Ephraim Urbach

Ephraim Elimelech Urbach (Hebrew: אפרים אלימלך אורבך) (born 1912; died 3 July 1991) was a distinguished scholar of Judaism. He is best known for his landmark works on rabbinic thought, The Sages, and for research on the Tosafot. He was an unsuccessful candidate to be President of Israel in 1973.

A professor of Talmud at the Hebrew University of Jerusalem, Urbach was a member and president of the Israel Academy of Sciences and Humanities. Israel Prize, 1955.

_________________________________________________

אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (26 במאי 1912 – 3 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות. כיהן כנשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

ביוגרפיה

אפרים אלימלך אורבך נולד למשפחה חסידית בעיר ולוצלאווק שבפולין, שבראשית ילדותו הייתה עוד תחת שלטון האימפריה הרוסית, וכעבור שנים ספורות קיבלה עצמאות. רכש השכלה אקדמית לתואר שלישי, ולימד באוניברסיטאות ברסלאו ורומא, ובמקביל נסמך לרבנות בסמינר ברסלאו. בשנת 1938 עלה לארץ ישראל

לאחר עלייתו ארצה לימד יהדות בגמנסיה העברית בירושלים. התנדב לצבא הבריטי ושירת כרב צבאי עד תום מלחמת העולם השנייה. נטל חלק במלחמת השחרור ונתמנה כמנהל בית הספר התיכון הדתי 'מעלה'. לאחר מכן נתמנה כמפקח על בתי הספר התיכונים במשרד החינוך. בשנת 1953 (תשי"ג) הצטרף לסגל המורים של האוניברסיטה העברית בירושלים כמרצה בכיר לתלמוד ולתולדות ההלכה, ומ-1956 פרופסור חבר‏. כיהן גם כחבר האקדמיה ללשון העברית. חקר והרצה בתחומי התלמוד והספרות הרבנית, תולדות ההלכה, האגדה ומחשבת חז"ל. כיהן כראש המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, נשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות בשנים 1989-1969, ונשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנים 1980–1986

אורבך היה מאלה שיצאו נגד דוד בן-גוריון בעקבות פרשת לבון. היה בין מייסדי הוועד לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני‏‏‏ בתחום הדתי הוא ייסד את "התנועה ליהדות של תורה", במטרה להפיץ בדרכי נועם ערכי יהדות, התנגד לחקיקה דתית ולשחרור בני הישיבות משירות צבאי. דגל במתן אפשרות של מחשבה עצמית חופשית לבני הישיבות והתנגד לפגיעתם בארכאולוגיה. מבחינה פוליטית היה בעל דעות יוניות, קרא לשלום, העדיף בעיניו על שלמות הארץ. נבחר כחתן פרס ישראל בתחומי היהדות, הרוח והחברה לשנת 1955. בנוסף היה מועמד מטעם גח"ל והמפד"ל לתפקיד נשיא המדינה בבחירות הנשיאותיות ב-1973, אך הפסיד לאפרים קציר

נישא לחנה. בנם, סגן אברהם יהודה אורבך, נהרג בשנת 1968 בעת שירותו בצה"ל.‏

נטמן בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים

ויקיפדיה