Elliot Gould began acting in Hollywood films during the 1960s, and has remained prolific ever since. Some of his most notable films include M*A*S*H and Bob & Carol & Ted & Alice, for which he received an Oscar nomination. In recent years, he has starred as Jack Geller on Friends and as Reuben Tishkoff in Ocean's Eleven, Ocean's Twelve, and Ocean's Thirteen.

Elliott Gould (born Elliott Goldstein; August 29, 1938) is an American actor. He began acting in Hollywood films during the 1960s, and has remained prolific ever since. Some of his most notable films include M*A*S*H (1970), The Long Goodbye (1973), and Bob & Carol & Ted & Alice (1969), for which he received a nomination for the Academy Award for Best Supporting Actor. In recent years, he has starred in a recurring role as Jack Geller on Friends (1994–2003) and as Reuben Tishkoff in Ocean's Eleven (2001), Ocean's Twelve (2004), and Ocean's Thirteen (2007).

Contents [show] Early life[edit] Gould was born in Brooklyn, New York. His mother, Lucille (née Raver), sold artificial flowers to beauty shops, and his father, Bernard Goldstein, worked in the garment business as a textiles buyer.[1][2] His family was Jewish, and his grandparents were immigrants from Ukraine, Poland, and Russia.[3][4][5] He graduated from the Professional Children's School.

Career[edit] Gould began acting in the Broadway theatre in the late 1950's, eventually landing a starring role in I Can Get It for You Wholesale (where he met Barbra Streisand) in 1962. Other credits include Irma La Douce, Say, Darling, Drat! The Cat!, and Little Murders. He purchased the screen rights to Little Murders, and in addition to acting in the film version, served as uncredited executive producer.

As a film actor, Gould's performance in Paul Mazursky's successful 1969 comedy Bob & Carol & Ted & Alice proved to be his breakout role. Indeed, he earned a nomination for the Academy Award for Best Supporting Actor.

Gould soon became one of the most prominent American film actors of the early 1970s. He is perhaps best known for playing Trapper John in Robert Altman's satirical 1970 film MASH. Time magazine placed him on one of its covers in 1970, when he was at the brief height of his long career, calling him a "star for an uptight age".[6]

Gould played the detective Philip Marlowe in Altman's landmark 1973 film noir The Long Goodbye. The role had previously been played by such distinguished actors as Humphrey Bogart and Dick Powell, and would later be essayed by Robert Mitchum, but Gould's naturalistic performance represented Altman's modern, somewhat controversial revision of the material. He soon collaborated with Altman again, as a gambling addict alongside George Segal in California Split (1974). He later cameoed as himself in the Altman films Nashville (1975) and The Player (1992).

He hosted Saturday Night Live six times, his final time being the first episode of the disastrous Jean Doumanian season (season 6) in November 1980, where he was shocked to find that the original cast and producer had left and a new cast and producer had taken their place. He has never hosted after that, but has appeared in a season 16 (1990–1991) episode hosted by Tom Hanks where Hanks is welcomed into the Five-Timers club, a society for celebrities who have hosted SNL five times or more. Also in 1980, Gould filmed two movies for Disney studios, The Last Flight of Noah's Ark (1980) and The Devil and Max Devlin (1981), in which he co-starred with Bill Cosby.

Other notable roles during this time include performances in A Bridge Too Far (1977), Capricorn One (1978), and a remake of The Lady Vanishes (1979).

His career slowed down after a series of critical and commercial flops in the mid-to-late 1970s, but he has still appeared in a number of supporting and character roles in prominent television shows and movies. He starred in a sitcom called E/R in 1984–1985, and had a notable recurring guest role on Friends as Jack Geller, the father of Monica and Ross Geller. More recently he has had a prominent recurring role on Ray Donovan and is set for a regular role in the upcoming sitcom Mulaney.[7]

Gould received critical praise for his performances as an aging mobster in Warren Beatty's 1991 film Bugsy and as the boyfriend of the protagonist's mother in American History X (1998). He also co-starred as Reuben Tishkoff in the popular "caper" film Ocean's Eleven (2001) and its sequels: Ocean's Twelve (2004) and Ocean's Thirteen (2007). Other recent films roles include supporting turns in Contagion (2011) and Ruby Sparks (2012).

In 2005 he was the guest star in a feature-length episode of the UK TV series Poirot, The Mystery of the Blue Train[8] and he has recently guest starred on a number of television series including Law & Order and CSI. He has also loaned his voice to several animated series, most notable among them, the Disney Channel animated series Kim Possible and the 2006 video game Scarface: The World Is Yours.

