Rabbi Israel Bak, Hamadpis, Droker

ויקיפדיה

מאמר

Israel Beck Israel was born in Berdichev, Ukraine, in 1792, to his father Rabbi Avraham Bak (abbreviated as "Ben Kedoshim" because one of the ancestors was killed for Kiddush Hashem), a bookseller

From the Livorno and Prague printers. He was educated in the Torah and Hasidism and excelled at hand and skill in various crafts: painting, molding, writing letters (as the letters were supposed to be printed for the famous printing of the Shapiro rabbis in Slavita ), printing and watches. He had a printing press in Berdichev in partnership with another man, and to complete his livelihood his wife Beila held a shop in the market.

Because of conflicts due to the soldiers' supply to the Russian army on behalf of the community according to the "kidnapping" method, he decided to leave Russia and immigrate to Israel, and for a period of eight months he ordered a clockwork for a Polish "Fritz" (for a Catholic house in Berdichev) He had enough to spend the journey.

In 1861 he founded the first printed printing press in the country, where he founded the first printed printing press (1577) The first printing press in Safed was written by Eliezer Ashkenazi and lasted for ten years. At the end of 1832 he completed the printing of the first book, Siddur Emet. In the same year he sent Leibzi to Berdichev to bring their families, and that same year his family, his wife and five daughters and his only son (Nissan) and another 90 Chasidim from Berdichev and Odessa returned with him, and thanks to the nimbleness of the young man Nissan was thwarted They are all slaves. In the same year he expanded and perfected his pattern, built a second press and a brush and employed about 30 workers.

During the Druze revolt in 1933, when they robbed and looted the Jews of Safed, they destroyed his pattern and also damaged his body (since then he had limped all his life on his left leg), and that same year his young wife died.

Returning to Acre, Ibrahim Pasha , the governor of the country in the name of his father, the late King Muhammad Ali, ruler of Egypt, from the suppression of the rebellion in the Upper Galilee, fell ill, and in the whole country there was no doctor to save him from his illness. When they heard that Safed had a Jewish doctor who was successfully healing many Jews and Arabs, he sent runners to bring him to him. He cured the pasha, and was given the title of Hakim-Bashi (doctor of the pasha, head of doctors) and a command to the governor of Safed to fulfill all his wishes.

In those days the Arabs from the village of Peki'in controlled the Arabs of the village of Jarmak (down the Atzmon, not far from hydrogen) and took their water away from the right of the strong over the weak. In the Jaramakim hearing, the doctor is close to the kingdom, offering him half their land, to speak of them well before the ruler, and to free them from the burden of Peki'in. He obtained their release order from Ibrahim Pasha, and half the village was transferred to his possession. He built several houses there, accommodated Jewish families, brought goats of a good breed, and ran the agricultural farm in the hands of his son R. Nissan . He himself managed his printing house in Safed and cured patients from all ethnic groups.

APA citation Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 59). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/59 RANDOM ENTRIES Dr. Dov Glickman Zvi Schneider Mordechai Anshel Tenenblat Did you find something remarkable? Share your discovery with us! It is difficult to overstate the significance of this project. Haaretz Tidhar's Encyclopedia online is like an 'oracle' to me. David Hacohen, Tel Aviv I never saw a picture of my great great grandmother - and here he was. batyama

APA citation Tidhar, D. (1947). Entsiklopedyah le-halutse ha-yishuv u-vonav (Vol. 1, p. 59). Retrieved from http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/59

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%91%...

ישראל בק

נולד בברדיצ'ב, אוקראינה, בשנת תקנ"ב (1792), לאביו ר' אברהם ב"ק (ראשי תיבות: "בן קדושים", כי אחד מאבות המשפחה נהרג על קידוש השם), מוכר ספרים

ממשפחת מדפיסי ליבורנו ופראג. נתחנך בתורה ובחסידות והצטיין בזריזות-יד ובכשרון-מעשה במלאכות שונות: בציור, בחיטוב, ביציקת אותיות (כפי המשוער היה יוצק האותיות בשביל הדפוס המפורסם של הרבנים האחים שפירא בסלאוויטא ), בהדפסה, בעשית שעונים, ואף ברפואה. היה לו בית-דפוס בברדיצ'ב בשותפות עם איש אחר, ולהשלמת הפרנסה היתה אשתו ביילה מחזיקה חנות-מנופקטורה בשוק.

