Efraim Taubenhaus

אנציקלופדיה דוד תדהר

BillionGraves

נולד בצפת, כ"ה אייר תרס"ח (25.5.1908), לאביו ר' מאיר (ממשפחת רבנים ואדמו"רים מגליציה, שגם ר' מאיר מפרימישלאן נמנה עליה), סופר, חלוץ העבודה והתרבות החדשה ועסקן במפעלי חסד בצפת, ולאמו בת-שבע בת הרב אברהם שלמה גולדנבלום, מצאצאי המגיד הגדול ממזריץ', חבר בית-הדין הרבני בצפת.

למד בחדר ובתלמוד-תורה בצפת ואביו הוסיף לו משל עצמו הארות והסברות בתנ"ך, שפעלו עליו בכח חינוכי רב. בהיותו בן-הזקונים של המשפחה עמדו לפניו בילדותו דוגמאות של שלשה אחים שהגיעו לגדולות במדע בארצות רחוקות (פרופ' יעקב יוסף בתורת הצמחים ומחלותיהם באמריקה, פרופ' משה ברוך בגידול עופות ומניעת מחלותיהם, גם הוא באמריקה, וד"ר יאיר חיים בגיאולוגיה, בפליאונטולוגיהובמינרלוגיה בגרמניה ובאנגליה) וגם היא שאף להוסיף על פאר המשפחה והתמסר ללימודיו בשקידה.

בעודנו נער עבר עם הוריו לחיפה. שם למד בביה"ס הריאלי ובביה"ס של כי"ח והצטיין בלימודיו. נתגלה בו כשרון לכתיבה ספרותית ולציור אמנותי, אך בגלל צוק העתים נרתם בנעוריו לעול הפרנסה לעזור יחד עם אחיו אהרן לאביו במסחרו, ומאז נשאר סוחר בענף הסריגה, שאביו היה הראשון שהתחיל לעסוק בו בממדי תעשיה ביתית עוד לפני שנים רבות בצפת.

בחיפה נשא את לאה בת ר' יחזקאל רוזנברג, מעולי טרנסילבניה, תלמיד-חכם מרביץ תורה ברבים בחיפה.

בשעות הפנאי ממשיך הוא לכתוב רשימות, שירים וסיפורים. כמה מהם, סיפורים ורשמים על צפת, פורסמו בשבועון "תשע בערב".

עבודתו הספרותית העיקרית היא - חיבור הספר "אבות ובנים לבית טויבנהויז", פרשת משפחה ארצישראלית ותיקה במשך ארבעה דורות, שמאחוריה שלשלת-יוחסין גדולה, ואחד מבניה, ר' מאיר , פעל גדולות למען הבראת החיים בחומר וברוח בצפת, ושלשה מבניו הגדילו לעשות בהישגיהם במדע לטובת האנושות ולמרבה תפארת ארץ-ישראל העברית. (מלואים לתולדותיו שנדפסו בכרך א', עמודים 456-455) בשנת תש"ט (1949) הדפיס את הספר "זהרורים"

נצנוצי מחשבה, בהוצ' "גויל" בתל-אביב (הספר זכה לשלוש מהדורות ומצא הד בעתונות בארץ ובחו"ל).

משנת תש"ז הוא משתתף בעתוני הארץ: בירחון "הפוסק" היו"ל בתל-אביב בעריכת הרב הלל פוסק; "נרות שבת" היו"ל בירושלים בעריכת הרב מרדכי הכהן; "הד המזרח" בעריכת דוד סתהון בירושלים; ב"דבר", "דבר השבוע", "אונזער היינט", "שערים", "שערים לנוער" ו"האומן" בתל-אביב.

ערך את ספר היובל להרב הלל פוסק בו השתתפו מאה ועשרים רבנים וסופרים תורניים בראשותם של הרב בן-ציון עוזיאל והרב י. מ. טולידאנו.

השתתף בספר יובל השבעים להרב הראשי של ארץישראל בן-ציון מאיר ח. עוזיאל "אור המאיר", שבו פרסם מחקר על צפת הקבלית במאה ה-16 ור' משה קורדובירו.

