Achinoam Nini, Noa

Achinoam Nini (Hebrew: אחינועם ניני; Aẖinóʻam Nini; born June 23, 1969; known outside of Israel as Noa), is an Israeli singer. She is accompanied by guitarist Gil Dor and often plays the conga drum as she sings. Nini represented Israel at the Eurovision Song Contest in 2009 jointly with singer Mira Awad, with the song "There Must Be Another Way."

Biography

Achinoam Nini was born in Bat-Yam to a Yemeni-Jewish family. She lived in New York City from age 2. She attended SAR Academy and the Rabbi Joseph H. Lookstein Upper School of Ramaz High School, and remained in New York until her return to Israel alone at the age of 16. After serving the mandatory two years in the Israeli Army in a military entertainment unit,[citation needed], Noa studied music at the Rimon School of Jazz and Contemporary Music in Ramat Hasharon, where she met her long-time partner and collaborator Gil Dor. She is married to Asher Barak, a pediatrician. They have three children, Ayehli, Eyneha and Yum.

Music career

Noa has performed in Carnegie Hall and Avery Fisher Hall in New York City, Olympia in Paris, Rome's Colosseum, The Barbican in London, Zellerbach Auditorium in San Francisco, the Ravinia Festival in Chicago, the Montreux Jazz Festival and Paleo Music festival in Switzerland, Palau de la Musica in Barcelona, the North Sea Jazz Festival and Carre Auditorium in the Netherlands and the Stockholm Water Festival in Sweden, as well as numerous successful tours of major venues and festivals throughout Europe, the USA, Canada, Brazil and Japan.

Noa has recorded songs in Arabic, English, French, Hebrew, Hindi, Italian, Spanish, Thai and Yemenite.

Noa and Gil Dor have had various ensembles since their early days as an acoustic duet but their most long lived musical relationship has been with the noted percussionist Zohar Fresco. The three have played hundreds of concerts together all over the world. The ensembles vary from album to album ranging from rhythm section through Solis String Quartet and up to symphonic tours.

Noa's music is most prominently influenced by the singer-songwriters of the 60s, such as Paul Simon, Joni Mitchell, Leonard Cohen, and James Taylor. These musical and lyrical sensibilities, combined with Noa's Yemenite roots and Gil Dor's strong background in jazz, classical, country and rock, have created Noa and Gil Dor's unique sound, manifested in hundreds of songs written and performed together. Noa plays percussion, guitar and piano.

Achinoam Nini performing at the opening of the Peres Institute for Peace In 1994, Noa performed the English version of Ave Maria for a live audience of 100,000 and a TV audience of millions at the culmination event of the International Year of the Family at the Vatican, Rome, Italy, witnessed by Pope John Paul II.

Noa and Gil Dor have performed on numerous occasions with the Israel Philharmonic Orchestra. They recorded an album with them during a live performance at Tel Aviv's Mann auditorium in 1997. Over the years their symphonic projects have multiplied, including concerts with Symphony Orchestras from Lille, Messina, Parma, Murcia, Firenze Symphony.

In September 2003, Noa performed a vocal work entitled L'isola della Luce (after the Greek island on which it was performed) written by Nicola Piovani especially for her. The work was commissioned by the Cultural Olympics Committee in Athens.

On May 1, 2004, Noa and Gil Dor, together with the noted Israeli rhythm and dance troupe Mayumana, gave a joint performance between the two final games of the Euroleague basketball championship, broadcast to thousands of television viewers around the world.

Together with Arab-Israeli singer Mira Awad, represented her country at Eurovision Song Contest 2009 with the song "There Must Be Another Way", qualifying to the final from the first semi final and eventually finishing in 16th place.

