Dr. Chaim Yair Taubenhaus

אנציקלופדיה דוד תדהר

אנציקלופדיה דוד תדהר - השלמות

אמו בת שבע באנציקלופדיה דוד תדהר

מפרימישלאן נמנה עליה) סופר, חלוץ העבודה והתרבות החדשה ועסקן במפעלי חסד בצפת, ולאמו בת- שבע בת הרב אברהם שלמה גולדנבוים מצאצאי המגיד הגדול ממזריץ, חבר בית-הדין הרבני בצפת.

למד בילדותו בחדר ואח"כ בביה"ס של כי"ח והצטיין בלימודיו, עזר להוריו במלאכת הסריגה והמשיך להשתלם בהדרכת אביו בתלמוד, בשפה העברית ובדקדוקה וספרותה. הצטיין בנעוריו בהענקת הסברותיו היסודיות על צפת וסביבתה לאורחים חשובים שהתארחו בבית אביו בבואם לעליה למירון בל"ג בעומר.

בן 18 נתמנה למורה לעברית, תנ"ך והיסטוריה בביה"ס של כי"ח בצפת ואח"כ בטבריה ובחיפה. כבש מקום נרחב ללימודים העבריים בבתי-הספר שלימד בהם והפיץ בין הנוער את העתונות העברית וביחוד את. "הפועל הצעיר" (דבר שבתנאי הימים ההם היה דרוש לו אומץ והעזה). הוא הקים דור של תלמידים המזכירים את מורם זה לברכה עד היום הזה. נשא לאשה את מתיה בקמן מנהלת ביה"ס לבנות שיסד אביו בצפת.

אחרי החתונה יצא עם רעיתו לאיסטמבול ולמד שם. במשך שנה תורת המשפטים ושפות המזרח, ועם פרוץ המלחמה העולמית הראשונה יצאו לברסלאו אשר בגרמניה, והוא נרשם באוניברסיטה ללמוד פדגוגיה ופילוסופיה, וגם רעיתו המשיכה להשתלם בפדגוגיה, והוכתר בתואר דוקטור לפילוסופיה. ואולם בחובב הטבע הקדיש את עצמו בברסלאו ללמודי הגיאולוגיה, המינרולוגיה והפליאונטולוגיה, ענף של חקר הטבע המודרני הרחוק מאד מדרכי הלמוד של הסטודנטים היהודים בזמנו שהיו נוטים ללמודי הרפואה, המשפטים או הטכניקה. שמע תורה מפי גדולי הפרופיסורים למקצועות אלה, פרופ. פרך לגיאולוגיה ופליאונטולוגיה, פרופ. הינצה למינרולוגיה באוניברסיטה המלכותית ובביה"ס הטכני הגבוה.

פרנסתם היתה משכר תרגומים שעשו מספרים ומעתונים ומהשעורים וההרצאות שהוא נתן שמשכו קהל שומעים רב, ועל הכל נזקקו לחבילות מזון שהוריו שלחו להם בקושי רב כדי שיעברו את מצוקות המלחמה.

על יסוד מחקרו הגדול והמקיף על "האמוניטים של תצורת הקרטיקון בארץ-ישראל ובסוריה" קבל את התואר דוקטור לגיאולוגיה בתוספת הציון ,Cum Laude' (בתהלות ובתשבחות). מחקרו זה פורסם בשנתון מדעי גדול בגרמניה שהיה בררן-קפדן בקבלת חומר לפרסום, ודיסרטציה דוקטורית רגילה לא היה מפרסם אפילו תמורת תשלום מאת המחבר, ואת המחקר הזה לא רק פרסם אלא אף שילם לו שכר-כתיבה ביד רחבה. המחקר החשוב הזה הוא תגלית מדעית מקורית ראשונה ויחידה והעמידה את החוקר בשורה הראשונה של מדע הגיאולוגיה. חיבורו הנ"ל על האמוניטים הגדיל את פרסומו בעולם המדע, והפרופ. בלאנקנהורן שערך סיורים גיאולוגיים בארצנו בעזרת אהרן אהרנסון, הביע את משאלתו שיהיה לו חבר שותף לעבודה כמוהו להמשכת החקירות בארץישראל והצטער על כך שהוא אינו בארץ-ישראל.

כתב מחקרים על אוצרות ים המלח, על חמי טבריה. ועל אוצרות המינרלים בארץ-ישראל.

אחרי סיום הלימודים נשאר עוד זמן מה כעובד מדעי במכון הגיאולוגי של אוניברסיטת ברסלאו. מורו פרופ. פרך בחר בו והטיל עליו למיין ולהגדיר את האוסף של בלאנקנהורן ואת אוסף האמוניטים הארצישראליים ממוזיאון שטוטגארט. הגדיר את כל החומר הרב וקרא אותם בשמותיהם על האמוניטים הנמצאים במספר רב באוניברסיטה העברית שרכשה אותם ומהוה יסוד למחלקה הגיאולוגית שלה.

