Arkady Raikin

Arkady Isaakovich Raikin

=

According to Riga Metric Book of 1911 he was born as Aron on 15 Cheshvan - 24 Oct./6 Nov 1911.

(Russian: Аркадий Исаакович Райкин; 24 October [O.S. 11 October] 1911 – 17 December 1987) was a Soviet stand-up comedian, theater and film actor, and stage director. He led the school of Soviet and Russian humorists for about half a century.

Contents
1 Biography 2 Awards 3 Filmography 4 References 5 Sources 6 External links Biography Raikin was born into a Jewish family in Riga, in the Governorate of Livonia of the Russian Empire (present-day Latvia).[2] He graduated from the Leningrad Theatrical Technicum in 1935 and worked in both state theatres and variety shows. In 1939, he founded his own theatre in Leningrad,[1] where he used skits and impersonations to ridicule the inefficiency of Communist bureaucracy and the Soviet way of life. In the Stalinist police state this was prone to danger, as it was not uncommon to get purged not only for telling a casual joke, but even for not reporting it to the authorities. He also appeared in several comedies during and after the Great Patriotic War.[3]

Raikin created an array of popular satirical characters, some of which were featured in the TV serial People and Mannequins. He launched careers of several other prominent stand-up comedians, such as Mikhail Zhvanetsky and Roman Kartsev.

Raikin is often compared with Charlie Chaplin. His fame in the Soviet Union, and throughout Central and Eastern Europe, was such that he was invited to participate in the opening night of BBC Two television in 1964, although the broadcast had to be postponed for one day due to a power failure. His trip to London for the BBC broadcast—during which he was reunited with his British cousin, distinguished pianist Bruno Raikin—marked the first of only two times when the Soviet government permitted him to perform in the West. Arkady Raikin also maintained good working relationships with Marcel Marceau and some other foreign actors.

Three years before his death, Raikin finally moved to Moscow, where he opened the Satyricon Theatre, now run by his son Konstantin Raikin, also an acclaimed actor. His wife, Roma, played a major role in guiding his career, and his daughter, Ekaterina, also had a successful career as a Moscow actress. For a month during the summer of 1987, Raikin hosted his American cousin, Washington D.C. attorney Steven Raikin, as a guest in his Moscow flat.[4] In September 1987 the Soviet Ministry of Culture finally permitted Raikin to visit the United States, where, with his son and daughter, he gave emotional farewell performances in several cities to adoring audiences of Russian émigrés.[4][5]

Awards Raikin was awarded the title of People's Artist of the USSR in 1968, the Lenin Prize in 1980, and the Hero of Socialist Labour award in 1981.[1] A minor planet 4518 Raikin discovered on 1 April 1976, is named after him.

Filmography

Raikin in the movie Concert for the Front, 1942 Actor[6] 1938 — "Огненные годы" (Fiery Years) 1939 — "Доктор Калюжный" (Doctor Kalyuzhnyy) 1942 — "Концерт фронту" (Concert for the Front) 1954 — "Мы с Вами где-то встречались" (Did We Meet Somewhere Before) 1964 — "Когда песня не кончается" (When the Song Does Not End) 1970 — "Волшебная сила искусства" (Magic Power of Art) 1974 — "Люди и манекены" (People and Mannequins) Director and screenplay 1974 — "Люди и манекены" (People and Mannequins) 1987 — "Peace to your home" References

Arkady Isaakovich Raikin . Encyclopaedia Britannica

Charny, Vitaly. "Arkady Raikin, 1911–1987" . JewishGen. December 2004. Retrieved 27 October 2009.

Stites 1992, p. 80-81.

Elizabeth Kastor (5 September 1987) "Love & Glasnost; An East-West Romance With Comic Relief." Washington Post. p. C1.

"Arkady Raikin – Russiapedia Cinema and theater Prominent Russians" . russiapedia.rt.com. Retrieved 4 May 2018.

(in Russian) РАЙКИН Аркадий Исаакович

(akter.kulichki.net) Sources Stites, Richard (1992). Russian Popular Culture: Entertainment and Society Since 1900 . Cambridge: Cambridge University Press. p. 80-81. ISBN 0-521-36986-X. External links 	Wikimedia Commons has media related to Arkady Raikin. (in English)Entry on Raikin in the 2004 Britannica (in English)Arkadi Rajkin: Able to Make People Laugh in Non-Laughable Times (in Russian) Memoirs, recordings (mp3) , Photogallery https://en.wikipedia.org/wiki/Arkady_Raikin

ארקדי רייקין

''''''(ברוסית: Аркадий Райкин; ‏ (ב-24 באוקטובר 1911, ריגה – 17 בדצמבר 1987 מוסקבה) היה אמן סטנד-אפ סובייטי יהודי בעל תואר האמן העממי של ברית המועצות (1968), גיבור העמל הסוציאליסטי וחתן פרס לנין (1980). הפופולריות שלו בברית המועצות הייתה חסרת תקדים.

