Claude Lanzmann was a French filmmaker known for the Holocaust documentary film Shoah (1985)

Lanzmann was born in Paris to a Jewish family that immigrated to France from Eastern Europe. He is the brother of writer Jacques Lanzmann. He attended the Lycée Blaise-Pascal (fr) in Clermont-Ferrand. His family went into hiding during World War II.

He joined the French resistance at the age of 18 and fought in Auvergne. Lanzmann opposed the French war in Algeria and signed the 1960 antiwar petition Manifesto of the 121.

From 1952 to 1959 he lived with Simone de Beauvoir. In 1963 he married French actress Judith Magre, though they divorced in 1971, and he next married Angelika Schrobsdorff, a German-Jewish writer. He divorced a second time and married Dominique Petithory in 1995. He is the father of Angélique Lanzmann, born in 1950 and Félix Lanzmann, born in 1993.

Lanzmann's most renowned work, Shoah, is a nine-and-a-half hour oral history of the Holocaust, broadly considered to be the foremost film on the subject. Shoah is made without the use of any historical footage, and uses only first-person testimony from Jewish, Polish, and German individuals, and contemporary footage of several Holocaust-related sites. Lanzmann persuaded Polish resistance fighter Jan Karski to be a witness in Shoah by calling forth—once again—his historical responsibility. When the film was released, the director also published the complete text, including in English translation, with introductions by Lanzmann and Simone de Beauvoir. It provides multiple keys to the philosophical and linguistic preoccupations of the producers. Through Shoah many viewers were first introduced to the work of Raul Hilberg, an American Holocaust historian.

Lanzmann disagreed, sometimes angrily, with attempts to understand the why of Hitler, stating that the evil of Hitler cannot or should not be explained and that to do so is immoral and an obscenity.

He was chief editor of the journal Les Temps Modernes, which was founded by Jean-Paul Sartre and Simone de Beauvoir. In 2009, Lanzmann published his memoirs under the title Le lièvre de Patagonie (The Patagonian Hare).

He was a lecturer at the European Graduate School in Saas-Fee, Switzerland.

Legacy and honors

• On July 14, 2011, he received the French Legion of Honor.
• At the 63rd Berlin International Film Festival in February 2013, Lanzmann was awarded with the Honorary Golden Bear.
• 2010 Welt-Literaturpreis (List may not be complete).

Filmography

• Israel, Why (Pourquoi Israel) (1973)
• Shoah (1985)
• Tsahal (film) (fr) (1994)
• A Visitor from the Living (fr) (1999)
• Sobibor, Oct. 14, 1943, 4 p.m (2001)
• Lights and Shadows (2008)
• The Karski Report (fr) (2010)
• The Last of the Unjust (2013) (about Benjamin Murmelstein, Elder of Theresienstadt)

Books Shoah: An Oral History of the Holocaust : The Complete Text of the Film. Pantheon Books, New York 1985, ISBN 978-0-394-55142-5 The Patagonian Hare: A Memoir (translated by Frank Wynne). Atlantic Books, London 2012 ISBN 978-1-84887-360-5 ; Farrar, Straus and Giroux, New York 2012. ISBN 978-0-374-23004-3

• Galster, Ingrid (2011), "'Eine große Qualität meines Buches ist seine Ehrlichkeit.' Postscriptum zu der Debatte um die Autobiographie Claude Lanzmanns", In Das Argument, 290, 72-83. (online) (unpublished English translation: "'One great quality of my book is its honesty.' Postscript to the debate on Claude Lanzmann’s autobiography" online)
• “From the Holocaust to the Holocaust”. Telos 41 (Fall 1979). New York: Telos Press.

