Amy Jade Winehouse (14 September 1983 – 23 July 2011) was an English singer-songwriter known for her powerful contralto vocals and her eclectic mix of musical genres including R&B, soul and jazz.

Winehouse's 2003 debut album, Frank, was critically successful in the UK and was nominated for the Mercury Prize. Her 2006 follow-up album, Back to Black, led to six Grammy Award nominations and five wins, tying the then record for the most wins by a female artist in a single night, and made Winehouse the first British female to win five Grammys, including three of the "Big Four": Best New Artist, Record of the Year and Song of the Year. On 14 February 2007, she won a BRIT Award for Best British Female Artist; she had also been nominated for Best British Album. She won the Ivor Novello Award three times, one in 2004 for Best Contemporary Song (musically and lyrically) for "Stronger Than Me", one in 2007 for Best Contemporary Song for "Rehab", and one in 2008 for Best Song Musically and Lyrically for "Love Is a Losing Game", among other distinctions. The album was the third biggest seller of the 2000s in the United Kingdom.

Winehouse is credited as an influence in the rise in popularity of female musicians and soul music, and also for revitalising British music. Winehouse's distinctive style made her a muse for fashion designers such as Karl Lagerfeld. Winehouse's problems with drug and alcohol abuse, violence, and her self-destructive behaviours were regular tabloid news from 2007 until her death. She and her former husband, Blake Fielder-Civil, were plagued by legal troubles that left him serving prison time. In 2008, Winehouse faced a series of health complications that threatened both her career and her life.

Winehouse died at the age of 27 on 23 July 2011, at her home in London. In October 2011, authorities said Winehouse died from alcohol poisoning. Winehouse's family and friends attended her funeral on 26 July 2011. She was later cremated at Golders Green Crematorium. (Wikipedia).

Sources:

• Wikipedia
• Must Amy Winehouse be crowded into the '27 Club'?
• Amy Winehouse funeral
• R.I.P Amy Winehouse
• Amy Winehouse Died From Alcohol Poisoning: What Is It?

Singer, Entertainer. One of the more successful and artistically influential vocalists of her generation, she was to see her life clouded by personal problems. Raised in London, England, she evidenced her musical talent early and at 10 began a four year stay at the Earnshaw Theatre School; Amy moved on to the Sylvia Young Theatre School but soon found herself expelled for rules violations. Having started her own rap ensemble called Sweet 'n' Sour at 10 and received her first guitar at 13, she refined her style and skills and in 2003 released the jazz-themed album "Frank". Major success with the BRIT-nominated record did not spare Amy a succession of drug and legal difficulties which impaired her singing and songwriting effectiveness. With time she moved away from jazz into a style reminiscent of the girl groups from earlier generations; in late 2006 Amy produced "Back to Black" which contained the hits "You Know I'm No Good" and "Rehab" and proved a mega best seller on both sides of the Atlantic. In all she was to garner five Grammy Awards and a 2007 BRIT Award for Best Female Performer but her self destructive cycle continued with public performances often marked by bizarre stage behavior. Amy was to endure multiple scandals, arrests, stays in drug rehab facilities, broken romantic relationships, and legal complications until her sudden death in her London apartment. For all her ups and downs Amy had continued singing, contributing a cover of Lesley Gore's "It's My Party" to Quincy Jones' 2010 "Q Soul Bossa" and cutting duets with Tony Bennett which were pending release at her demise.

Bio by: Bob Hufford

• Reference: Find A Grave Memorial - SmartCopy: Aug 23 2020, 3:47:15 UTC

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=pfbid038874fZzztPk8fgLg...

איימי ג'ייד ויינהאוס

' (באנגלית: Amy Jade Winehouse; ‏ 14 בספטמבר 1983 – 23 ביולי 2011) הייתה זמרת-יוצרת יהודייה-בריטית, שהתפרסמה בזכות סגנונה האקלקטי, הכולל תערובת של ז'אנרים רבים, בהם סול, סקא, ג'אז, ורית'ם אנד בלוז.