קורות חיים ארקדי רייקין נולד בריגה למשפחת סוחר יהודי. במהלך מלחמת העולם הראשונה המשפחה עזבה את העיר והחל משנת 1922 התגוררה בפטרוגרד. בשנת 1929 רייקין החל לעבוד במעבדה במפעל כימי.

בשנת 1935 רייקין סיים לימודים בבית הספר למשחק בו למד בניגוד לרצון הוריו. לאחר סיום לימודי משחק הוא התחיל לעבוד בתיאטרון בלנינגרד. בשנת 1938 השחקן הצעיר הצטלם לשני סרטי קולנוע. לפעילות זו על הבמה ובקולנוע לא הייתה לו הצלחה יתרה.

בשנת 1939 הוא זכה בתחרות סטנד-אפ במוסקבה. באותה שנה רייקין עבר לתיאטרון סאטירי בלנינגרד והחל להנחות הופעות. כעבור שלוש שנים רייקין מונה למנהל האמנותי של התיאטרון הסאטירי בו עבד. במהלך מלחמת העולם השנייה רייקן הרבה להופיע בפני החיילים בקרבת החזית ותרם את ההכנסות מההופעות למאמץ המלחמתי.

לאחר מלחמת העולם השנייה רייקין המשיך את עבודתו בתיאטרון הסאטירי בלנינגרד. במקביל הוא הופיע ברדיו וטלוויזיה. הופעות סטנד-אפ שלו זכו לפופולריות עצומה ברחבי ברית המועצות. פופולריים במיוחד היו קטעים בהם הוא הופיע בדמויות שונות תוך החלפתם תוך זמן קצר. בהופעותיו הייתה סאטירה על הבירוקרטיה הסובייטית ואורח החיים בברית המועצות, ולמרות זאת השלטונות נתנו לו להמשיך בקו הסאטירי והוא לא הוענש.

החל משנות ה-50 התיאטרון של רייקין הופיע במדינות הגוש הסובייטי. בכל ההופעות רייקין למד את התרגום למדינה בה ביקר והתאים את הסטנד-אפ לתרבות המקומית. בשנת 1965 רייקין נסע ללונדון בה הופיע בטלוויזיה, בBBC. במהלך סדרת הופעות באודסה רייקין הכיר את השחקנים והסופרים הצעירים מיכאיל ז'בנצקי, רומן קרצב וויקטור אילצ'נקו. הוא הזמין אותם לתיאטרון שלו ויחד הם הכינו מספר הצגות מוצלחות. שיתוף פעולה זה נמשך עד לשנת 1969.

במהלך שנות ה-70 הפופולריות של רייקין גדלה עוד יותר, הוא צולם במספר סרטים באורך מלא וזכה בפרסים. בשנות ה-70 יחסיו עם ראשי לנינגרד היו גרועים ובשנת 1982 הוא קיבל הרשאה מליאוניד ברז'נייב לעבור עם התיאטרון למוסקבה. בתחילת שנות ה-80 הוא התחיל לשתף בהצגותיו את בנו קונסטנטין רייקין (לאחר פטירת ארקדי רייקין בנו החל לנהל את התיאטרון).

בשנת 1987 רייקין קיבל הרשאה לבקר בארצות הברית ובמהלך ביקורו הוא הופיע במספר ערים.

רייקין נפטר ב-17 בדצמבר 1987 מסיבוכים של מחלת לב ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה במוסקבה.

קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארקדי רייקין בוויקישיתוף ארקדי רייקין - קטעים נבחרים (הקישור אינו פעיל) IMDB Logo 2016.svg קונסטנטין רייקין , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) ארקדי רייקין , באתר "Find a Grave" (באנגלית) ארקדי רייקין , באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית) https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%93%D7%99_%D7%A8...

Википедия

Арка́дий Исаа́кович Ра́йкин (11 (24) октября 1911, Рига — 17 декабря 1987, Москва) — советский актёр театра, эстрады и кино, конферансье, театральный режиссёр и юморист. Народный артист СССР (1968). Лауреат Ленинской премии (1980). Герой Социалистического Труда (1981). Отец народного артиста РФ Константина Райкина (род. 1950).