References

1. "Fuse Feature: A Conversation with Claude Lanzmann about his memoir, “The Patagonian Hare”". The Arts Fuse. Retrieved 2014-03-04.
2. On Campus: "Claude Lanzmann", Columbia University News
3. Lawrence D. Kritzman, Brian J. Reilly, Malcolm DeBevoise. The Columbia History of Twentieth-Century French Thought Entry "Claude Lanzmann"
4. Israel's enemies take no prisoners., Tageszeitung, 6 July 2009
5. "Nothing he hasn't done, nowhere he hasn't been". Lrb.co.uk. Retrieved 2014-03-04.
6. Rosenbaum, Ron (1999). "Claude Lanzmann and the War Against the Question Why". Explaining Hitler: The Search for the Origins of His Evil. HarperCollins. ISBN 0-679-43151-9.
7. Claude Lanzmann Faculty profile at European Graduate School
8. 'La promotion du 14 juillet de la Légion d'honneur', in Le Figaro, 14/07/2011 [1]
9. "Claude Lanzmann: an extraordinary prize for an extraordinary man". Vivamost.com. Retrieved 2013-12-16.
10. "Auszeichnung: Claude Lanzmann erhält den "Welt"-Literaturpreis". Berliner Morgenpost (in German). October 2, 2010. Retrieved November 11, 2012.

Source http://en.wikipedia.org/wiki/Claude_Lanzmann

קלוֹד לנצמן

' (בצרפתית: Claude Lanzmann; ‏27 בנובמבר 1925, בואה-קולומב שבצרפת - 5 ביולי 2018, פריז) היה במאי יהודי צרפתי של סרטי קולנוע תיעודיים. מוכר בעיקר כיוצרו של הסרט התיעודי "שואה" מ-1985. כל סרטיו של לנצמן עוסקים בעם היהודי ובמדינת ישראל.

תוכן עניינים 1 קורות חיים 2 קריירה קולנועית 3 סרטיו 4 פרסומיו בתרגום לעברית 5 קישורים חיצוניים 6 הערות שוליים

קורות חיים לנצמן נולד בשנת 1925 בבואה-קולומב (Bois-Colombes) שבצרפת, למשפחה יהודית בעלת שורשים במזרח אירופה. סבו מצד אביו, יצחק לנצמן, הגיע מעיירה ליד מינסק, בלארוס, ואמו של קלוד, פאולין (לבית גלוברמן, 1903–1995), נולדה על הספינה שבה נסעו הוריה מאודסה למרסיי. בעקבות גירושי הוריו בשנת 1934 עברו קלוד, אחיו הצעיר ז'אק (לימים סופר, תסריטאי וכותב שירים) ואחותו אוולין (אוולין ריי, לימים שחקנית תיאטרון) יחד עם אביהם לבריאוד שבמחוז לואר עילי (Haute-Loire). בספטמבר 1938 חזרה המשפחה לפריז, שם המשיך קלוד את לימודיו בבית הספר קונדורסה ובו נחשף לראשונה לאנטישמיות. בגיל 18 הצטרף לנצמן לתנועת ההתנגדות הצרפתית והשתתף בלחימה בנאצים בפרובינציית אוברן. הוא התמחה בפילוסופיה בסורבון ומאוחר יותר התמנה למזכיר המגזין הצרפתי הספרותי-פוליטי "זמנים מודרניים".

ב-2001 קיבל לנצמן פרס על מפעל חיים מטעם סינמטק ירושלים. ב-2009 יצא ספרו האוטוביוגרפי "הארנב מפטגוניה", שזיכה אותו בפרס ויצ"ו צרפת.[1] הספר תורגם לעברית בידי חגית בת-עדה וראה אור בהוצאת כתר בשנת 2011.

קריירה קולנועית סרטו הראשון, "ישראל, למה", הציג ראיונות עם דמויות שונות בישראל של תחילת שנות ה-70, בהם רן כהן, יגאל ידין וצ'רלי ביטון.

סרטו השני, "שואה", הביע את גישתו של לנצמן לנושא תיעוד השואה: לנצמן התנגד נחרצות לחקירת הסיבות לרוע של גרמניה הנאצית, וטען כי חקירה שכזו היא בלתי אפשרית, גסה ובלתי מוסרית. אורכו של הסרט 9 שעות והוא כולל אך ורק ראיונות וצילומים עכשוויים של האתרים בהם התחוללה השואה, ללא חומרים מצולמים מתקופת השואה. לנצמן גם הוציא לאור ספר בשם "שואה", המהווה את תמליל הסרט.