אחינועם ניני

' (מוכרת גם בכינויה הבינלאומי Noa - נועה; נולדה בתל אביב ב-23 ביוני 1969) היא זמרת, מלחינה ופעילת שמאל ישראלית. התפרסמה בעולם ובמיוחד באירופה כאמנית פופ ומוזיקת עולם.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 קריירה 3 חיים אישיים 3.1 עמדותיה הפוליטיות 4 פרסים 5 דיסקוגרפיה 5.1 אלבומי סולו 5.2 אוספים ומארזים 6 לקריאה נוספת 7 קישורים חיצוניים 8 הערות שוליים ביוגרפיה ניני נולדה בתל אביב להורים מבת ים, דור חמישי בארץ ליהודים ממוצא תימני, ובגיל שנתיים עברה עם משפחתה להתגורר בניו יורק, בעקבות מלגת לימודים שקיבל אביה, דוקטור להנדסה כימית. היא גדלה בשכונת ריוורדייל שברובע הברונקס, שם למדה בבתי ספר אורותודקסים מודרניים, "ס.ע.ר" ו"ישיבת רָמָז" במנהטן, ובמקביל למדה לימודי זמרה ומחול. בגיל 15 החלה את לימודיה בתיכון לאמנויות הבמה של ניו יורק, והצטרפה לשבט ריוורדייל של צופי צבר, שם התחזקה בה הזיקה לעברית ולישראל. בגיל 17, חזרה לישראל לבדה כשבכוונתה לשהות בארץ במשך כשנה. בתקופה זו, למדה בבית הספר התיכון על שם מיי בויאר בירושלים והתגוררה בפנימייה. לפני עלייתה חזרה ארצה, בביקור בישראל הכירה את ד"ר אשר ברק, לימים בעלה; והחליטה לבסוף להישאר בארץ בגפה, עד שכעבור שנים מספר החליטו הוריה לחזור לישראל בעקבותיה. לאחר סיום לימודיה התיכוניים עשתה את שירותה הצבאי בלהקת פיקוד צפון (שימשה סולנית בשיר "תמיד בן 18", שלא הופיע על גבי אלבום).

אחותה אודֵיה היא זמרת-יוצרת ומעבדת.

קריירה ב-1988 הקליטה עבור פסקול הסרט "Notre dame de Paris" של ג'רלד פוליצ'ינו את השיר "Babel", באנגלית, צרפתית ועברית. השיר הגיע לראש מצעד הפזמונים בצרפת ב-1989 והוא אחד משיריה הראשונים.

ב-1990 התקבלה לבית הספר הגבוה למוזיקה "רימון", שבו פגשה את אחד ממייסדיו, גיל דור, גיטריסט ומעבד. מאז החלו השניים לעבוד כצמד מוזיקלי.

ב-1990, הופיעו ניני ודור בפסטיבל הג'אז הבינלאומי באילת, עם שירים בהשראת ג'אז, פופ ורוק, ביניהם כאלו של הביטלס ושל מדונה. בעקבות סיבוב הופעות הם הוציאו את אלבומם הראשון, "אחינועם ניני וגיל דור בהופעה חיה" (יולי 1991) על גבי תקליט ודיסק. כעבור שנתיים יצא תקליטם השני, "אחינועם ניני גיל דור", שכלל שירים פרי עטה של המשוררות לאה גולדברג ושיר אחד של רחל, בהם "אני" של רחל ו"הוא" של גולדברג, שהפך ללהיט המוכר בשם "בואי כלה". השיר "עקרה" (הידוע גם בשם "אוּרי") של רחל, אשר היה חלק מפרויקט "רחל ולאה" של ניני ודור, לא נכלל בתקליט, אולם גרסה שלו מצויה באלבום ההופעה החיה שיצא קודם לכן. השם "רחל ולאה" היה שם נוסף שבו התפרסם האלבום.

החל מ-1994, שבה נוצר קשר בין נועה וגיל דור לבין הגיטריסט פט מתיני, התפתחה הקריירה הבינלאומית של ניני עם תקליטה הבינלאומי הראשון, "Noa". ניני שיתפה פעולה והופיעה מאז עם סטינג, סטיבי וונדר, קרלוס סנטנה, שריל קרואו, צוקרו, ז'ואן מנואל סראט, אל דימיולה, אנני לנוקס, מרסדס סוסה ואחרים.

היא שרה ב-1994 וב-2000 בפני האפיפיור יוחנן פאולוס השני, והשתתפה בעצרת השלום של ה-4 בנובמבר 1995, שבסיומה נרצח ראש הממשלה יצחק רבין. ב-1996 הופיעה בבית הלבן בפני הנשיא ביל קלינטון. ב-16 באוקטובר 2003 מונתה לשגרירה של רצון טוב מטעם ארגון המזון והחקלאות FAO.

