Ben Zion Buschel-Orgad

Ben-Zion Orgad (Hebrew: בן ציון אורגד, originally Ben-Zion Büschel; b. Gelsenkirchen, Germany, 21 August 1926; d. Tel Aviv, Israel, 28 April 2006) was an Israeli composer.

His family emigrated to Mandate Palestine in 1933, where he started violin lessons in 1936. From 1942 until 1946, Orgad studied violin and composing with Rudolf Bergmann and Paul Ben-Haim in Tel Aviv and in 1947 with Josef Tal in Jerusalem. In the years 1949, 1952, and 1961 he took part in composing courses at the Berkshire Music Center in Tanglewood, with Aaron Copland and others. From 1960 until 1962 he studied composing at Brandeis University in Waltham.

Beginning in 1956, Orgad was employed by the Israeli Ministry of Education, in the department of its school of music. His musical works consist primarily of choir music and songs, although he also wrote orchestral works and chamber music.

• In 1952, Orgad received the Kussewitzky Prize of UNESCO.
• In 1961, he received the Joel Engel Prize of the city of Tel Aviv.
• In 1997, he was awarded the Israel Prize, for music.

___________________________________________________________

ויקיפדיה: בן ציון אורגד (21 באוגוסט 1926 - 28 באפריל 2006), היה מלחין ישראלי וחתן פרס ישראל לשנת 1997

בן ציון אורגד נולד בשם בן ציון בושל בגלזנקירכן, גרמניה ועלה לארץ ישראל בגיל שש. הוא למד כינור אצל רודולף ברגמן ופסח כינרי וקומפוזיציה אצל פאול בן חיים ויוסף טל. את לימודי הקומפוזיציה המשיך בארצות הברית, אצל אהרון קופלנד

אורגד היה ישראלי בכל הוויתו, סייר וממפה שטחים במלחמת העצמאות, שהכיר את שבילי הארץ ברגליו ונתן ביטוי לאהבתו אליה במוזיקה שכתב. את יחסו העמוק אל נופי הארץ כינה "דת הנופים". רביעיית מיתרים, מיצירותיו האחרונות, חוברה לדבריו בהשראת הכנרת, שלחופיה הרבה לשבת

בשנת 1948 חיבר יצירה לבריטון ותזמורת, למילים של חיים גורי, בשביל חטיבת גבעתי, שבה שירת במלחמת העצמאות. בשנת 1953 חיבר מוזיקה להצגה "אכזר מכל המלך" של המחזאי נסים אלוני

המוזיקה של אורגד לא השתייכה לשום אסכולה, כפי שכתב יהודה כהן בספרו "נעימי זמירות ישראל". היה לו קשר ברור לצליל הפעמונים, ואלה נשמעו לעתים קרובות במוזיקה שלו, גם כאשר לא היו פעמונים בין הכלים בפרטיטורה

אורגד כתב מוזיקה בהקשרים תנ"כיים, כמו "הצבי ישראל", "סיפור המרגלים", "חזון ישעיהו" ועוד. כן הרבה להלחין מוזיקה לשירי משוררים, ביניהם אראלה אור ונתן זך ולפיוטים של שלמה אבן גבירול ויהודה הלוי. מאז 1980 כתב גם שירה ופרסם כמה קובצי שירים. בין השאר כתב מוזיקה ל"שירים מעמק החושן", שאת מילותיהם חיבר בעצמו. אורגד אהב את השפה העברית, חקר את מצלוליה ואת הפוטנציאל המוזיקלי שלה, נושא שעליו גם כתב ספר

בשנת 1960 קיבל אורגד את פרס אנגל

שבועיים לפני מותו כתב דברים על "שפת הנופים" בהקשר לישראל ולגרמניה, על המלרעיות העברית לעומת המלעיליות הגרמנית ועל צלצולי פעמוני הכנסייה שקידמו אותו ברגע הולדתו. בשנת 1998 קיבל אזרחות כבוד של עיר הולדתו, ובהזדמנות זו בוצעה שם יצירה שכתב. את לבטיו באשר לביצוע מוזיקה משלו בעיר גרמנית ביטא בדברים שכתב ביומנו האישי

בן ציון אורגד חיבר כ-90 יצירות להרכבים שונים, ווקאליים, תזמורתיים וקאמריים. בשנים 1975 - 1988 היה ממונה על החינוך המוזיקלי מטעם משרד החינוך

ב-28 באפריל 2006, נפטר בהיותו בן 79, ונקבר לבקשתו בבית העלמין בכפר תבור

אשתו לשעבר הייתה העיתונאית צלילה אורגד, אחותה של נתיבה בן יהודה ובתו של ברוך בן יהודה, שהיה מנהל הגימנסיה הרצליה ומנכ"ל משרד החינוך. מנישואיו לצלילה נולדו שני בניו, רון ואייל. בשנותיו האחרונות בת זוגו הייתה הסופרת רבקה רז