בסרטו השלישי, "צה"ל", שחקר את המיתוס הצה"לי, נקט לנצמן גישה דומה וכלל בסרט אך ורק ראיונות עם דמויות שונות, בהן אריאל שרון, אהוד ברק, עמוס עוז ואביגדור בן-גל. ב-1997 וב-2001 יצאו שני סרטים שכוללים סיפורים שלא זכו להיכלל בסרט "שואה": "Un vivant qui passe", העוסק בסיפורו של נציג הצלב האדום שנשלח לדווח על המתרחש בטרזיינשטט, ו"סוביבור" (שם הסרט במקור: "סוביבור, 14 באוקטובר 1943, ארבע אחה"צ") העוסק במחנה סוביבור ובבריחה ממנו. בראשית 2014 יצא סרט נוסף של לנצמן המתבסס על חומר שלא נכלל ב"שואה", "אחרון הלא-צדיקים", המספר את סיפורו של בנימין מורמלשטיין, ראש היודנראט האחרון בטרזיינשטט.

סרטיו

קלוד לנצמן בערב פתיחת פסטיבל הסרטים בירושלים 2010 ישראל, למה (1973) שואה (1985) צה"ל (1994) Un vivant qui passe ("חיים שלמים שעברו") (1997) סוביבור (2001) דו"ח קרסקי (2010) אחרון הלא צדיקים (2013) פרסומיו בתרגום לעברית שואה; הקדמה מאת סימון דה בובואר; מצרפתית: איילה רהב, רמת גן: כנרת, 1986 (תמליל הסרט) הארנב מפטגוניה: זיכרונות; מצרפתית: חגית בת-עדה, ירושלים: כתר, תשע"א 2011 (Le Liévre de Patagonie) קישורים חיצוניים מיזמי קרן ויקימדיה ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קלוד לנצמן IMDB Logo 2016.svg קלוד לנצמן , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) Allmovie Logo.png קלוד לנצמן , באתר AllMovie (באנגלית) אריאל שוייצר, ההרפתקן: על "אחרון הלא צדיקים" (2013), סרטו של קלוד לנצמן, תקריב גיליון 7, 2015.

בעקבות מותו:

מותו של ענק: קלוד לנצמן, יוצר הסרט "שואה", הלך לעולמו , באתר וואלה! NEWS‏, 05 ביולי 2018 אורי קליין, קלוד לנצמן, האיש שניסה להבין את מה שאי אפשר , באתר הארץ, 5 ביולי 2018 שמוליק דובדבני, קלוד לנצמן - האיש שהנציח את מה שהנאצים ביקשו להכחיד , באתר ynet, 5 ביולי 2018 רותי קדוש, ‏לנצמן: האיש שהעמיק אל תהומות הזוועה , באתר ישראל היום, 5 ביולי 2018 חננאל ויוחאי רוזנברג, ‏איך מראים שואה? , בעיתון מקור ראשון, 13 ביולי 2018 אריאל שוייצר, אסתטיקה ואתיקה של הבלתי ניתן לייצוג - הקולנוע של קלוד לנצמן , תקריב. גיליון 17, ינואר 2019. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%A0...

-------------------------------------------------

Claude Lanzmann was a French filmmaker known for the Holocaust documentary film Shoah (1985)

Lanzmann was born in Paris to a Jewish family that immigrated to France from Eastern Europe. He is the brother of writer Jacques Lanzmann. He attended the Lycée Blaise-Pascal (fr) in Clermont-Ferrand. His family went into hiding during World War II.

He joined the French resistance at the age of 18 and fought in Auvergne. Lanzmann opposed the French war in Algeria and signed the 1960 antiwar petition Manifesto of the 121.

From 1952 to 1959 he lived with Simone de Beauvoir. In 1963 he married French actress Judith Magre, though they divorced in 1971, and he next married Angelika Schrobsdorff, a German-Jewish writer. He divorced a second time and married Dominique Petithory in 1995. He is the father of Angélique Lanzmann, born in 1950 and Félix Lanzmann, born in 1993.