אחינועם ניני בהופעה מ-2010 בינואר 2009 נבחרה על ידי רשות השידור לייצג את ישראל באירוויזיון 2009. בתחרות, אשר התקיימה במאי 2009 במוסקבה, היא ביצעה עם מירה עווד את השיר "עינייך", בעברית, אנגלית וערבית. השתיים הגיעו למקום ה-16. באוגוסט 2009 זכתה ניני לאות הוקרה עם עווד, מראש עיריית לורד שבצרפת[1].

בין להיטיה של ניני: "עקרה (אורי)" (רחל / ניני, דור), "הוא (בואי כלה)" (גולדברג / ניני, דור), "ננוע" (ניני, דור), "בעיניה (מישאלה)" (ניני, דור), "Beautiful That Way" (ניני, דור / פאונה, שיר הנושא של הסרט "החיים יפים"), "Wildflower" (ניני, דור), "We" (ניני, דור).

חיים אישיים נשואה לרופא ילדים בשם אשר ברק, ולהם שלושה ילדים.

עמדותיה הפוליטיות ניני הביעה פעמים רבות דעות פוליטיות המזוהות עם השמאל[2][3]. במאי 2010 השתתפה בהפגנת שמאל בירושלים ובנאומה אמרה כי היא דוגלת ב"בירה אחת לשני עמים"[4]. בספטמבר 2012, לקראת מושב האו"ם שבו הכריזו הפלסטינים על מדינה, יצאה כנגד ממשלת נתניהו ואמרה כי היא אינה מייצגת אותה וכי היא מובילה לקטסטרופה[5]. באחת מהופעותיה אמרה לקהל: "הילדים שלי לא ייסעו לחברון אלא לאום אל פאחם"[6].

ביום הזיכרון לחללי צה"ל בשנת 2012 הופיעה בטקס זיכרון אלטרנטיבי של משפחות שכולות יהודיות ופלסטיניות[7][8]. בעקבות יוזמה של אנשי ימין להחרימה, אמרה: "אני מאחלת שתתעוררו מהכישוף שגזל את תבונתכם וחמלתכם"[9]. ביום ירושלים 2013 הופיעה בטקס רשמי מטעם עיריית ירושלים ושרה את השיר ירושלים של זהב, תוך שהיא משמיטה את הבית העוסק בשיבת היהודים למזרח העיר לאחר מלחמת ששת הימים[10].

ניני יצאה נגד אמני המוזיקה המזרחית המתפשרים לדבריה על חומר נמוך מתוך אינטרסים מסחריים[2].

בשנת 2014 סירבה ניני לקבל את פרס אקו"ם, בתגובה להחלטה להעניק את הפרס בקטגוריית מפעל חיים לאריאל זילבר[11]. אקו"ם המירו את הפרס שיועד לזילבר בפרס על 'תרומה למוזיקה'.

בינואר 2017 פרסמה ניני פוסט באנגלית בפייסבוק שבו כתבה כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הוא "היטלר בן ימינו" וכינתה את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו "גזען, נרקיסיסט, פרנואיד וולגרי כמו טראמפ"[12].

השמעת דעותיה הובילה לא אחת לביטולים של הופעותיה, בישראל ובחו"ל[13].

ניני היא חברת הוועד המנהל של הקרן החדשה לישראל[14].