בגלל סכסוכים בעקב הספקת החיילים לצבא הרוסי מטעם הקהלה לפי שיטת ה"חטיפה" החליט בתק"ץ לעזוב את רוסיה ולעלות ארצה. להזמנת "פריץ" פולני עשה במשך שמונה חדשים מנגנון של שעון-מגדל (בשביל בית-יראה קתולי בברדיצ'ב) והשכר הספיק לו להוצאות הדרך.

בתקצ"א עלה ארצה עם עוזרו לייבצי גיסר (יוצק אותיות) והביא אתו מכבש-דפוס של עץ ומערכת-כלים ליציקת אותיות ולכריכת ספרים, התישב בצפת ויסד בה את הדפוס המסודר הראשון בארץ (עוד בש' של"ז (1577) נוסד בית-הדפוס הראשון בצפת ע"י אליעזר אשכנזי מפרג והתקיים עשר שנים) ובסוף שנת תקצ"ב גמר את הדפסת הספר הראשון, הוא הסידור "שפת אמת". בתקצג שלח את לייבצי לברדיצ'ב להביא את משפחותיהם ובאותה שנה חזרו אתו משפחתו הוא, אשתו וחמש בנותיו ובנו יחידו (ניסן) ועוד כ-90 נפש חסידים מברדיצ'ב ומאודיסה, ותודות לזריזותו של הבחור ניסן סוכלה בדרך מזימתו של רב-החובל למכור את כולם לעבדים. באותה שנה הרחיב ושכלל את דפוסו, הקים בו מכבש שני וכריכיה והעסיק כ-30 פועלים.

בימי מרד הדרוזים בתקצ"ד, כששדדו ובזזו את יהודי צפת, החריבו את דפוסו וחבלו גם בגופו (מאז צלע כל ימיו על רגלו השמאלית), ובאותה שנה מתה עליו אשת נעוריו.

כשחזר לעכו אברהים פחה , המושל בארץ בשם אביו-חורגו מחמד עלי שליט מצרים, מדיכוי המרד בגליל העליון, חלה בקדחת, ובכל הארץ לא נמצא רופא שיושיעהו ממחלתו. בשמעו שבצפת יש רופא יהודי, המרפא בהצלחה יהודים וערבים רבים, שלח רצים להביאו אליו. הוא ריפא את הפחה, ולאות תודה ניתן לו התואר חכים-באשי (רופאו של הפחה, ראש הרופאים) ופקודה למושל צפת שימלא את כל משאלותיו.

בימים ההם היו הערבים מכפר פקיעין שולטים על ערביי כפר ג'רמק (במורד העצמון, לא רחוק ממימן) ולוקחים מם מיבולם בזכותו של החזק על החלש. בשמוע הג'רמקיים, שהרופא מקורב למלכות, הציעו לו את מחצית אדמתם, שידבר עליהם טובות לפני השליט וישחררם מעול אנשי פקיעין. הוא השיג את פקודת שחרורם מאת אברהים פחה, ומחצית הכפר עברה לרשותו. הוא בנה שם בתים אחדים, הושיב בהן משפחות יהודיות, הביא עזים מגזע משובח ואת ניהול המשק החקלאי מסר בידי בנו ר' ניסן , והוא עצמו ניהל בצפת את בית-דפוסו וריפא חולים מכל העדות. מתוך ןיקיפדיה

ישראל ב"ק (1797, ברדיצ'ב - 1874, ירושלים), מדפיס ספרים ואיש ציבור בישוב הישן בארץ ישראל במאה התשע עשרה. על-פי המסורת, שם המשפחה ב"ק הינו ראשי תיבות של המילים 'בני קודש'. ישראל ב"ק חידש את הדפוס העברי בארץ ישראל לאחר הפסקה של למעלה ממאתיים שנה[1].

