Charlotte Salomon

https://fr.wikipedia.org/wiki/Charlotte_Salomon

http://www.jhm.nl/sitezoeken?q=Charlotte+Salomon

http://www.jhm.nl/collectie/thema's/charlotte-salomon/fran%C3%A7ais

http://bdi.memorialdelashoah.org/internet/jsp/core/MmsRedirector.js...

http://collectifhistoirememoire.org/Pages/134_Charlotte-Salomon.html

cf. also: https://www.berlin.de/ba-charlottenburg-wilmersdorf/ueber-den-bezir...

Eintrag im »Gedenkbuch« des Bundesarchivs:

Salomon, Charlotte geboren am 16. April 1917 in Berlin / - / Stadt Berlin wohnhaft in Berlin

Inhaftierung: Juni 1940 - Ende 1940, Gurs, Internierungslager September 1943, Drancy, Sammellager

Emigration: Januar 1939, Frankreich

Deportation: ab Drancy 07. Oktober 1943, Auschwitz, Vernichtungslager

Todesdatum: 10. Oktober 1943 Todesort: Auschwitz, Vernichtungslager

שרלוטה (לוטה) סלומון

' (16 באפריל 1917 ברלין - אוקטובר 1943 אושוויץ) הייתה אמנית יהודייה-גרמנייה שנספתה בשואה.

ייחודה בכך שהייתה אמנית מולטימדיה בתקופה מוקדמת. הותירה אחריה כאלף ושלוש מאות ציורים שצוירו בשנה אחת, שמתעדים את משפחתה והתקופה בפורמט של מחזה. בציוריה, שצוירו בצבעי גואש, יש השפעות של סגנונות רבים, וניכרים בהם מוטיבים מודרניים שונים.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 2 לקריאה נוספת 2.1 סיפורת 3 קישורים חיצוניים 4 הערות שוליים ביוגרפיה נולדה בברלין שבגרמניה, בת למשפחה יהודית מתבוללת מהמעמד הגבוה. אביה, אלברט סלומון, היה רופא וקצין בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה. אמה, פרנצי, הייתה פטריוטית ששירתה כאחות באותה מלחמה. לאחר שאמה התאבדה כאשר שרלוטה הייתה ילדה, התחתן אביה שוב עם זמרת אופרה יהודייה ידועה בשם פאולה לינדברג, שהייתה בתו של רב רפורמי והכניסה אווירה יהודית לבית שתרבותו הייתה גרמנית לחלוטין. ב-1935 הצליחה להתקבל לאקדמיה לאמנות בברלין, תוך שהיא מצהירה על יהדותה בגלוי. בהמשך עזבה את האקדמיה לאחר שפרס הצטיינות שהגיע לה הועבר לתלמידה גרמנייה ארית.

בשנת 1939, לאחר עליית הנאצים לשלטון, פיטורי אביה ואמה החורגת ממשרותיהם והתהדקות החבל סביב צווארי היהודים, נשלחה לדרום צרפת אל סבה וסבתה מצד אמה, לעיירה וילהפראנש שליד ניצה, שם גרו סבה וסבתה מספר שנים בווילה של יהודייה אמריקנית. סלומון התחילה את יצירתה "חיים? או תיאטרון?" אחרי שלמדה את האמת שהוסתרה ממנה על המוות של אמה, שקפצה מהחלון כאשר שרלוטה הייתה בת 9, אחת ממספר נשים ששמו קץ לחייהן במשפחה, כולל סבתה.

סלומון הצהירה שהעבודה הייתה ניסיון להגיע לתשובה האם להתאבד בעצמה, או לקחת על עצמה משימה יוצאת דופן. רופא שראתה המליץ לה לצייר אחרי שהצהירה שבעבורה "הר ד"ר לודוויג גרינוולד (סבה), ולא היטלר מסמל את סוג האנשים שאליהם עליי להתנגד".

