ואולם, ביושבו בקושטא פגש יצחק בר נתן ביהודי מלומד מממלכת הכוזרים וביקש ממנו להעלות על הכתב את ידיעותיו על תולדות הכוזרים, התגיירותם ויחסיהם עם המדינות השכנות. אותו יהודי נעתר לבקשה וכתב את המסמך בצורת איגרת אל חסדאי אבן שפרוט בלשון היוונית, ששימשה כשפת התרבות באותה העת בארצות הים השחור[16].

איגרת חסדאי אל מלך הכוזרים

מפת ממלכת כוזר Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – איגרת חסדאי אבן שפרוט אל מלך הכוזרים איגרת חסדאי אבן שפרוט אל יוסף מלך הכוזרים היא חליפת מכתבים בין יוסף מלך הכוזרים ובין חסדאי אבן שפרוט.

באגרות אלה, שנוסחו כנראה על ידי מנחם בן סרוק, דנים השניים ביהדות, בנושאים יהודיים שונים ובהיסטורית התגיירותם של הכוזרים, בני עם טורקי שמלכם בולאן התגייר במאה השביעית ואיתו 6,000 מנתיניו (בעיקר בני מעמד האצולה)[17]. האיגרות מספקות מידע על צאצאי הכוזרים שהתגיירו ומתארות את ממלכת הכוזרים ואת תולדותיה לפני שנחרבה במאה ה-13 לספירה.

חלופת המכתבים הזו אימתה לכאורה את קיומה של ממלכת הכוזרים, אולם רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני מתייחס אליהם בספרו ומפקפק באמינותם, "לא ידעתי אם אמת היה הדבר שנתגיירו הכוזרים שהם מבני תוגרמה או לא"[18].

רבי יהודה הלוי ביסס על סיפור הממלכה את ספרו "הכוזרי".

אחרי מות עבד אל רחמן אחרי מותו של החליף עבד אל רחמן, מונה לתפקיד בנו, חכִּּים. גם אז המשיך בתפקידו חסדאי כמקודם, עד שנפטר בשנת 975, בגיל 60.

לאחריו מונה שמואל הנגיד לנשיא ולחצרן. עם סיום עידן החצרנים יהדות ספרד הידרדרה, וניתן להגיד שתקופתם הטובה ביותר של היהודים בספרד של ימי הביניים הייתה בזמן החצרנים היהודים[19].

הנצחה על שמו של חסדאי קרויים היום כמה רחובות, בין השאר בירושלים, בתל אביב, בבני ברק, בבאר שבע ובהרצליה. בנוסף, בית הכנסת הנמצא ברובע היהודי הישן בקורדובה נבנה על ידי אביו של חסדאי.

ראו גם ממלכת הכוזרים בית אומיה קורדובה עבד אל רחמן אנדלוסיה התכתבות יהודית כוזרית במאה ה-10. קוקובצב, לנינגרד, 1932 (רוסית)- http://gumilevica.kulichki.net/Rest/rest0501.htm מסמכים כוזרים- יהודיים במאה ה-10. גולב נ., פריצק או. ירושלים, 2000. (רוסית)-http://www.vostlit.info/Texts/Dokumenty/Russ/X/Chaz_evr_dok_X/index... חסדאי אבן שפרוט בספרייה היהודית הווירטואלית (אנגלית)-http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/biography/Shaprut.html חסדאי אבן שפרוט באנציקלופדיה היהודית (אנגלית)- http://www.jewishencyclopedia.com/articles/7304-hasdai-abu-yusuf-be... לקריאה נוספת "קורות היהודים בספרד המוסלמית", אליהו אשתור. קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסדאי אבן שפרוט בוויקישיתוף חסדאי אבן שפרוט , לקסיקון לתרבות ישראל שיר תהילה לחסדאי אבן-שפרוט

באתר בן-יהודה קטע קול יובל מלחי, פרק 99: חסדאי אבן שפרוט – מייסד תור הזהב , באתר "קטעים בהיסטוריה", 4 במאי 2014 הערות שוליים

א. אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, חלק א', עמ' 111, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ

א. אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית חלק א', עמ' 111, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ

א. אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, חלק א', עמ' 112, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ

ארכיון 4 במאי 2014 , קטעים בהיסטוריה

ד"ר א. גולדשטיין, ד"ר מ. שכטר, "אוצר הרפואה והבריאות", הוצאת דביר, תל אביב, 1955, פרק : "רופאים יהודים במשך הדורות", ערך : אבן שפרוט חסדאי הנשיא, עמוד 1597

«En este momento son necesarios líderes abiertos como Ben Shaprut» , Jaén - Ideal (בEuropean Spanish)

חסדאי אבן שפרוט , lexicon.cet.ac.il

א. אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, כרך א', עמ' 112, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ

א. אשתור, קורות היהודים בספרד המוסלמית, כרך א', עמוד 112, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ

חווה ליאון, גלות ירושלים אשר בספרד, משרד החינוך והתרבות, התשנ"א (1991)

