Avraham Herzfeld

אנציקלופדיה לחלוצי הישוב

Avraham Herzfeld אברהם הרצפלד‎, (5 June 1891 – 30 August 1973) was a Zionist activist and Israeli politician.

Biography

Herzfeld was born in Stavich in the Russian Empire (now Ukraine) in 1891. He attended a yeshiva and was certified as a rabbi. In 1906 he joined the Socialist Zionists. He was arrested in Vilna in 1910 for revolutionary activities, and was exiled to Siberia. In 1914 he immigrated to Ottoman Palestine and worked as an agricultural laborer in Petah Tikva.

During World War I he was active on behalf of Yishuv members who got arrested by the Ottoman authorities. From 1914 to 1918 he was a member of the Poale Zion party. He was one of the founders of the Ahdut HaAvoda party in 1919 and one of its active members until 1930, when he joined Mapai. In 1920, he was one of the founders of the Histadrut. He was also one of leaders of the Agricultural Association in Palestine.

He headed the settlement department of the Agricultural Association and was involved in the establishment of new settlements for forty years. He was a member of the Jewish National Fund from 1949 to his death. He was known for his habit of bursting into song, sometimes in the middle of his speeches. On the establishment of kibbutz Hatzerim in 1946, he sang a popular song: "This is our fate, / Thus we are commanded, / This is the road, / This our aim, / We have not labored in vain".

In 1949 he was elected to the first Knesset for Mapai and remained an MK until 1965. He was a member of the Knesset's Finance Committee, to which he would refer as the "Finance Commission". After his retirement, he worked for the elderly.

In 1972, he was awarded the Israel Prize for his special contribution to society and the State.

He died in 1973. His house in Holon serves as a museum of the city's history.

_______________________________________________________________________

ויקיפדיה

אברהם הֶרצפֶלד (5 ביוני 1891 – 30 באוגוסט 1973) היה חלוץ איש העלייה השנייה, פעיל ציוני, ממייסדי מפלגת "אחדות העבודה" ובין יוזמי הקמת ההסתדרות הכללית, חבר הכנסות הראשונה עד החמישית. הרצפלד נודע בפעילותו למען יישוב ארץ ישראל ובהתמסרותו להקמת נקודות יישוב, בעיקר של ההתיישבות העובדת, בכל רחבי הארץ

תולדות חייו ופועלו

נולד כאברהם פוסטרלקו בעיירה סטבישצ'ה בפלך קייב שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום אוקראינה), ב"תחום המושב" היהודי. למד בישיבות ברדיצ'ב וטלז והוסמך לרבנות

בצעירותו היה פעיל בארגונים של התנועה הציונית הסוציאליסטית, ועקב כך נאסר על ידי שלטונות הצאר הרוסי והוגלה לסיביר. הוא הצליח להימלט מסיביר באמצעות דרכון שנשא את השם אברהם הרצפלד. לאחר עלותו לארץ ישראל ב-1914, בתקופת העלייה השנייה, החל לעבוד כפועל חקלאי בפתח תקווה והיה חבר מפלגת פועלי ציון שבראשות דוד בן-גוריון. בתקופת מלחמת העולם הראשונה סייע למחתרות שפעלו בארץ, כמו ניל"י, שנרדפו על ידי גורמי השלטון של האימפריה העות'מאנית. הוא השתתף בפינוי הפצועים לאחר קרב תל-חי

הרצפלד נמנה עם מייסדי מפלגת "אחדות העבודה" (שהוקמה בשנת 1919 כאיחוד של מפלגת פועלי ציון עם תנועת "הבלתי מפלגתיים" שבראשות ברל כצנלסון). כן היה בין יוזמי הקמת ההסתדרות הכללית (שהוקמה בשנת 1920), וכיהן במשך 40 שנה בהנהלת המרכז החקלאי, שתחילה פעל כגוף עצמאי של החלוצים ופועלים אנשי העלייה השנייה, ואחר כך כחלק מההסתדרות. הוא היה מראשי מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י - שהוקמה בשנת 1930 כאיחוד של פועלי ציון והפועל הצעיר) מראשיתה. הוא היה מאנשי הציבור הבולטים שהיו פעילים בהקמת נקודות התיישבותיות ברחבי הארץ

הרצפלד חיבב מצעירותו ניגונים ושירה ושילב אותם בפעילויותיו,‏ היה נוכח בכל טקס עלייה לקרקע של יישוב חדש, וכדבר שהפך למסורת סיים כל טקס כשפצח בשיר "שורו, הביטו וראו, מה גדול היום הזה, היום הזה...", דבר שהפכו לדמות ציורית ולאגדה עוד בחייו. מיד לאחר מלחמת ששת הימים, הטיף הרצפלד להמשיך ולהתנחל בכל חבלי הארץ עליהם השתלטה ישראל במלחמה.‏ הרצפלד כיהן כחבר הכנסת מטעם מפא"י מאז הכנסת הראשונה ועד הכנסת החמישית. בכל הכנסות שבהן כיהן היה חבר בוועדת הכספים. בשנת 1972 זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

על שמו קרוי המושב שדי אברהם, המרכז הרפואי הגריאטרי הרצפלד בגדרה וכן בית יציב (בית שדות ולב) בבאר שבע, הקרוי על שם יצחק יציב ועל שמו

ביתו בחולון משמש כארכיון ומוזיאון לתולדות חולון