Rosa Rabin, [Yitzhak Rabin's mother]

Is your surname Cohen?

Connect to 98,250 Cohen profiles on Geni

Rosa Rabin, [Yitzhak Rabin's mother]'s Geni Profile

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Rosa Rabin (Cohen), [Yitzhak Rabin's mother]

Hebrew: רוזה ראסי רייזה כהן, [אמו של יצחק רבין]
Also Known As: "רוזה האדומה Rose Red"
Birthdate:
Birthplace: Mogilev, Belarus
Death: November 12, 1937 (46-47)
Nahalat Yitzhak, Tel-Aviv, Israel, Tel Aviv, Israel (Cancer)
Place of Burial: Tel Aviv, Israel
Immediate Family:

Daughter of Yitzchak Kagan, Hacohen and Sheina Rachel Kagan
Wife of Nehemia Rabin
Mother of Yitzhak Rabin, 5th Prime Minister of Israel and Private
Sister of ינטה כהן; Baruch Virgili Cohen; Yankel Cohen; פניה לויטון; הרשל כהן and 2 others

Occupation: הייתה פעילת ציבור סוציאליסטית, חברת מועצת עיריית תל אביב, מועצת פועלי תל אביב, ועד ההורים המרכזי בתל אביב ופעילה מרכזית ב
Managed by: Avraham Oz
Last Updated:

About Rosa Rabin, [Yitzhak Rabin's mother]

Rosa Cohen immigrated from Russia in 1919. After becoming sick on Kibbutz Kinneret, she moved to Jerusalem to recuperate. In Jerusalem she became one of the first members of the Haganah. When members of the Jewish Legion came to defend the city in 1920.

She met Nehemiah Rubitzov. He had immigrated from the United States to Israel. He served as a member of the Jewish Legion during WW I. Nehemia was shy and quiet, with a good sense of judgment. They were married in 1921 and moved to Haifa. Rosa wanted to give birth to her first child in Jerusalem. She returned to Haifa about a month after he was born, and from there the family moved to Tel Aviv. The family first lived in the Shabazi neighborhood and later moved to the center of the city.

Yitzhak and his sister Rachel, who was 3 years younger than him, grew up at 5 Hamagid St. in Tel Aviv, in a 2 room apartment.

Nehemia worked for the electric company.

Rosa was never a housewife. She always worked for her living, first as a bookkeeper, and later devoted herself to education. She was also involved in politics and public service, and served on the Tel Aviv municipal council. Since she was never home, the household duties were divided between Yitzhak and his sister.

Rosa suffered from a week heart, but what finally caused her death was cancer. She died when Yitzhak was 16 years old.

=======================================================================================================

http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1690
http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/4/1691

http://www.kadisha-tlv.co.il/ShowItem.aspx?levelId=59689&template=1...

About רוזה רבין (עברית)

רוזה (ראסי רייזה) כהן (רבין) (תר"ן, 1890, מוהילב, תחום המושב של האימפריה הרוסית – ח' בכסלו תרצ"ח, 12 בנובמבר 1937, תל אביב) (כונתה גם רוזה האדומה, בעקבות רוזה לוקסמבורג) הייתה פעילת ציבור סוציאליסטית, חברת מועצת עיריית תל אביב, מועצת פועלי תל אביב, ועד ההורים המרכזי בתל אביב ופעילה מרכזית ב"הגנה". אמו של יצחק רבין. י

רוזה (ראסי-רייזה) כהן (רבין) נולדה במוהילב, רוסיה הלבנה, בשנת תר"ן (1890), לאביה יצחק כהן (מחסידי קופוסט, סוחר יערות ואחוזות וקבלן ממשלתי במוהילב ובפטרבורג; אחיו של הבנקאי-העסקן-הסופר מרדכי בן הלל הכהן) ולאמה שיינה רחל לבית ברוכין מביאליסטוק (ממשפחת ר' יעקב קארלינר מחבר הספר "משכנות יעקב" ור' אשר טיקטנר מחבר הספר "ברכת ראש"). י

לרגל העסקים עברה המשפחה לביאליסטוק. ואחרי מות האם עבר אביה עם שמונת הילדים אל אביו ר' הלל להומל. (ביחוד יש להזכיר את שני אחיה: יעקב כהן - רב פעלים לקידום המהפכה הרוסית ; במסעיו בכל רחבי רוסיה בעסקי הקבלנות הממשלתית של אביו. היה מוביל בהברחה ספרות מהפכנית ברוסית ובאידית ומקשר בין האגודות הסוציאליסטיות היהודיות והלא-יהודיות, חיבב את ההמונים העממיים ואף את החסידים; ברוך-וירגילי כהן - מותיקי עסקניו של ה"בונד", עורך עתונו הבלתי-ליגאלי "דער קאמפף" בהומל, השתתף עם י.ח. ברנר בארגון ההגנה העצמית היהודית ובקרבותיה נגד הפורעים בז'יטומיר ובלודז').

