James Horner

James Horner began studying piano at the age of five, and trained at the Royal College of Music in London, England, before moving to California in the 1970s. After receiving a bachelor's degree in music at USC, he would go on to earn his master's degree at UCLA and teach music theory there. He later completed his Ph.D. in Music Composition and Theory at UCLA. Horner began scoring student films for the American Film Institute in the late 1970s, which paved the way for scoring assignments on a number of small-scale films. His first large, high-profile project was composing music for Star Trek: The Wrath of Khan (1982), which would lead to numerous other film offers and opportunities to work with world-class performers such as the London Symphony Orchestra. Currently, with over 75 projects to his name, and work with people such as George Lucas, Steven Spielberg, James Cameron, Oliver Stone, and Ron Howard, Horner has firmly established himself as a strong voice in the world of film scoring. In addition, Horner composed a classical concert piece in the 1980s, called "Spectral Shimmers", which was world premiered by the Indianapolis Symphony Orchestra.

ג'יימס הורנר

' (באנגלית: James Horner; ‏14 באוגוסט 1953 – 22 ביוני 2015) היה מלחין יהודי-אמריקאי של מוזיקת סרטים. ידוע בזכות שילוב מרכיבים קוליים ואלקטרוניים בהרבה מתכלילי סרטיו ובשימושו הנפוץ במרכיבים של מוזיקה קלטית, כשבחלק מהסרטים משתתפת תזמורת שלמה בנגינת הפסקול. הורנר זכה בשני פרסי אוסקר עבור הלחנות הפסקול והשיר "My Heart Will Go On" לסרט טיטניק ב-1997. ביוני 2015 נהרג בהתרסקות מטוס.

תוכן עניינים 1 קורות חיים 2 מוזיקת סרטים וטלוויזיה 3 רשימת תכלילי סרטים 4 קישורים חיצוניים 5 הערות שוליים קורות חיים הורנר נולד בשם ג'יימס רוי הורנר בלוס אנג'לס, קליפורניה, כבנם של ג'ואן (לבית פרנקל) ושל הארי הורנר, שהיה ארט דיירקטור בתעשיית הקולנוע ולעיתים במאי קולנוע.[1] החל לנגן על פסנתר בגיל חמש. הורנר שהה בשנותיו המוקדמות בלונדון, שם למד בקולג' המלכותי למוזיקה. ממוריו הבולטים היה ג'רג' ליגטי. הוא קיבל תואר ראשון במוזיקה מאוניברסיטת דרום קליפורניה, ולאחר מכן קיבל תואר שני והחל לעבוד על הדוקטורט שלו באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס שם למד ביחד עם פול ציהארה ואחרים. לאחר מספר עבודות הלחנה עבור מכון הסרטים האמריקאי במהלך שנות השבעים, באה לקיצה קריירת ההוראה שלו בתאוריית המוזיקה באוניברסיטת לוס אנג'לס והורנר הפך להיות מלחין סרטים.

מוזיקת סרטים וטלוויזיה הורנר החל להלחין מוזיקה לבמאי ומפיק הסרטים דלי התקציב רוג'ר קורמן; הקרדיט הראשון שניתן לו כמלחין היה בסרטו עתיר התקציב של קורמן Battle Beyond the Stars. עבודתו עוררה תשומת לב גדלה והולכת בהוליווד, שעודדה אותו ליטול על עצמו מיזמים גדולים יותר ויותר. הורנר ביצע פריצת דרך ב-1982, כשנקרתה בידו ההזדמנות להלחין את המנגינה לסרט מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן וכך ביסס את מעמדו כמלחין מן השורה. הורנר המשיך להלחין מוזיקה להפקות קולנועיות גדולות במהלך שנות השמונים, בכללן 48 שעות (1982), המצור על יבשת קרול (1983), מסע בין כוכבים 3: החיפוש אחר ספוק (1984), קומנדו (1985), קוקון (1985), שובו של הנוסע השמיני (1986, הסרט שזיכה אותו במועמדות הראשונה שלו לפרס האוסקר), וילו והנסיכה (1988), גלורי ושדה החלומות (שניהם ב-1989).