Gould currently serves on the Screen Actors Guild National Board of Directors.

Personal life[edit]

Gould at The 1 Second Film in June 2009 Gould has said that he has a "very deep Jewish identity".[9] He has been married three times, twice to the same woman:

Barbra Streisand (March 21, 1963 – July 9, 1971; divorced; 1 child, actor Jason Gould) Jennifer Bogart (December 8, 1973 – 1975; June 9, 1978 – 1979). They were divorced twice. The couple had two children. Jennifer's father was director Paul Bogart. Gould became one of the many celebrity producers of The 1 Second Film collaboration in June 2009 and is known for his association to charitable causes such as Save Ellis Island.

Er ist als Elliott Goldstein aufgewachsen. Seine Eltern, Lucille und Bernie, waren Amerikaner; seine Großeltern Orthodoxe Juden von der Ukraine und Polen. Als es sich auf seinen Kindheitsjahren in einer sehr jüdischen Nachbarschaft Brooklyns umgesehen hat, gab es die Beleuchtung der Kerzen auf Shabbat, dem obligatorischen Bar Mitzwa und der Einhaltung der Hohen Kirchlichen Feiertage, aber keiner tiefen Religiosität. Während er immer seine Jüdischkeit umarmt hat, nähert sich Gould an 72 jetzt seinem Glauben mit viel mehr Intensität, sich zu etwas ernster Studie des Judentums niedergelassen. Trotz naher Bande mit Chabad wird er besonders mit dem Rekonstruktionismus, die moderne amerikanische Bezeichnung fasziniert, die traditionelle Einhaltungen wiederinterpretiert, um die zeitgenössische Welt zu passen.

'Die Karriere von Gould hat wirklich begonnen, als er 12 Jahre alt als ein Stepptänzer in einer Show am Palasttheater auf Broadway war. Vor 1962 spielte er in einem anderen Musical von Broadway die Hauptrolle "I Can Get It For You Wholesale" in dem er mit einem jungen Strebentalent durch den Namen von Barbra Streisand berühmt geworfen wurde, die er im nächsten Jahr geheiratet hat. Gould hat eine Bühne in seiner Karriere erreicht, wo Leute ihn ehren wollen. Sein starkes Engagement zum israelischen Kino wurde in den letzten wenigen Monaten mit einer Einladung erkannt, der öffnende Gast an den Internationalen Filmfestspielen von Haifa und ein Preis für das Lebenswerk von den Filmfestspielen von Israel zu sein. Er hat denselben Preis von New Yorks jüdischem Gemeindezentrum erhalten.

אליוט גולד

' (באנגלית: Elliott Gould; נולד ב-29 באוגוסט 1938), הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון יהודי-אמריקאי, שהתפרסם במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20, לאחר שכיכב במספר סרטי קולנוע מצליחים. בעשורים שלאחר מכן הופיע בעיקר בתפקידי משנה בקולנוע ובטלוויזיה. היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 השנים הראשונות 1.2 קריירה 1.3 חייו האישיים 2 פילמוגרפיה נבחרת 2.1 טלוויזיה 3 קישורים חיצוניים 4 הערות שוליים ביוגרפיה השנים הראשונות גולד נולד בשם אליוט גולדשטיין בברוקלין, ניו יורק, נכדם של מהגרים יהודים ממזרח אירופה. אמו, לוסיל, מכרה פרחים מלאכותיים לחנויות, ואביו, ברנרד גולדשטיין, עבד בתחום הביגוד וההלבשה.

קריירה גולד היה אחד משחקני הקולנוע האמריקאים הבולטים במחצית הראשונה של שנות השבעים. תפקידו המשמעותי הראשון בקולנוע היה בסרטו של פול מזורסקי "בוב וקרול וטד ואליס" (1969), לצדם של נטלי ווד, רוברט קאלפ ודיאן קנון. משחקו בסרט זיכה אותו במועמדות לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר.

ב-1970 שיחק גולד באחד התפקידים הראשיים בסרטו של רוברט אלטמן "מ.א.ש". הסרט זכה להצלחה רבה, הפך עם השנים לסרט פולחן, והוליד בעקבותיו סדרת טלוויזיה מצליחה בעלת אותו שם. גולד גילם בסרט את דמותו של "טראפר ג'ון" מקנטייר, ועל תפקיד זה היה מועמד לפרס גלובוס הזהב ולפרס באפט"א. גולד המשיך לשתף פעולה עם אלטמן, והופיע בארבעה סרטים נוספים של הבמאי: "שלום לנצח" (1973) בו גילם את דמותו של הבלש פיליפ מרלו, "המהמרים" (1974), נאשוויל (1975) ו"השחקן" (1992) בו הופיע בתפקיד עצמו.

