![](https://assets13.geni.com/images/external/twitter_bird_small.gif?1714411281)
![](https://assets13.geni.com/images/facebook_white_small_short.gif?1714411281)
אביה, הרב אברהם שלמה גולדנבלום , היה דור ששי להמגיד הגדול רבי דב ממזריץ' , תלמידו המובהק של רבי ישראל בעל שם טוב ויורש מקומו בהנהגת החסידות, וכידוע יצאו גם רבי ישראל מריז'ין סאדיגורה וצאצאיו האדמו"רים לבית פרידמן משושלת זו. הוא נולד ברומניה בשנת תר"ג (1843), עלה ארצה בילדותו, הגיע לדרגה גבוהה בידיעת התורה, היה חבר בית-הדין לעדת האשכנזים בצפת (נתבקש בעודו צעיר להיות רבה של הקהלה, אך סירב להתהדר בכתר התורה). נפטר בצפת בשנת תרע"ז והשאיר אחריו כתבי-יד רבים של חידושי תורה.
אמה, שיינדל ביילה , היתה גם היא משלשלתיוחסין גדולה של רבנים ופרנסים במשך דורות רבים ולפי המסורת עד רש"י ולמעלה עד לדוד מהלך הן מצד אביה והן מצד אמה, שהיתה גם הדור האחדעשר לר' שאול וואהל, שלפי המסופר נבחר למלך פולין. נולדה בקולומיאה בשנת תר"ד (1844) והועלתה ארצה עם אביה ר' יהודה ליב בהיותה תינוקת בת שנה, בתר"ה.
נתחנכה בבית הוריה בצפת ובת י"ז נישאה לר' מאיר טויבנהויז מירושלים, שחוץ מגדולתו בתורה ובחכמה -ובמדות טובות היה יחוסו מגזע רבנים ואדמו"רים מגליציה, וביניהם רבי מאיר מפרימישלאן , מגדולי החסידות.
עם נשואיה עברה לאורח-חיים חדש שהנהיג בעלה, אורח-חיים שונה בהרבה מהמקובל אז בצפת בכלל ובבית-אביה בפרט. בקפיצה נועזת לאורח חיי התורה והמלאכה ביחד, כדרך רבותינו הקדומים מימי המשנה והתלמוד, החל מבסס את קיום המשפחה על מלאכת הסריגה במכונות שהזמין ואף עשה תעמולה והשיג עזרה לאחרים להתפרנס ממלאכה, - והיא, היחסנית, בת רב מגזע דורות של רבנים, הסתגלה בכשרון חיוני לתנאים החדשים. נהלה מטבח צמחוני לבעלה שקצה נפשו בבשר והפך להיות צמחוני. ובימים ההם לא קל היה לחיות לפי משטר זה באחת הערים הקדושות שבהן היו היהודים ניזונים מתבשילי החמין ומנתח בשר בשבתות. היתה יד ימינו של בעלה בעבודתו ובמכירת התוצרת ובמסחר ובעול משק הבית תוך הטורח הרב בגידול תשעה בנים ובנות שילדה לו. ניהלה את ביתד. בחשבון ובחסכון. ובכל עת צרה ומצוקה היתה פותחת את צרור כספה שחסכה מהעבודה וממשלק
הבית ומצילה את המצב. גם בהכנסת אורחים שנהג בעלה בנדיבות ובניהול המטבח לרעבים נצרכים שיסד וניהל בעלה בביתו נשאה באומץ ובמסירות במעמסה הגדולה שנפלה בחלקה בפעולות אלה ומילאה את חובתה באצילות יהודית מסורתית. שקדה על גידול ילדיה וחינוכם ודאגה לכל צרכיהם, נהנתה מהתקדמותם במדע ובחיים, הצטערה על ששלשה מבניה הרחיקו נדוד לארצות נכר ונהנתה על הצטיינותם בעולם הגדול. והם: חוקר-הצמחים הפרוסי יעקב יוסף , הגיאולוג ד"ר חיים יאיר והמומחה לגידול עופות ולמניעת מחלותיהם הפרופ' משה. נשאה בגבורת נפש את האסונות שניתכו עליה במות בניה יעקב יוסף וחיים יאיר במרחקים ובמות בעלה.
זכתה לעת זקנה לראות דור של נכדים ונינים מצאצאיה.
Web content link:≤LinkURL>http://kdh.org.il/regular-serch/search-results-deceased/grave-info/...≤/LinkURL>≤LinkName>רישום בחברה קדישא≤/LinkName>
Web content link:≤LinkURL>http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/426≤/LinkURL>≤LinkName>אנציקלופדיה תדהר≤/LinkName>
Web content link:≤LinkURL>http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.a...≤/LinkURL>≤LinkName>בעיתון: בת שבע אספה אל עמה - 23-2-1951≤/LinkName>
1862 |
June 1862
|
Haifa, Israel
|
|
1865 |
September 8, 1865
|
י"ז אלול תרכ"ה, Safed, Israel (then Palestine)
|
|
1884 |
October 20, 1884
|
Safed, Israel (then Palestine)
|
|
1886 |
September 1, 1886
|
א' אלול תרמ"ו, Safed, Israel (then Palestine)
|
|
1888 |
January 1, 1888
|
י"ז טבת תרמ"ח, Safed, Israel (then Palestine)
|
|
1894 |
1894
|
Safed, Tzfat, North District, Israel
|
|
1898 |
1898
|
Safed, Tzfat, North District, Israel
|
|
1898
|
Safed, Tzfat, North District, Israel
|
||
1908 |
May 25, 1908
|
Safed, Israel (then Palestine)
|