Lanzmann's most renowned work, Shoah, is a nine-and-a-half hour oral history of the Holocaust, broadly considered to be the foremost film on the subject. Shoah is made without the use of any historical footage, and uses only first-person testimony from Jewish, Polish, and German individuals, and contemporary footage of several Holocaust-related sites. Lanzmann persuaded Polish resistance fighter Jan Karski to be a witness in Shoah by calling forth—once again—his historical responsibility. When the film was released, the director also published the complete text, including in English translation, with introductions by Lanzmann and Simone de Beauvoir. It provides multiple keys to the philosophical and linguistic preoccupations of the producers. Through Shoah many viewers were first introduced to the work of Raul Hilberg, an American Holocaust historian.

Lanzmann has disagreed, sometimes angrily, with attempts to understand the why of Hitler, stating that the evil of Hitler cannot or should not be explained and that to do so is immoral and an obscenity.

He is chief editor of the journal Les Temps Modernes, which was founded by Jean-Paul Sartre and Simone de Beauvoir. In 2009, Lanzmann published his memoirs under the title Le lièvre de Patagonie (The Patagonian Hare).

He is currently a lecturer at the European Graduate School in Saas-Fee, Switzerland.

Legacy and honors

• On July 14, 2011, he received the French Legion of Honor.
• At the 63rd Berlin International Film Festival in February 2013, Lanzmann was awarded with the Honorary Golden Bear.
• 2010 Welt-Literaturpreis (List may not be complete).

Filmography

• Israel, Why (Pourquoi Israel) (1973)
• Shoah (1985)
• Tsahal (film) (fr) (1994)
• A Visitor from the Living (fr) (1999)
• Sobibor, Oct. 14, 1943, 4 p.m (2001)
• Lights and Shadows (2008)
• The Karski Report (fr) (2010)
• The Last of the Unjust (2013) (about Benjamin Murmelstein, Elder of Theresienstadt)

Books Shoah: An Oral History of the Holocaust : The Complete Text of the Film. Pantheon Books, New York 1985, ISBN 978-0-394-55142-5 The Patagonian Hare: A Memoir (translated by Frank Wynne). Atlantic Books, London 2012 ISBN 978-1-84887-360-5 ; Farrar, Straus and Giroux, New York 2012. ISBN 978-0-374-23004-3

• Galster, Ingrid (2011), "'Eine große Qualität meines Buches ist seine Ehrlichkeit.' Postscriptum zu der Debatte um die Autobiographie Claude Lanzmanns", In Das Argument, 290, 72-83. (online) (unpublished English translation: "'One great quality of my book is its honesty.' Postscript to the debate on Claude Lanzmann’s autobiography" online)
• “From the Holocaust to the Holocaust”. Telos 41 (Fall 1979). New York: Telos Press.

References

1. "Fuse Feature: A Conversation with Claude Lanzmann about his memoir, “The Patagonian Hare”". The Arts Fuse. Retrieved 2014-03-04.
2. On Campus: "Claude Lanzmann", Columbia University News
3. Lawrence D. Kritzman, Brian J. Reilly, Malcolm DeBevoise. The Columbia History of Twentieth-Century French Thought Entry "Claude Lanzmann"
4. Israel's enemies take no prisoners., Tageszeitung, 6 July 2009
5. "Nothing he hasn't done, nowhere he hasn't been". Lrb.co.uk. Retrieved 2014-03-04.
6. Rosenbaum, Ron (1999). "Claude Lanzmann and the War Against the Question Why". Explaining Hitler: The Search for the Origins of His Evil. HarperCollins. ISBN 0-679-43151-9.
7. Claude Lanzmann Faculty profile at European Graduate School
8. 'La promotion du 14 juillet de la Légion d'honneur', in Le Figaro, 14/07/2011 [1]
9. "Claude Lanzmann: an extraordinary prize for an extraordinary man". Vivamost.com. Retrieved 2013-12-16.
10. "Auszeichnung: Claude Lanzmann erhält den "Welt"-Literaturpreis". Berliner Morgenpost (in German). October 2, 2010. Retrieved November 11, 2012.

Source http://en.wikipedia.org/wiki/Claude_Lanzmann