למדה בגימנסיה ממשלתית לבנות בהומל נגד רצון אביה החסיד ואת שכר הלימוד שילמה משכרה בעד שיעורים פרטיים שנתנה. התקרבה לתנועת הסוציאליסטים המהפכנים (ס.ר.), היתה פעילה בנוער הבונדאי ("יונג בונד") וב"הסתדרות הנוער הלומד הכל-רוסי", וכשנבחרה כציר לועידה הארצית של הסתדרות זו בפטרבורג, סירבה לנסוע שמה - כפי שהוצע לה בפספורט של נערה נוצריה ונטלה על עצמה את הסיכון של מאסר ותלאות בגלל עבירה על החוק שהגביל את זכויות הנסיעה והישיבה של יהודים מחוץ לתחום המושב". בימי הפרעות בהומול - אלול תרס"ג השתתפה בהגנה העצמית היהודית, שאורגנה ע"י "פועלי ציון" בראשות יחזקאל חנקין וחבריו. ארגנה את שוליות בעלי המלאכה לפעולות תרבות וללימודים בשיעורי ערב ובשבתות ואת חברותיה הגימנזיסטיות היהודיות משכה לפעולות תרבות ברחוב הנפחים בהומל/

אחרי גמירת הגימנסיה עבדה בפקידות במפעל יערות של אביה בפולסיה ובערבים הפיצה תרבות ודעת בין הפועלים הרוסים. אח"כ עבדה זמן קצר כמורה בבית-ספר שחברת מפיצי ההשכלה החזיקה בבוברויסק. ב-1914 עברה עם כל המשפחה לפטרבורג ועבדה בשנות מלחמת-העולם הראשונה כמנהל חשבון ראשי בבית חרושת ללבנים בפטרהוף, שעבד בשביל הצבא, ובינתים למדה כימיה במכון הפוליטכני לנשים.

כשעבר השלטון לידי הקומוניסטים - באוקטובר 1917 נדרשה להצטרף למפלגה, כמנהלת מפעל צבאי, וכשסירבה וניסו לסלקה ממשרתה ולהעבירה לדרום רוסיה, הכריזו פועלי המפעל שביתה והשלטונות הפסיקו לספק חמרי גלם למפעל. כדי להפסיק את המלחמה שהתנהלה למענה בין הפועלים לבין שלטון הפועלים עשתה ביזמת עצמה מה שהשלטון אמר לעשות רשמית, עזבה את מקום עבודתה ונסעה לדרום רוסיה בלי ידיעת השלטונות. בקיוב ריגלו אחריה והיתה צפויה למאסר, ואז הצטרפה כאחות לרכבת של הצלב האדום וכך הגיעה לאודיסה ועשתה את הסידורים לצאת מרוסיה ולעלות ארצה

הפליגה מאודיסה באניה "רוסלאן" (ביום כ"ז כסלו תר"פ - 19.12.19) בחבורת 630 העולים ברשיון השלטון הסוביטי, שפתחה את העלית השלישית מרוסיה אחרי המלחמה, ובהגיעה ארצה הצטרפה לחבורת חלוצים שנתארגנה על-ידי המרכז החקלאי לעבודה בנטיעת חורשת אקליפטוס בבצה שבקבוצת הכנרת, אך בגלל התקפות הקדחת שהחלישוה הוכרחה לציית לרופאים ולעזוב את המקום.

כשהתארחה בפסח תר"פ אצל דודה מרדכי בן הלל הכהן בירושלים פרצו בעיר העתיקה הפרעות לפי נוסח רוסיה. מיד עברה והצטרפה להגנה בעיר העתיקה ובמשך תשעה ימים ולילות עבדה בהגשת עזרה ראשונה, בחלוקת לחם ובקיום הקשרים בין משמרות ההגנה.

אחרי הפסח עברה לחיפה ועבדה כמנהלת חשבונות בבית-המסחר לחמרי בנין "חירם" שהיה שייך לאחד מקרוביה. שם הניחה את היסוד לארגון הפועלים ולאיגוד מקצועי עוד לפני הוסד הסתדרות העובדים הכללית. בהשפעתה דרשה חברת "חירם" מהקבלן הערבי לעבודה בנמל להעסיק יהודים בעבודות פריקה והובלה מהאניות, וכשזה סירב רכשה החברה סירה ומאז הוכרח הקבלן להעסיק יהודים ובזה נפתח הפתח הראשון לעבודה עברית בנמל חיפה. התמסרה במרץ לארגון ההגנה בחיפה ובימי מהומות מאי 1921 ביפו ובמקומות אחרים ארגנה יחידות ממושמעות לשמירה על חיי היהודים ובתיהם בשכונות המעורבות. שקדה על ביסוסה הכספי של ההגנה בחיפה וביצור מעמדה בקרב הציבור היהודי. נבחרה למועצה הראשונה של פועלי חיפה ופעלה במרץ למען ארגון והפועלים ומוסדותיהם לעזרה הדדית ולביסוס מעמדם, לביסוס סניף קופת חולים ולהחדרת עובדים עברים לרכבת, לדואר ולמשטרה, ועשתה תעמולה למען גאולת עמק זבולון ע"י הקה"ק.

