Dr. Nathan Spiegel

נתן שְׁפִּיגֶל (12 בדצמבר 1905 – 4 בספטמבר 1995) היה סופר, חוקר ומתרגם בתחום הלימודים הקלאסיים. יהודי פולני-ישראלי, פרופסור ללימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית בירושלים ומתרגם מיוונית ולטינית. חתן פרס ישראל במדעי הרוח לשנת תש"ן-1990 על הישגיו בחקר הספרות הקלאסית ובתרגומה לעברית.

קורות חיים נתן שפיגל נולד בניו יורק למהגרים יהודים פולנים. משפחתו התקשתה להכות שורש בעולם החדש, וכבר בינקותו חזר עם משפחתו לעיירה רוהאטין שבגליציה, אוסטריה, ובה גדל. אביו נפתלי היה בעל חנות בדים קטנה, והמשפחה חייתה בדוחק. שפיגל למד ב"חדר", ומגיל 7 (1912) גם בבית ספר יסודי פולני. במלחמת העולם הראשונה עברה העיירה מיד ליד, ולאחר נסיגת הרוסים ב-1916 עברה המשפחה למוראביה, שם עבד הנער בן ה-11 בכפר דאמבוז'צה. לאחר מכן שבו לרוהאטין, שהייתה כעת בתחומי המדינה הפולנית החדשה אך תושביה הוסיפו לסבול ממלחמת פולין-אוקראינה והמלחמה הפולנית-סובייטית. בשנת 1918 החל את לימודיו בגימנסיה הפולנית המקומית, ועסק במתן שיעורים פרטיים כדי לתמוך בפרנסת המשפחה. ב-1925, כשהיה בן 19, נסע לעיר לבוב ללמוד לימודים קלאסיים: ב-1930 קיבל תואר מגיסטר מאוניברסיטת לבוב, וב-1931 תואר דוקטור מהאוניברסיטה היגלונית שבקרקוב. לאחר סיום לימודיו קיבל ב-1931 משרת מורה ללימודים קלאסיים בגימנסיה העירונית בעיר קאלוּש. באוגוסט 1932 נישא לתיאודורה (דוזיה) לבית קוֹרמן. בגיל 32 חיבר ספר ללימוד לטינית בסיסית לתלמידי תיכון ואוניברסיטה. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש פולין על ידי ברית המועצות ב-1939 המשיך לעבוד כמורה בקאלוש תחת השלטון הסובייטי. בתחילת שנות ה-40 ברח עם אשתו מזרחה לברית המועצות האסיאתית, לטורקמניסטן; בשואה נספו הוריו ובני משפחתו. לאחר המלחמה חזר לפולין, לביטום (1946) שם לימד את הניצולים היהודים. אחר כך שימש כמורה ללטינית וחוקר השפה והתרבות של יוון ורומא. בשנת 1951 מונה לפרופסור לפדגוגיה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת ורשה ולרקטור[%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9 מקור] המוסד, ושימש בתפקיד זה עד 1956.

בשנת 1957 עלה שפיגל לישראל עם אשתו והתיישב בירושלים. זמן קצר לאחר עלייתו קיבל אותו אלכסנדר פוקס מהאוניברסיטה העברית בירושלים (היסטוריון של יוון העתיקה, יליד פולין) לעבודה כספרן בספרייה לפילוסופיה ולימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית, וכעבור מספר שנים התמנה שפיגל לפרופסור וכיהן כראש החוג ללימודים קלאסיים (1970-74). פרש כפרופסור אמריטוס.

בנוסף לכתיבתו בפולנית בראשית דרכו האקדמית (ספרי לימוד השפה הלטינית ומספר עבודות בתחום חקר הספרות היוונית), שפיגל כתב ופרסם בישראל למעלה מ-30 תרגומים, ספרי מחקר והגות בתחומי התמחותו.

על הישגיו בחקר הספרות הקלאסית ובתרגומה לעברית זכה שפיגל בפרס ישראל לשנת 1990. בהחלטת השופטים נכתב בין היתר כי "אין היום בישראל, ולא היה, איש שהעשיר את מדף הספרים של הקורא העברי במספר כה רב של ספרים פופולריים, שנכתבו תוך שליטה מלאה במקורות העולם היווני-הרומי."

נתן שפיגל נפטר בירושלים בשנת 1995, שבועות מספר בטרם מלאת לו 90. נקבר בהר המנוחות. ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.