לחניו של הורנר זכו לחיים נוספים כשהשתמשו בהם לסרטים אחרים. קטע מהמנגינה לשובו של הנוסע השמיני דורג חמישי בקטגוריית הפסקול המושמע ביותר של מוזיקה לסרטים. [2] באופן מוזר, עבור מספר סרטים שאת הפסקולים שלהם הלחין מייקל קיימן הורנר הלחין את המוזיקה של הטריילרים, המוזיקה שכתב הורנר לווילו והנסיכה מחליפה את מנגינת הנושא שקיימן כתב עבור הרימייק של שלושת המוסקיטרים (1993).

במהלך שנות השמונים וראשית שנות התשעים, הפגין הורנר את כישרונו גם בכתיבת מוזיקה תזמורתית עבור סרטי ילדים (בייחוד אלה שהפיקה חברת Amblin Entertainment), ובהם פייבל והחלום האמריקאי (1986), המסע לעמק החלומות (1988), פייבל במערב הפרוע (1991), We're Back! A Dinosaur's Story ב-1993, וכן קספר ו-Balto (שניהם ב-1995).

בשנת 1995 הלחין הורנר שישה פסקולים, ביניהם עבודות, שזכו הן להצלחה כלכלית והן לשבחי הביקורת בסרטים לב אמיץ ואפולו 13. ההצלחה הכלכלית הגדולה ביותר של הורנר הגיעה ב-1997 בפסקול של הסרט טיטניק, שזכה לפופולריות עצומה והושפע במידה רבה מהמוזיקה של להקת הClannad .[3] האלבום היה לפסקול שובר קופות עם מכירות של מעל 24 מיליון עותקים ברחבי תבל, במקום השלישי בין רבי המכר הגדולים מאז ומעולם; מקדימים אותו רק הפסקול של ויטני יוסטון בסרט שומר הראש (מעל 37 מיליון) והפסקול של הבי ג'יז עבור הסרט שיגעון המוזיקה (40 מיליון). ב-1997 זכה הורנר בפרס האוסקר על הפסקול הדרמטי המקורי הטוב ביותר ועל השיר המקורי הטוב ביותר עבור השיר My Heart Will Go On (אותו כתב בצוותא עם ויל ג'נינגס), נוסף לכך גרף שלושה פרסי גראמי ושני פרסי גלובוס הזהב.

מאז ה"טיטאניק" המשיך הורנר להלחין פסקולים להפקות ענק (בכללם הסערה המושלמת, נפלאות התבונה, וזורו 2). פרט למיזמים גדולים, עסק הורנר לעיתים בעבודות קטנות יותר (כגון אייריס וג'ון וBobby Jones: Stroke of Genius). הורנר הרבה להלחין נעימות לסרטיו של הבמאי רון הווארד, שותפות שהחלה בסרט קוקון ב-1985. ניתן לשמוע את נעימת הסיום של הורנר מהסרט גלורי בטריילר לסרטו של הווארד מלכודת אש.

הורנר הלחין מוזיקת נושא חדשה עבור חדשות הערב של רשת CBS. שיר הנושא הוצג כחלק מהופעת הבכורה של המגישה קייטי קוריק ב-5 בספטמבר 2006. מאז אימצו את השיר רוב תוכניות החדשות של רשת CBS.

ב-2008 השלים הורנר את הלחנת הפסקול של עלילות ספיידרוויק, אותו ביים מרק ווטרס ושל הסרט The Life Before Her Eyes בבימויו של ואדים פרלמן.

שיחק בהופעת אורח כאיש צוות בסרט מסע בין כוכבים 2: זעמו של חאן.

ב-2015 מת הורנר בהתרסקות מטוסו. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%27%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A1_%D7...