How are you related to Arik Lavie?

Connect to the World Family Tree to find out

Share your family tree and photos with the people you know and love

  • Build your family tree online
  • Share photos and videos
  • Smart Matching™ technology
  • Free!

Leo Alexander Inselsbacher

Hebrew: ליאו אריק אלכסנדר לביא (אינזלסבכר)
Birthdate:
Birthplace: Leipzig, Leipzig, Saxony, Germany
Death: June 29, 2004 (77)
Tel Aviv, Israel (Heart condition)
Place of Burial: Petah Tikva, Israel
Immediate Family:

Son of Zalman Мордухович Kivman and Edit Inselsbecher
Husband of Private
Father of Private User; Private User and Noa Sadeh

Occupation: Singer
Managed by: Yigal Burstein
Last Updated:
view all

Immediate Family

About Arik Lavie

Arik Lavie (born in 1927, Leipzig, died in 2004, Petah Tikva) was an Israeli actor and Pop-Rock-Folk singer.

His career started in the military band of the Palmach, in 1945. Since then, he participated in many theater plays and some movies (e.g. Hill 24 Doesn't Answer, Operation Thunderbolt, Rocking Horse, Hole in the Moon), and published a number of solo and non-solo albums (e.g. Le Arava Trio he:קובץ:Arava Trio.JPG). He was occasionally seen on prime time, on the Israeli T.V., when it had only one channel

Lavie had a very rich voice that allowed his band members to play simple musical roles and spend very little time on rehearsals. Thus, Lavie could give many concerts in the young state of Israel, when it had a small, poor population.

His romantic song The Red Rock was about Petra, the ancient Jordanian city. Popular in the 1960s, the song encouraged young Israelis to sneak across the guarded border into Jordan to see the site, resulting in some deaths. James A. Michener fictionalized such a pilgrimage in the novel The Drifters.

_________________________________________________________________________________

אריק לביא



אריק לביא נחשב לאחד מן המבצעים המשובחים בשפה העברית. בשנים האחרונות זכה להכרה גם מצד זמרים ויוצרים צעירים, שחידשו רבים משיריו (בין היתר באלבום הקאברים "עבודה עברית"). בשנת 1998 הוציא אלבום אוסף "המיטב" המכיל את מיטב להיטיו.



Arik Lavie
From Wikipedia, the free encyclopedia

Arik Lavi Aryeh "Arik" Lavie (Hebrew: ֵאָרִיק לָבִיא, born Leo Alexander Inselsbacher on 9 March 1927 in Erfurt, Germany; died 29 June 2004 in Petah Tikva, Israel) was an Israeli actor and Pop-Rock-Folk singer.[1][2][3][4][5][6][7][8]

Lavie was born to a single mother named Edith Aubin. His father was a medical student from Riga. His mother married a man named Frank Inselsbacher of the French Foreign Legion and he gave him his surname. In 1936, accompanied by distant relatives, he emigrated from Germany to Kfar Baruch in Mandatory Palestine at the age of 9. His career began in 1945 in the Palmach military band. In 1947 he joined the "Carmel" band. His extensive stage career, spanning decades, began in the 1950s. He acted in the Cameri Theater and sang together with "The Three Strings", which specialized in shepherds' songs. During his career he recorded hundreds of songs, appeared on stage and played in musicals and films. He participated in many theater plays, several movies (e.g. Hill 24 Doesn't Answer, Operation Thunderbolt, Rocking Horse, Hole in the Moon), and published a number of solo and non-solo albums (e.g. Le Arava Trio he:קובץ:Arava Trio.JPG). He was occasionally seen on primetime Israeli television in the days it had only one channel.

Lavie had a very rich voice that allowed his band members to play simple musical roles and spend very little time on rehearsals. Thus, Lavie could give many concerts in the young state of Israel, when it had a small, poor population.

In addition to Israeli folk music, Lavi was one of the first Israeli singers began to sing pop songs. His romantic song The Red Rock was about Petra, the ancient Jordanian city. Popular in the 1960s (well before Israel and Jordan had a peace treaty), the song encouraged young Israelis to sneak across the guarded border into Jordan to see the site, resulting in some deaths.[9] James A. Michener fictionalized such a pilgrimage in the novel The Drifters. Among his famous songs are: "Song of the locomotive", "Echo Song," "Autumn Song" ("All the rivers run into the sea"), "It happens","old tune", "I'll sing you a song" and more. Lavie also renewed old Hebrew songs, including songs of the Palmach, in his album "The Moon and Sixpence".