ביוני 1940, בעקבות כניעת הצרפתים לנאצים, נלקחו שרלוטה וסבה למחנה ריכוז של ממשלת וישי בשם גורס בדרום מערב צרפת. למרות התנאים הקשים במחנה, ביצירתה שרלוטה מתייחסת לאירוע בציור אחד בלבד בה דמותה מצוירת שכובה כפופה על רצפת הקרון עם הכיתוב "הייתי מעדיפה עוד 10 לילות כאלה מאשר עוד לילה אחד לבד איתו". במקום אחר ביצירה היא מציירת את הבקשה של סבה "לחלוק עימי מיטה".

בקיץ 1943 התחתנה עם מהגר יהודי אוסטרי מצ'רנוביץ בשם אלכסנדר נגלר, לאחר שהרתה לו. אותו יהודי, שהיה בעל תעודות אריות, ויתר על תעודותיו והכריז בגלוי על יהדותו כדי שיאפשרו לו להתחתן איתה. כנראה שרישום נישואיהם בעירייה הוא שאפשר לגרמנים להתחקות על עקבותיהם. כמה חודשים מאוחר יותר, בספטמבר, כאשר הגיעו הנאצים לדרום צרפת, נלקחה עם בעלה למחנה הריכוז דראנסי הסמוך לפריז ומשם נשלחה בתחילת אוקטובר 1943 למחנה ההשמדה אושוויץ. סלומון הייתה בחודש החמישי להריונה ונראה כי נרצחה בתאי הגזים מיד עם הגיעה למחנה. בעלה נפטר כמה חודשים מאוחר יותר, לאחר שלא הצליח לשרוד את עבודות הכפייה.

יצירתה מוצגת כיום במוזיאון להיסטוריה יהודית באמסטרדם, אליה הגיעו הוריה ששרדו את השואה, והם שמסרו את יצירתה למוזיאון. ברבעון השלישי של שנת 2006 חלקים גדולים מיצירתה (250 דפים) הוצגו ביד ושם בירושלים כאשר שגריר הולנד בוב היינש השתתף בפתיחת התערוכה.

בשנת 2014 יצא לאור בצרפתית ספרו של דויד פואנקינוס "שרלוט" אודות חייה של סלומון. הספר זכה בפרס רנודו, ובפרס גונקור של הגמנסיות. הוא מכר מעל 380,000 עותקים בארבעת החודשים הראשונים לצאתו לאור וצפויה לו מהדורה מאוירת[1].

בשנת 2015 פורסם לראשונה (הוצאת לה טריפוד הצרפתית) גרסה מלאה של יצירתה שכללה מכתב בן 35 עמודים מאוירים, ובו וידוי על כך שרצחה את סבה. במכתב היא מתארת כיצד היא הגישה לו חביתת רעל, ותוך כדי ציירה אותו בתהליך הגסיסה.

לקריאה נוספת מרי לוונטל פלסטינר, מציירת את חייה: שרלוטה סלומון בצל הנאציזם, 40 רפרודוקציות צבע ומסמכים היסטוריים, הוצאת מבע, 2003. (הספר בקטלוג ULI) משה צוקרמן, "שרלוטה סלומון "אמנית שואה"? (מאמר ביקורת), זמנים: רבעון להיסטוריה, 97, 2007. עמ' 99-98. טקסט מלא סיפורת דויד פואנקינוס, שרלוטה, הוצאת כתר, 2016 קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שרלוטה סלומון בוויקישיתוף אלה הם כל חיי, אנא שמור עליהם

אתר האוניברסיטה הפתוחה אילנה גרף, שרלוטה סלומון - חיים, או תיאטרון? , באתר טקסטורה תערוכה חדשה: מיצירותיה של שרלוטה סלומון , באתר יד ושם מארי לוונטל פלסטינר, שרלוטה סלומון , באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית) עופרה עופר אורן, שרלוט סלומון: חיים או תיאטרון , בבלוג סופרת ספרים , 17 באוקטובר 2014 גבי לוין, כל מי שנוגע בסיפור חייה של האמנית הזו מתאהב בה , באתר הארץ, 29 בדצמבר 2014 עופרה עופר אורן, "שרלוטה": האם יש נחמה בתהילה שזוכה בה אמנית דגולה, אחרי שנרצחה? , בבלוג "סופרת ספרים", 23 ביולי 2018 שרלוטה סלומון , באתר "Find a Grave" (באנגלית) https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%94_...