How are you related to Edward Teller?

Connect to the World Family Tree to find out

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Edward Teller

Hungarian: Teller Ede, Hebrew: אדוארד טלר
Also Known As: "Koko"
Birthdate:
Birthplace: Budapest, Budapest, Hungary
Death: September 09, 2003 (95)
Palo Alto, Santa Clara, CA, United States
Immediate Family:

Son of Miksa (Max) Teller and Ilona Teller
Husband of Auguszta Mária Teller
Father of Private User and Private
Brother of Emma Kirz

Occupation: physicist
Managed by: Sándor Feldmájer
Last Updated:
view all

Immediate Family

About Edward Teller

Edward Teller (Hungarian: Teller Ede; January 15, 1908 – September 9, 2003) was a Hungarian-American theoretical physicist, known colloquially as "the father of the hydrogen bomb", even though he claimed he did not care for the title. Teller made numerous contributions to nuclear and molecular physics, spectroscopy (the Jahn–Teller and Renner–Teller effects), and surface physics.

http://en.wikipedia.org/wiki/Edward_Teller

Marriage: https://www.familysearch.org/ark:/61903/3:1:S3HT-6LF9-QFP?i=30&cc=1...

About אדוארד טלר (עברית)

אדוארד טלר

' (באנגלית: Edward Teller; ‏15 בינואר 1908 - 9 בספטמבר 2003) היה פיזיקאי אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי, שעסק בפיזיקה גרעינית. הוא מילא תפקיד מרכזי בקביעת מדיניות ההגנה והאנרגיה של ארצות הברית במשך למעלה מחצי מאה. היה מחלוצי פיתוח פצצת האטום ופצצת המימן, ונודע כ"אבי פצצת המימן". היה תומך נלהב בשימוש באנרגיה גרעינית לייצור חשמל וביוזמת ההגנה האסטרטגית מפני טילים, המכונה "מלחמת הכוכבים".

תוכן עניינים 1 קורות חיים 2 אחדים מספריו 3 קישורים חיצוניים 4 הערות שוליים קורות חיים טלר נולד בבודפשט, הונגריה, ב־15 בינואר 1908. הוא עזב את הונגריה בשנת 1926, בין השאר עקב מגבלת הנומרוס קלאוזוס במשטרו של הורטי. למד פיזיקה באוניברסיטת לייפציג, ובשנת 1930 סיים את הדוקטורט אצל ורנר הייזנברג. שהה שנתיים באוניברסיטת גטינגן, ובשנת 1934, בעקבות עליית הנאצים לשלטון, נמלט לאנגליה. לאחר מכן שהה במשך שנה בקופנהגן, במחיצתו של נילס בוהר. בשנת 1935 היגר לארצות הברית, ועד 1941 לימד באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.

בשנת 1939 היה אחד משלושת המדענים שכתבו את מכתב איינשטיין-סילארד, שנשלח לנשיא ארצות הברית פרנקלין דלאנו רוזוולט, כדי ליידע אותו שביקוע גרעיני ניתן לניצול ליצירת נשק חדש ורב עצמה, ולעודד אותו לפתוח במחקר לפיתוח נשק כזה, מכתב שתרם לפתיחת פרויקט מנהטן. ב-1942 הצטרף טלר לפרויקט, ועבד כפיזיקאי תאורטי במעבדות לוס אלמוס בצוות שפיתח את פצצת הביקוע.

בשנת 1946 עזב טלר את מעבדות לוס אלמוס, ועבר ללמד באוניברסיטת שיקגו. בעקבות הניסוי הגרעיני הסובייטי ב־1949 חזר טלר ללוס אלמוס, כדי להשתתף בפיתוח פצצת המימן, פרויקט שעליו הכריז הנשיא הארי טרומן על-פי יוזמתו של טלר, שבאה בעקבות רעיון של עמיתו של טלר, אנריקו פרמי. במהלך פיתוח פצצת המימן, כמו גם במהלך פיתוח פצצת האטום, הסתכסך טלר עם עמיתיו, משום שלא היה מרוצה מקצב ההתקדמות של הפרויקט. בסופו של דבר הגיע טלר, יחד עם עמיתו סטניסלב אולם, לעיצוב פתרון לבעיות ייצור פצצת המימן, וזו נוסתה לראשונה בשנת 1952. הישג זה זיכה אותו בכינוי "אבי פצצת המימן", כינוי שהוא לא אהב.