Lavie appeared many times before soldiers during the wars of Israel. During the somber "waiting period" before the Six Day War, he helped lift the national spirit by performing the song "Nasser's waiting for Rabin" with lyrics by Haim Hefer. After the war, he recorded the song "We will not go again" ("Rachel Rai Rai"), expressing the great sense of victory in the war. After the Yom Kippur War, he recorded the "Song is not just words" and during the Lebanon war, he recorded the "Knight", both songs of protest against war and in support of peace.

He participated in theater productions along with his wife, actress Shoshik Shani, and both played in movies. Arik Lavie is considered one of the finest performers in Hebrew. In recent years has been recognized even by singers and young artists, who renewed many of his songs. Lavie's last cinematic roll was in "Prophet on the run" directed by Tomer Ganihar.[10]

His last album was "Arik Lavie - My Way: Rare Recordings". The album contains rare recordings from the '70s, which Lavi edited before his death in 2004. Its theme song is a Hebrew version of the song "My Way" by Frank Sinatra, translated according to Lavie's personal life story.

He died in 2004 from a severe heart disease. He was buried in the Yarkon cemetery. He survived by his wife Shoshik, and two daughters.

The College of Music and Production BPM, provides a scholarship in his name, to commemorate its musical legacy.

References[edit] Jump up ^ "MOOMA – המוסיקה של ישראל". Mooma.mako.co.il. Retrieved 12 November 2011. Jump up ^ "אריק לביא, שירים אריק לביא ,מילים לשירים אריק לביא – שירונט". Shiron.net. Retrieved 12 November 2011. Jump up ^ http://www.imdb.com/name/nm0492001/ Jump up ^ "תרבות NRG – נולד פרא, גדל פרא ונשאר פרא". Nrg.co.il. 26 August 2004. Retrieved 12 November 2011. Jump up ^ "ynet אריק לביא הובא למנוחות – תרבות ובידור". Ynet.co.il. 20 June 1995. Retrieved 12 November 2011. Jump up ^ ציפי שוחט 30.06.2004 00:00 הוסף תגובה (30 June 2004). "הזמר אריק לביא הובא למנוחות בבית העלמין ירקון – כללי – הארץ". Haaretz. Israel. Retrieved 12 November 2011. Jump up ^ "תרבות NRG – אריק לביא הלך לעולמו". Nrg.co.il. 30 June 2004. Retrieved 12 November 2011. Jump up ^ "Tab4U.com". Tab4U.com. Retrieved 12 November 2011. Jump up ^ IMDb: Arik Lavie Jump up ^ Perri, Tal. "Arik's last film". Mako. Maariv newspaper. Retrieved 13 November 2008. Authority control VIAF: 70626586 SUDOC: 167279742 BNF: cb16232176z (data) MusicBrainz: dcc27b9b-99d9-427d-addd-f542d5d8ad6e Categories: Ashkenazi JewsIsraeli male film actorsIsraeli JewsIsraeli male singersJews in Mandatory Palestine1927 births2004 deaths20th-century singers

Arik Lavie Biography Showing all 7 items Jump to: Overview (3) | Mini Bio (1) | Spouse (1) | Trivia (2) Overview (3) Date of Birth 9 March 1927, Leipzig, Germany Date of Death 29 June 2004, Tel Aviv, Israel Birth Name Leo Alexander Inselsbacher Mini Bio (1) Arik Lavie was born on March 9, 1927 in Leipzig, Germany as Leo Alexander Inselsbacher. He was an actor, known for Hor B'Levana (1964), Mivtsa Yonatan (1977) and Hakosem! (1994). He was married to Shoshana Shani-Lavie. He died on June 29, 2004 in Tel Aviv, Israel. Spouse (1) Shoshana Shani-Lavie (? - 29 June 2004) (his death) (2 children) Trivia (2) Immigrated to British-ruled Palestine when he was 8 and became one of Israel's best-loved balladeers. Among his many recordings was "The Red Rock," a romantic song about the ancient Jordanian city of Petra. Critics say the song encouraged a 1960s craze among young Israelis to sneak across the unfenced border into Jordan to see the site, and some were killed in the attempt by mines or Jordanian frontier patrols.

