רבקה חוגים

http://www.beithashita.org.il/acontent%20catalogue/c1736/141070.php

רבקה חוגים

חברה

נולדה   -  כ"ו אדר ב' תרע"ט - 28.03.1919

ניפטרה - ד' תמוז תשס"ו - 30.06.2006

רבקה נולדה בוורשה שבפולין בשנת 1919 להוריה אסתר ומשה ברוך שטיצברג. אביה היה בן רב ואימה בת למשפחת סוחרים.

בהיותה בת ארבע עלתה עם הוריה ואחיה הצעיר יחיאל שמי ז"ל לארץ. המשפחה התיישבה בחיפה ורוב ילדותה של רבקה עברה בשכונת "בת גלים", ליד הים.

הוריה של רבקה היו דתיים. בחצר ביתם גרה משפחה ערבית והם עזרו לאביה לעבוד בגן הירק

וגם שימשו כ"גוי של שבת" והיו אחראים על הדלקת וכיבוי האור בשבת ועל חליבת הפרות.

נוסף על מעט החקלאות היתה להורים גם חנות מכולת.

ליד ביתם היה שטח פתוח ושם ישב "קיבוץ מעברות" שחיכה לאישור לעלות על הקרקע.

זו היתה הפגישה הראשונה של רבקה עם חיי הקיבוץ, והיא החליטה שבעתיד היא תחיה בקיבוץ.

בגיל שתים עשרה הצטרפה לתנועת מחנות העולים.

בערך באותו זמן סגר אביה את חנות המכולת ופתח בית מלאכה לסריגה. רבקה עזבה את בית הספר והצטרפה להורים ועבדה גם היא בבית המלאכה, ואחרי יום העבודה היתה ממשיכה ללמוד בשיעורים פרטיים.

בגיל שמונה עשרה יצאה רבקה להכשרה בקיבוץ נען, על מנת ללמוד את חיי הקיבוץ.

חברי ההכשרה של רבקה היו אמורים להגיע לקיבוץ מעוז-חיים אולם יוזיק, מזכיר התנועה (שהפך ברבות הימים לבעלה), החליט להפנותה לבית השיטה בניגוד לרצונה. וזאת מכיוון שהיתה בעלת מקצוע בסריגה, ובבית השיטה היה מפעל "הסורגים". בבואה לבית השיטה נלקחה רבקה דווקא לעבודות אחרות כיוון שהיתה בעלת ידע בעבודות שונות.

בהיותה בת עשרים ושלוש נישאה רבקה ליוזיק שהיה מבוגר ממנה ואב לדליה.

ב-1943 נולד בנם היחיד שאול.

ב-1945 יצא יוזיק בשליחות התנועה לארה"ב. רבקה ושאול הצטרפו אליו כעבור שנה, וחיו כשנה יחד בניו-יורק.

עם הכרזת המדינה ופרוץ מלחמת השחרור החליטה המשפחה לחזור לארץ, אך יוזיק עוכב באירופה לשם רכישת נשק למלחמה ורבקה ושאול בן הארבע חזרו לבדם לקיבוץ.

בתחילת שנות החמישים יצאה רבקה לסמינר הקיבוצים ללימודי גננת. היא היתה גננת שנים רבות ותרמה רבות לפיתוח הגן המעורב. כמו כן עבדה במדור הגנים בתק"מ שלוש שנים.

רבים מחניכיה של רבקה בגן הילדים שמרו איתה על קשר כאנשים בוגרים.

לאחר מותו של יוזיק בשנת 1966 עשתה רבקה הסבה מקצועית ולמדה הנחיית קבוצות ויעוץ אירגוני. עסקה בתחום זה שנים רבות וליוותה קיבוצים וחוגים רבים.

בבית השיטה מילאה תפקידים שונים כמו: סדרנית עבודה, אקונומית, מרכז חדר האוכל, מזכירת חברה ומרכזת שירותים.

בכל התחומים בהם עסקה באו לביטוי המקוריות והיצירתיות שלה. היא אהבה לשמוע את דעת הזולת ולהביע את דעתה באופן גלוי וישיר.

ב-1979 בהיותה חברת מזכירות, נרתמה לעזרת קיבץ אורטל כמלווה. שם, בגיל 60 למדה לנהוג. היה זה עבורה הגשמת חלום.

לאחר שנתיים חזרה לבית השיטה והמשיכה לעבוד ביעוץ אירגוני וחברתי.

בשנים האחרונות עבדה רבקה בארכיון של מכון החגים.

ארבעת נכדיה וניניה שמרו איתה על קשר חם והדוק והוסיפו לחייה נחת ושמחה.

בשנה וחצי האחרונות חלה ירידה במצבה הבריאותי והיא החליטה לקבל באהבה את הכורח לעבור ל"פזית". היא היתה מרוצה ויצרה קשר טוב עם הצוות המטפל.

ההזדקנות היתה מנוגדת לאופייה הצעיר והתוסס וכשהרגישה שהיא מאבדת את העצמאות וההתמצאות נחלש רצון החיים שלה, והיא הלכה לעולמה כשהיא בת 87.

יהי זכרה ברוך.