אלבומה הראשון של ויינהאוס, Frank, הצליח למדי, הן מסחרית והן אצל המבקרים במולדתה בריטניה. האלבום גם היה מועמד לפרס מרקיורי. אלבומה השני, Back to Black, שיצא ב-2006, הוביל לחמש זכיות בפרס הגראמי והפך אותה לאמנית הבריטית הראשונה שזכתה בחמישה פרסי גראמי, כולל שלושה מתוך ה"ארבעה הגדולים": תגלית השנה, תקליט השנה ושיר השנה. ב-14 בפברואר 2007 זכתה בפרס המוזיקה הבריטית בקטגוריית הזמרת הבריטית הטובה ביותר.

ויינהאוס נפטרה בביתה בקמדן טאון שבלונדון בתאריך 23 ביולי 2011 מהרעלת אלכוהול.[1][2]

תוכן עניינים 1 קורות חיים 2 קריירה והצלחה בינלאומית 2.1 Lioness: Hidden Treasures 3 הנצחה 3.1 סיבוב ההופעות הולוגרמי 4 דיסקוגרפיה 4.1 אלבומי אולפן 4.2 אלבומים אחרי מותה 4.3 אלבומים אחרים 4.4 אלבומי DVD 5 קישורים חיצוניים 6 הערות שוליים קורות חיים ויינהאוס נולדה באזור סאות'גייט שברובע אֶנפילד בצפון לונדון למשפחה יהודית חובבת ג'אז. משפחתה של ויינהאוס מנתה ארבע נפשות: אביה מיטשל (נהג מונית), אמה ג'ניס (רוקחת), ואחיה הבכור אלכס. סבא רבא מצד האב היגר ללונדון בשנת 1890 ממינסק. לפני שעברה לבית הספר "אשמול" (Ashmole) היא למדה בבית הספר של סאות'גייט. כשהייתה בת עשר הקימה עם חברתה להקת ראפ בשם "Sweet 'n' Sour", אשר לא האריכה ימים. היא למדה בבית הספר ע"ש סילביה יאנג לאמנויות הבמה בגיל 12, אבל סולקה בגיל 14 מאחר ש"לא מיצתה את עצמה", ומאחר שעשתה נזם. יחד עם ילדים נוספים מבית ספרה היא הופיעה בתוכנית טלוויזיה בריטית בשנת 1997. מאוחר יותר למדה בבית הספר BRIT לאמנויות הבמה בקרוידון.

בגיל 13 קיבלה במתנה גיטרה פרטית וכשנה לאחר מכן החלה לכתוב שירים ולהלחין אותם. בתקופה זו נשרה מבית הספר והחלה להתנסות בסמים.

מיד לאחר נשירתה החלה לעבוד ככתבת לענייני בידור ברשת החדשות "World Entertainment", ובנוסף החלה לשיר יחד עם להקת ג'אז מקומית. חברהּ דאז, זמר הסול טיילר ג'יימס, שלח קלטת דמו שלה (הכוללת את השיר "Love Is A Losing Game", שנמצא בגרסתו המקורית באלבום המורחב של Back to Black) לחברת התקליטים "Island/Universal" היוקרתית, אשר הביאה בסופו של דבר להחתמתה על חוזה הקלטות עם החברה. עם התשלום הראשון שקיבלה מהחברה עברה ויינהאוס ללונדון, שם שכרה את להקת הליווי של שארון ג'ונס.

חייה האישיים של ויינהאוס עוררו עניין תקשורתי רב. סגנונה הייחודי ועיצוב שערה עוררו חקיינים והיוו השראה למעצבי אופנה, שהבולט בהם הוא קרל לגרפלד. במהלך השנים היא כיכבה במדורי הרכילות בשל בעיות רפואיות, בעיות סמים ואלכוהול, אשפוזים עקב תאונות ובמכוני גמילה. בראיונות שונים סיפרה ויינהאוס שהיא סובלת מדיכאונות, מנטייה לפגיעה עצמית ומהפרעות אכילה. בשנת 2005 עברה תקופה של בעיות שתייה, שימוש בסמים כבדים, מצבי רוח אלימים וירידה במשקל. קרוביה ציינו כי מות סבתה היה אחת הסיבות להתמכרותה הקשה. בן זוגה באותה עת היה הזמר אלכס קלייר.