ב-1971 כיכב בסרט "המגע", סרטו דובר האנגלית הראשון של הבמאי אינגמר ברגמן. הסרט נחשב לאחד מסרטיו הפחות מוצלחים של ברגמן, שתיאר את גולד כשחקן שהיה קשה לעבוד איתו.

גולד הנחה את התוכנית "סאטרדיי נייט לייב" שש פעמים בין השנים 1980–1975.

הופיע במספר מחזות ומחזות זמר על במות ברודוויי ואוף ברודוויי, בהם "אירמה לה דוס", "I Can Get It for You Wholesale" (שם פגש את ברברה סטרייסנד, שהפכה לאחר מכן לאשתו הראשונה) ו"רציחות קטנות".

בתחילת שנות ה-80 חלה האטה בקריירה שלו, לאחר כמה סרטים בהם השתתף בסוף שנות השבעים, שזכו לביקורות שליליות ונכשלו מסחרית. בעשורים שלאחר מכן הופיע בעיקר בתפקידי משנה בקולנוע ובתפקידי אורח בסדרות טלוויזיה. בשנים 1985–1984 כיכב בקומדיית המצבים "E/R" (לא סדרת הדרמה המצליחה בעלת אותו השם). הסדרה זכתה לרייטינג נמוך וירדה מהמרקע לאחר עונה אחת בלבד. הוא הופיע בתפקיד אורח בעשרים פרקים בסדרה המצליחה "חברים", בה גילם את דמותו של ג'ק גלר, אביהם של רוס ומוניקה גלר. בקולנוע, גולד זכה לשבחים מצד מבקרי הקולנוע על תפקידו כמאפיונר מזדקן בסרטו של וורן בייטי "באגסי" (1991). כמו כן הופיע בתפקיד משנה בסרט המוערך "אמריקה X" ‏(1998), ובתפקיד רובן טישקוף בסדרת סרטיו של סטיבן סודרברג "אושן 11" (2001), "אושן 12" (2004) ו"אושן 13" (2007). בנוסף שיחק בסדרה לאס ווגאס כרמאי במשחקי פוקר.

הוא גם תרם את קולו לדיבוב מספר סדרות אנימציה, המפורסמת שבהן היא הסדרה זוכת פרס אמי של ערוץ דיסני "קים פוסיבול".

בשנים האחרונות הוא מכהן במועצת המנהלים של גילדת שחקני המסך.

באוקטובר 2009 ביקר בישראל, כאורח כבוד של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה, שם שימש כיו"ר חבר השופטים בתחרות הקולנוע הישראלי העלילתי, וכן הוענק לו פרס הפסטיבל על מצוינות בקולנוע. בנוסף, נערכה לכבודו רטרוספקטיבה, בשם "שנות השבעים של גולד", במסגרתה הוקרנו מספר סרטים בהם השתתף[1].

הופיע כשחקן אורח בפרק החמישי של העונה הראשונה בסדרה 'שיטת קומינסקי' אשר הועלתה לשידור ב-16 בנובמבר 2018 בנטפליקס.

חייו האישיים גולד היה נשוי שלוש פעמים, פעמיים מהן לאותה אישה: בשנים 1971–1963 היה נשוי לברברה סטרייסנד, ונולד להם ילד אחד, השחקן ג'ייסון גולד. בשנים 1976–1973 היה נשוי לג'ניפר בוגרט, ונולדו להם שני ילדים, בן ובת. השניים נישאו שוב ב-1979, אך נפרדו ב-1989.

גולד מצהיר על עצמו כבעל "זהות יהודית עמוקה מאוד"[2].