משתתף קבוע ברבעונים ובירחונים המדעיים והספרותיים: "תלפיות" (ניו-יורק), "שערי ציון" (לונדון), "ליטערארישע העפטן" (ארצות הברית), "לשון און לעבן (לונדון), "דער שפיגעל" ו"שריפטען" (בואנוס איירס), ובשבועונים והעתונים היומיים: "דער אמעריקאנער" ו"ניו יורקער וואכנבלאט" (ניו-יורק), "דאס

• ) ראה אהרן אהרנסון בכרן זה, עמוד 2073. אידישע פאלק" ו"די אידישע וועלט" (קליבלנד), "אונזער וועלט" (פריז), "קענעדער אדלער" (מונטריאל), "קענעדער נייעס" ו"דער אידישער זשורנאל" (טורונטו), "אפריקאנער אידישע צייטונג" (יוהניסבורג), "די אידישע צייטונג" (בואנוס איירס), "דער מאמענט" ו"פאלקסבלאט" (מונטיבידיאו) ואחרים.

במאמריו בעתונים הנ"ל הוא כותב על כל מה שמתחדש בספרות העברית האיי"ת, וכן על חיי-הציבור וחיי-הרוח של עמנו בארץ.

משנת תש"י משתתף כסופר קבוע באנציקלופדיה "יזרעאל" בכתיבת ערכים בקבלה, חסידות, ספרות עברית ואידיש. פרסם מאמרי בקורת על סופרים רבים, בכתיבתו הוא ניגש לא כמבקר מנתח, כי אם כמסתכל ומפרש, המנסה לחשוף את עולם היצירה של היוצר במחשבה והשירה של הספרות העברית והאידית.

מלבד בשמו המפורש הוא מפרסם מחקרים ומאמרים בפסבדונימים: א. ינאי, א. יונה, א. פן, א. בן-מאיר, בן-המביט ועוד.

כעסקן של תנועת המזרחי הוא עומד במערכות החיים הציבוריים של היהדות הדתית בארץ. בשנת תש"י נבחר כחבר הנשיאות של הועד הפועל של המזרחי בחיפה וכחבר המועצה הארצית של המזרחי. משנת תשי"א פעיל כחבר הועד של ועד הלשון ובשנת תשי"ב נבחר לחבר הועד המנהל ולגזבר הכבוד של "החברה לחקר המקרא בישראל", ועם הוסדה של הספריה התורנית המדעית בחיפה נבחר לחבר הועד של הספריה. בשנת 1951 נבחר כציר לועדה העשירית של כינוס המזרחי בישראל.

כסופר ועסקן צבורי-תרבותי, מאחד הוא כמה תכונות-יסוד המגוונות את פעולתו הספרותית והציבורית, כטיפוס נאה של גידולי עיר המקובלים צפת, העיר הקדושה, בה נולד והתחנך.

אנציקלופדיה דוד תדהר

BillionGraves

נולד בצפת, כ"ה אייר תרס"ח (25.5.1908), לאביו ר' מאיר (ממשפחת רבנים ואדמו"רים מגליציה, שגם ר' מאיר מפרימישלאן נמנה עליה), סופר, חלוץ העבודה והתרבות החדשה ועסקן במפעלי חסד בצפת, ולאמו בת-שבע בת הרב אברהם שלמה גולדנבלום, מצאצאי המגיד הגדול ממזריץ', חבר בית-הדין הרבני בצפת.

למד בחדר ובתלמוד-תורה בצפת ואביו הוסיף לו משל עצמו הארות והסברות בתנ"ך, שפעלו עליו בכח חינוכי רב. בהיותו בן-הזקונים של המשפחה עמדו לפניו בילדותו דוגמאות של שלשה אחים שהגיעו לגדולות במדע בארצות רחוקות (פרופ' יעקב יוסף בתורת הצמחים ומחלותיהם באמריקה, פרופ' משה ברוך בגידול עופות ומניעת מחלותיהם, גם הוא באמריקה, וד"ר יאיר חיים בגיאולוגיה, בפליאונטולוגיהובמינרלוגיה בגרמניה ובאנגליה) וגם היא שאף להוסיף על פאר המשפחה והתמסר ללימודיו בשקידה.

בעודנו נער עבר עם הוריו לחיפה. שם למד בביה"ס הריאלי ובביה"ס של כי"ח והצטיין בלימודיו. נתגלה בו כשרון לכתיבה ספרותית ולציור אמנותי, אך בגלל צוק העתים נרתם בנעוריו לעול הפרנסה לעזור יחד עם אחיו אהרן לאביו במסחרו, ומאז נשאר סוחר בענף הסריגה, שאביו היה הראשון שהתחיל לעסוק בו בממדי תעשיה ביתית עוד לפני שנים רבות בצפת.

בחיפה נשא את לאה בת ר' יחזקאל רוזנברג, מעולי טרנסילבניה, תלמיד-חכם מרביץ תורה ברבים בחיפה.

בשעות הפנאי ממשיך הוא לכתוב רשימות, שירים וסיפורים. כמה מהם, סיפורים ורשמים על צפת, פורסמו בשבועון "תשע בערב".