בלפור חקק, האגף לתכניות לימודים, חינוך על הפרק, כרך 12- דמויות מיהדות ספרד, משרד החינוך והתרבות, המינהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים, ירושלים, התשנ"ב

גאיו שילוני, "דע את עצמך"- יהודי איטליה, מרכז ההסברה, שירות הפרסומים, דפוס הממשלה, ירושלים, התשמ"ה (1985)

א. אשתר, קורות היהודים בספרד המוסלמית, הוצאת ספרים קריית ספר בע"מ

בלפור חקק, האגף לתכניות לימודים, חינוך על הפרק, כרך 12- דמויות מיהדות ספרד, משרד החינוך והתרבות,המנהל הפדגוגי, האגף לתכניות לימודים

פרק 99: חסדאי אבן שפרוט – מייסד תור הזהב (פודקאסט היסטוריה) – קטעים בהיסטוריה , historia.co.il (בhe-IL)

אשתור, א. (1966).קורות היהודים בספרד המוסלמית. ירושלים: קרית ספר. עמ׳ 137-136.

"כוזרים", אינצקלופדית "יבנה- האנציקלופדיה לנוער", כרך 8 עמ' 37, 1995

אלי אשד, כוזרים וישראלים, ארץ הצבי

ח"ה בן-ששון, פרקים בתולדות היהודים בימי הביניים, עמ' 146, הוצאת דביר

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A1%D7%93%D7%90%D7%99_%D7%90...

-------------------------------

Hasdai (Abu Yusuf ben Yitzhak ben Ezra) ibn Shaprut (Hebrew: חסדאי אבן שפרוט) born about 915 at Jaén; died about 975 at Córdoba in Spain, was a Jewish scholar, physician, diplomat, and patron of science. His father, Isaac ben Ezra, was a wealthy and learned Jew of Jaén. Hasdai acquired in his youth a thorough knowledge of Hebrew, Arabic, and Latin, the last-named language being at that time known only to the higher clergy of Spain. He also studied medicine, and is said to have discovered a universal panacea, called Al-Faruk.

Ibn Abi 'UKaibia writes of him: "Hasdai b. Isaac was among the foremost Jewish scholars versed in their law. He opened to his coreligionists in Andalusia the gates of knowledge of the religious law, of chronology, etc. Before his time they had to apply to the Jews of Baghdad on legal questions, and on matters referring to the calendar and the dates of the festivals" (ed. Müller, ii. 50).

Appointed physician to the caliph Abd ar-Rahman III (912-961), he, by his engaging manners, knowledge, character, and extraordinary ability, gained his master's confidence to such a degree that he became the caliph's confidant and faithful counselor. Without bearing the title of vizier he was in reality minister of foreign affairs; he had also control of the customs and ship-dues in the port of Córdoba. Hasdai arranged the alliances formed by the caliph with foreign powers, and he received the envoys sent by the latter to Córdoba.

In 949 an embassy was sent by Constantine VII. to form a diplomatic league between the hard-pressed Byzantine empire and the powerful ruler of Spain. Among the presents brought by the embassy was a magnificent codex of Dioscorides' work on botany, which the Arabic physicians and naturalists valued highly. Hasdai, with the aid of a learned Greek monk named Nicholas, translated it into Arabic, making it thereby the common property of the Arabs and of medieval Europe.

Hasdai ibn Shaprut had a business relationship with the “Regent” of the Zirid-Fatimid Empire based in Kairouan; she was sister of Ma‘ādh Abū Tamīm ibn Badis al-Mu‘izz li Dīn Allāh (932 – 975) (her name was Umm al-'Aziz) – she had a fleet of ships she rented to Hasdai ibn Shaprut. This gave Hasdai ibn Shaprut a competitive advantage over ALL other shippers in the Mediterranean Basin – he could get his products transported on ships protected by the Fatmid Army and Navy.

Al-Muʿizz, was the most powerful of the Fāṭimid caliphs, whose armies conquered Egypt and who made the newly founded Al-Qāhirah (Cairo) his capital in 972–973. He was about 22 years of age when he succeeded his father, al-Mansur, in 953 with the title of al-Muʿizz. His authority was acknowledged over the greater part of the region now comprising Morocco, Algeria, and Tunisia, and he soon took the island of Sicily.

The court of caliph Abd ar-Rahman III

Hasdai rendered important services to the caliph by his treatment of an embassy headed by John of Gorze, sent to Córdoba in 956 by Otto I. The caliph, fearing that the letter of the German emperor might contain matter derogatory to Islam, commissioned Hasdai to open the negotiations with the envoys. Hasdai, who soon perceived that the letter could not be delivered to the caliph in its present form, persuaded the envoys to send for another letter which should contain no objectionable matter. John of Gorze said that he had "never seen a man of such subtle intellect as the Jew Hasdeu" ("Vita Johannis Gorziensis," ch. cxxi., in G. H. Pertz, Monumenta Germaniæ, iv. 371).