ב-18 במאי 2007 נישאה ויינהאוס לבלייק פילדר-סיביל במיאמי ביץ'. היא ובעלה הסתבכו בעבירות חוק מספר פעמים, דבר שהוביל לביטולם של כמה מסעי הופעות. בנוסף, בעלה ישב בבית סוהר כשנה על שיבוש הליכי משפט ועוד מספר פעמים על שימוש בסמים, קטטות וכדומה. ב-16 ביולי 2009 הזוג התגרש. באוגוסט 2007 ביטלה ויינהאוס מספר הופעות בבריטניה בשל תשישות ובריאות לקויה. בתקופה זו אושפזה ויינהאוס בשל מנת יתר של סמים שונים ואלכוהול. בריאיון למגזין הגרמני "שטרן", אמרה כי אושפזה בשל סמים וכי "באמת חשבתי אז שזה נגמר".[3] במהלך שנת 2008 עברה מספר ניסיונות גמילה. באוקטובר 2010 טענה ויינהאוס בריאיון ל"גלאמור" כי לא השתמשה בסמים בשלוש השנים האחרונות, וכי היא מרגישה שבריאותה טובה יותר.[4] עם זאת, מספר חודשים לאחר מכן, בהופעתה בבלגרד ב-18 ביוני 2011, ספגה ביקורת רבה מהתקשורת לאחר שאיחרה לעלות לבמה, מלמלה את מילותיהם של מספר שירים ולאחר מכן ירדה מהבמה לקול קריאות בוז של הקהל; בעיתונים נטען כי בהופעתה הכללית נראתה שיכורה או מסוממת.[5] לאחר אותה הופעה ביטלה ויינהאוס את שתי ההופעות הבאות, ובהמשך הודיעה כי היא מבטלת את כל סיבוב ההופעות האירופאי שתוכנן, "עד שתחזור למיטבה".[6]

וויינהאוס הייתה ביסקסואלית והזדהתה כך במספר הזדמנויות.[7][8] ב-23 ביולי 2011 נמצאה ויינהאוס ללא רוח חיים בדירתה בצפון לונדון בגיל 27 (ובכך הצטרפה ל"מועדון 27"). גופתה של ויינהאוס הועברה בתום הנתיחה לבני משפחתה, וב-26 ביולי נשרפה גופתה בקרמטוריום "גולדרס גרין". משפחתה של ויינהאוס הודיעה כי אפר הגופה יונח לצד אפרה של סבתה - בבית העלמין היהודי וג'וורברי.

ב-26 באוקטובר 2011 פורסמו תוצאות הנתיחה לאחר המוות, לפיה כמות האלכוהול שנמצאה בדמה הייתה פי 4.5 מהכמות המותרת לנהיגה בבריטניה. הרופאה הפרטית שלה, ד"ר כריסטינה רומייט, סיפרה כי הזמרת הייתה בתהליך גמילה, אך חזרה לשתיית אלכוהול בימים שקדמו למותה. ב-29 במרץ 2012 נמסר מסוכנות הידיעות האמריקנית AP כי אביה של ויינהאוס, מיטשל, יהיה מנהל העיזבון שלה וכי הוריה יירשו את כלל רכושה מאחר שלא השאירה צוואה. לאחר מותה יצר המוזיאון היהודי בלונדון תערוכה לזכרה. תערוכה זו הוצגה גם בבית התפוצות.[9]

קריירה והצלחה בינלאומית Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רשימת הפרסים והמועמדויות של איימי ויינהאוס אלבום הבכורה של ויינהאוס, Frank, יצא ב-20 באוקטובר 2003. שירים רבים באלבום כללו השפעות ג'אז. מלבד שני שירים שהם גרסת כיסוי, כל שירי האלבום נכתבו בשיתוף עם ויינהאוס. האלבום קיבל ביקורות חיוביות, וקולה הושווה לקולותיהן של שרה ווהן, מייסי גריי ואחרות. האלבום הגיע לפלטינה והיה מועמד למספר פרסי מרקורי. לאחר יציאתו של האלבום טענה ויינהאוס כי "היא הייתה רק 80 אחוז מאחורי האלבום" ושחברת התקליטים הכלילה באלבום שירים שלא אהבה. אחרי יציאת האלבום היא ציינה בראיון "אני לא יכולה להקשיב לאלבום 'פרנק' יותר, ואף פעם בעצם לא הייתי מסוגלת". מהאלבום יצאו הסינגלים "Take the Box", ו-"Stronger Than Me" שזכו להצלחה נאה, הסינגל הכפול "In My Bed"\"You Sent Me Flying", שזכה להצלחה מועטה, והסינגל הכפול האחרון "Fuck Me Pumps"\"Help Yourself" שזכה להצלחה מועטה גם כן.