נישאה לנחמיה רבין , ממתנדבי הגדוד העברי האמריקאי שנשאר בארץ, ושהכירתו בעת הפרעות בעיר העתיקה של ירושלים בפסח תר"פ.

ב- 1923 עברה לתל-אביב ועבדה שנים "אחדות בהנהלת החשבונות ב"סולל-בונה" ואח"כ בבנק הלואה וחסכון, ואת כל זמנה הפנוי בבוקר לפני ההליכה לעבודה ובערבים הקדישה לפעולות צבוריות בהסתדרות ובמוסדותיה. בועד ההורים המרכזי ובעירית תל-אביב. כחברה במועצת פועלי תל-אביב הרבתה לעמול למען שיפור מעמדן הכלכלי והתרבותי של האגודות המקצועיות. התמסרה לביסוס בית החינוך לילדי העובדים, פעלה למען השגת מגרש בשבילו מעירית תל-אביב והקמת בנינו והיתה פעילה בו בועדת המטבח, בועדת הכספים ובועד ההורים, השתתפה ביסוד ועד ההורים המרכזי לכל העיר והיתה פעילה בו כל השנים בענפי העבודה התרבותית (הרצאות להורים, הצגות וקונצרטים לילדים) והסוציאלית (הזנה והבראה לילדים וארגון הקייטנות), התנדבה להיות אופטרופסית לילדים עבריינים, הצילתם משילוח לחינוך ערבי וקלוקל בביה"ס הממשלתי לפושעים צעירים בתול-כרם ושקדה לחנכם לעובדים חרוצים וישרים. כחברה במרכז קופת חולים שקדה על תיקון התנאים ההיגייניים במקומות העבודה, הקמת חדרי-אוכל מסודרים וארגון ועדת בריאות ליד מועצת הפועלים לבל יהפך הטיפול בחבר החולה לשיגרה משרדית מזניחה ומקפחת. בחברה במרכח לחינוך של ההסתדרות פעלה למען יסוד בית-הספר המחוזי בגבעת השלשה (בי"ס תיכון במגמה חקלאית עמלנית, הראשון במינו בארץ), להשגת קרקע בשבילו מהקה"ק, לציודו ולהחזקתו. בכלל נלחמה למען הטוהר המוסרי של מוסדות הפועלים והיתה המצפון החי של תנועת הפועלים בת"א.

כחברה נבחרת מטעם סיעת הפועלים במועצת עירית ת"א (במשך 10 שנים מ-1927 ואילך) עמדה על משמר הענינים של המוני העובדים ודלת העם ולשיפור מצבם של דרי משכנות העוני (שכונת הרכבת, מחלול, נוה שאנן) ופעלה בכמה ועדות עירוניות. כחברה בועדת המשטרה של העיריה ובוערת הבטחון של מועצת פועלי ת"א הגינה במרץ ובלהט על האוטונומיה של המשטרה העברית בת"א, הגיבה בתוקף על הקיפוחים מצד השלטון הבריטי ועמדה על משמר הטוהר המוסרי של המשטרה העברית.

העבודה הרבה דלדלה את בריאותה, אך הצרכים הרבים בפעולה ובעמידה על המשמר לא נתנוה לשקוט ולחוס על עצמה. לכן שאפה להתרחק משאון העיר ולמלא את חובתה לבנין הארץ בעבודה חקלאית אישם בפנה שקטה בעמק יזרעאל, אך מחלת הסרטן לא נתנתה.

נפטרה בתל-אביב, ט' בסלו תרצ"ח - 13.11.37

צאצאיה: יצחק רבין (לימים רמטכ"ל מלחמת ששת הימים וראש ממשלת ישראל), רחל (ממיסדות קיבוץ מנרה, בגליל העליון ומראשי מרכז הנוער העובד) אשת רפאל יעקבי

ועד ההורים המרכזי העלה את זכרה מדי שנה בשנה ביום פטירתה. על שמה נקראו ביה"ס המחוזי בגבעת השלשה והמועדון של עובדי עירית ת"א (נחנך ביום 25.3.39).

חוברת על תולדותיה ומלחמת חייה מאת אליעזר שמאלי יצאה בשנת ת"ש בהוצאת המרכז לחנוך ומועצת פועלי ת"א

view all

Rosa Rabin, [Yitzhak Rabin's mother]'s Timeline

1890
1890
Mogilev, Belarus
1922
March 1, 1922
Jerusalem, Jerusalem District, Israel
1937
November 12, 1937
Age 47
Nahalat Yitzhak, Tel-Aviv, Israel, Tel Aviv, Israel
1937
Age 47
Tel Aviv, Israel