Rebbi Avruhum Chanoch Friedman

http://www.kedem-auctions.com/auction-items?page=405

Abrahm Friedman was born in Topocani, Czechoslovakia in 1865 to Tzvi Yehuda and Rakhel. He was a rabbi and a widower. Prior to WWII he lived in Satomare, Romania. During the war he was in Satomare, Romania. Abrahm was murdered in 1944 (sivan 12) in Auschwitz, Camp.

• Reference: MyHeritage Family Trees - SmartCopy: Oct 5 2016, 18:21:20 UTC

הגה"צ ר' אברהם חנוך פרידמאן זצ"ל הי"ד דיין דק"ק סאטמאר עשרות שנים ורב דבית הכנסת מחזיקי תורה נוסח אשכנז. ר' אברהם חנוך ז"ל הי נכד מרן החתם סופר ונהרג עקה"ש באושוויטץ סיון תש"ד יחד עם בני עירו קדושי סאטמאר הי"ד

(תורת יחיאל, מנחם גראס)

רבי "אברהם חנוך פר"מ, דומ"צ פק"ק ארטה' סאטמר יע"א" - הגאון רבי אברהם חנוך פרידמן (תרכ"ו-נספה בשואה), בן בתו של ה"חתם סופר", תלמידו המובהק ונאמן ביתו של דודו רבי יהודא גרינוואלד, שאמצו כבן והשיאו עם בת אחיו, ערך והוציא לאור את כתבי רבו ר"י גרינוולד ואת כתבי סבו ה"חתם סופר".

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הרה"ג ר' אברהם חנוך פרידמאן זצלה"ה הי"ד דומ"ץ בק"ק סאטמאר, נולד בשנת תר"ל לאביו הר"ר צבי יהודה זצ"ל חתן מרן החתם סופר זי"ע. ומשחר ילדותו בהיותו בן ז' שנים נשאר יתום מאב ואם, ודודו [%D7%90%D7%97%D7%99 אמו] הרב יוסף יוזפא ז"ל שהיה גר בשוראני לקח אותו אליו. ואחרי פטירתו של ר' יוסף יוזפא ז"ל, בהיותו בן ט' שנים, לקח אותו אליו הרה"ג ר' יהודה גרינוואלד זצ"ל אבד"ק סאטמאר, אשר גידל אותו ונעשה לבנו חורגו. בגיל צעיר בא ללמוד בהישיבה במאטערסדארף, ומשם עבר להישיבה המפורסמת של בן דודו ה"שבט סופר" זצ"ל בפרעשבורג, שם ספג לתוכו הרבה תורה ויראה, והיה ידוע כאחד הלומדים הבולטים. ובהגיע לפרקו נשא לאשה את הרבנית חייטשה ע"ה, בת הר"ר יוסף צבי גרינוואלד ז"ל, אחיו התאום של א"ח הרה"ג ר' יהודה זצ"ל אבד"ק סאטמאר. כאמור גדלו רבינו כבן ותחת כנפיו נעשה גדול ומופלג מאד בתורה ויראה, וזכה ממנו לקירבה יתירה, ולא זזה ידו מתוך ידו, ועבר אתו מבאניהאד לשוראני, ומשם לסאטמאר, עד שנתעלה ובשנת תרנ"ט נבחר לדיין ומורה צדק בעוב"י סאטמאר, תחת דגלו והנהגתו של דודו. במשרה זה כיהן כארבעים שנה כולם שוין לטובה. - ומאז שעלה מרן רביה"ק מסאטמאר זי"ע לגדולה לכהן כאב"ד סאטמאר, התקשר עמו באבותות אהבה, ומתחילה כשעדיין לא היה לו לרבינו בית המדרש בפני עצמו, מסר את בית מדרשו לרבינו להתפלל שם, וכן בשנים שאח"כ בא רבינו בכל יום א' סליחות להתפלל בבית מדרשו. היה חריף ובקי ובעל כשרונות, וידוע כנואם בחסד עליון, נפשות השומעים היו קשורות כבאזיקים בנפשו של הדורש, ובפרט עם מתפללי בית מדרשו 'מחזיקי תורה' עשה פלאים, שרובם ככולם היה אנשים פשוטים, פועלים ובעלי מלאכה, ואנשים אלו ישבו סביב שולחנו מערב לערב, והקשיבו לדרשותיו בפרשיות השבוע, ברש"י ובשו"ע. והתוצאה היתה, שכולם נעשו ליהודים יראים ושלמים, שומרי תורה ומצות מדקדקים בקלה כבחמורה, וכל אחד מהם הגיע לדרגת "יודע ספר". - גם ניהל ישיבה גדולה עוד בחיי אביו-חורגו, ולשם באו ונתקבצו תלמידים רבים אף ממקומות אחרים (כדוגמת הרה"ח ר' ישראל זופניק ז"ל, שבא לשם מקאשוי, ועוד רבים). גם ערך והו"ל את ספרי רבו וא"ח הרה"ג ר' יהודה גרינוואלד זצ"ל אבד"ק דשם, ובתוכם הספר 'שבט מיהודה' שערך עליו הקדמה ארוכה ונפלאה מגדולתו, משם תראה אפס קצהו מגודל ההערצה וחיבת הקודש אשר נפשו קשורה בנפשו, וכמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם. וגם בשו"ת זכרון יהודה ישנם כמה תשובות מרבינו אליו וכותב לו בלשונות של חיבה "אהובי כבני" ועוד לשונות כיו"ב. כמו"כ הוציא לאור כמה כתבי ידות של החתם סופר שהיו תחת ידו [%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%9B%D7%A8 כמה פעמים בחת"ס החדש ב'שער יוסף', וב'מבוא לחתם סופר עה"ת' ח"א עמ' י', ועוד], והדפיס לראשונה את חידושי חת"ס עמ"ס כתובות, ועמ"ס בבא מציעא, וכן הוציא לאור חידושים על התורה ממרן החת"ס שהיה בידו מאביו-חורגו, ועוד. - ובספר 'זכרון למשה' סימן י"ז נדפס מכתב ממנו, שם מזכיר ממה ששמע מאמו הצדיקת בתו של החת"ס, וז"ל בא"ד: "כשהייתי בן ה' או ו' שנים שמעתי מאמי הצדקת זי"ע שאביה הח"ס למד בליל ש"ק בעל פה והלך אנה ואנה בחדר ולא לבש מנעלים אלא באנפלאות, שלא להקיץ את הילדים...". מדברי תורתו נתפרסמו ג"כ בקובץ 'בית ועד לחכמים' שי"ל בעיר סאטמאר, ותשובה אליו בשו"ת לבושי מרדכי (יו"ד סימן מ"ג), ועוד. רבינו נהרג עקה"ש בהיותו בן ע"ה שנה, ביום י"ב סיון תש"ד, יחד עם רוב בניו .