ויינהאוס, 2007 ב-2006 יצא אלבומה השני של ויינהאוס, Back to Black, שזכה להצלחה גדולה באמריקה ובריטניה, וזכה בחמישה פרסי גראמי. בנוסף, האלבום הגיע לחמישה אלבומי פלטינה בבריטניה, מה שהפך אותו לאלבום הנמכר ביותר לשנת 2007. האלבום הוליד כמה סינגלים, הסינגל הראשון והמצליח ביותר בקריירה של ויינהאוס מבחינה מסחרית הוא "Rehab", שיצא ב-23 באוקטובר 2006 והגיע למספר 9 במצעד הבילבורד, היה ללהיט בינלאומי וכן היה לשיר ההיכר שלה. הסינגל השני, "You Know I'm No Good", יצא ב-8 בינואר 2007, והגיע למספר 18 במצעד הסינגלים הבריטי. הסינגל השלישי הוא "Back To Black", שיצא בבריטניה ב-30 באפריל 2007, והגיע למספר 25 במצעד הסינגלים הבריטי וזכה גם הוא להצלחה בינלאומית. שני הסינגלים הנוספים מהאלבום הם: "Tears Dry On Their Own" (שהיה ללהיט top 20 בבריטניה והגיע למעמד כסף על מכירות של למעלה מ-200,000 עותקים) ו"Love Is A Losing Game" (שאף על פי שהיה הסינגל הכי פחות מצליח מהאלבום עדיין זכה להצלחה יחסית כשנכנס ל-top 40 גם בבריטניה וגם באירלנד). האלבום כולל גם בונוסים מהופעות של ויינהאוס ואת השיר "Valerie". האלבום זכה לביקורות טובות וחיוביות רבות ומבקרים רבים שיבחו אותו.

ב-23 ביולי 2008 הוצגה בובת שעווה בדמותה ויינהאוס במוזיאון "מאדאם טוסו" בלונדון. ב-2010 החלה לעבוד על האלבום השלישי שלה, אשר אמור היה לצאת לאור במחצית הראשונה של 2011. יציאת האלבום נדחתה עקב ניסיונותיה הכושלים להיגמל מהשימוש בסמים ולהתפנות לעבודה על האלבום. לאחר מכן הופיעה חמש הופעות בברזיל, ב-8 עד 15 בינואר, ובהופעות שרה גרסאות כיסוי חדשות ואת השירים הישנים מאלבומה השני Back to Black. את הופעותיה בברזיל חיממו ג'אנל מונה ומאייר הות'ורן (אנ'). ב-11 בפברואר 2011, ויינהאוס קיצרה הופעה בדובאי בעקבות בוז מהקהל. ויינהאוס דיווחה כי היא הייתה עייפה, מוסחת ושיכורה במהלך ההופעה.

בשנת 2011 החלה להתעסק בתחום האופנה. היא עיצבה כמה תלבושות אשר נמכרות בכמה חנויות בעולם.

ב-18 ביוני 2011, כחודש לפני מותה, הופיעה ויינהאוס בבלגרד, בהופעה שהתפרסמה משום שלא הצליחה לשיר את שיריה. ניכר היה כי הייתה בהשפעת סמים או אלכוהול, אך לא התאפשר לה לרדת מהבמה עד תום ההופעה.