בתקופת לימודיו בברסלאו עבד שם עבודה תרבותית עברית בין הנוער היהודי, יסד ספריה עברית גדולה אגודת דוברי עברית. כשבקר נחום סוקולוב בברסלאו נתרשם מאד מכל העבודה העברית-תרבותית שהפיץ בין הנוער היהודי וכגיאולוג היה ידוע לו והביע לו זאת בפגישתו: "שמך ידוע לי כאיש מדע גדול מהיחידים בין היהודים במקצוע זה".

עד כמה אהבתו לארץ-ישראל ולשפת ישראל היתה גדולה תעיד עובדה זו: ד"ר וואלטר שטיינץ (ששאף ליסד בא"י תחנת נסיונות לחקירת החי-בים) שהיה משומעי הרצאותיו, פנה פעם למרצה ושאלו אם יש לו ספוק רוחני מהרצאותיו. הוא ענה לו: "אילו הייתי מרצה בעברית ובארץ-ישראל הייתי מאושר ושמח יותר".

אח"כ הוזמן על ידי הרב פרופ. מרגליות למשרת מרצה בבית-מדרש לרבנים ולמורים בפירנצי שבאיטליה, אך בגלל היותו עסוק במחקריו בגיאולוגיה ובמינרולוגיה בברסלאו הוכרח לוותר על ההזמנה רבת הכבוד והתועלת.

אחרי גמר מלחמת העולם הראשונה אמר לשוב לארצנו ולהקדיש לה את עבודתו וידיעותיו בתורת הדומם, אך במנהלת האוניברסיטה לא נמצאו ההבנה והיכולת לקבל את השרות הזה מאת בן-הארץ שנתפרסם לשבח בעולם הגדול ולכן הכריחהו מצבו החומרי, לקבל משרת מנהל בית-ספר עברי בלונדון. גם שם נתפרסם במהרה בחוגי המדע וראשי הרבנים ד"ר גסטר וד"ר הרץ חיבבוהו והוקירוהו בשל שפע ידיעותיו ומידותיו האציליות.

לאחר שנים אחדות נתמנה למנהל ביה"ס העברי של קהלת בלפאסט (בירת צפון- אירלנד). יסד ונהל את אגודת הסטודנטים העברים, יסד תנועת צופים עברית, ספריה עברית גדולה, השתתף ביסוד "אגודת הציונים הצעירים", נבחר לנשיא-הכבוד שלה והפעיל אותה למען ארץ ישראל. את בית-הספר העלה לרמה גבוהה מבחינה עברית וכללית.

יצר בעזרת אשתו אגודת דוברי עברית ואגודה דרמטית עברית. ביתם היה בית עברי-ארצישראלי, תלמידיו דיברו עברית גם בביתם. בנם היחיד נעים שנולד להם בלונדון נתחנך על ברכי השפה העברית.

מכתביו אל הוריו היו חדורים אהבה ומסירות לארץ ישראל והוא נכסף לחזור לארצו ולהעמיד לרשותה את כוחו המדעי ואת מרצו האישי. באחד המכתבים הוא כותב : "לו ידעתי כי יש בשבילי איזה שמץ של תקוה לאיזו פרנסה בארץ-ישראל מה מאושר הייתי לו יכולתי לשוב שמה". הוא התפטר ממשרתו על מנת לחזור ארצה. בנסעו ללונדון לסדר את ניירותיו, הצטנן בדרך, חזר לבלפאסט ואחרי חדשי מחלד, אחדים נפטר בבלפאסט ביום כ"ד אדר תרפ"ח (16.3.28).

http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/5/2295 (מלואים לתולדותיו שנדפסו בכרך א', עמודים 398-399) עבודתו המחקרית מצאה הערכה גם במחקרים שנתפרסמו בארץ-ישראל. הפרופיסור ישראל רייכרט כותב

עליו בהערצה ומציין אותו כחלוץ העיקרי של מחקר אדמת א"י, והוא מצוין כחוקר היהודי המקורי הראשון במדע הגיאולוגיה והפליאונטולוגיה האיי"ת מקצוע ששום יהודי לא התעסק בו עד זמנו ושמצא אצלו את גואלו. ועיקר מטרתו ללמוד המקצוע החשוב הזה היתה להביא תועלת וברכה לארץ מולדתו המתחדשת.

גם פרופ' פיקרד מציין את ערכו במאמרו: "ד"ר חיים יאיר טויבנהויז העמיק בלימודי הגיאולוגיה עד

כדי כך שראוי לציינו בצדק כגיאולוג ראשון של הישוב, כמו-כן מגיעה לו לטויבנהויז גם הזכות להקרא הפליאונטולוג הראשון של הישוב עד המלחמה (הכוונה. למלחמת העולם הראשונה) היתה החקירה אך ולק בידי לא יהודים. עם טויבנהויז ואהרונסון*) החלה הת קופד. החדשה של חקר הטבע היהודי בארץ-ישראל".