About אריה אריק לביא (עברית)

אריה (אריק) לביא (9 במרץ 1927 - 29 ביוני 2004) היה זמר ושחקן ישראלי

ביוגרפיה

לביא נולד בלייפציג שבגרמניה בשם ליאו אלכסנדר אינזלסבכר. הוא נולד לאם חד הורית בשם אדית האובן. אביו היה סטודנט לרפואה מריגה. אמו התחתנה עם איש לגיון צרפתי בשם פרנק אינזלסבכר והוא שהעניק לו את שם משפחתו. בשנת 1936, כשהיה בן 9, עלה לישראל יחד עם קרובי משפחה רחוקים (ללא הוריו) ולמד בכפר ברוך. בשנת 1945 הצטרף לפלמ"ח. היה חבר בלהקה הצבאית של הפלמ"ח כרמל. הקריירה הבימתית העשירה שלו, שנמשכה עשרות שנים, החלה בשנות ה-50 במשחק בתיאטרון הקאמרי ובהרכב "שלושת המיתרים" (טריו ערבה), שהתמחתה בשירי רועים. במהלך הקריירה הקליט מאות שירים, הופיע על הבמה בשיריו ושיחק בהצגות, במחזות זמר ובסרטים

בנוסף לשירי ארץ ישראל, היה לביא מהזמרים הראשונים שהחלו לשיר שירי פופ. בין שיריו המוכרים: "הסלע האדום" (אשר נאסר להשמעה בשנות החמישים, לאחר שנטען כי הוא עודד יציאת צעירים לפטרה בירדן), "שיר הקטר", "שיר ההד", "שיר סתיו" ("כל הנחלים הולכים לים"), "זה קורה", "ניגון עתיק", "אני אשיר לך שיר" ועוד. לביא גם חידש שירים עבריים ישנים, בהם שירי פלמ"ח, לתקליטו "הפרוטה והירח", אותו הקליט עם שלישיית שוקולד מנטה מסטיק, שירי תנועות הנוער ושירים נוספים כמו "יש לי כנרת", "את חכי לי ואחזור" ו"אני מאמין" ("שחקי שחקי"). י

לביא הופיע רבות לפני החיילים במלחמות ישראל. בתקופת ההמתנה למלחמת ששת הימים נרתם לעידוד רוח העם ושר את הפזמון "נאצר מחכה לרבין" למילים של חיים חפר. לאחר סיום הקרבות הקליט את השיר "שוב לא נלך" (ראי רחל ראי) שביטא את תחושת הניצחון במלחמה והפך ללהיט גדול. לאחר מלחמת יום הכיפורים הקליט את "שיר הוא לא רק מילים" ובזמן מלחמת לבנון שר את "האביר", שניהם שירי מחאה כנגד מלחמות ולמען השלום

בתיאטרון הוא השתתף בין השאר בהצגות "הוא הלך בשדות", "עוץ לי גוץ לי", "אופרה בגרוש", "המלך ואני" "גבירתי הנאווה", "הקוסם", ו"אירמה לה דוס" (הן בישראל והן בברודוויי). העלה יחד עם אשתו, השחקנית שושיק שני, את הצגת הבידור "הוא והיא" מאת אפרים קישון על הקשיים בחיי זוג נשוי. בראשית שנות ה-70 שהה בארצות הברית, שם הופיע עם שני במחזמר "לחיות עוד קיץ ולעבור עוד חורף". לאחר שובם של הזוג ארצה, העלו הצגה נוספת של קישון, "הו, הו יוליה", איתה הופיעו גם בגרמניה המערבית

בקולנוע הוא שיחק בסרטים רבים, בהם: "מבצע יונתן", "עליזה מזרחי", "סוסעץ", "גבעה 24 אינה עונה", "חור בלבנה" ואחרים

אריק לביא נחשב לאחד מן המבצעים המשובחים בשפה העברית. בשנים האחרונות זכה להכרה גם מצד זמרים ויוצרים צעירים, שחידשו רבים משיריו (בין היתר באלבום הקאברים "עבודה עברית"). בשנת 1998 הוציא אלבום אוסף "המיטב" המכיל את מיטב להיטיו

אלבומו האחרון היה "אריק לביא – בדרכי שלי: הקלטות נדירות". את האלבום, המכיל הקלטות נדירות משנות ה-70, הספיק לביא לערוך לפני מותו בשנת 2004. שיר הנושא שלו הוא גרסה לשיר "My Way" של פרנק סינטרה, אותו תרגם לביא בעצמו על פי סיפור חייו