ב-20 ביולי 2011, כשלושה ימים לפני מותה, הופיעה ויינהאוס עם בת הסנדקות שלה, דיון ברומפילד ולהקת הוונטד בקמדן, לונדון. הופעה זו הייתה הופעתה האחרונה של ויינהאוס בציבור.[10]

Lioness: Hidden Treasures ב-14 בספטמבר 2011, יום הולדתה ה-28 של ויינהאוס, פורסמה הקלטתה האחרונה- דואט עם הזמר טוני בנט. ויינהאוס ובנט הקליטו את השיר "Body & Soul" בחודש מרץ 2011, כארבעה חודשים לפני מותה. לשיר יצא קליפ, ובו נראים ויינהאוס ובנט מקליטים. חלק מן הקליפ הוצג לעיני הקהל והתקשורת במהלך פינת כבוד שבוצעה בטקס ה-VMA של שנת 2011 לוויינהאוס, ובה נאמרו דברים מפי ראסל בראנד, טוני בנט (יחד עם ההצצה לקליפ) וביצוע כיסוי לשיר "Valerie" של מארק רונסון באירוח ויינהאוס על ידי ברונו מארס. ב-2 בדצמבר 2011 יצא לאור האלבום האחרון של איימי ששמו Lioness: Hidden Treasures.

הנצחה

פרחים, תמונות ומחוות אחרות מחוץ לביתה של איימי וויינהאוס בקמדן, לונדון, לאחר מותה ב-23 ביולי 2011 בשנת 2014, נחשף פסלה של איימי ויינהאוס. הפסל הוא פסל אשר נוצר על ידי האמן הבריטי סקוט איטון באותה שנה, כאות מחווה עבור הזמרת שנפטרה ב-23 ביולי 2011. הסקירות של הפסל היו חיוביות, אם כי אחד הפרשנים אמר כי הוא "מעוצב ככל הנראה בדיוק כמו ויינהאוס".[11] אביה של ויינהאוס אף ציין כי "הפסל מראה בדיוק את ויינהאוס בתנוחה היפה ביותר שאפשר לפסל... אנחנו באמת מקווים שהאוהדים של איימי אוהבים את הפסל",[12] ואמה הוסיפה ואמרה כי "אני מרוצה מהדרך שבה הפסל התברר. אתה יכול לראות בבירור שזו איימי ... קמדן הוא המקום של איימי, לשם היא שייכת.[13]

בתאריך יום ההולדת שהתקיים בשנה שבה נפטרה ויינהאוס (14 בספטמבר), הוריה הקימו את עמותת איימי ויינהאוס, לזכרה. העמותה מתמקדת בעזרה לאנשים, כנגד אלכוהול, סמים, וכולי. בעמותה תומכים אנשים רבים, וביניהם גם השחקנית הבריטית, ברברה וינדזור.[14]

במאי 2015, יצא הסרט "איימי" המציג ראיונות וקטעי צילום של ויינהאוס מצעירותה עד מותה.[15] עם הסרט יצא גם הפסקול באותו השם, Amy. בנובמבר 2018, יצא הסרט "איימי ויינהאוס: בחזרה אל השחור",[16][17] אשר התמקד בעיקר באלבומה המצליח Back to Black, שהפך לאחד מן האלבומים המצליחים והנמכרים ביותר בכל הזמנים ואף זכה ב-5 פרסי גראמי בערב אחד.[18]

להקת Green Day הוציאה שיר המוקדש לוינהאוס בשם "Amy" אותו כתב סולן גרין דיי, בילי ג'ו ארמסטרונג, מספר שבועות לאחר מותה. השיר יצא כחלק מהאלבום "¡Dos!".

סיבוב ההופעות הולוגרמי ב-11 באוקטובר 2018, אביה של איימי ויינהאוס, מיץ' ויינהאוס, הודיע כי סיבוב הופעות הולוגרמי של איימי עתיד להתקיים ברחבי העולם. סיבוב ההופעות יחל בסוף שנת 2019, ויציג הולוגרמה של איימי ויינהאוס, לה תתלווה להקת רקע.[19] מיץ' גם אמר כי: "לראות אותה שוב זה משהו מיוחד, שבאמת לא ניתן לנסח במילים. המוזיקה של הבת שלי נגעה בחייהם של מיליוני אנשים, והמורשת שלה תימשך בדרך חדשנית ופורצת". בנוסף לכך, סיבוב ההופעות יגייס כספים עבור עמותת איימי ויינהאוס.