עבודתו הספרותית העיקרית היא - חיבור הספר "אבות ובנים לבית טויבנהויז", פרשת משפחה ארצישראלית ותיקה במשך ארבעה דורות, שמאחוריה שלשלת-יוחסין גדולה, ואחד מבניה, ר' מאיר , פעל גדולות למען הבראת החיים בחומר וברוח בצפת, ושלשה מבניו הגדילו לעשות בהישגיהם במדע לטובת האנושות ולמרבה תפארת ארץ-ישראל העברית. (מלואים לתולדותיו שנדפסו בכרך א', עמודים 456-455) בשנת תש"ט (1949) הדפיס את הספר "זהרורים"

נצנוצי מחשבה, בהוצ' "גויל" בתל-אביב (הספר זכה לשלוש מהדורות ומצא הד בעתונות בארץ ובחו"ל).

משנת תש"ז הוא משתתף בעתוני הארץ: בירחון "הפוסק" היו"ל בתל-אביב בעריכת הרב הלל פוסק; "נרות שבת" היו"ל בירושלים בעריכת הרב מרדכי הכהן; "הד המזרח" בעריכת דוד סתהון בירושלים; ב"דבר", "דבר השבוע", "אונזער היינט", "שערים", "שערים לנוער" ו"האומן" בתל-אביב.

ערך את ספר היובל להרב הלל פוסק בו השתתפו מאה ועשרים רבנים וסופרים תורניים בראשותם של הרב בן-ציון עוזיאל והרב י. מ. טולידאנו.

השתתף בספר יובל השבעים להרב הראשי של ארץישראל בן-ציון מאיר ח. עוזיאל "אור המאיר", שבו פרסם מחקר על צפת הקבלית במאה ה-16 ור' משה קורדובירו.

משתתף קבוע ברבעונים ובירחונים המדעיים והספרותיים: "תלפיות" (ניו-יורק), "שערי ציון" (לונדון), "ליטערארישע העפטן" (ארצות הברית), "לשון און לעבן (לונדון), "דער שפיגעל" ו"שריפטען" (בואנוס איירס), ובשבועונים והעתונים היומיים: "דער אמעריקאנער" ו"ניו יורקער וואכנבלאט" (ניו-יורק), "דאס

• ) ראה אהרן אהרנסון בכרן זה, עמוד 2073. אידישע פאלק" ו"די אידישע וועלט" (קליבלנד), "אונזער וועלט" (פריז), "קענעדער אדלער" (מונטריאל), "קענעדער נייעס" ו"דער אידישער זשורנאל" (טורונטו), "אפריקאנער אידישע צייטונג" (יוהניסבורג), "די אידישע צייטונג" (בואנוס איירס), "דער מאמענט" ו"פאלקסבלאט" (מונטיבידיאו) ואחרים.

במאמריו בעתונים הנ"ל הוא כותב על כל מה שמתחדש בספרות העברית האיי"ת, וכן על חיי-הציבור וחיי-הרוח של עמנו בארץ.

משנת תש"י משתתף כסופר קבוע באנציקלופדיה "יזרעאל" בכתיבת ערכים בקבלה, חסידות, ספרות עברית ואידיש. פרסם מאמרי בקורת על סופרים רבים, בכתיבתו הוא ניגש לא כמבקר מנתח, כי אם כמסתכל ומפרש, המנסה לחשוף את עולם היצירה של היוצר במחשבה והשירה של הספרות העברית והאידית.

מלבד בשמו המפורש הוא מפרסם מחקרים ומאמרים בפסבדונימים: א. ינאי, א. יונה, א. פן, א. בן-מאיר, בן-המביט ועוד.

כעסקן של תנועת המזרחי הוא עומד במערכות החיים הציבוריים של היהדות הדתית בארץ. בשנת תש"י נבחר כחבר הנשיאות של הועד הפועל של המזרחי בחיפה וכחבר המועצה הארצית של המזרחי. משנת תשי"א פעיל כחבר הועד של ועד הלשון ובשנת תשי"ב נבחר לחבר הועד המנהל ולגזבר הכבוד של "החברה לחקר המקרא בישראל", ועם הוסדה של הספריה התורנית המדעית בחיפה נבחר לחבר הועד של הספריה. בשנת 1951 נבחר כציר לועדה העשירית של כינוס המזרחי בישראל.

כסופר ועסקן צבורי-תרבותי, מאחד הוא כמה תכונות-יסוד המגוונות את פעולתו הספרותית והציבורית, כטיפוס נאה של גידולי עיר המקובלים צפת, העיר הקדושה, בה נולד והתחנך.