Abram Szlomo Jalowski

משרד הביטחון - דף הנצחה

ויקיפדיה עברית

אנציקלופדית תדהר לחלוצי הישוב

http://www.nzbr.org/index.php?page=382&person=41

קורות חיים

החמישי שהצטרף ל"מניין" הוא ומשפחתו, אשתו שיינה ושני בניהם בנימין ומשה מאיר. מוסמך לרבנות היה, אך בעלותו, העדיף את המלאכה והחקלאות. כדי לקיים את שיבת ציון וחזון הנביאים. כדי שלא תהא התורה קרדום לחפור בו. ועד שיהיה איכר, למד את הנפחות, ואת קורנס הנפחים להתפרנס ממנו. איש חרוץ ומלא תושיה. בבואו לוואדי אל חנין ב-1887 היתה הפרוטה מצויה בכיסו. קנה מראובן לרר מאה דונם באחת. כי האדמה היתה משאת נפשו. אמיץ היה ומלא יוזמה. היה הראשון שיצא אל מחוץ לגדר הצבר שהקיפה את תחומי החאן ומתיישבי המניין הראשון. בנה את ביתו ומפחתו על אם הדרך, בהצטלבות הדרכים יפו, באר שבע, רמלה ונבי רובין. (כיום הרמזור שליד ככר אברהם ילובסקי). במו ידיו בנה את ביתו ובכך היה מופת לרבים. מחימר ותבן שלש ברגליו, ליבן לבנים, ולאחר שיבשו בשמש והתקשו, בנה בהן את כתלי הבית. בבצק החימר טייח את קירות הבית, טייח והחליק בפלס. קורות עץ נטה על קירות ביתו להיות להן לגג. על קורות העץ הניח קני סוף וסכך ביצות, ומרח עליהן שכבות חימר שאטמו והיתקשו כמלט, בשמש החמה. והגג היה אטום ומוצק לגשם ולרוח. היה זה בית החימר היהודי הראשון שהוקם בישוב החדש. לאחריו נבנו בתי חימר רבים כדמותו.

כל היום נשמעה הלמות הפטיש בסדן, והפרנסה היתה מצויה. היה אומר וחוזר: "כל זה, עד שיעשה הכרם ענבים, וישחרר אותי ממפוחי. לעבד את נחלתי, לשבת תחת גפני ותחת תאנתי וללמוד תורה". איש שיחה היה אברהם ונוח לבריות, חכם בדבריו ובמעשיו. לא היה איש מעוברי האורח, בדואים, פלחים ויהודים, שלא עצר לחנייה קצרה אצל "אברהים אל חדד", "אברהם הנפח". להתקין מחרשה, לשפץ מעדר, לפרזל את סוסו, לחזק אופן עגלה ואף לקבל עצה ותרופה לתחלואי הבהמה. או סתם ככה להינפש, לשמוע חדשות ודברי חוכמה, כל איש בשפתו ומנהגיו, על כוס קפה או תה. ידידים רבים היו לנפח ילובסקי ושמעו יצא למרחוק. עד לאותו יום, עשרה בטבת תרמ"ח 1888 בו קרה האסון הכבד, יום הירצחו של אברהם ילובסקי. היה זה אחד מאותם ימי חורף גשומים. ארובות השמים נפתחו וגשם זלעפות ירד על הארץ. הוואדי הדרומי של וואדי אל חנין עלה על גדותיו, והחל מלחך את קירות החימר של בית ילובסקי ומשפחתו. הלילה ירד וסימני הסערה והגשם מילאו את העמק המוצף. חשש אברהם לגורל אשתו וילדיו, שלא יהא ביתם קברם, והעבירם לבית האבן המשותף לבטחונם. והוא נשאר במפחתו וביתו ומאן להתפנות מהם. למחרת מצאוהו מוטל דקור שחוט במפחתו, הפטיש הכבד בידו הקפוצה, ומסביב סימני מאבק איתנים. הוא נרצח בידי בני עוולה ערבים, בהגינו על ביתו. אברהם ילובסקי היה הקורבן הראשון במושבתו ואדי אל חנין ובישוב המתחדש כולו. גם הוא נקבר בראשון לציון כי בוואדי אל חנין הקטנה לא קודש עדיין בית עלמין. בפרוץ מלחמת יום כיפורים 1973, היה אמנון שפירא, נינו של אברהם ילובסקי בין הנופלים הראשונים בקו בר-לב על תעלת סואץ. מפקד טנק של צה"ל במדינת ישראל הריבונית. 85 שנים חלפו בין נפילתו של הסבא אברהם לנפילתו של נינו אמנון. אברהם ילובסקי הקורבן הראשון, נפל בהגינו על ביתו ועל חלומו, לקחת חלק בהקמת ישוב יהודי חקלאי בארץ הקודש. אז תחת השלטון הטורקי הזר והעוין. הנין, אמנון שפירא, נפל, כמפקד טנק של צה"ל של מדינת ישראל הריבונית, בהגינו על גבולה. 85 שנים המקפלות בתוכן את עלילת הגבורה של הישוב במאבקו להקמת מדינה יהודית משגשגת ובטוחה. השניים, שתי נקודות שדרכן עובר קו ישר אחד, החלום והגשמתו. מעבר לכל הצפיות.

אבנר כהנוב, שאו נס ציונה