בשנת 1952 עזב טלר את מעבדות לוס אלמוס, ועבר ללמד פיזיקה באוניברסיטת קליפורניה, שם השתתף בייסוד מעבדות לורנס ליברמור. העוינות בין טלר לרבים מעמיתיו התרחבה בשנת 1954, כאשר הוא העיד נגד רוברט אופנהיימר. בשנים 1960-1958 ניהל טלר את מעבדות לורנס ליברמור.

טלר אמר כי צר לו על החלטת טרומן להטיל את פצצת האטום על הערים הירושימה ונגסאקי ביפן. לדבריו, היה צריך לעשות ניסוי ראווה בפצצה, בתקווה שההנהגה היפנית תתרשם דיה כדי להכריז על קץ המלחמה. יחד עם זאת היה טלר תומך נלהב בחיזוק עוצמתה הצבאית של ארצות הברית. בשנות השמונים עמד תחת ביקורת נוקבת כאשר תמך בהתלהבות בתוכניתו של הנשיא רונלד ריגן לפיתוח מטריית הגנה בחלל, שנודעה בשם "מלחמת הכוכבים". "בלי טלר, העולם היה מקום הרבה יותר טוב", טען פעם איזידור רבי, חתן פרס נובל ועמיתו של טלר לפרויקט מנהטן.

טלר קיבל פרסים רבים במהלך הקריירה שלו, לרבות פרס אלברט איינשטיין, פרס אנריקו פרמי והמדליה הלאומית למדעים. חודשיים לפני מותו, העניק לו הנשיא ג'ורג' ווקר בוש את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד הגבוה ביותר לאזרחים בארצות הברית. האסטרואיד 5006 Teller שהתגלה באפריל 1989 על ידי אלינור הלין, נקרא על שמו. השם הוענק ביום הולדתו ה-84 של טלר, בזמן שנכח בסדנא של נאס"א על הגנה מפני אסטרואידים.[1]

אדוארד טלר נפטר ב־9 בספטמבר 2003 בסטנפורד, קליפורניה, ליד מכון הובר, שבו פעל כעמית מחקר בכיר.

אחדים מספריו The Legacy of Hiroshima (1975) Better a Shield Than a Sword (1987) Energy from Heaven and Earth (1979) Pursuit of Simplicity (1980) Conversations on the Dark Secrets of Physics (1991) Memoirs: A Twentieth-Century Journey in Science and Politics (2002) קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדוארד טלר בוויקישיתוף אבי בליזובסקי, ‏אבי פצצת המימן, אדוארד טלר, נפטר בגיל 95 , באתר "הידען", ‏10 בספטמבר 2003 אדוארד טלר , באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%93_...

---------------------------------------------------

Edward Teller (Hungarian: Teller Ede; January 15, 1908 – September 9, 2003) was a Hungarian-American theoretical physicist, known colloquially as "the father of the hydrogen bomb", even though he claimed he did not care for the title. Teller made numerous contributions to nuclear and molecular physics, spectroscopy (the Jahn–Teller and Renner–Teller effects), and surface physics.

http://en.wikipedia.org/wiki/Edward_Teller

Marriage: https://www.familysearch.org/ark:/61903/3:1:S3HT-6LF9-QFP?i=30&cc=1...

view all

Edward Teller's Timeline

1908
January 15, 1908
Budapest, Budapest, Hungary
2003
September 9, 2003
Age 95
Palo Alto, Santa Clara, CA, United States