השיר האחרון שהקליט לביא היה "קוטפי הקפה" בגרסה אלקטרונית, יחד עם להקת "היונים" (באלבום "אז היה אז"). י

בשנת 2004 נפטר ממחלת לב קשה בבית החולים בילינסון בפתח תקווה.הוא נקבר בבית עלמין הירקון. השאיר אחריו את אשתו שושיק שני ושתי בנותיו, נועה, שחקנית בעברה וכיום דוקטורנטית לסוציולוגיה ומרצה באוניברסיטה, ויעל, עיתונאית ובמאית טלוויזיה

מכללת בי.פי.אם למוזיקה והפקה מעניקה מלגה על שמו, לצורך הנצחת מורשתו המוזיקלית



אריק לביא אריק לביא Flickr - Government Press Office (GPO) - SINGER ARIK LAVI AT THE TELETROM DONATIONS EVENING.jpg מידע כללי תאריך לידה 9 במרץ 1927 מוקד פעילות גרמניה תאריך פטירה 29 ביוני 2004 (בגיל 77) שנות פעילות 1946 - 2004 סוגה זמר עברי פופ חברת תקליטים הד ארצי אן אם סי

קברו של אריק לביא אריה (אריק) לביא (9 במרץ 1927 - 29 ביוני 2004) היה זמר ושחקן ישראלי.

תוכן עניינים [%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%A8%D7%94] 1 ביוגרפיה 1.1 תחילת הדרך 1.2 כזמר 1.3 כשחקן תיאטרון וקולנוע 1.4 מותו 2 לקריאה נוספת 3 קישורים חיצוניים ביוגרפיה[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] תחילת הדרך[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] לביא נולד בארפורט שבגרמניה בשם ליאו אלכסנדר אינזלסבכר. הוא נולד לאם חד הורית בשם אדית האובן. אביו היה סטודנט לרפואה מריגה. אמו התחתנה עם איש לגיון צרפתי בשם פרנק אינזלסבכר והוא שהעניק לו את שם משפחתו. בשנת 1936, כשהיה בן 9, עלה לישראל יחד עם קרובי משפחה רחוקים (ללא הוריו) ולמד בכפר ברוך. בשנת 1945 התגייס למשטרת היישובים העבריים בבסיס קרית-חיים. ב-1947 הצטרף ל"להקת הכרמל". הקריירה הבימתית העשירה שלו, שנמשכה עשרות שנים, החלה בשנות ה-50 במשחק בתיאטרון הקאמרי ובהרכב "שלושת המיתרים" (טריו ערבה), שהתמחתה בשירי רועים.

כזמר[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] במהלך הקריירה הקליט מאות שירים, הופיע על הבמה בשיריו ושיחק בהצגות, במחזות זמר ובסרטים.

בנוסף לשירי ארץ ישראל, היה לביא מהזמרים הראשונים שהחלו לשיר שירי פופ. בין שיריו המוכרים: "הסלע האדום" (אשר נאסר להשמעה בשנות החמישים, לאחר שנטען כי הוא עודד יציאת צעירים לפטרה בירדן), "שיר הקטר", "שיר ההד", "שיר סתיו" ("כל הנחלים הולכים לים"), "זה קורה", "ניגון עתיק", "אני אשיר לך שיר" ועוד. לביא גם חידש שירים עבריים ישנים, בהם שירי פלמ"ח לתקליטו "הפרוטה והירח" אותו הקליט עם שלישיית שוקולד מנטה מסטיק, שירי תנועות הנוער ושירים נוספים כמו "יש לי כנרת", "את חכי לי ואחזור" ו"אני מאמין" ("שחקי שחקי").

לביא הופיע רבות לפני החיילים במלחמות ישראל. בתקופת ההמתנה למלחמת ששת הימים נרתם לעידוד רוח העם ושר את הפזמון "נאצר מחכה לרבין" למילים של חיים חפר. לאחר סיום הקרבות הקליט את השיר "שוב לא נלך" (ראי רחל ראי) שביטא את תחושת הניצחון במלחמה והפך ללהיט גדול. לאחר מלחמת יום הכיפורים הקליט את "שיר הוא לא רק מילים" ובזמן מלחמת לבנון הראשונה שר את "האביר", שניהם שירי מחאה כנגד מלחמות ולמען השלום.