פילמוגרפיה נבחרת בוב וקרול וטד ואליס (1969) המתבגרים (1970) מ.א.ש (1970) המגע (1971) רציחות קטנות (1971) שלום לנצח (1973) המהמרים (1974) המרגלים (1974) נאשוויל (1975) אני אעשה, אני אעשה ... לעת עתה (1976) נוכלים בחוג הנוצץ (1976) גשר אחד רחוק מדי (1977) קפריקורן 1 (1978) הגברת נעלמת (1979) מעבר לגשר ברוקלין (1984) התמונה הגדולה (1989) האחיות לימן (1990) באגסי (1991) בועטים וצורחים (1995) עיר של פשע (1997) ביג היט (1998) אמריקה X ‏(1998) לשחק את מונה ליזה (2000) אושן 11 (2001) ממלכת החתולים (2002) - דיבוב אושן 12 (2004) אושן 13 (2007) העסקה (2008) בוקר (2010) התפשטות (2011) חיים במאורת השועלים (2013) לעוף על זה (2014) - דיבוב תולדות האהבה (2016) טלוויזיה לאס וגאס (2005) משפחה בהפלצה (2006) הגלימה (2011) ריי דונובן (2013) ההורים גרים ממול (2018-2017) קישורים חיצוניים ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליוט גולד בוויקישיתוף IMDB Logo 2016.svg אליוט גולד , במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) Allmovie Logo.png אליוט גולד , באתר AllMovie (באנגלית) אליוט גולד , באתר TV.com (באנגלית) "האזור של אליוט גולד" , האתר הלא רשמי של אליוט גולד דניס לים, עכבר העיר אונליין, שלום לתמימות , באתר הארץ, 15 באוגוסט 2008 מרב יודילוביץ', מאינגמר ברגמן ל"גבעה 24", ראיון , באתר ynet, 4 באוקטובר 2009 אורי קליין, עכבר העיר אונליין, אליוט גולד מדבר על אלטמן, ברגמן וסטרייסנד , באתר הארץ, 5 באוקטובר 2009 עדה הוז-פלס, ההוא מ"מ.א.ש": אליוט גולד מבקר בישראל, ראיון , באתר nrg‏, 5 באוקטובר 2009 איריס לקנר, ראיון אישי עם אליוט גולד – אורח הכבוד של פסטיבל הסרטים הבינלאומי של חיפה , iwomem.co.il,‏ 7 באוקטובר 2009 עמי פרידמן, "התפקיד בסדרה חברים היה זכות" , באתר ynet, 4 במרץ 2015 https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%98_%D7%92...

---------------------------------------

Elliot Gould began acting in Hollywood films during the 1960s, and has remained prolific ever since. Some of his most notable films include M*A*S*H and Bob & Carol & Ted & Alice, for which he received an Oscar nomination. In recent years, he has starred as Jack Geller on Friends and as Reuben Tishkoff in Ocean's Eleven, Ocean's Twelve, and Ocean's Thirteen.

Elliott Gould (born Elliott Goldstein; August 29, 1938) is an American actor. He began acting in Hollywood films during the 1960s, and has remained prolific ever since. Some of his most notable films include M*A*S*H (1970), The Long Goodbye (1973), and Bob & Carol & Ted & Alice (1969), for which he received a nomination for the Academy Award for Best Supporting Actor. In recent years, he has starred in a recurring role as Jack Geller on Friends (1994–2003) and as Reuben Tishkoff in Ocean's Eleven (2001), Ocean's Twelve (2004), and Ocean's Thirteen (2007).

Contents [show] Early life[edit] Gould was born in Brooklyn, New York. His mother, Lucille (née Raver), sold artificial flowers to beauty shops, and his father, Bernard Goldstein, worked in the garment business as a textiles buyer.[1][2] His family was Jewish, and his grandparents were immigrants from Ukraine, Poland, and Russia.[3][4][5] He graduated from the Professional Children's School.

Career[edit] Gould began acting in the Broadway theatre in the late 1950's, eventually landing a starring role in I Can Get It for You Wholesale (where he met Barbra Streisand) in 1962. Other credits include Irma La Douce, Say, Darling, Drat! The Cat!, and Little Murders. He purchased the screen rights to Little Murders, and in addition to acting in the film version, served as uncredited executive producer.

As a film actor, Gould's performance in Paul Mazursky's successful 1969 comedy Bob & Carol & Ted & Alice proved to be his breakout role. Indeed, he earned a nomination for the Academy Award for Best Supporting Actor.

Gould soon became one of the most prominent American film actors of the early 1970s. He is perhaps best known for playing Trapper John in Robert Altman's satirical 1970 film MASH. Time magazine placed him on one of its covers in 1970, when he was at the brief height of his long career, calling him a "star for an uptight age".[6]

Gould played the detective Philip Marlowe in Altman's landmark 1973 film noir The Long Goodbye. The role had previously been played by such distinguished actors as Humphrey Bogart and Dick Powell, and would later be essayed by Robert Mitchum, but Gould's naturalistic performance represented Altman's modern, somewhat controversial revision of the material. He soon collaborated with Altman again, as a gambling addict alongside George Segal in California Split (1974). He later cameoed as himself in the Altman films Nashville (1975) and The Player (1992).

