Saul Bellow, Nobel Prize in Literature 1976

• ‘The Life of Saul Bellow: To Fame and Fortune, 1915-1964’, by Zachary Leader
• ‘There Is Simply Too Much to Think About’ , Saul Bellow’s Nonfiction

Saul Bellow (born Solomon Bellows; 10 July 1915 – 5 April 2005) was a Canadian-born American writer. For his literary contributions, Bellow was awarded the Pulitzer Prize, the Nobel Prize for Literature, and the National Medal of Arts. He is the only writer to have won the National Book Award three times, and the only writer to have been nominated for it six times.

In the words of the Swedish Nobel Committee, his writing exhibited "the mixture of rich picaresque novel and subtle analysis of our culture, of entertaining adventure, drastic and tragic episodes in quick succession interspersed with philosophic conversation, all developed by a commentator with a witty tongue and penetrating insight into the outer and inner complications that drive us to act, or prevent us from acting, and that can be called the dilemma of our age." His best-known works include The Adventures of Augie March, "Henderson the Rain King," Herzog, Mr. Sammler's Planet, Seize the Day, Humboldt's Gift and Ravelstein. Widely regarded as one of the twentieth century's greatest authors, Bellow has had a "huge literary influence."

סול בלו

(נולד: 10 ביוני 1915 - נפטר: 5 באפריל 2005) היה סופר קנדי-אמריקאי יהודי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1976.

זכה בפרס הרצאת ג'פרסון לשנת 1977 ובפרסים רבים נוספים.

בלו נודע בעיקר בכתיבת רומנים החוקרים את הבידוד, הניתוק הרוחני והאפשרות להתעוררות האדם. נחשב, על ידי מבקרים רבים, כאחד הגדולים בסופרי ארצות הברית.

קורות חיים

בלו נולד בלאשין שבקוויבק בשם סולומון, להורים שהיגרו מסנקט פטרבורג, אולם את שנות ילדותו העביר בשיקגו שבארצות הברית. בלימודי התואר הראשון התמקד באנתרופולוגיה באוניברסיטת נורת'ווסטרן, ונטען שללימודים אלו הייתה השפעה על כתיבתו. הוא סיים תואר שני באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון. לימד יותר משלושים שנה ב "וועדה למחשבה חברתית" באוניברסיטת שיקגו וכן במוסדות אקדמיים רבים אחרים, בהם אוניברסיטאות מינסוטה, ייל, ניו יורק, פרינסטון ובוסטון, שם הרצה בחוג לאנגלית. לשם קבלת המשרה בבוסטון עזב את שיקגו אחרי שנים רבות, ועבר להתגורר במסצ'וסטס בסוף העשור השמיני לחייו. הוא נפטר בגיל 89 בברוקליין, מסצ'וסטס, והובא למנוחות בבית העלמין היהודי "שיר ההרים" בברטלבורו, ורמונט.

בלו ביקר בישראל אליה היה לו קשר נפשי עמוק פעמיים, במלחמת ששת הימים ב-1967, עת סיקר עבור "ניוזדיי" את הקרבות והניצחון, וב-1975 עת שהה בירושלים שלשה חדשים עם אשתו הרביעית, אלכסנדרה, כאורחו של טדי קולק. בעקבות ביקורו השני פרסם את "לירושלים ובחזרה", אחד החיבורים היותר מעמיקים על ישראל (ראה אור גם בעברית, בהוצאת עידנים, בתרגום אהרן אמיר).

עמדותיו

בלו נמנה עם קבוצת האינטלקטואלים של ניו יורק. היה תומך מובהק של מדינת ישראל, וכתב את הספר "לירושלים ובחזרה" שבו סיפר על פגישותיו עם פוליטיקאים ישראלים בירושלים. העיר ראשון לציון קראה רחוב על שמו.

חיים אישיים

בלו היה נשוי חמש פעמים ולצד נישואיו, הסוערים בדרך כלל, ניהל פרשיות אהבים לרוב. "אני פוליגמיסט מוצהר ומודע", נהג לומר. בתו האחרונה נולדה כשהיה בן 85.

סגנון ספרותי

מלבד בספר הנדרסון מלך הגשם, רוב גיבורי ספריו של בלו הם גברים יהודים לא צעירים שמתגוררים בשיקגו או בניו יורק.

עלילות ספריו מובלות על ידי מסעות חיפוש אישיים ומשברים של הגיבורים ופחות על ידי פעולה. על פי רוב, גיבוריו של בלו נמצאים בנקודת משבר בחייהם, מסיבה רומנטית, כספית או אחרת. הסערה שחווה גיבור הספר מעוררת שאלות קיומיות.

בלו התייחס בספריו ליצירותיהם של פילוסופים גדולים, בדרך כלל מבלי לפגוע בקריאות הספר או להפריע לעלילה. דוגמה מרשימה לכך ניתן למצוא בספר כוכב הלכת של מר סאמלר שעוסק בניצול שואה נרגן שחי בעיר ניו יורק במהלך המהפכה התרבותית של שנות השישים.

בלו ניסה ידו גם בכתיבת מחזות - שניים מהם אף הועלו בברודוויי, אך נחלו כישלון חרוץ. כמה מספריו עובדו לסרטים.

ספריו שתורגמו לעברית

• על בלימה (1944), תרגם יותם ראובני, זמורה ביתן, 2000.
• הקורבן (1947), תרגם ארז אשרוב, זמורה ביתן, 2010.
• הרפתקאות אוגי מארץ' (1953), תרגם אהרן אמיר, זמורה ביתן, 1979.
• תפוס את היום (1956), תרגם אביב מלצר, הוצאת אדם, 1980. תרגום נוסף: משה זינגר, זמורה ביתן, 1991.
• הנדרסון מלך הגשם (1959), תרגמה אופירה רהט, ספרית פועלים, 1976. תרגום נוסף: משה זינגר, זמורה ביתן, 1992.
• הרצוג (1964), תרגם אליהו פורת, ספרית פועלים, 1965. תרגום נוסף: עודד פלד, זמורה ביתן, 1992.
• זיכרונות מוסבי וסיפורים אחרים (1968), תרגם יותם ראובני, זמורה ביתן, 2000.
• כוכב הלכת של מר סאמלר (1970), תרגם חיים גליקשטיין, ספרית פועלים, 1971. תרגום נוסף (בשם כוכבו של מר סאמלר): משה זינגר, זמורה ביתן, 1993.
• מתנת המבולדט (1975), תרגמה אביבה גור, ספרית פועלים, 1978. תרגום נוסף (בשם מתנת הומבולט): מרדכי ברקאי, זמורה ביתן, 1993.
• לירושלים ובחזרה - דיווח אישי (1976), תרגם אהרן אמיר, עידנים, 1977.
• דצמבר של הדיקאן (1982), תרגם חיים איזק, זב"מ, 1984.
• הפה הגדול (1984), תרגם משה זינגר, זמורה ביתן, 1988.
• רבים יותר מתים מלב שבור (1987), תרגם משה זינגר, זמורה ביתן, 1990.
• גניבה (1989), תרגם אלי הירש, זמורה ביתן, 1994.
• ממשות (1997), תרגם יונתן פרידמן, זמורה ביתן, 1999.
• קשר בלרוסה ומשהו בשביל שיזכרו אותי, תרגום אירית מילר,, זמורה ביתן, 1998
• רוולסטין (2000), תרגם מיקי גורן, זמורה ביתן, 2001.
• סול בלו, הסיפורים הנבחרים (2001), כנרת, זמורה ביתן, דביר, 2004.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%9C%D7%95