לביא בתפקיד דן שומרון, בצילומי הסרט מבצע יונתן

לוחית זיכרון בכניסה לביתם של אריק לביא ושושיק שני בתל אביב אריק לביא נחשב לאחד מן המבצעים המשובחים בשפה העברית. בשנים האחרונות זכה להכרה גם מצד זמרים ויוצרים צעירים, שחידשו רבים משיריו (בין היתר באלבום הקאברים "עבודה עברית"). בשנת 1998 הוציא אלבום אוסף "המיטב" המכיל את מיטב להיטיו.

אלבומו האחרון היה "אריק לביא – בדרכי שלי: הקלטות נדירות". את האלבום, המכיל הקלטות נדירות משנות ה-70, הספיק לביא לערוך לפני מותו בשנת 2004. שיר הנושא שלו הוא גרסה לשיר "My Way" של פרנק סינטרה, אותו תרגם לביא בעצמו על פי סיפור חייו.

השיר האחרון שהקליט לביא היה "קוטפי הקפה" בגרסה אלקטרונית, יחד עם להקת "היונים" (באלבום "אז היה אז").

כשחקן תיאטרון וקולנוע[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] בתיאטרון השתתף אריק לביא בין השאר בהצגות "הוא הלך בשדות", "עוץ לי גוץ לי", "אופרה בגרוש", "המלך ואני" "גבירתי הנאווה", "הקוסם!", ו"אירמה לה דוס" (הן בישראל והן בברודוויי). בשנת 1963 העלה יחד עם אשתו, השחקנית שושיק שני, את הצגת הבידור המצליחה "הוא והיא" מאת אפרים קישון על הקשיים בחיי זוג נשוי. בראשית שנות ה-70 שהה בארצות הברית, שם הופיע עם שני במחזמר "לחיות עוד קיץ ולעבור עוד חורף". לאחר שובם של הזוג ארצה, העלו הצגה נוספת של קישון, "הו, הו יוליה", איתה הופיעו גם בגרמניה המערבית.

בקולנוע הוא שיחק בסרטים רבים, בהם: "מבצע יונתן","המובטל בטיטו", "עליזה מזרחי", "סוסעץ", "גבעה 24 אינה עונה", "חור בלבנה" ואחרים.

מותו[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] בשנת 2004 נפטר לביא ממחלת לב קשה בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. הוא נקבר בבית העלמין ירקון. השאיר אחריו את אשתו שושיק שני ושתי בנותיו, נועה, שחקנית בעברה וכיום ד"ר לסוציולוגיה ומרצה באוניברסיטה, ויעל, עיתונאית ובמאית טלוויזיה.

מכללת BPM למוזיקה והפקה מעניקה מלגה על שמו, לצורך הנצחת מורשתו המוזיקלית.

ביוני 2014, במלאת עשר שנים לפטירתו, במסגרת מיזם הנצחת אמנים של עיריית תל אביב, נקבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתם של אריק לביא ושושיק שני ברחוב בזל 38.

לקריאה נוספת[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] שושיק שני, שושיק שני ואריק לביא, אני אשיר לך, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012 (מצורף תקליטור של שירי אריק לביא) קישורים חיצוניים[%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA קוד מקור | עריכה] מיזמי קרן ויקימדיה ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אריק לביא ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אריק לביא אריק לביא, באתר MOOMA אריק לביא, דיסקוגרפיה באתר "סטריאו ומונו" מילים לשירים של אריק לביא, באתר "שירונט" אריק לביא, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) נולד פרא, גדל פרא ונשאר פרא כתבה של שרי מקובר-בליקוב על סיפור חייו של אריק לביא מרב יודילוביץ', אריק לביא הובא למנוחות, באתר ynet‏, 30 ביוני 2004 ציפי שוחט, הזמר אריק לביא הובא למנוחות בבית העלמין ירקון, באתר הארץ, 30 ביוני 2004 בן שלו, מה הפך את אריק לביא לאחד מגדולי הזמרים הישראלים?, באתר הארץ, 9 במרץ 2012 אריק לביא הלך לעולמו, באתר nrg‏, 30 ביוני 2004 אקורדים לשירים של אריק לביא, באתר tab4u קטגוריות: זמרים השרים בעבריתזמרים ישראליםשחקני קולנוע וטלוויזיה ישראליםלוחמי הפלמ"חאנשי העלייה החמישיתאישים שהונצחו על בולי ישראל

view all

Arik Lavie's Timeline

1927
March 9, 1927
Leipzig, Leipzig, Saxony, Germany
2004
June 29, 2004
Age 77
Tel Aviv, Israel
????
Petah Tikva, Israel