He hosted Saturday Night Live six times, his final time being the first episode of the disastrous Jean Doumanian season (season 6) in November 1980, where he was shocked to find that the original cast and producer had left and a new cast and producer had taken their place. He has never hosted after that, but has appeared in a season 16 (1990–1991) episode hosted by Tom Hanks where Hanks is welcomed into the Five-Timers club, a society for celebrities who have hosted SNL five times or more. Also in 1980, Gould filmed two movies for Disney studios, The Last Flight of Noah's Ark (1980) and The Devil and Max Devlin (1981), in which he co-starred with Bill Cosby.

Other notable roles during this time include performances in A Bridge Too Far (1977), Capricorn One (1978), and a remake of The Lady Vanishes (1979).

His career slowed down after a series of critical and commercial flops in the mid-to-late 1970s, but he has still appeared in a number of supporting and character roles in prominent television shows and movies. He starred in a sitcom called E/R in 1984–1985, and had a notable recurring guest role on Friends as Jack Geller, the father of Monica and Ross Geller. More recently he has had a prominent recurring role on Ray Donovan and is set for a regular role in the upcoming sitcom Mulaney.[7]

Gould received critical praise for his performances as an aging mobster in Warren Beatty's 1991 film Bugsy and as the boyfriend of the protagonist's mother in American History X (1998). He also co-starred as Reuben Tishkoff in the popular "caper" film Ocean's Eleven (2001) and its sequels: Ocean's Twelve (2004) and Ocean's Thirteen (2007). Other recent films roles include supporting turns in Contagion (2011) and Ruby Sparks (2012).

In 2005 he was the guest star in a feature-length episode of the UK TV series Poirot, The Mystery of the Blue Train[8] and he has recently guest starred on a number of television series including Law & Order and CSI. He has also loaned his voice to several animated series, most notable among them, the Disney Channel animated series Kim Possible and the 2006 video game Scarface: The World Is Yours.

Gould currently serves on the Screen Actors Guild National Board of Directors.

Personal life[edit]

Gould at The 1 Second Film in June 2009 Gould has said that he has a "very deep Jewish identity".[9] He has been married three times, twice to the same woman:

Barbra Streisand (March 21, 1963 – July 9, 1971; divorced; 1 child, actor Jason Gould) Jennifer Bogart (December 8, 1973 – 1975; June 9, 1978 – 1979). They were divorced twice. The couple had two children. Jennifer's father was director Paul Bogart. Gould became one of the many celebrity producers of The 1 Second Film collaboration in June 2009 and is known for his association to charitable causes such as Save Ellis Island.

Er ist als Elliott Goldstein aufgewachsen. Seine Eltern, Lucille und Bernie, waren Amerikaner; seine Großeltern Orthodoxe Juden von der Ukraine und Polen. Als es sich auf seinen Kindheitsjahren in einer sehr jüdischen Nachbarschaft Brooklyns umgesehen hat, gab es die Beleuchtung der Kerzen auf Shabbat, dem obligatorischen Bar Mitzwa und der Einhaltung der Hohen Kirchlichen Feiertage, aber keiner tiefen Religiosität. Während er immer seine Jüdischkeit umarmt hat, nähert sich Gould an 72 jetzt seinem Glauben mit viel mehr Intensität, sich zu etwas ernster Studie des Judentums niedergelassen. Trotz naher Bande mit Chabad wird er besonders mit dem Rekonstruktionismus, die moderne amerikanische Bezeichnung fasziniert, die traditionelle Einhaltungen wiederinterpretiert, um die zeitgenössische Welt zu passen.

'Die Karriere von Gould hat wirklich begonnen, als er 12 Jahre alt als ein Stepptänzer in einer Show am Palasttheater auf Broadway war. Vor 1962 spielte er in einem anderen Musical von Broadway die Hauptrolle "I Can Get It For You Wholesale" in dem er mit einem jungen Strebentalent durch den Namen von Barbra Streisand berühmt geworfen wurde, die er im nächsten Jahr geheiratet hat. Gould hat eine Bühne in seiner Karriere erreicht, wo Leute ihn ehren wollen. Sein starkes Engagement zum israelischen Kino wurde in den letzten wenigen Monaten mit einer Einladung erkannt, der öffnende Gast an den Internationalen Filmfestspielen von Haifa und ein Preis für das Lebenswerk von den Filmfestspielen von Israel zu sein. Er hat denselben Preis von New Yorks jüdischem Gemeindezentrum erhalten.