Avraham Arnon

Avraham Arnon (Hebrew: אברהם ארנון; born 1887, died 24 May 1960) was an Israeli educator and a recipient of the Israel Prize.

Arnon was born in 1887 in Cherykaw in the Russian Empire (now in Belarus). His family later moved to the city of Polotsk, where he received his primary education. In 1909, he was accepted by the High School for Trade and Economics in Kiev. After graduating in 1914, he travelled to the United States and the United Kingdom to continue his pedagogal studies.

Arnon then emigrated to Mandate Palestine, becoming one of the first academic teachers in the country. For 17 years he taught geography and mathematics at schools in Tel Aviv and Jerusalem, and was headmaster of Lämel School in Jerusalem from 1920 to 1930. During this period, he also became active in the Teachers' Union and was elected chairman of its central committee.

He was appointed as a school inspector in 1930. Following the establishment of the State of Israel in 1948, he was appointed head inspector of general stream schools. On the establishment of the Ministry of Education and Culture under minister Zalman Shazar, Arnon was appointed assistant director of the ministry. Until his retirement, he continued to serve in various key public positions in the sphere of state education, including Chief General Inspector from 1954 to 1955.

In 1960, Arnon was awarded the Israel Prize, in education, shortly before his death. The "Arnon" School in Ramat Gan and Tel Aviv is named after him.

________________________

ויקיפדיה: אברהם ארנון (1887 - 24 במאי 1960) היה מבכירי אנשי החינוך המקצועיים בתקופת ייסודו של משרד החינוך ושימש כיו"ר הראשון של המזכירות הפדגוגית

ארנון נולד בשם אברהם באבין ברוסיה. בילדותו הוא עבר עם משפחתו לעיר פולוצק, בה קיבל את ראשית חינוכו בחדר ובבית הספר המקומי לבנים. בשנת 1909 התקבל לבית הספר הגבוה למסחר ולכלכלה בקייב. לאחר סיום לימודיו, בשנת 1913, נסע להתשלמויות פדגוגיות בארצות הברית ובאנגליה ולאחר מכן עלה לארץ ישראל

בארץ ישראל נמנה ארנון עם ראשוני המורים האקדמאים. במשך 17 שנים הוא שימש מורה לגאוגרפיה ומתמטיקה בירושלים ובתל אביב. בשנת 1920 מונה למנהל בית הספר למל בירושלים, תפקיד בו כיהן עד 1930. בתקופה זו החל גם בפעילות בהסתדרות המורים וכעבור זמן נבחר ליו"ר מרכז המורים

בשנת 1930 נבחר ארנון למפקח על בתי הספר של הזרם הכללי במחוז צפון ולאחר מכן בירושלים. הוא כיהן בתפקידו עד קום המדינה ולאחר מכן היה המפקח הראשי על בתי הספר של הזרם הכללי וליו"ר הוועד המפקח של הזרם. עם ייסוד משרד החינוך והתרבות, בראשותו של השר זלמן שזר, הוא כיהן כסמנכ"ל המשרד. עם הנהגת החינוך הממלכתי והקמת גוף מפקח אחיד מונה ארנון למפקח הראשי הכללי, תפקיד בו כיהן במהלך 1954-1955. בין השנים 1953-1957 היה יו"ר המזכירות הפדגוגית, הראשון בתפקיד זה

בין פעולותיו העיקריות בהנהלת משרד החינוך נכללים מאבקו על איחוד זרמי החינוך ותביעתו לקביעת לימודי תולדות הציונות בתוכנית הלימודים

בשנת תש"ך זכה בפרס ישראל בחינוך. קודם לכן זכה בפרס טורוב

ארנון נפטר ב-24 במאי 1960. על שמו נקרא בית הספר "ארנון" ברמת גן ובתל אביב וקובץ ממאמריו הודפס בחוברת לזכרו