פרסים פרס מפעל חיים על שם שולמית אלוני - 2019 [15] דיסקוגרפיה אלבומי סולו "אחינועם ניני וגיל דור בהופעה חיה" (יולי 1991) "אחינועם ניני גיל דור" (ספטמבר 1993) "Noa" (מרץ 1994; תקליטה הבינלאומי הראשון) "Calling" (מאי 1996; אלבום בינלאומי) "אחינועם ניני" (אפריל 1997) "אחינועם ניני והתזמורת הפילהרמונית הישראלית" (אפריל 1998) "Blue Touches Blue" (מרץ 2000, אלבום בינלאומי) "Now" (ספטמבר 2002, אלבום בינלאומי) "Noa Live" (אוקטובר 2005) "נאפולי תל אביב" (ספטמבר 2006) "Genes and Jeans" (מרץ 2008) "There Must Be Another Way" ‏- יחד עם מירה עווד (2009) "Noapolis - Noa Sings Napoli" (פברואר 2011) "ארץ, שיר" (אפריל 2011) "Love Medicine" (יוני 2014) Letters to Bach (2019) אוספים ומארזים "La Voix de l'Espoir" (ינואר 1998, מארז כפול שיצא בצרפת הכולל את האלבומים "Noa" ו"Calling") "Both Sides of the Sea" (אפריל 1998, אוסף שירים נבחרים מהאלבומים "אחינועם ניני גיל דור" ו"אחינועם ניני") "Le Meilleur de Noa" (מאי 1999, אוסף משיריה בעברית ובאנגלית) "First Steps" (ינואר 2000, מארז הכולל את האלבומים "אחינועם ניני וגיל דור בהופעה חיה" ו"אחינועם ניני גיל דור") "אוסף ראשון" (מרץ 2001, אוסף ראשון בישראל משיריה, עם ביצועים מחודשים או תוספות למילים המקוריות) "Noa Gold" (אוקטובר 2003)

לקריאה נוספת יורם יובל, ישראל - שיחת נפש, כנרת זמורה ביתן, 2012, עמ' 222 - 228 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אחינועם ניני בוויקישיתוף Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי

של אחינועם ניני F icon.svg אחינועם ניני , ברשת החברתית פייסבוק Twitter logo initial.svg אחינועם ניני , ברשת החברתית טוויטר YouTube play buttom icon (2013-2017).svg אחינועם ניני , סרטונים בערוץ היוטיוב אחינועם ניני , באתר שירונט Spotify logo without text.svg אחינועם ניני , באתר Spotify Last.fm icon.png אחינועם ניני , באתר Last.fm (באנגלית) Allmusic Favicon.png אחינועם ניני , באתר AllMusic (באנגלית) MusicBrainz Logo 2016.svg אחינועם ניני , באתר MusicBrainz (באנגלית) Deezer.svg אחינועם ניני , באתר Deezer אחינועם ניני , באתר Discogs (באנגלית) Songkick logotype.svg אחינועם ניני , באתר Songkick (באנגלית) אחינועם ניני , באתר Tab4u אחינועם ניני , באתר סטריאו ומונו אחינועם ניני , באתר בית לזמר העברי אחינועם ניני , באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט) IMDB Logo 2016.svg אחינועם ניני , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) Noa

- האתר הרשמי של ניני (בעברית) אחינועם ניני , במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית אחינועם ניני , במאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי "אידיבי" יובל אברמוביץ', לקראת האירוויזיון: אחינועם ניני ומירה עווד יורות לכל הכיוונים , באתר nrg‏, 2 במאי 2009 מיכאל הנדלזלץ, עכבר העיר אונליין, חיית במה: בהופעה משותפת עם אחינועם ניני, מירה עווד מסתמנת כהבטחה , באתר הארץ, 2 בספטמבר 2009 יעל ולצר, ‏אחינועם ניני: "הזמרים המזרחיים מתפשרים על חומר נמוך" , באתר גלובס, 8 בפברואר 2012 אביהוא קדוש, אחינועה , באתר ynet, 7 במרץ 2012 דנה ויס, חדשות 2, ‏אחינועם ניני: "ביטלו הופעות, איימו עלי, אבל לא אשתוק" , באתר ‏מאקו‏‏, ‏22 ביוני 2014‏ עידוא דגן, מלחמה ושלום: מסע הצלב של אחינועם ניני , באתר nrg‏, 14 ביולי 2015 איתן לשם, עכבר העיר אונליין, "מי ששונא את ישראל אני אומרת לו ישר 'תרגיע'": אחינועם ניני לא מתנצלת , באתר הארץ, 28 באפריל 2017 ליאת רון, ‏אחינועם ניני: "גאה שהופעתי ביום הזיכרון האלטרנטיבי" , באתר גלובס, 3 ביוני 2017 אושרת קוטלר, אחינועם ניני ממשיכה להילחם: "אין בי פחד, אני רואה אותם כאתגר" , באתר של "רשת 13", 1 ביולי 2017 (במקור, מאתר "nana10") סרטונים רפי רשף, אינטימי: "אני מתמודדת עם איומים" , באתר של "רשת 13", 28 באוקטובר 2017 (במקור, מאתר "nana10") סרטונים טליה לוין, ‏אחינועם ניני: "רצח רבין הפך לאירוע מכונן בחיי, זה בוער בי עד היום" , באתר מעריב אונליין, 12 בנובמבר 2017 בן שלו, "מה עדיף, להצטרף לכוחות הרשע?": המרד הקטן של אחינועם ניני נגד הטראמפיזם , באתר הארץ, 12 במרץ 2019 https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A2%...