ויקיפדיה: נתן שְׁפִּיגֶל (12 בדצמבר 1905 – 4 בספטמבר 1995) היה סופר, חוקר ומתרגם בתחום הלימודים הקלאסיים. יהודי פולני-ישראלי, פרופסור ללימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית בירושלים ומתרגם מיוונית ולטינית. חתן פרס ישראל במדעי הרוח לשנת תש"ן-1990 על הישגיו בחקר הספרות הקלאסית ובתרגומה לעברית

ביוגרפיה

נתן שפיגל נולד בניו יורק למהגרים יהודים פולנים. משפחתו התקשתה להכות שורש בעולם החדש, וכבר בינקותו חזר עם משפחתו לעיירה רוהאטין שבגליציה, אוסטריה, ובה גדל. אביו נפתלי היה בעל חנות בדים קטנה, והמשפחה חייתה בדוחק. שפיגל למד ב"חדר", ומגיל 7 (1912) גם בבית ספר יסודי פולני. במלחמה עברה העיירה מיד ליד, ולאחר נסיגת הרוסים ב-1916 עברה המשפחה למוראביה, שם עבד הנער בן ה-11 בכפר דאמבוז'צה. לאחר מכן שבו לרוהאטין, שהייתה כעת בתחומי המדינה הפולנית החדשה אך תושבי הוסיפו לסבול ממלחמת פולין-אוקראינה והמלחמה הפולנית-סובייטית. בשנת 1918 החל את לימודיו בגימנסיה הפולנית המקומית, ועסק במתן שיעורים פרטיים כדי לתמוך בפרנסת המשפחה. ב-1925, כשהיה בן 19, נסע לעיר לבוב ללמוד לימודים קלאסיים: ב-1930 קיבל תואר מגיסטר מאוניברסיטת לבוב, וב-1931 תואר דוקטור מהאוניברסיטה היגלונית שבקרקוב. לאחר סיום לימודיו קיבל ב-1931 משרת מורה ללימודים קלאסיים בגימנסיה העירונית בעיר קאלוּש. באוגוסט 1932 נישא לתיאודורה (דוזיה) לבית קוֹרמן. בגיל 32 חיבר ספר ללימוד לטינית בסיסית לתלמידי תיכון ואוניברסיטה. לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש פולין על ידי ברית המועצות ב-1939 המשיך לעבוד כמורה בקאלוש תחת השלטון הסובייטי. בתחילת שנות ה-40 ברח עם אשתו מזרחה לברית המועצות האסיאתית, לטורקמניסטן; בשואה נספו הוריו ובני משפחתו. לאחר המלחמה חזר לפולין, לביטום (1946) שם לימד את הניצולים היהודים. אחר כך שימש כמורה ללטינית וחוקר השפה והתרבות של יוון ורומא. בשנת 1951 מונה לפרופסור לפדגוגיה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת ורשה ולרקטור המוסד, ושימש בתפקיד זה עד 1956

בשנת 1957 עלה שפיגל לישראל עם אשתו והתיישב בירושלים. זמן קצר לאחר עלייתו קיבל אותו אלכסנדר פוקס מהאוניברסיטה העברית בירושלים (היסטוריון של יוון העתיקה, יליד פולין) לעבודה כספרן בספרייה לפילוסופיה ולימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית, וכעבור מספר שנים התמנה שפיגל לפרופסור וכיהן כראש החוג ללימודים קלאסיים, 1970-74. פרש כפרופסור אמריטוס

בנוסף לכתיבתו בפולנית בראשית דרכו האקדמית (ספרי לימוד השפה הלטינית ומספר עבודות בתחום חקר הספרות היוונית), שפיגל כתב ופרסם בישראל למעלה מ-30 תרגומים, ספרי מחקר והגות בתחומי התמחותו

על הישגיו בחקר הספרות הקלאסית ובתרגומה לעברית זכה שפיגל בפרס ישראל לשנת 1990. בהחלטת השופטים נכתב בין היתר כי "אין היום בישראל, ולא היה, איש שהעשיר את מדף הספרים של הקורא העברי במספר כה רב של ספרים פופולאריים, שנכתבו תוך שליטה מלאה במקורות העולם היווני-הרומי." י

נתן שפיגל נפטר בירושלים בשנת 1995, שבועות מספר בטרם מלאת לו 90. נקבר בהר המנוחות. ארכיונו שמור בספרייה הלאומית