ישראל ב"ק עסק בהדפסת ספרים עבריים עוד בעיר הולדתו ברד'יצב בין השנים 1816 - 1825. את אומנותו זאת הוא הביא עמו בעלייתו לארץ ישראל. לאחר עלייתו לארץ הוא בחר להתיישב בצפת והקים בה בית דפוס. ישנה מסורת המספרת שישראל ב"ק עסק גם ברפואה על אף שלא למד זאת באופן מסודר. המסורת ממשיכה ומספרת שכשחלה מושל הארץ איברהים פאשה סייע ישראל ב"ק בהחלמתו וכך נוצר הקשר ביניהם.

לצד עבודתו בבית הדפוס הקים ישראל ב"ק בשנת 1834 בברכת מושל הארץ דאז איברהים פאשה, משק חקלאי על הר מירון במקום ושמו ג'רמק. על המשק החקלאי בג'רמק הפקיד ב"ק את בנו ניסן ב"ק. במשך מספר שנים הצליח המשק מבחינה כלכלית ועל-פי עדות של מיסיונרים משנת 1839 ישבו במקום כחמש עשרה משפחות יהודיות. רעידת האדמה בצפת בשנת 1837 וחילופי שלטון בארץ ישראל שהביאו לסיום שלטונם של מוחמד עלי ובנו-נציגו איברהים פאשה שמשל בשמו בארץ ישראל, הביאו לסופו של היישוב היהודי בג'רמק. כיום נותרו במקום שרידי מבנים ומטעים מהיישוב היהודי ששכן שם.

לאחר חורבנו של המשק החקלאי בג'רמק עזב ישראל ב"ק את אזור הגליל ועבר לירושלים. גם כאן הקים (בשנת 1841, תר"א) בית דפוס עברי והיה זה בית הדפוס העברי הראשון בהיסטוריה של ירושלים. כאן המקום לציין שלא היה זה בית הדפוס הראשון בירושלים. הארמנים הקימו בית דפוס בירושלים כבר בראשית שנות השלושים של המאה התשע עשרה. בשנת 1843 קבל ישראל ב"ק ממשה מונטיפיורי, אתו עמד בקשרים עוד בתקופת צפת, מכונת דפוס חדשה. ישראל ב"קמתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית קפיצה אל: ניווט, חיפוש ישראל בַּ"ק (1797, ברדיצ'ב – כ"ט בחשוון תרל"ה, 1874, ירושלים) (נקרא גם בשם-המשפחה היידי דרוּקֶר, שפירושו "מדפיס") היה מוציא לאור ואיש ציבור ביישוב הישן בארץ ישראל במאה התשע עשרה. חידש את הדפוס העברי בארץ ישראל לאחר הפסקה של יותר ממאתיים שנה.‏[1]

על פי מסורת משפחתית אחת, שם המשפחה ב"ק הוא ראשי התיבות "בעל קורא", תפקיד בו שימש אבי המשפחה, רבי אברהם ב"ק, בבית הכנסת של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. מסורת אחרת טוענת שמקור השם "בן קדושים" על שם אחד מאבות המשפחה שנהרג על קידוש השם‏[2][3]. משפחתומאשתו הראשונה ביילא נולדו לב"ק חמש בנות ובן. אחת הבנות הייתה מרים רוקח, אמן של שמעון, אלעזר ויעקב שלום; בת נוספת הייתה רבקה אשת פנחס ב"ק מטבריה, וכן חיה אשת יוסף באהר מצפת. לאחר שהתאלמן נישא ב"ק לרייזא ונולדו לו שתי בנות: פינה אשת יהודה בלומנפלד מלומז'ה, ומינדל אשת ישראל דב פרומקין