דיסקוגרפיה Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דיסקוגרפיה של איימי ויינהאוס אלבומי אולפן 2003: Frank 2006: Back to Black אלבומים אחרי מותה 2011: Lioness: Hidden Treasures 2012: Amy Winehouse at the BBC אלבומים אחרים 2004: Sessions@AOL 2007: iTunes Festival: London 2007 2008: Back to Black: B-Sides 2008: Frank/Back to Black 2012: The Album Collection 2012: At The BBC: Deluxe Box Set 2015: Amy 2015: The Collection אלבומי DVD 2007: I Told You I Was Trouble: Live in London 2007: Amy Winehouse Live @ The Orange Lounge 2007: In Concert 2007 קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איימי ויינהאוס בוויקישיתוף Green globe.svg אתר האינטרנט

של איימי ויינהאוס F icon.svg איימי ויינהאוס , ברשת החברתית פייסבוק Twitter logo initial.svg איימי ויינהאוס , ברשת החברתית טוויטר Myspacelogo2013 icon.svg איימי ויינהאוס , ברשת החברתית myspace YouTube play buttom icon (2013-2017).svg איימי ויינהאוס , סרטונים בערוץ היוטיוב ITunes logo.svg איימי ויינהאוס , באתר iTunes (באנגלית) Spotify logo without text.svg איימי ויינהאוס , באתר Spotify Last.fm icon.png איימי ויינהאוס , באתר Last.fm (באנגלית) Allmusic Favicon.png איימי ויינהאוס , באתר AllMusic (באנגלית) MusicBrainz Logo 2016.svg איימי ויינהאוס , באתר MusicBrainz (באנגלית) Deezer.svg איימי ויינהאוס , באתר Deezer איימי ויינהאוס , באתר Discogs (באנגלית) Songkick logotype.svg איימי ויינהאוס , באתר Songkick (באנגלית) איימי ויינהאוס , באתר Genius IMDB Logo 2016.svg איימי ויינהאוס , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) מידע וכתבות:

עמוס הראל, הלבנה החדשה בשכונה , באתר הארץ, 15 באפריל 2007 פז חסדאי, הכל אודות איימי , וואלה!, 29 בינואר 2010 דפנה לוסטיג‏, שחור משחור: איימי וויינהאוס חיסלה לעצמה את הקריירה , באתר וואלה! NEWS‏, 26 ביוני 2011 כתבות ומאמרים בעקבות מותה:

איימי וויינהאוס: 1983-2011 - סיקור מיוחד , באתר וואלה! NEWS‏ נפרדים מאיימי ויינהאוס: סיקור מיוחד

Archived

2011-09-28 at the Wayback Machine באתר נענע10 איימי ויינהאוס מתה , באתר הארץ, 24 ביולי 2011 אור ברנע, הזמרת איימי וויינהאוס מתה בגיל 27 , באתר ynet, 23 ביולי 2011 גיא סידיס, רדופת שדים: הספד לאיימי וויינהאוס , באתר nrg‏, 23 ביולי 2011 ענבר ליבנת, דדי'ז גירל • פרידה מאיימי ויינהאוס

Archived

2016-03-03 at the Wayback Machine, נענע10, 24 ביולי 2011 מצעד שיריה של איימי ויינהאוס (הקישור אינו פעיל), פורטל אנשי הספר, 31 ביולי 2011 רועי בהריר, המוות נאה לה: המוות של איימי ויינהאוס הוא אירוע השנה , באתר nrg‏, 27 בדצמבר 2011 מיכל ישראלי, בחזרה לשחור: חייה ומותה של איימי ויינהאוס , באתר nrg‏, 23 ביולי 2012 עמי פרידמן, איימי וויינהאוס: להפוך לאייקון בשני אלבומים , באתר ynet, 23 ביולי 2014 ביקורת על האלבום "לביאה: אוצרות חבויים" , באתר מעמול , 15 בדצמבר 2011 איימי ויינהאוס , באתר "Find a Grave" (באנגלית) https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%95...