Hasdai secured a great diplomatic triumph during the difficulties which arose between the kingdoms of Leon and Navarre, when the ambitious Queen Toda sought the aid of 'Abd al-Rahman in reinstating her deposed grandson Sancho. Hasdai was sent to the court of Navarre; and he succeeded after a long struggle in persuading the queen to go to Córdoba with her son and grandson, in order to prostrate herself before the caliph, her old enemy, and implore the aid of his arms (958). The proud Navarrese allowed herself to be vanquished by Hasdai – as a Jewish poet of the time expressed himself, "by the charm of his words, the strength of his wisdom, the force of his cunning, and his thousand tricks."
Hasdai retained his high position under 'Abd al-Rahman's son and successor, Al-Hakam II, who even surpassed his father in his love for science.

Jewish activity

Khazaria

Hasdai was very active in behalf of his co-religionists and Jewish science. Allegedly, When he heard that in Central Asia there was a Jewish state with a Jewish ruler, he desired to enter into correspondence with this monarch; and when the report of the existence of the state of the Khazars was confirmed by two Jews, Mar Saul and Mar Joseph, who had come in the retinue of an embassy from the Croatian king to Córdoba, Hasdai entrusted to them a letter, written in good Hebrew addressed to the Jewish king, in which he gave an account of his position in the Western state, described the geographical situation of Andalusia and its relation to foreign countries, and asked for detailed information in regard to the Khazars, their origin, their political and military organization, etc. See also the Khazar Correspondence.

Hasdai sent a letter to Empress Helena of Byzantium in which he pleaded for religious liberty to be granted to the Jews of Byzantium. He pointed to his own warm relations with the Muslim Caliph in Córdoba as well as his benevolent attitude towards the Christians of Spain. See http://www.lib.cam.ac.uk/Taylor-Schechter/exhibition.html, T-S J2.71.

Hasdai sent rich presents to the yeshiva of Sura and that of Pumbedita, and corresponded with Dosa, the son of Saadia Gaon. He was also instrumental in transferring the center of Jewish theological studies from Babylonia to Spain, by appointing Moses ben Hanoch, who had been stranded at Córdoba, director of a school, and thereby detaching Judaism from its dependence on the East, to the great joy of the caliph, as Abraham ibn Daud says (Sefer ha-Kabbalah p. 68).

Ibn Abi 'UKaibia writes of him: "Hasdai b. Isaac was among the foremost Jewish scholars versed in their law. He opened to his coreligionists in Andalusia the gates of knowledge of the religious law, of chronology, etc. Before his time they had to apply to the Jews of Baghdad on legal questions, and on matters referring to the calendar and the dates of the festivals" (ed. Müller, ii. 50).

Hasdai marks the beginning of the florescence of Andalusian Jewish culture, and the rise of poetry and of the study of Hebrew grammar among the Spanish Jews. Himself a scholar, he encouraged scholarship among his coreligionists by the purchase of Hebrew books, which he imported from the East, and by supporting Jewish scholars whom he gathered about him. Among the latter were Menahem ben Saruq of Tortosa, the protégé of Hasdai's father, and Dunash ben Labrat, both of whom addressed poems to their patron. Dunash, however, prejudiced Hasdai to such a degree against Menahem that Hasdai caused Menahem to be maltreated.

Personal life

We have no record of a wife. The Sephardic Jewish family originating from Turkey that has the surname Chiprut claims descent from Hasdai. In addition several families throughout the Jewish Diaspora carry variations of the Hasdai name which came about when moving from one country to another [i.e.: Hazday, Hazdai, Hasday]

When Hibat Allah converted to Islam, Isaac ibn Ezra (Abu Hasdai Yitzhak ibn Ezra ibn Shaprut) converted too. Isaac ibn Ezra (son of Abraham ibn Ezra ibn Shaprut), had a son named Hasdai ben Isaac ibn ezra bn Shaprut (Abu Yusuf ben Yitzhak bin Ezra ibn Shaprut). Some Jewish scholars view Hasdai ibn Shaprut's father (the apostate previously known as Isaac bin Ezra) as the primary driver for enticing the heads of Jewish Academies, in Babylon, to come to Spain. The goal, as speculated among scholars, was to debase Jewish centers of learning, erode the power base of the Exilarchate, and help bring the fall of the Radhanite trade network; thereby shifting economic power plus intellectual and political authority to al-Andalus. Also, in 949, he became the right hand man (vizier) to the Muslim caliph of the Caliph of Cordoba

This article incorporates text from a publication now in the public domain: Jewish Encyclopedia. 1901–1906.
The Letter of Rabbi Hasdai ibn Shaprut

Bibliography

• Filosseno Luzzatto, Notice sur Abou-Jousouf Hasdai ibn-Shaprout, Paris, 1852;
• Reinhart Dozy, Geschichte der Mauren in Spanien, ii.53;
• Rios, Hist. i.145;
• Geiger, Das Judenthum und Seine Gesch. ii.82;
• Carmoly, Histoire des Médecins Juifs, p. 30 (very inadequate);

Cassel, in Miscellany of Hebrew Literature, i.73;

• Grätz, Gesch. v.360.