--------------------------------------------------------------------------

Achinoam Nini (Hebrew: אחינועם ניני; Aẖinóʻam Nini; born June 23, 1969; known outside of Israel as Noa), is an Israeli singer. She is accompanied by guitarist Gil Dor and often plays the conga drum as she sings. Nini represented Israel at the Eurovision Song Contest in 2009 jointly with singer Mira Awad, with the song "There Must Be Another Way."

Biography

Achinoam Nini was born in Bat-Yam to a Yemeni-Jewish family. She lived in New York City from age 2. She attended SAR Academy and the Rabbi Joseph H. Lookstein Upper School of Ramaz High School, and remained in New York until her return to Israel alone at the age of 16. After serving the mandatory two years in the Israeli Army in a military entertainment unit,[citation needed], Noa studied music at the Rimon School of Jazz and Contemporary Music in Ramat Hasharon, where she met her long-time partner and collaborator Gil Dor. She is married to Asher Barak, a pediatrician. They have three children, Ayehli, Eyneha and Yum.

Music career

Noa has performed in Carnegie Hall and Avery Fisher Hall in New York City, Olympia in Paris, Rome's Colosseum, The Barbican in London, Zellerbach Auditorium in San Francisco, the Ravinia Festival in Chicago, the Montreux Jazz Festival and Paleo Music festival in Switzerland, Palau de la Musica in Barcelona, the North Sea Jazz Festival and Carre Auditorium in the Netherlands and the Stockholm Water Festival in Sweden, as well as numerous successful tours of major venues and festivals throughout Europe, the USA, Canada, Brazil and Japan.

Noa has recorded songs in Arabic, English, French, Hebrew, Hindi, Italian, Spanish, Thai and Yemenite.

Noa and Gil Dor have had various ensembles since their early days as an acoustic duet but their most long lived musical relationship has been with the noted percussionist Zohar Fresco. The three have played hundreds of concerts together all over the world. The ensembles vary from album to album ranging from rhythm section through Solis String Quartet and up to symphonic tours.

Noa's music is most prominently influenced by the singer-songwriters of the 60s, such as Paul Simon, Joni Mitchell, Leonard Cohen, and James Taylor. These musical and lyrical sensibilities, combined with Noa's Yemenite roots and Gil Dor's strong background in jazz, classical, country and rock, have created Noa and Gil Dor's unique sound, manifested in hundreds of songs written and performed together. Noa plays percussion, guitar and piano.

Achinoam Nini performing at the opening of the Peres Institute for Peace In 1994, Noa performed the English version of Ave Maria for a live audience of 100,000 and a TV audience of millions at the culmination event of the International Year of the Family at the Vatican, Rome, Italy, witnessed by Pope John Paul II.

Noa and Gil Dor have performed on numerous occasions with the Israel Philharmonic Orchestra. They recorded an album with them during a live performance at Tel Aviv's Mann auditorium in 1997. Over the years their symphonic projects have multiplied, including concerts with Symphony Orchestras from Lille, Messina, Parma, Murcia, Firenze Symphony.

In September 2003, Noa performed a vocal work entitled L'isola della Luce (after the Greek island on which it was performed) written by Nicola Piovani especially for her. The work was commissioned by the Cultural Olympics Committee in Athens.

On May 1, 2004, Noa and Gil Dor, together with the noted Israeli rhythm and dance troupe Mayumana, gave a joint performance between the two final games of the Euroleague basketball championship, broadcast to thousands of television viewers around the world.

Together with Arab-Israeli singer Mira Awad, represented her country at Eurovision Song Contest 2009 with the song "There Must Be Another Way", qualifying to the final from the first semi final and eventually finishing in 16th place.